"בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד..."(חוק הירושה, סעיף 8א).

בפרק זה אנו מארחים את פרופ' איילת בלכר - פריגת.

פרופ' בלכר משמשת כדיקנית למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט". תחומי ההתמחות שלה הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.

פרופ' בלכר ערכה מחקרים רבים ומגוונים בדיני משפחה וירושה ובין היתר כתבה על צוואות הדדיות ופרשנות צוואה וכן כיהנה בעבר כעורכת משותפת של כתב העת "משפחה במשפט".

"צוואות הדדיות" - צוואות המסתמכות אחת על רעותה.

למשל: אדם יכול לצוות את כל רכושו לאשתו אם ימות לפניה ולילדיו אם יאריך ימים אחריה, שכן הוא יודע שאשתו כתבה אף היא צוואה ובה אותן הוראות. בני זוג יכולים גם לערוך צוואה הדדית במסגרתה הם מחליטים כי כל אחד מהם יוריש לאחר מותו את כל עיזבונו לטובת ילדיהם המשותפים.

פרופ' בלכר מסבירה מהם ההסדרים הקבועים בחוק הירושה בכל הנוגע לצוואות הדדיות, כיצד ניתן להגמישם או להגבילם ביתר שאת ומשיבה לשאלה האם ניתן לבטל צוואה הדדית בחיי בני הזוג או לאחר מותו של אחד מהם?

צוואה הדדית הינה מסמך משפטי מורכב ועל כן מומלץ להיעזר בעו"ד מומחה לצורך עריכתה באופן מקצועי, כזה המכסה את רוב האופציות השכיחות, כך שאם הצוואה תובא בסופו של דבר אל שולחנו של בית המשפט, יהיו בידיו די כלים כדי להגיע להחלטה ראויה.

פרופ' בלכר מבהירה מהם היתרונות של עריכת צוואה הדדית, מי מוגדר כ"בן זוג" בהקשר זה וכן מדגישה בדבריה כי ישנם מצבי חיים שונים אותם כדאי לקחת בחשבון שעה שכותבים צוואה שכזו.

אם המשפט הבא נשמע לכם כמו סינית זה הפרק בשבילכם.

"הנכסים שמכנסת האישה לבעלה בין קרקע בין מטלטלין בין עבדים, אע"פ שהן נכתבים בשטר כתובה אינן נקראים כתובה אלא נדוניא שמם. ואם קיבל הבעל אחריות הנדוניא עליו ונעשית ברשותו, אם פחתה פחתה לו ואם הותירה, הותירה לו, הותירה לו הרי זו נקראת נכסי צאן ברזל. ואם לא קיבל אחריות הנדוניא עליו אלא היא ברשות האישה, אם פחתה, פחתה לה, ואם הותירה, הותירה לה הרי זו נקראת נכסי מלוג" (רמב"ם, הלכות אישות פרק טז הלכה א').

בפרק זה אנו מארחים את הרב שלמה דיכובסקי שליט"א.

הרב דיכובסקי כיהן כדיין, אב בית דין, חבר בית הדין הרבני הגדול ומנהל בתי הדין הרבניים ונחשב לאחד מבכירי פוסקי ההלכה בדורנו.

בשנת תשע"ד רוכזו חלק ממאמריו ופסקי הדין החשובים של הרב, בספר "לב שומע לשלמה" בעריכת בנו הרב עו"ד יעקב דיכובסקי.

בפרק זה נעסוק בכתובה ובנדוניה בדין העברי וביחס בינם ובין הירושה בחוק האזרחי.

בין היתר יעסוק הפרק בשאלות מעשיות כגון משמעות החתימה על כתובה בסכום מופרז או האם מומלץ לרשום את שווי הדירה בכתובה.

הרב דיכובסקי עונה על שאלות אלו ועוד בפרק המיועד לא רק לבעלי רקע תורני אלא לכל מי שמעוניין להעמיק בנושא חשוב זה.

האזנה מהנה ומועילה!

סעיף 6(א) לחוק הירושה קובע: "לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט כאשר העניין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה".

