הפרק ה 26 של הפודקאסט עוסק בנושא : בשביל מה לקום מהמיטה בבוקר? יש אנשים רבים אשר מחפשים ומבקשים וודאות לעצמם ופועלים בתוך מסגרות קבועות, שגרתיות וחוזרות על עצמן על מנת להגיע אל אותה וודאות מבוקשת. חלקם מזנקים מהמיטה מתוך אותה אחריות קיימת או מהרגשת מרץ ורצון של עשייה, כאילו באו אל העולם הזה על מנת להוכיח יעילות, רצון והגשמה. אחרים מעדיפים להתכרבל בין השמיכות בבוקר ולמשוך את הזמן במימד השינה והחלום כאילו שהם אומרים שהאדם לא באמת צריך למהר. בשני המקרים עדיין נשאלת השאלה בשביל מה לקום מהמיטה בבוקר ? עבור איזו תכלית ועבור איזו מטרה?. מה שמניע את האדם לקום מהמיטה בבוקר היא תחושת חסר, הידיעה שיש למלא, הרצון להיות מסונכרן אל עולם החומר ולדעת להבריג את הפוטנציאל למימוש אך תמיד יתקיים המרווח כמו אותו מרווח בין נשימה לשאיפה שבו מתקיימת הריקות שמכילה את כל האפשרויות ואותה אי אפשר למלא, גם לא צריך , יש לחיות אותה ולהפנות את האמון אל אותה ידיעה של מרחב מאוחד שלא מתקיימים בו גבולות אך הסדר נשמר בתוכו ואותו חוסר מתקיים הוא רעב וזוהי תחושה מחזורית כמו רעב, צמא , רצון לאהבה והמרדף אחר מילוי התחושה רק מעמיק את תחושת המצור ומעמיק את תחושת התלישות כי עבור מה לאכול ולשתות שבעוד 4 שעות אהיה שוב צמא ורעב וזקוק שוב לאהבה ? ולכן התחושה של הנפרדות, התחושה שאינך נוכח בכל המרחב, התחושה שאתה רודף אחר תעתוע נצחי רק מעמיק את החסר ואת חוסר האמון באשר ליכולת לחיות בכל העולמות בו זמנית במצב שבו אתה תלוש שכלית ורגשית וזה רק מעמיק את ההיאחזות בעולם החומר , ברצון לאחוז בוודאות כמציאות יחידה ומאולצת כי איך נשמה שבאה והולכת מהעולם הזה יכולה לטעון ליציבות ואיך היא יכולה לטעון שזו המציאות היחידה שמתקיימת כאשר היא יודעת שזו לא המציאות האמיתית והמרחב של היקום נמצא הרבה מעבר לגבולות התפיסה השכלית והרגשית שלה ולכן אותה תלישות , אותה חוויה של אין גבולות, אותה חוויה של חסר- מטרתה להזכיר לה ולעודד בתוכה את ההרגשה שאל לה לאחוז, שאין לה למה להתעקש שכן כל מטרתה היא לשוב אל אנרגית האם
וירוס הקורונה בא והוכיח שאותה וודאות מבוקשת וביטחון מבוקש לא בהכרח יכול להתקיים בזמנים כאלו בלי קשר לעובדה כי על האדם לחפש גם מניע רוחני שיגדיר את תכלית חייו בעולם הזה ויאיץ בו לקום ממיטתו בבוקר. רבים מגלים כי התכלית אינה מספקת ובמקרים רבים היא אפילו מאכזבת ובכל מקרה ועבור רבים היא תכלית לא ברורה. נדבר בפרק הזה על רגשות שעולים ועל אילוצים, על מחויבויות ועל הצורך לצעוד בשביל ראשי כאשר אינסוף שבילים אחרים חוצים את הנתיב שלנו ומזמינים אותנו לטעום מחוויה אחרת ושונה אשר נמצאת מעבר לאותו שביל ראשי