כבוד השופט (בדימוס) הרב ד"ר בן-ציון גרינברגר הוא האורח שלנו בפרק חשוב זה.

מהי נאמנות בדין הישראלי בהשוואה לנאמנות בדין הזר?

האם ניתן להשתמש בנאמנות ככלי אפקטיבי לתכנון העיזבון מבחינה הלכתית?

מה היתרון של השימוש במוסד הנאמנות בהשוואה לצוואה רגילה?

האם קיימת עדיפות ליצירת נאמנות במסגרת צוואה או דווקא בחיים?

השופט גרינברגר נותן מענה לשאלות אלו ועוד.

כמו כן נלמד על משמעות הכלל התלמודי "מצווה לקיים דברי המת", הנמצא במתח עם דיני הירושה במשפט העברי הקובעים שהירושה צריכה לעבור אל היורשים הטבעיים שהם קרובי הנפטר.

כלל זה משמש ככלי פרשני בפסיקה הישראלית כאשר ישנם פגמים בצוואה ואנו מבקשים להתחקות אחר רצונו האמיתי של המוריש על מנת לקיימו.

למיטיבי לכת מומלץ לעיין בפסק דינו המקיף של השופט הנדל בבע"מ 7033/15 (פלוני ואח' נ' פלונית ואח') העוסק בממשק הקיים בין דיני הנאמנות לדיני הירושה.

האזנה מהנה!

בפרק זה אנו מארחים את עו"ד ענת ליפשיץ, תלמידת מחקר באוניברסיטת "בר אילן" וממונה מחוזית על עורכי הדין ביחידת הסיוע במשרד הרווחה, לאור מאמר אקדמי שכתבה תחת הכותרת: "ניכור לעת זקנה כהשפעה בלתי הוגנת בעקבות הלכת החוטים השזורים".

המאמר נולד לאחר שעו"ד ליפשיץ הגיעה לכלל מסקנה כי ישנם קווי דמיון בין ניכור הורי בילדות (במסגרת סכסוך גירושין הורה אחד מסית את הילד כנגד ההורה השני) לבין ניכור לעת זקנה (מציאות בה ההורה המבוגר נמצא בקשר בלעדי עם ילד אחד שמבודד אותו משאר בני המשפחה, תוך רמיסת חופש הבחירה שלו).

עו"ד ליפשיץ ממחישה לנו באמצעות סיפורים מהחיים כיצד תופעה זו פוגשת אותנו בדיני הירושה ומדוע יש לראות בניכור הורי לעת זקנה כ"השפעה בלתי הוגנת" על האדם המבוגר.

מאמרה פורץ הדרך של עו"ד ליפשיץ משפיע לא אחת על פסיקת בתי המשפט שמביאים בחשבון את הנקודה החשובה עליה היא מצביעה, על מנת להגן על ההורה המבוגר בערוב ימיו.

האזנה מהנה!

בפרק זה עו"ד חגית אסתר קרני, רשמת לענייני ירושה במחוז חיפה והצפון, מראיינת את עו"ד שי אהרונוביץ, סמנכ"ל מיסוי מקרקעין ברשות המיסים.  

אדם הלך לעולמו בשיבה טובה כשהוא מותיר אחריו שלושה ילדים. בצוואתו הורה כי שלושת ילדיו יירשו את דירתו בחלקים שווים.

הילדים קיבלו לידיהם צו קיום צוואה ואצו רצו ללשכת רישום מקרקעין (טאבו) כדי לרשום את הדירה על שמם.

האם יש מס על ההורשה ?

כדי לדעת מה התשובה לשאלה זו ושאלות אחרות בתחום מיסוי המקרקעין בזיקה לדיני הירושה, הנכם מוזמנים להאזין לראיון מרתק עם עו"ד אהרונוביץ שישתף אתכם  בידע העשיר שצבר במסגרת תפקידו.

האזנה מהנה!

"הידועים בציבור" הינה תופעה מוכרת העולה לכותרות מעת לעת ומשפיעה על השיח החברתי.

סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965, הפותח במילים "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה..." קובע למעשה הסדר מפורש לגבי זכות הירושה של הידועים בציבור.

הסעיף נדון רבות בבתי המשפט לענייני משפחה ומשום כך זוכה לתהודה ציבורית רבה.

במסגרת הפרק מספר כב' השופט (בדימוס) יעקב כהן מכלי ראשון על אחד מפסקי הדין פורצי הדרך בתחום (ת"ע 3600/07).

בראיון מרתק זה, סוקר כב' השופט כהן את יסודות הסעיף, התפתחות הפסיקה ובלשונו הפיוטית את "יצרי מעללי איש" העומדים בבסיס סיפור המעשה אשר נדון בפניו בשבתו על כס השיפוט בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא.

האזנה נעימה!

השופט (בדימוס) יעקב כהן שכיהן בעבר כסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, הוא האורח שלנו היום.

השופט כהן מתאר בלשונו הציורית את הדילמות מולן ניצב שופט משפחה בבואו להכריע בין הניצים שהינם קרובי משפחה, תוך הצגת הסיפור שהונח על שולחנו להכרעה (ת"ע 2780/07 - בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא) - סכסוך קשה ובלתי מתפשר בין אב לביתו על "ירושתה השמנה" של הסבתא שכתבה מספר צוואות.