עו"ד צבי קויש, מנהל מחוז באר שבע והדרום והרשם לענייני ירושה באגף האפוטרופוס הכללי, מסביר בלשונו הציורית במה דברים אמורים, תוך מתן דוגמאות מעולם המעשה.

"הסתלקות מירושה" פירושה ויתור של יורש על חלקו בעיזבון המוריש (המנוח).

האם ניתן להסתלק בכל עת?

מדוע אדם שאמור לרשת יבקש להסתלק מחלקו?

האם ניתן להסתלק לטובת נכדו או הורהו של המנוח?

מה ההבדל בין הסתלקות כללית להסתלקות ספציפית?

האם ניתן לחזור מהסתלקות?

יורש שהסתלק רשאי להגיש בקשה לצו ירושה/קיום צוואה?

כיצד חותם יורש על תצהיר הסתלקות שעה שהוא נמצא בחו"ל?

שאלות אלו ועוד יבואו על פתרונן לאחר האזנה לפרק חשוב ומעשי  זה.

בהמשך לפרק 7 במסגרתו עו"ד ציפי פרנקו כריסי הסבירה לנו את פירושו של המונח "גנאלוגיה" וכיצד הוא משמש ככלי עזר בתיקי ירושה, עתה אנו צוללים לעומק הסוגיה בעזרתו של עו"ד יונתן קירש, מנהל המחלקה לאיתור זכאים ולהעברת נכסים עזובים לקניין המדינה (אגף האפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים) שנותן "דוגמאות מהחיים" לפעילות אנשי מחלקתו ומבהיר לנו מהן הנסיבות בהן הם נכנסים לתמונה, תוך שימת דגש לנקודות הבאות.

"נכס עזוב" - לא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו או שזהות בעליו אינה ידועה.

נכס יכול להיות סכום כסף או נדל"ן – מגרש או דירה וכו'.

מקור המידע על נכס חשוד כנכס עזוב -

בנקים, טאבו, בתי משפט, תאגידי אפוטרופסות, שכנים, רשויות המס, משטרת ישראל.

"צו ניהול" – במידה ולא מאתרים את הבעלים או יורשיהם, ייתן בית המשפט צו ניהול והאפוטרופוס הכללי ינהל את הנכס או ישקיע את הכסף בהתאם לחוק בנאמנות לטובת הבעלים הבלתי ידועים.

סוף הניהול – בסוף תקופת הניהול, אם לא נמצאו בעלי זכויות ברכוש, הרכוש יועבר לקניין המדינה.

כאשר מצליחים לאתר את הזכאים הפוטנציאליים, מפנים אותם לפרוצדורה של "בקשה להשבת נכס".

שיטת המחקר לאיתור בעלי הנכס – שילוב של גנאלוגיה (חקר אילן יוחסין) ובלשות תוך שימוש ברעיונות "מחוץ לקופסה".

מקורות המידע – מאגרי מידע בארץ ובחו"ל, ארכיונים, בתי משפט, רשויות, ארגונים יהודיים, בתי קברות, חברא קדישא, עיתונים היסטוריים, מכתבים, תמונות ואין סוף אתרי אינטרנט, במיוחד אלו שעוסקים בגנאלוגיה כללית או ספציפית.

בוודאי תשמחו לדעת שברוב המוחץ של המקרים, אנשי המחלקה מצליחים להגיע לבעלי הזכויות בנכסים העזובים.

הנכם מוזמנים להאזין לפרק מרתק זה, המתאר את עבודת אנשי המחלקה העושים לילות כימים כדי לחבר אנשים לרכושם המשפחתי והכל מתוך תחושת שליחות ציבורית.

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי חדש בעולם המשפט הישראלי, שנועד להוות חלופה למינוי אפוטרופוס, במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

במסגרת הריאיון, עו"ד דנה ברכפלד ממערך הפיקוח הארצי באפוטרופוס הכללי, תענה על השאלות כדלקמן:

מה זה בכלל אפוטרופוס?

למי מיועד ייפוי כוח מתמשך?

מה ההבדל בינו לבין מוסד האפוטרופסות?

איך עורכים את המסמך ולמי צריך לפנות?

מדוע לכולנו מומלץ להפקיד ייפוי כוח מתמשך?

