"ראשית כניסת האדם לעבודת ה' צריך להיות בחפזון, כמו שמצינו בפסח מצרים שהיה נאכל בחפזון, ולא פסח דורות; מפני שההתחלה לנתק עצמו מכל תאות עולם הזה שהוא מקושר בהם, צריך לשמור הרגע שמתעורר בו רצון־ה' ולחפוז על אותו רגע למהר לצאת מהם – אולי יוכל; ואחר־כך שוב ילך במתינות ולאט, כדין פסח דורות"