השופט כהן נאלץ לפסול את הצוואה האחרונה אך כדי להבין מדוע פעל כך, יהיה עליכם להאזין לפרק ממנו תלמדו הרבה על משפחה, אכזבה, ירושה ומה שביניהם.

האזנה מהנה!

עו"ד צבי קויש מנהל מחוז באר שבע והדרום באגף האפוטרופוס הכללי, הכונס הרשמי והרשם לענייני ירושה הוא האורח שלנו היום.

עו"ד קויש מסביר את מקומו ונחיצותו של מנהל עזבון במערך הירושה.

במהלך הפרק נעסוק בפונקציות שונות ונלמד מושגים חדשים אשר במרכזם מנהל עזבון זמני ומנהל עזבון קבוע לרבות "נאמן" הפועל מכוח הוראות חוק הנאמנות, תשל"ט – 1979.

האזנה נעימה!

מאזינים יקרים,

לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. ברוח ימים אלה של סוף שנה (אלול תשפ"ב) וציפייה לשנת תשפ"ג הבאה עלינו לטובה, קבלו סיפור קצר ומעורר השראה מאת השופט (בדימוס) יעקב כהן על תיקון ותשובה. כל מילה נוספת מיותרת - רוצו לשמוע.

שנה טובה וחתימה טובה!

בפרק זה אנו מארחים את כבוד הרב הראשי לישראל, הרב דוד ברוך לאו שליט"א לראיון בדבר תפקידו של בית הדין הרבני במערך הירושה בישראל.

הפרק עוסק בהיקף סמכויות בית הדין הרבני ותפקודו הלכה למעשה בממשק עם הרשם לענייני ירושה והערכאות האזרחיות. 

ל"מיטיבי לכת" המבקשים להעמיק ולבחון צוואות הלכתיות מומלץ לפנות לספרים הבאים:

1. אוצר השטרות הנהוגים בישראל - אשר גולאק.

2. שורת הדין - מכון שער המשפט (נוסח של הרב מיכאל בלייכר).

האזנה מהנה!

פרופ' איילת בלכר-פריגת מתארחת אצלנו בפעם השנייה בפרק שעוסק בנושא החשוב של פרשנות הצוואה. הריאיון הקודם נסוב סביב סוגיית הצוואות ההדדיות (ראו פרק 18) - מומלץ למי שטרם האזין.

פרופ' בלכר משמשת כדיקנית למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט". תחומי ההתמחות שלה הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.

פרופ' בלכר ערכה מחקרים רבים ומגוונים בדיני משפחה וירושה ובין היתר כתבה על צוואות הדדיות ופרשנות צוואה וכן כיהנה בעבר כעורכת משותפת של כתב העת "משפחה במשפט".

מדוע בכלל אנו נזקקים לפרש צוואה?

עקרון העל בשיטת המשפט הישראלי קובע כי יש לכבד את רצון המת והוא מבוסס על האמרה התלמודית המפורסמת כי "מצווה לקיים את דברי המת" (בבלי, גיטין יד' ב').

ככל שהצוואה מנוסחת באופן בהיר, חד משמעי שאינו משתמע לשני פנים הרי שהיא תקוים ככתבה וכלשונה.

ואולם לעיתים לא ניתן לדעת למה התכוון המשורר כפי שכתב השופט חשין האב אודות צוואה: "הנה היה אדם ואיננו" - דהיינו, לא ניתן לשאול את המנוח מה היה רצונו...

לדברי פרופ' בלכר ההליך הפרשני מאפשר להזריק לצוואה נשמה שכן לעיתים היא מנוסחת באופן קר וטכני.

שוו בנפשכם אישה הכותבת בצוואתה כי היא מורישה את כל רכושה לבעלה ואחרי מותה לילדיהם וזמן מה לאחר מכן היא מתגרשת ואינה משנה את צוואתה בהתאם - האם לאחר מותה הגרוש שלה יירש אותה?

אדם כתב הוראות בצוואה המתייחסות לשלוש דירות שעה שהיו בבעלותו ארבע דירות - האם מדובר בטעות או שזו הייתה כוונתו?

ומה באשר לאדם שכתב בצוואתו נכס פלוני לילדיו ולפני מותו הוא מכר את הנכס והחליפו באחר, האם הוראת הצוואה תקפה?

שאלה מעניינת מתעוררת כאשר אדם הוריש את רכושו לטובת ארגון מסוים שחדל להתקיים במועד מותו, האם ננסה לאתר "מוסד דומה" מתוך הנחה שזה היה רצונו של המנוח או שנקבע כי הוראה זו בטלה וממילא נחיל את כללי הירושה על פי דין בניגוד לרצונו המשוער של המנוח?

פרופ' בלכר משיבה על שאלות מרתקות אלו ואחרות, באמצעות מתן דוגמאות מפסיקת בתי המשפט ומרחיבה אודות הדוקטרינות השונות בכל הנוגע לפרשנות צוואה (פרשנות צרה ופרשנות רחבה וכו').

למיטיבי לכת המעוניינים להעמיק את ידיעתם, מומלץ לעיין בפסקי הדין שהוזכרו בפרק כדלקמן:

· בע"מ 4990/12 מיכאל זילברסון נ' חנן זילברסון

· בע"מ 4282-03 פייר נ' לרנר

· ע"א 1900/96 איזבל טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי

· ת"ע 6013/99 (תל אביב) בן טובים נ' יסקין