The Daily Sicha - השיחה היומית

יש דיעה בגמ' שמ"ש "שבתון זכרון תרועה" הכוונה שבר"ה שחל להיות בשבת לא יהי' "תרועה ממש, אלא מקראות של תרועה יאמרו". היינו שישנו אז חיוב מן התורה לומר פסוקי שופרות. ואע"פ שלפי המסקנא פסוק זה הוא רק אסמכתא, אבל "אלו ואלו דברי אלקים חיים". לפי דיעה זו נמצא שבר"ה שחל להיות בשבת יש בנוסח התפלה, שבו אומרים פסוקי שופרות, חיוב מן התורה! (ועד"ז בנוגע לנוסח הוידוי ביוהכ"פ וכו'). ובענין זה רואים גודל מעלת התורה, שאפי' ענין השבת שיכול לפעול את הפעולה דתק"ש (שלכן לא נצרך כ"כ הענין דתק"ש ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, כמבואר בדא"ח), אינו יכול לפעול את הפעולה דאמירת פסוקי שופרות שבתורה, וזה צ"ל גם בשבת. וזוהי השייכות המיוחדת להתוועדות זו, הקשורה עם תלמידי הישיבות וכו'. ויה"ר שלימוד התורה תהי' מפני שזהו תורתו של הקב"ה, ובאופן שהלימוד מביא לידי מעשה וכו'.

א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשכ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2026

There is an opinion in the Gemara that the law that the shofar is not sounded when Rosh Hashanah falls on Shabbos is derived from the verse, “…a day of rest, a remembrance of the shofar blast,” meaning that we do not “actually sound the shofar, but recite verses about shofar blasts.” Based on this opinion, when Rosh Hashanah falls on Shabbos, the Nusach of davening on Rosh Hashanah carries a Biblical obligation. (Although the Gemara ultimately concludes that the verse serves only as an asmachta, nevertheless, “These and those are the words of the living G-d.”) Here we see the greatness of Torah (which has particular relevance at this farbrengen, which is designated for the yeshivah students): although the sanctity of Shabbos is so great that it accomplishes what ordinarily is accomplished by sounding the shofar (which is why sounding the shofar is not required when Rosh Hashanah falls on Shabbos, as explained in Chassidus), nevertheless Shabbos cannot accomplish the effect produced by reciting the verses of Shofaros (and therefore the obligation remains even on Shabbos). May it be Hashem’s will that the students study Torah for the reason that it is Hashem’s Torah, and in such a way that “study leads to action” etc.

Sichah of Simchas Beis Hashoevah farbrengen 5723

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2026

לע"נ הרב ישראל יואל ב"ר פינחס הכהן ע"ה סוסובר ליום היארצייט שלו כ"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בנו ר' נחום הכהן שי' סוסובר

א) ברכת ה' ד"ברכנו אבינו" הוא כש"כולנו כאחד", ובודאי לא ידקדק ה' עד כמה הוא ה"כולנו כאחד" כי בפנימיות הלב רוצה בזה כל אחד!; סיום ימי סליחות צ"ל בשמחה גדולה שפורצת כל הגדרים ופועלת הרחבה כפשוטה בכל הענינים ונצחון גמור על היצה"ר וכו'. ב) ביום ג' דסליחות היו הרביים אומרים מאמרים ביחידות, החל מאדה"ז שחזר מאמר "רק לבנו המיוחד" ועד"ז שאר הרביים וכו', וכל אחד צווה שהענין יישאר בסוד, וכן אמר אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר שהענין יישאר בסוד "עד הזמן שיצווה לגלות", וברשימה בשנת תש"ה בהיותו בארה"ב גילה ענין זה! וא"כ מובן יוקר הענין וכו', והטעם שענין זה מסופר שם בפרטיות עם שמות כל הנשיאים י"ל כי לפני ראש השנה רצוי להזכיר בפירוש שמות כל הנשיאים וכו'. ג) יש להיכנס לתוך שנה החדשה מתוך ריקוד ושמחה אמיתית ופנימית! (והתחיל לנגן "כי בשמחה תצאו וגו'").

