•מדוע רבי עקיבא שתק 13 שנה.• כיצד הייתה שיטת לימודו.•מי היו רבותיו.• מדוע נענש על התעסקות במת מצוה.•מתי היה פעם ראשונה שאמר הלכה.• ומה ההוראה לליל הסדר?

פרק כפול ונפלא ביותר על רבי עקיבא.

• חכמת אשתו.• דרכו לתורה• האבן והחמור• לימודים נפלאים מזה בעבודת השם.

•עמוד התפילה.•הזהירות בכבוד שמים.• המעשה במטרוניתא.•הכבוד מהנשיא

•המעשה שמופיע בשולחן ערוך.•מדוע נקטעו אבריו.• גם זו לטובה.• שיטתו בלימוד

• התנא שחי יותר  מ400 שנה.

•הכיר את עזרא הסופר וחגי הנביא ולאידך את רבי עקיבא ורבי יהושע.

•מדוע הלכו לפוגשו חכמי הדור?

• מה זה צרת הבת?

•מי הוא בכור שוטה?

פרק מרתק על המשך תולדות חיי רבי אלעזר בן עזריה.•עושרו הרב.•שבחיו.•שלושת הכתרים ועוד

• יחוסו.• הדימיון לעזרא. • התמנותו המפתיעה לנשיא.• נס הזקן.• גלגולו של שמואל הנביא.• המספר שבעים שנה.

ובהשגחה פרטית ובלי תכנון מוקדם, פרק השבעים מדבר על מעלת המספר שבעים.

פרק מיוחד ומסכם על רבן גמליאל בפועלו כנשיא.• הצורות שעשה.• המשקפת שלו.• ניסיון ההריגה שלו.• הסתלקותוועוד

ב"ה

פרק סח. רבן גמליאל וקיסר רומא.

בפרק הקודם למדנו על נסיעות רבן גמליאל לרומא, בפרק הנוכחי נלמד על קשריו עם קיסר רומא, השאלות והתשובות שהיו ביניהם. וכן עם נכבדי רומי, עם פילוסופים מאותה תקופה ועוד.

במסכת סנהדרין דף לט מצינו סדרת שאלות ששאל אותו קיסר רומי:

א"ל הקיסר לרבן גמליאל אלוקיכם גנב הוא? דכתיב (בראשית ב, כא) ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן – למה לקח את הצלע בבריאת האישה באמצע השינה של האדם?

אמרה לו בתו, עזוב אותו, אני אענה לו. אמרה לו. תנו לי דוכס אחד (שישמור עלי). אמר לה למה לך? אמרה לו שודדים באו אלינו הלילה, ונטלו ממנו קיתון של כסף והניחו לנו קיתון של זהב אמר לה ולוואי שיבא עלינו בכל יום.. אמרה לו, ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטלו ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה לשמשו?

אמר לה אני מסכים איתך, אבל שהיה לוקח ממנו בגלוי. אמרה לו, הביאו לי אומצת בשר, הביאו לה, הראתה לו את הבשר כשהוא חי, לאחר מכן צלתה אותו והביאה לו אותו אחרי הצליה, אמרה לו תאכל מזה, אמר לה זה מאוס לי לאכול מזה – אפילו שהוא יודע שככה עושים לכל בשר, אבל כשראה את זה בעיניו זה מאוס לו, אמרה לו, ואדם הראשון אי היה רואה כיצד לוקחים את הבשר לאשה לא היה מאוס לו?

אמר לו הקיסר לרבן גמליאל אני יודע אלוקיכם מה הוא עובד והיכן הוא יושב. בינתיים הוא חש בכאב ונאנח. שאל אותו רבן גמליאל מה קרה? אמר לו, בן אחד יש לי בכרכי הים ויש לי געגועים עליו. אמר לו רבן גמליאל, ברצוני שתראה לי אותו. אמר לו הקיסר, וכי יודע אני היכן הוא נמצא? אמר לו, מי שבארץ אתה לא יודע, אתה יודע מי שבשמים?

עוד אמר לו הקיסר לרבן גמליאל, כתוב שה' מונה מספר לכוכבים, מה הגדולה, גם אני יכול למנות את הכוכבים, הביא רבן גמליאל חבושים (פירות) ושם אותם בנפה וערבב אותם, אמר לו לקיסר, תספור לי כמה יש כאן. אמר לו תעמיד לי אותם ואספור אותם. אמר לו, גם הרקיע כל הזמן מסתובב, ולכן לא ניתן לספור אותם.

יש שאומרים שאמר לו הקיסר: אני יודע את מניין הכוכבים, אמר לו רבן גמליאל, כמה שיניים וניבים יש לך? הכניס את ידיו לפיו והחל למנות אותם. אמר לו מה שבפיך אתה לא יודע, את מה שברקיע אתה יודע?