עו"ד כמיל מולא, מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים בישראל וסא"ל במילואים הוא האורח שלנו היום.

בפרק זה תופתעו לשמוע כי רוב מוחלט מקרב הציבור הדרוזי בישראל פונה לבית הדין הדרוזי שעה שהוא מעוניין להגיש בקשה לצו ירושה/קיום צוואה ופסיקותיו הינם בהתאם להוראות חוק הירושה!

מה הסיבה לכך שהציבור הדרוזי "מצביע ברגליים" לטובת בית הדין הדרוזי בזמן שלרשם לענייני ירושה קיימת סמכות מקבילה בעניינים אלה?

כמה מונה העדה הדרוזית בישראל וכיצד בא לידי ביטוי הפיזור הגאוגרפי של כלל האוכלוסייה הדרוזית בעולם?

מהו הרקע ההיסטורי להקמת בתי הדין הדרוזיים בישראל?

מה הקשר בין חוק המעמד האישי של הדרוזים בלבנון לדין האישי על פיו פועלים בתי הדין הדתיים הדרוזיים בישראל?

עו"ד מולא משיב לשאלות הנ"ל ומציג נתונים מעוררי מחשבה באשר לאחוזי הגירושין בעדה הדרוזית בישראל ומספר העגונות בה.

בפרק זה אנו מארחים את פנחס שיפמן, המכהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ומי ששימש כנשיא המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן וכראש החטיבה לדיני משפחה במוסד זה. פרופ' שיפמן הוא ממניחי היסוד לתאוריה האזרחית של דיני המשפחה בישראל ובין היתר טבע את המונח "פונדקאות". כמו כן חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחום דיני המשפחה והירושה, אשר קטעים מהם מצוטטים לא פעם בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובכך תרומתו החשובה לעיצוב הפסיקה בישראל. בהתאם להוראות חוק הירושה, אדם שלא כתב צוואה ונפטר כשהוא מותיר אחריו בן זוג וילדים, הרי שבן הזוג יירש מחצית מעזבונו וילדיו יירשו את המחצית השנייה, בחלקים שווים. השאלה המתבקשת - מה ההגדרה של "בן זוג"? אדם הנשוי לאחר בנישואים דתיים בלבד? או שמא גם נישואים אזרחיים עונים על ההגדרה של "בן זוג"? מה באשר לידועים בציבור? מה הדין שעה שהמנוח היה פרוד מבת זוגו, עשרות שנים לפני מותו? "בן זוג" – איש ואישה בלבד או לרבות בני זוג מאותו מין שזוכים אף הם בירושה? פרופ' שיפמן משיב לשאלות מרתקות אלו, תוך הבחנה בין הגישה הפורמלית (נשואים או לא) לבין הגישה המהותית (אופי הקשר), זאת במסגרת סקירת המצב המשפטי בעניין זה טרם כניסתו של חוק הירושה לתוקף (1965) ולאחריו. בשלהי הפרק, פרופ' שיפמן מונה את המלצות הוועדה לתיקון חוק הירושה התשכ"ה – 1965 בראשותו של השופט העליון (בדימוס) טירקל, בה היה חבר, אשר בחנה את הוראות חוק הירושה ונדרשה לתיקונים אפשריים שלו. הוועדה המליצה כי המונחים "בן זוג נשוי" ו"בן זוג ידוע בציבור" לצורך ירושה, יאוחדו לכדי הגדרה אחת שלא תתייחס במפורש לבני מינים שונים וכי הדגש יושם על כוונת הצדדים ליצירת חיי קבע משותפים. כך למשל הומלץ כי חיי משפחה במשק בית משותף לתקופה של לפחות 3 שנים יגלו חזקה לקיום כוונה ליצירת חיי קבע כאמור. מנגד, יש לראות בפרידה של בני זוג לתקופה של 3 שנים רצופות ומעלה כעובדה שתוביל לשלילת זכות הירושה, אף אם לא ניתן בעניינם של בני הזוג הנשואים פסק דין לגירושין.

 האזנה מהנה ומועילה!

