
Sign up to save your podcasts
Or


האם יכול להיות שכל בני יעקב מלבד בנימין נולדו ב-7 שנים בלבד? איך זה מסתדר, והאם ניתן להסביר את השתלשלות האירועים אחרת? ומה נותנות לנו ההבנות השונות? השבוע נעסוק ברעיון המהפכני והמקורי של הרלב"ג, המוביל לחשבון אחר מן המקובל במדרש ובקרב רוב הפרשנים. נציג את שיטתו ונראה כיצד שיטתו מאפשרת להבין את סיפור בית יעקב בצורה הגיונית וטבעית.
את המאמר מביטאון 'מעליות' הנזכר בסרטון תוכלו לקרוא כאן: https://www.ybm.org.il/upload/ListItems/AttachedFile_2761.pdf
מה בין נביא למלאך? כמה זה "מאה שערים" וכיצד מודדים אותם? ומדוע למדוד את התבואה אם אין בכך ברכה? השבוע נעסוק בטעימות משלושת חלקי הפרשה שמחלק הרלב"ג, ונזכה להצצה לתפיסת עולמו לגבי השגחה, נבואה ותפילה. נעסוק בנוסף גם בהצלחת יצחק ובברכתו ליעקב המופיעה בסוף הפרשה. שבת שלום!
דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22871.pdf
האם נדרש מאדם להשיב טובה גדולה מזו קיבל? וכיצד שאלה זו קשורה לפרשנות סדר האירועים בפגישת עבד אברהם ורבקה? השבוע נעסוק בפרשנות הרלב"ג לסיפור העבד בבאר, ונראה כיצד מבין את השתלשלות האירועים. נלמד דרכה ודרך התועלות שמסיק הרלב"ג על דרך השבת הטובה הראויה.
כיצד אומר הנביא שה' לא ציווה על שחיטת יצחק? מה אם כן היה תוכן הציווי לאברהם? השבוע נעסוק בהתמודדותו של הרלב"ג עם הציווי המורכב של העקידה, ונגלה את פירושו הייחודי לפרשה זו. נציג נקודות מפתיעות ומעניינות בפירושו של הרלב"ג לפרשה, וניחשף עוד לדרך פירושו המקורית.
האם ידע אברהם לאן לוקח אותו ה' במסעו? האם עזיבת המשפחה היתה מוכרחת בסיפורו? ומה המעלה הגדולה בארץ ישראל שמגלה אברהם? דרך פירושו של הרלב"ג לפרשה נראה כיצד הוא תופס את אופי מסעו של אברהם, נלמד על היחס למשפחתו ועל מעלתה של ארץ ישראל.
מה פשרו של הפירוט הגדול של ה' לנח בציווי בניית התיבה? מה המשמעות של פרטים אלו? מה בדיוק נצטווה נח ומדוע ומה זה בא ללמד אותנו? ואיך כל זה קשור לאחריות אישית של האדם בעולם ושלא יסמוך על הנס? דרך פירושו של הרלב"ג בביאור המילות, ביאור הפרשה והתועלות על פסוק אחד בציווי בניית התיבה, נתחקה אחר פירושו הייחודי, נלמד על מרכיבים בפירושו וכיצד מתוך פירוש זה ניתן ללמוד עקרונות יסוד בפירוש הרלב"ג בכלל ועל השקפתו במספר עניינים.
רוב מפרשי המקרא סוברים כי לאדם הותר לאכול רק מן הצומח ורק לאחר המבול הותרה אכילת הבשר לאדם. אולם הרלב"ג מתנגד לפירוש זה וסובר שאכילת הבשר הותרה מבריאת העולם. מדוע התנגד הרלב"ג לדעת רוב המפרשים? כיצד פירוש זה מביא לידי ביטוי את התפיסה התאולוגית של הרלב"ג בעניין שינוי הא-ל ומה ההבדל בין דיון זה לנתינת התורה לישראל, שגם היא שינוי בדרישות הא-ל במהלך ההיסטוריה? במהלך השיעור נעסוק בשאלות אלה ונלבן דרכן את דרכו של הרלב"ג בפירושו לתורה.
From the publisher's feed
סדרה על פרשת השבוע על פי פירוש הרלב"ג, יחד עם ר' ברוך ברנר ור' כרמיאל כהן חוקרי הרלב"ג ומוציאי ההוצאה המדעית של פירוש הרלב"ג על התורה בהוצאת הספרים "מעליות" מבית הישיבה.