אמר לו קיסר לרבן גמליאל מי שברא הרים לא ברא רוח שנאמר (עמוס ד, יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. ענה לו רבן גמליאל, אלא מעתה לגבי אדם שכתוב ויברא וייצר, גם נאמר שמי שברא זה לא ברא זה? טפח על טפח יש בו באדם ושני נקבים יש בו מי שברא זה לא ברא זה? שנאמר (תהלים צד, ט) הנוטע אוזן הלא ישמע ואם יוצר עין הלא יביט?

 אמר לו כן – יש שני יוצרים לאדם. אמר לו רבן גמליאל, ובשעת מיתה כולן נתפייסו? כל היוצרים הסכימו יחד שעכשיו זמן המוות?

מבחן מהמלכות

בירושלמי בבא קמא ד ג, מסופר על מבחן שעשו לו מלכות רומי:

מעשה ששילחה המלכות שני איסטרטיוטות (שרים) ללמוד תורה מרבן גמליאל ולמדו ממנו מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות. ובסוף אמרו לו כל תורתכם נאה ומשובחת חוץ משני דברים הללו שאתם אומרים בת ישראל לא תיילד לנכרית. אבל נכרית מיילדת לבת ישראל. בת ישראל לא תניק בנה של נכרית. אבל נכרית מניקה לבת ישראל ברשותה. גזילו של ישראל אסור ושל נכרי מותר. באותה שעה גזר רבן גמליאל על גזילות נכרי שיהא אסור מפני חילול השם. שור של ישראל שנגח לשור של נכרי פטור וכו'. בדבר הזה אין אנו מודיעין למלכות. אפילו כן לא באו לסולמה של צור, שזה גבול ארץ ישראל, עד ששכחו את הכל.

סיפור זה יש גם בספרי דברים ושם מצינו פרטים נוספים: שהם לא התכוונן להתגייר אלא לבחון אותו, וכן שזה היה בעיר אושא שבצפון שזה חידוש מעניין בפני עצמו, שעל אף שהסנהדרין הייתה אז ביבנה, בכל זאת הייתה תקופה שרבן גמליאל היה בעיר אושא:

וכבר שלחה מלכות שני סרדיטאות ואמר להם: לכו ועשו עצמיכם גרים וראו תורתן של ישראל, מה טיבה? הלכו להם אצל רבן גמליאל לאושה, וקראו את המקרא ושנו את המשנה, מדרש הלכות ואגדות. בשעת פטירתם אמרו להם: כל תורתכם נאה ומשובחת חוץ מדבר אחד: גזלו של גוי מותר ושל ישראל אסור - ודבר זה אין אנו מודיעים אותו למלכות:

על גיורת שכן התגיירה באמת ושאלה את רבן גמליאל, מצינו במסכת ראש השנה דף יז: שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל: כתיב בתורתכם (דברים י, יז) אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים, וכתיב (במדבר ו, כו) יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ עד שענה לה רבי יוסי הכהן.

 

שאלות מכופרים ומפילוסופים.

מצינו במקורותינו כמה פעמים על שאלות ששאלו את רבן גמליאל.

ראשית, סנהדרין דף צ:

שאלו מינין את רבן גמליאל מניין שהקב"ה מחיה מתים, אמר להם מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ולא קיבלו ממנו.

ובמסכת עבודה זרה דף צד מסופר על שאלות ששאל אותו פילוסוף:

ת"ר שאלו פילוסופין את הזקנים ברומי אם אלוקיכם אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה? אמרו להם אילו לדבר ש

ב"ה

פרק ס"ז. רבן גמליאל וחבריו

בפרקים הקודמים למדנו על רבן גמליאל, תולדות חייו ונשיאותו בסנהדרין. בפרק הנוכחי נתמקד על רבן גמליאל וחבריו, בעיקר בהקשר נסיעות שערכו לגולה. ובפרק הבא על קשריו עם קיסר רומא, והשאלות שקיבל מגדולי רומי.

נסיעותיו לגולה

רבן גמליאל היה נשיא ישראל בתקופה שבין שתי החורבנות, בין חורבן בית המקדש השני שאירע על ידי טיטוס לבין חורבן הישוב היהודי ביהודה שאירע על ידי אנדריאנוס שחיק טמיא.

באותם שנים, השלטון בארץ היה שלטון רומאי, ולצורך כך הוצרכו חכמי ישראל לנסוע פעמים רבות לרומי, בכדי לבטל גזירות או בכדי לפעול עניינים למען יהודי ארץ ישראל.

וכמסופר במדרש רבה דברים ב:

שַׁבְתָּ עַד ה' אלוקיך" (דברים, ד', ל') - אין לך דבר גדול מן התשובה.

מעשה שהיו רבותינו ברומי, רבי אליעזר בן הורקנוס; ורבי יהושע ורבן גמליאל.

וגזרו סנקליטין (חברי הסנאט) של מלך לומר: "מכאן ועד ל' יום, לא יהיה בכל העולם יהודי". והיה בסנקליטין של מלך [סנאטור אחד שהיה] ירא שמים.

בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר, והיו רבותינו מצטערים הרבה. אמר להם אותו ירא שמים: "אל תצטערו, מכאן ועד שלשים יום, אלוקיהם של יהודים עומד להם."

בסוף כ"ה ימים גילה לאשתו את הדבר. אמרה לו: "והרי שלמו!" אמר לה: "עוד חמשה ימים."

והייתה אשתו צַדֶּקֶת ממנו, [ו]אמרה לו: "אין לך טבעת?! מוץ אותה, ומוֹת - תתאבד! וסנקליטין בטל עליך ל' ימים אחרים, והגזירה עוברת."

והיה להם מנהג, שאם גוזרים גזירה ואחד מהם מת, הם מבטלים את הגזירה. שמע לה, ומץ את טבעתו, ומת.

שמעו רבותינו ועלו אצל אשתו להראות לה פנים. אמרו רבותינו זה לזה: "חבל לספינה שהלכה לה, ולא נתנה המכס!", כלומר הצדיק הזה לא מל וחבל.

אמרה להן אשתו: "יודעת אני מה אתם אומרים. חייכם, לא עברה הספינה עד שנתנה מכס שלה."

מיד נכנסה לתוך הקיטון והוציאה להן קופסה, שהייתה ברית מילה בתוכה, וסמרטוטים מלאים דם נתונים עליה.

וקראו עליו רבותינו המקרא הזה: "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ, עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ, מְאֹד נַעֲלָה" (תהילים, מ"ז, י').

נסיעותיו לרומי עשו לו צער, כמסופר בסוף מסכת מכות:

וכבר היה רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק. אמרו לו מפני מה אתה משחק? אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט, ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה? אמר להן לכך אני מצחק, ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. שוב פעם אחת היו עולין לירושלים.. עד שאמרו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו.

סיפור מיוחד זה התבאר בשיחות הרבי בהרחבה ונלמד אותו בפרקים על רבי עקיבא בעזרת ה'.

ובגמרא ירושלמי סנהדרין פרק ז הלכה יג מסופר סיפור מיוחד שהביא ללידה של רבי יהודה בן בתירא:

מעשה ברבי אליעזר ורבי  יהושע ורבן גמליאל שנסעו לרומי עלו למקום אחד ומצאו תינוקות עושים ערמות של אבנים ואומרים ככה בני ארץ ישראל עושים  ואומרים זה יהיה תרומה וזה יהיה מעשר.

אמרו מסתבר שיש כאן יהודים, עלו למקום אחד והתקבלו בבית אחד, ישבו לאכול והיה כל תבשיל שהעלו לפניהם, אם לא היו מעלים אותו (קודם לכן) לחדר קטן לא היו מעלים אותו לפניהם וחששו אולי הם אוכלים זבחי מתים.

אמרו לו מה עיסקך שכל תבשיל שאתה מביא לפנינו אם אין אתה מעלה לזה החדר הקטן אין אתה מביא לפנינו. אמר להם אבא אחד גבר זקן יש לי וגזר על נפשו  שלא יצא מהחדר הזה כלום עד שיראה לחכמי ישראל.

אמרו לו עלה, ותגיד לו צא לכאן אלינו שאנחנו כאן. יצא אליהם אמרו לו מה עיסקך? אמר להם התפללו על בני שאינו מוליד.

אמר רבי אליעזר לרבי יהושע, מה יהושע בן חנניה. תראה מה אתה עושה. אמר להם. הביאו לי זרע של פשתן. הביאו לו זרע של פשתן. נראה לו זורע אותו על גבי צלחת של אבן. נראה לו משקה אותו נראה לו צומח נראה לו תולש אותו עד שאעלה אישה אחת בצמה (הקלועה ב)שערה. אמר לה שחררי מה שעשית  אמרה לו אינני משחררו אמר לה אם לא אני מפרסם עליך. אמרה לו אינני יכולה שהם (קשרי הכישוף) מושלכים  בים.

וגזר יהושע על שר הים ופלט אותם. והתפלל עליו וזכה להקים (להוליד) את רבי יהודה בן בתירה. אמרו אילו לא עלינו לכאן אלא להעמיד הצדיק הזה דיינו.

עדות נוספת על נסיעתם לרומי, במדרש רבה בראשית כ, שאלה ששאלו אותו ברומי והוא העביר את השאלה לרבי יהושע בן חנניה:

כיון שעלו הזקנים לרומי שאלו את ר"ג א"ל לכמה הנחש מוליד, ולא יכול להשיבן, ונתכרכמו פניו, פגע בו ר' יהושע ופניו חולנית, א"ל למה פניך חולנית, א"ל שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבה, א"ל מה היא, א"ל לכמה נחש מוליד, א"ל לשבעה שנים.

בפרק הבא, נ