  לקריאת מאמר פרי עטו של פרופ' שיפמן תחת הכותרת "על זוגיות ועל ירושה, על עיגון ועל פירוד: להגנתה של הגישה הפונקציונלית" לחץ על הלינק המצ"ב:

https://drive.google.com/file/d/1M3qZaySloFipvnQDpodXZqMfpoAtPZJI/view?usp=share_link

בפרק זה אנו מארחים את הרב מנחם קופרמן, רב קהילת "אהבת ציון" ברמת בית שמש ובעל כושר לדיינות, המתמחה בשילוב הדין הדתי (השולחן ערוך) יחד עם החוק הישראלי (חוק הירושה, תשכ"ה -1965).

במסגרת הראיון מסביר הרב קופרמן את ההבדלים הרלוונטיים בין הדין הדתי לחוק האזרחי בעולם הירושה וכן את עקרונות היסוד מכוחם ניתן לגשר על הפערים בין שתי מערכות הדינים, באמצעות צירוף נספח הלכתי לצוואה.

בפרק מיוחד וחשוב זה אנו מארחים את ד"ר איאד זחאלקה, מנהל בתי הדין השרעיים המכהן גם כקאדי בבית הדין השרעי לערעורים ומשמש כמרצה אורח באוניברסיטת "בר אילן".

ד"ר זחאלקה מאיר את עיננו בשאלה מי הם היורשים על פי דין בהתאם להלכה המוסלמית.

כשם שבחוק הירושה הישראלי ישנם שלושה מעגלי קרבה (פרנטלות) בקביעת זהות היורשים על פי דין, כך גם בדין השרעי, ישנם שלושה מעגלי יורשים:

1. בעלי זכות חובה על פי הדין הדתי.

2. "אסאבת" – קרבה למוריש באמצעות גבר.

3. קרבת הרחם.

אלא שתוצאת חלוקת הירושה בשתי מערכות הדינים הנ"ל הינה שונה לחלוטין.

בחלק השני של הפרק, ד"ר זחאלקה סוקר את ההיסטוריה של בתי הדין השרעיים בישראל מאז תקופת השלטון העות'מאני ועד ימינו אלה.

מדינת ישראל הכירה בבתי הדין השרעיים ובסמכויותיהם בהתאם לפקודת סדרי שלטון ומשפט ואף חוקקה את "חוק הקאדים" שנתן תוקף למינוי הקאדים שכיהנו בבתי הדין ערב הקמת המדינה.

האזנה מהנה ומועילה!

סעיף 136 לחוק הירושה קובע: "בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל".

עו"ד צבי קויש, מנהל מחוז באר שבע והרשם לענייני ירושה באגף האפוטרופוס, עושה לכם סדר בסוגיה המורכבת בה אנו נדרשים לדעת מה דין ירושת אדם שהתגורר בחו"ל והותיר נכסים בישראל (או להפך) ומבהיר כי על פי הדין הישראלי, מערכת המשפט מוסמכת לדון בירושת מי שהוגדר ביום פטירתו מהעולם כ"תושב ישראל" (גם אם אינו אזרח ישראלי) או שהוא מתגורר בחו"ל אך הותיר רכוש בישראל.

האם אדם המתגורר שנים בחו"ל עקב עבודתו בחברה ישראלית, שעה שמשפחתו אותה הוא מבקר מעת לעת חיה בישראל, יוגדר כ"תושב ישראל"?

באלו מקרים אדם הפונה בבקשה לצו ירושה/קיום צוואה יידרש להמציא "חוות דעת דין זר"?

מה ההבדל בין מקרקעין למיטלטלין בהקשר זה של משפט בין-לאומי פרטי?

למרבה הצער, לא מעט פועלי בניין סינים הלכו לעולמם בעקבות תאונת עבודה בישראל - האם יורשיהם יקבלו את כספי הפיצויים?

כיצד עלינו לפעול במצב של התנגשות בין הדין הישראלי לדין הזר?

מה פירוש המונח "אפוסטיל"?

מענה לשאלות אלו ועוד, בפרק מיוחד זה שיהיה לעזר עבור מי שמעוניין להגיש בקשה לצו ירושה/קיום צוואה בעלת היבטים בין-לאומיים.