פרופ' איילת בלכר-פריגת מתארחת אצלנו בפעם השנייה בפרק שעוסק בנושא החשוב של פרשנות הצוואה. הריאיון הקודם נסוב סביב סוגיית הצוואות ההדדיות (ראו פרק 18) - מומלץ למי שטרם האזין.
פרופ' בלכר משמשת כדיקנית למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט". תחומי ההתמחות שלה הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.
פרופ' בלכר ערכה מחקרים רבים ומגוונים בדיני משפחה וירושה ובין היתר כתבה על צוואות הדדיות ופרשנות צוואה וכן כיהנה בעבר כעורכת משותפת של כתב העת "משפחה במשפט".
מדוע בכלל אנו נזקקים לפרש צוואה?
עקרון העל בשיטת המשפט הישראלי קובע כי יש לכבד את רצון המת והוא מבוסס על האמרה התלמודית המפורסמת כי "מצווה לקיים את דברי המת" (בבלי, גיטין יד' ב').
ככל שהצוואה מנוסחת באופן בהיר, חד משמעי שאינו משתמע לשני פנים הרי שהיא תקוים ככתבה וכלשונה.
ואולם לעיתים לא ניתן לדעת למה התכוון המשורר כפי שכתב השופט חשין האב אודות צוואה: "הנה היה אדם ואיננו" - דהיינו, לא ניתן לשאול את המנוח מה היה רצונו...
לדברי פרופ' בלכר ההליך הפרשני מאפשר להזריק לצוואה נשמה שכן לעיתים היא מנוסחת באופן קר וטכני.
שוו בנפשכם אישה הכותבת בצוואתה כי היא מורישה את כל רכושה לבעלה ואחרי מותה לילדיהם וזמן מה לאחר מכן היא מתגרשת ואינה משנה את צוואתה בהתאם - האם לאחר מותה הגרוש שלה יירש אותה?
אדם כתב הוראות בצוואה המתייחסות לשלוש דירות שעה שהיו בבעלותו ארבע דירות - האם מדובר בטעות או שזו הייתה כוונתו?
ומה באשר לאדם שכתב בצוואתו נכס פלוני לילדיו ולפני מותו הוא מכר את הנכס והחליפו באחר, האם הוראת הצוואה תקפה?
שאלה מעניינת מתעוררת כאשר אדם הוריש את רכושו לטובת ארגון מסוים שחדל להתקיים במועד מותו, האם ננסה לאתר "מוסד דומה" מתוך הנחה שזה היה רצונו של המנוח או שנקבע כי הוראה זו בטלה וממילא נחיל את כללי הירושה על פי דין בניגוד לרצונו המשוער של המנוח?
פרופ' בלכר משיבה על שאלות מרתקות אלו ואחרות, באמצעות מתן דוגמאות מפסיקת בתי המשפט ומרחיבה אודות הדוקטרינות השונות בכל הנוגע לפרשנות צוואה (פרשנות צרה ופרשנות רחבה וכו').
למיטיבי לכת המעוניינים להעמיק את ידיעתם, מומלץ לעיין בפסקי הדין שהוזכרו בפרק כדלקמן:
· בע"מ 4990/12 מיכאל זילברסון נ' חנן זילברסון
· בע"מ 4282-03 פייר נ' לרנר
· ע"א 1900/96 איזבל טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי
· ת"ע 6013/99 (תל אביב) בן טובים נ' יסקין