ג' חלקים מהתוועדות ליל ג' דסליחות, כ"ו אלול ה'תשכ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2026

(1) “Bless us our Father” occurs when we are “all as one,” and Hashem is surely not exacting with the extent to which we are all as one, because deep down, every Jew wants to unite with the entire Jewish people. The Days of Selichos must be concluded with great joy, which breaks through all barriers, and brings abundance in all matters and total victory over the yetzer-hara etc. (2) On the third day of Selichos, the Rebbeim would deliver a maamar in private to their eventual successor, and they instructed them to keep it a secret, until the Rebbe Rashab told his son, the Rebbe, my father-in-law, to keep it a secret until such time as he instructed him to reveal it. The Rebbe ultimately revealed it in a Reshimah in the year 5705, meaning his father instructed him to reveal it when the Rebbe was already in the United States; we can therefore understand the preciousness of the matter etc. When recounting this in the Reshimah, the Rebbe, my father-in-law lists all the Rebbeim by name. It can be explained that the purpose was to explicitly invoke the merit of them all in the days before Rosh Hashanah. (3) We should enter the new year with dancing and true, inner joy. (The Rebbe concludes with the niggun Ki Vesimcha Setze’u).

3 excerpts from farbrengen of the 3rd day of Selichos, 26 Elul 5729

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2026

בפסוק [בשני דפ' האזינו] "כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו" ישנם ב' ענינים: א) יעקב חבל נחלתו. וכמ"ש בד"ה באתי לגני ה'תש"י שנשמת האדם הוא החבל המקשר את האדם הנמצא למטה עם שרשו ומקורו למעלה, והיא "שזורה" מתרי"ג נימין, תרי"ג כחות (כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שבגוף) שבהם תלויים התרי"ג מצוות. אבל על ההתקשרות של ה"נימין" (וגם על כללות ההתקשרות שע"י החבל) יכולה הרוח שטות להעלים. ב) למעלה מזה – "חלק הוי' עמו", חלק מן העצם, שע"י תופסים בהעצם כולו. והוא אצל כאו"א מישראל, שהרי "עַמו" כולל גם הפירוש מלשון "גחלים עוממות", כמו "אין מלך לא עם", שהם דברים זרים ונפרדים וכו'. ובעבודה: הרוח שטות יכולה לכסות רק על ענינים שבאדם השייכים לסדר ההשתלשלות – עבודה שע"פ טעם ודעת וכו', משא"כ על ענין שלמעלה מסדר השתלשלות – עבודה מצד יחידה (כשבא לידי נסיון אמונה).

חלק ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי כלה, יו"ד שבט ה'תשי"ד

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2026

In the verse (in sheini of parashas Haazinu), “Because Hashem’s portion is His people; Yaakov, the rope of His inheritance,” there are two levels: (a) “Yaakov is the rope of His inheritance” refers to the rope connecting a Jew to his root and source Above, which is woven from 613 strands, meaning the 613 faculties of the soul (corresponding to the 248 limbs and 365 sinews of the body) upon which the fulfillment of the 613 mitzvos depend. The spirit of folly is able to obscure this connection, both the individual strands and the overall connection. (b) On a higher level, “Hashem’s portion is His people,” meaning they are a part of His Essence (through which one grasps the Essence in its entirety). This connection exists within every Jew, as expressed in the term “His people” (amo), which connotes “dimmed coals” (gechalim omemos), and in the expression “There is no king without a people,” where the people consists of individuals separate and distinct from the king. In terms of Divine service: the spirit of folly can obscure only the parts of a person that belong to seder hishtalshelus (service based on reason and understanding etc.), but not that which transcends seder hishtalshelus – the service stemming from the Yechidah (as expressed when a Jew faces a test of faith).

Excerpt from Maamar Basi L’Gani, 10 Shevat 5714

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2026

יש לספק צרכי החגים דחודש תשרי לכל הנצרכים, החל מר"ה ע"פ מ"ש בקשר לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר אין לו". וכדי שזה לא יהי' באופן ד"דקדירא דבי שותפי", ה"ז לכל לראש שייך לרבני המקום ומנהיגי הקהל. ולהתחיל בזה מיד, כך שכבר בערב ר"ה יהיו לכולם את מה שצריך, ועאכו"כ ב"זמן שמחתנו"; התחלת אמירת הסליחות היא "לך הוי' הצדקה", ובתור הכנה לזה יש להתעסק בענין הצדקה, ואז יקויים מ"ש "טרם יקראו ואני אענה", והולכים לאמירת הסליחות בשמחה, וכידוע הסיפור שפעם בליובאוויטש התוועדו חסידים במוצאי שבת סליחות והלכו לסליחות באופן "אַז מ'האָט זיך געשאָקלט" (וע"ד מ"ש בגמ' שההכנה ללימוד התורה באופן ד"שפתותיו נוטפות מר" היא הענין ד"מילתא דבדיחותא"), ועד"ז כללות הכנה לימים הנוראים היא מתוך שמחה גדולה, עאכו"כ לשמח אחרים ע"י סיפוק צרכי החג.

ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשמ"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2026

Those in need should be provided with all their Tishrei needs beginning with Rosh Hashanah, as the verse says in connection with Rosh Hashanah, “…eat fat foods and drink sweet drinks and send portions to those who have nothing prepared.” To avoid the problem of a “pot belonging to partners” (where responsibility is neglected because each relies on the other), the responsibility lies first and foremost upon the local Rabbonim and community leaders; efforts should begin immediately so that by Erev Rosh Hashanah everyone will have all they need, and all the more so for the Time of Our Rejoicing. The opening words of Selichos are, “Yours, Hashem, is the tzedakah.” Similarly, the way to prepare for Selichos is through tzedakah, and then the verse will be fulfilled, “Before they call out, I will answer,” so that one can proceed to Selichos with joy, like the well-known story of Chassidim in Lubavitch who came to Selichos “swaying” after farbrenging for hours. (It is similar to the teaching in the Gemara that the proper way to prepare for Torah study in such a way that one’s “lips drip with bitterness” is to begin by saying something humorous.) Similarly, the overall preparation for the Days of Awe should be carried out with great joy, all the more so by bringing joy to others by providing for their Yom Tov needs.

2 excerpts from sichah of 18 Elul 5741

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2026

לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

*

לזכות חנה אסתר בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם שבטיכם .. שואב ממיך וגו'" [כמ"ש בתחילת פ' נצבים]. ומבאר בזה אדה"ז בלקו"ת ש"היום" קאי על ראש השנה, שאז הוא הזמן שבנ"י מתאחדים לאחדים כאחד להכתיר הקב"ה למלך, "תמליכוני עליכם .. במה בשופר". ואז נעשה, כבהמשך הכתוב "לעברך בברית ה"א וגו'" – דענין הכריתת ברית הוא כמו שני אוהבים שכורתים ברית ביניהם ש"שניהם עוברים בתוך גוף אחד להיות לאחדים". אבל ההתחלה בזה היא – ע"י הכתרת המלך של בנ"י. והטעם שדוקא בנ"י יכולים לעורר מחדש את הרצון של הקב"ה להיות מלך הוא כמו שממשיך הכתוב "למען הקים אותם היום לו לעם" – הם (גם מלשון) עִמו ואצלו. והעמידה לפני הקב"ה הוא באופן של "נצבים" – בתוקף. כמו שמבאר הצ"צ ד"נצב" הוא לשון ראש ושר וקצין. שכאו"א מישראל הוא "שר", ונק' ישראל ע"ש "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל", דהירידה לעוה"ז היא צורך העלי' שע"י ה"ותוכל" על הטבע (שבגימ' אלקים). ועי"ז ממשיכם גם למעלה הענין ד"הנה הוי' נצב עליו" – על כאו"א מישראל. וזה נעשה ע"י ש"כולכם" – מ"ראשיכם שבטיכם" עד ל"חוטב עציך ושואב מימיך", עומדים כאחד מבלי אשר ימצא ראש וסוף. וזהו מ"ש ויהי בישורון מלך, מלשון שיר ועיגול, שדוקא עי"ז ממשיכים ה"תמליכוני עליכם", שזה פועל הכתיבה וחתימה טובה בגו"ר וכו'.

חלק ממאמר ד"ה אתם נצבים, מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2026

The verse states (at the beginning of parashas Nitzavim), “You are standing today, all of you, before Hashem your G-d, the heads of your tribes…your water-drawer….” The Alter Rebbe explains in Likkutei Torah that the word “today” refers to Rosh Hashanah, when the Jewish people unite to crown Hashem as. Then, as the verse continues, they “enter a covenant with Hashem your G-d…,” whereby they become one with Hashem, but it begins with Hashem being crowned as King by the Jewish people. The reason it is specifically the Jewish people that can awaken Hashem’s desire to be King is because, as the verse continues, they are “His people” (amo), meaning they are “with Him” (imo) and close to Him. When they stand before Hashem, it is in the manner of Nitzavim – meaning they stand firmly. As the Tzemach Tzedek explains, “nitzav” connotes a leader, prince, or officer: every Jew is a prince (sar), and the Jewish are called Yisroel “because you have striven (sarisa) with an angel of G-d and with men, and you have prevailed.” The purpose of their descent into this physical world is for the sake of the subsequent ascent after they “have prevailed” over nature (whose numerical value is the same as the Name Elokim). In this way the Jewish people also cause that “Behold, Hashem stands (nitzvav) over him” – over every Jew. This is accomplished when “all of you,” from “the heads of your tribes” down to “your woodcutters and your water-drawers” stand together as one, without any distinction between beginning or end. This is also the meaning of the verse “He was a King in ‘Yeshurun,’” which connotes a song (shir) and a circle – because it specifically in this way that they crown Hashem as King, and as a result they are inscribed and sealed for good, physically and spiritually etc.

Excerpt from Maamar Atem Nitzavim, Motzaei Shabbos Parashas Nitzavim 5738.

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2026

לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

הכוונה בהאמור לעיל אודות ההוספה בלימוד התורה היא גם להאורחים. עליהם לארגן מיד שיעורי תורה לפחות פעמיים ביום – בלימוד הלכה למעשה ובלימוד לשם לימוד התורה, תפלה בציבור ונתינת הצדקה וכו'. ואשרי חלקם של כל המשתתפים, ובכך גם יפעלו על התושבים שגם הם יוסיפו בלימוד התורה (ובמכ"ש וק"ו). כל השנה זמנו הוא, ועאכו"כ בחודש אלול ובי"ב ימים האחרונים של החודש; כאן המקום להביע יישר-כח על גודל הנחת-רוח מהמארגנים אש"ל עבור האורחים בדרכי נועם שלום וכבוד, ובודאי יעזרו להם. ולהדגיש: המנהג שנתפשט הוא שגם לנשי ובנות חב"ד ישנן שיעורי תורה, ומהן יראו וכן יעשו כל אשה ובת בישראל שיהי' להן שיעור קבוע בתורה כל יום, ורואים במוחש כמה שזה מוסיף ביראת-שמים. ותבוא ברכה על כל אלו שינהיגו אצל נשי ובנות ישראל שלא יעבור יום בלי שיעור בתורה. ולכן יש לארגן שיעורי תורה גם עבור האורחות.

ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשל"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2026

Our earlier discussion about increasing in Torah study also applies to the Tishrei guests: Torah classes should be arranged at least twice a day for the study of practical halachah and for Torah study for its own sake, which will also inspire the locals to increase their own Torah study (because they will see that if people who are away from the comfort of home can devote time to learning, they can surely do so as well), and fortunate is the lot of all who participate. The time for Torah study is the entire year, especially during the month of Elul, and especially during the last twelve days of the month (each of which corresponds to one month of the outgoing year). This is the place to express appreciation for those organizing hospitality for the guests and for doing it pleasantly, peacefully, and with dignity, and surely others will assist them. Torah study is also for women and girls – and may blessing come upon all who see to it that not a day passes without regular Torah classes for them as well.

2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5737

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2026

זה שגם אצל בני-נח שייך להיות הבנה בתורה (בנוגע לז' מצוות וכו') [אע"פ דגם זה שבנ"י יכולים להבין את התורה, חכמתו של הקב"ה, הוא רק בגלל ש"נתן לנו את תורתו"], הוא, כי ה' רוצה שיהי' "ובחרת בחיים" [כמ"ש בסיום פ' נצבים], שהאדם יבחור בבחירתו החפשית ללמוד תורה, ואם השגת התורה היתה קיימת בגלוי רק אצל בנ"י היתה מתבטלת כל ענין הבחירה. וההוראה: מכאן רואים עד כמה נוגע להקב"ה ענין הבחירה אצל בנ"י, עד שבגלל זה "הוריד" את התורה, "חמדה גנוזה" "שעשועים לפניו", כ"כ שגם לאינו-יהודי ועושה היפך רצונו תהי' הבנה בתורה! ובמילא כאשר בוחרים לעשות ענין בלתי-רצוי או אפי' ענין רשות, יש לדעת שעי"ז לוקחים ענין הכי יקר ונעלה של הקב"ה, שנתנו לבנ"י כ"חלק אלוקה ממעל ממש", ומכניסים א"ז ל"בית הכסא" ר"ל או לסתם עניני רשות שאין להם שום תפיסת מקום! והתירוץ (הפיתוי של היצה"ר) שזה רק פעולה חד פעמית וכו' אין בזה כדי להצדיק את העוולה הגדולה שעושה לעצמו!

ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2026

The reason that even Bnei Noach can attain an understanding of the Torah is because Hashem wants the Jewish people to choose Torah study of their own free choice (as the verse states at the end of Parashas Nitzavim), “You must choose life”); if only the Jewish people were able to understand Torah, free choice would be undermined. Here we see how important free choice is to Hashem: in order to preserve it, He lowered the Torah – His hidden treasure and delight – so that it can be understood even by a non-Jew, and even by someone who acts contrary to His will. Conversely, when a person chooses to do something undesirable, chas v’shalom (or even something merely permissible), he should realize that, as the Alter Rebbe writes in Tanya, it is akin to taking Hashem’s most precious and exalted possession and bringing it into a bathroom Rachmana litzlan (or at least into mundane matters that have no real value). And the excuse of the yetzer hara that it is only a one-time action does nothing to justify the tremendous wrong that a person is doing to himself.

2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5740

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2026

לזכות ר' אלעזר מאיר הלוי בן זהבה ומרת רחל בינה בת חי'ה מלכה שיחיו פיש לכבוד יובל חתונתם השלושים כ' אלול ה'תשפ"ו

לברכה והצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

נדבת ר' שמחה שי' פיש

בפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" [רביעי פ' נצבים] יש שייכות גלוי' לחודש אלול – ד"את לבבך ואת לבב" ר"ת אלול. בר"ת זה לא נכללו התיבות שבתחלת הפסוק "ומל ה"א", כי תוכן העבודה דחודש אלול מתבטא בד' תיבות אלו דוקא. והביאור: העבודה דתומ"צ, ובפרט עפ"י הדגשת תורת החסידות, הוא להביא האדם לידי ביטול. וזהו גם החידוש דחודש אלול, דגם כאשר עוסקים בענינים של "שדה" מרגישים מציאותו של המלך ומתבטלים בפניו. ולכן התחלת הר"ת של "אלול" הוא דוקא ב"את לבבך ואל לבב" כי "את" מורה על נקודת הביטול, וכמחז"ל "את – הטפל לבשרו". ולא משנה כ"כ כיצד בא למצב הביטול ("ומל ה"א") אלא הפועל ממש שעומד בביטול. אלא שאח"כ צריך להמשיך ביטול זה בכל כחות הנפש, וזה נפעל באמצעות הלב – "לבב". ואח"כ מוסיף האדם ופועל המשכת הביטול גם בכל עניני העולם שמסביבו – "ואת לבבך". ו"ח"י אלול" מוסיף חיות, שהו"ע עיקרי, בעבודה זו.

משיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2026

In the verse “Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your offspring” (in revi’i of parashas Nitzavim), the initial letters of the words “your heart and the heart of” (את לבבך ואת לבב) spell the word Elul. The acronym begins with the word es (rather than the first part of the verse, “Hashem your G-d will circumcise”) because es connotes bittul, which is the goal of the service of Elul – to attain a bittul to Hashem even when one is occupied with matters of the “field.” What matters here is not so much how one arrives at this state of bittul (“And Hashem will circumcise”), but the fact that one stands in a state of bittul. The bittul must then be circulated to all the faculties of the soul (which is done through “your heart,” which circulates the blood to the entire body), and then into the heart of everything in a person’s environment (“and the heart of”). And Chai Elul infuses this service with vitality.

Excerpt from sichah of Monday, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5746

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2026

לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים הכהן בן הרה"ח ר' חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו י"ט אלול. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

הענין שח"י אלול הוא יום ההולדת של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן – נתפרסם ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור, שענינו – להשפיע על בני דורו ובאופן של ("נשיא" מלשון) "התנשאות" – לאחרי שהאדם עובד עבודתו ככל יכלתו, הרי נשיא הדור, שהוא ה"משה" שבדור ה"עומד בין ה' וביניכם", מגביה ומרומם אותו בדרך "אתערותא דלעילא" שעי"ז ניתוסף בעבודתו כהנה וכהנה; גם לאחרי ה"עלי'" והשלימות בדורו של הבעש"ט ובדורות שלאח"ז – נפעל בזה "לאחרי זה" (בזמן) "התנשאות" עוד יותר. זה שנשיא הדור צוה לפרסם ענינו של ח"י אלול מוכיח – ש"מעיינות" הבעש"ט ואדה"ז שייכות כעת לכל הדור, ובאופן ש"יפוצו", ה"מעיינות" עצמן, "חוצה"; הובטחנו שסוף כל סוף "בל ידח ממנו נדח", אבל בנ"י, "עם חכם ונבון", בודאי לא יחכו עד אז לקיים הנדרש מהם, אלא בידעם שזהו ענין טוב ומטרת בריאתם – יקיימו זאת בשמחה ובטוב לבב, ובמיוחד בחודש אלול ש"המלך בשדה" ומקבל את כולם ב"פנים שוחקות" וכו'.

ב' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2026

The role of a Nasi is to uplift his generation (“השתנשאות”) meaning, after the people of the generation have accomplished what they can on their own, the Nasi uplifts to an even higher level. Therefore, because the Nasi of our generation publicized the fact that Chai Elul is the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe (who were both Nesi’im) it is clear that their teachings are relevant for the entire generation, in such a way that the wellsprings themselves spread outward. While it is true that ultimately “None will remain banished from Him,” nevertheless, since the Jewish people are “a wise and understanding people,” they surely will not wait until that time to do what is required of them. Rather, because they know it is something positive and that this is the purpose of their creation, they will do it with joy and gladness of heart – especially in the month of Elul, when the King is in the field and when He receives them all with a pleasant countenance etc.

2 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Nitzavim-Vayelech 5746

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2026

לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלול
לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

*

לע"נ ר' ישראל קלמן ב"ר צבי ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י אלול. ת.נ.צ.ב.ה.

ימים אלו הם זמן מסוגל לעריכת התוועדויות להיותם באמצע ימי השבע-ברכות של חתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר [בי"ג אלול], שבא בהמשך ליום חתונת אביו [בי"א אלול]. ח"י אלול הוא יום הולדת של הבעש"ט ואדה"ז. ההוראה מפ' נצבים-וילך (לאנשים נשים וגם לטף): "נצבים" מורה על עמידה בתוקף. ובעבודה: עבודה בענין א', להתחזק בענין זה עצמו בתוקף גדול. ו"וילך" מורה על תנועת ההליכה מדרגא לדרגא. ובעבודה: שבכל ענין מחפש הדרך להגיע לעוד ענין. וישנו אופן שלישי: עפ"י סדר הרגיל צ"ל תחילה העבודה ד"נצבים" ואח"כ יכול ללכת ולעלות מחיל אל חיל, הנה בקביעות ש.ז. שבו קוראים "נצבים-וילך" יחד, ישנה הנתינת-כח שהעבודה תהי' באופן ד"נצבים-וילך" גם יחד. ועבודה זו גופא היא בעילוי אחר עילוי – "וילך". ועוד.

משיחת יום א' דפ' נצבים-וילך, אור לח"י אלול ה'תשמ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2026

This is an appropriate time for holding farbrengens, in connection with Chai Elul, the birthday of the Baal Shem Tov and of the Alter Rebbe, and in connection with the Sheva Brachos of my father-in-law (whose wedding took place on 13 Elul) and the Sheva Brachos of his father (whose wedding took place on 11 Elul). The lesson from the combined parashyios of Nitzavim-Vayelech is as follows: Nitzavim means “standing firm,” meaning the service of strengthening oneself in a particular area, while Veyelech means movement, meaning the service of constantly advancing to new areas. Ordinarily, one must first serve in the manner of Nitzavim, and only then can he proceed to Vayelech. But when Nitzavim and Vayelech are read together, we are empowered to do both together, and in such a way that this form of service itself is done in a manner of continuous ascent.

Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5749

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2026

לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין

ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בני משפחתו שיחיו