עו"ד חגית קרני, רשמת לענייני ירושה במחוז חיפה והצפון בראיון מרתק עם כבוד השופט (בדימוס) ד"ר בן-ציון גרינברגר על המושג "שלטון היד המתה".

"מצווה לקיים דברי המת" הינו כלל תלמודי (גיטין יד ע"ב) הקובע כי יש לקיים את רצון המת.

"שלטון היד המתה" מתאר מצב בו המוריש שולט גם לאחר מותו בנכסים שהוריש באמצעות תנאים שקבע בצוואתו.

מחד, דיני הירושה מכירים בעקרון "כיבוד רצון המת" ומאידך מטילים הגבלות שונות על יכולתו של המצווה לשלוט על עתיד נכסיו ויורשיו לאחר לכתו.

האם לדעתכם מוריש יכול להורות בצוואתו כי בנו יירש מיליון ₪ בתנאי שיעלה לארץ/שיתגרש/שלא יתבולל וכו'?

מה הדין שעה שהמוריש מורה בצוואתו כי יורשיו ייהנו מזכות מגורים בלבד ולעולם לא יוכלו למכור את נכסי העזבון עד סוף כל הדורות?

במסגרת חופש הציווי, האם המוריש רשאי לקבוע תנאים להורשה ככל העולה על רוחו?

את התשובות לכל אלו, במבט השוואתי לנעשה בעולם, תוכלו למצוא בדבריו המחכימים של השופט גרינברגר המובאים בראיון זה.

האזנה נעימה!

האורח שלנו היום הוא הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו.

חוק הירושה מאפשר ליצור מערך קדימויות בין היורשים בשני אופנים - "יורש במקום יורש" (סעיף 41) ו"יורש אחר יורש" (סעיף 42).

נשמע לכם דומה? ממש לא!

העניין נעשה מורכב יותר כאשר מוסיפים למשוואה רכיב משפחתי נוסף - "צוואות הדדיות" אותן רשאים בני זוג לערוך מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר.

הנושא נדון בהרחבה בפסק דינו של בית משפט העליון בבע"מ 10807/03 "זמיר נ' גמליאל" בשנת 2007 ע"י כב' השופטים מרים נאור ז"ל, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן, ובפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו מאת כבוד השופטת תמר סנונית פורר בתמ"ש 65125-06-18.

חשוב לקרא את לשון הסעיפים ולשים לב כי הוראת "יורש במקום יורש" אינה מוגבלת וניתן לקבוע מספר יורשים חלופיים ככל שחפץ המוריש/ה, לעומת הוראת "יורש אחר יורש" המוגבלת לשני יורשים בלבד  אלא אם מדובר בהוראה לטובתו של מי שהיה בחיים במועד עשיית הצוואה.

פרק למיטיבי לכת, מאתגר ואקטואלי במיוחד.

לעיון בפסקי הדין הנ"ל לחצו על הקישורים הבאים:

פסק דין 1

פסק דין זמיר נגד גמליאל

האורחת שלנו היום היא עו"ד מיטל כץ - מנהלת המחלקה לרישוי נוטריונים באגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים.

האגף אחראי על אסדרת המקצועות הבאים: ראיית חשבון, שמאות מקרקעין, נוטריון, חוקר פרטי ושירותי שמירה ותיווך במקרקעין ובראשו עומד עו"ד עמיר הרן.

הפרק השלישי לחוק הירושה מדבר על ארבעת הדרכים החוקיות לכתיבת צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.

על פי הוראות סעיף 22 לחוק הירושה: "צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי כאמור... לעניין סעיף זה נוטריון כדין שופט".

מכאן כי צוואה נוטריונית הינה "צוואה בפני רשות" ובה נעסוק במסגרת פרק פרקטי זה.

עו"ד כץ מבהירה מהי צוואה נוטריונית ועונה על השאלות הבאות:

מתי יש חובה לצרף אישור רפואי לצוואה נוטריונית?

מה הדין שעה שהמצווה הינו אילם, חירש או עיוור?

כיצד מתגברים על פערי שפה בין המצווה לנוטריון?

מהם הפגמים הנפוצים בעריכת צוואה נוטריונית?

עו"ד כץ משתפת את המאזינים בחידושים הטכנולוגים בתחום ובכלל זה באפשרות (המומלצת) הקיימת כיום לערוך צוואה נוטריונית באופן דיגיטלי מקצה לקצה.

האזנה מהנה!

האורחת שלנו היום היא עו"ד טובה פריש - מנהלת היחידה לאכיפה ובקרה ברשות התאגידים ומי שבעברה שמשה כרשמת לענייני ירושה (ארצית) וכיום מרצה לדיני ירושה במכללה למנהל.

עו"ד פריש מתארת את מתחם שלוש הנאמנויות המוטלות על עורך הדין: נאמנות ללקוח, נאמנות לחברה ונאמנות לעצמו ולמקצוע ומדגישה כי בתחום דיני הירושה הנאמנות ללקוח מקבלת מעמד בכורה.

המייחד את דיני הירושה בהשוואה לשאר הדינים האזרחים, היא העובדה המצערת לפיה בזמן הדיון המשפטי "הגיבור" אינו בין החיים...

עו"ד פריש מבהירה כי אין חובה על פי דין להיעזר בשירותיו של עורך הדין בכתיבת צוואה אך ככל שהדבר נעשה מוטלת על עורך הדין חובת נאמנות ללקוח (המצווה).

ד"ר לימור זר גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין ע"ש דויד וינר במכללה למנהל כתבה מאמר תחת הכותרת: "נאמנויות וחובות עורך הדין בעת עריכת צוואה" (טרם פורסם) ובו בחנה פסיקה רלוונטית העוסקת בהתנהגות עורכי הדין בעת עריכת צוואה בעדים.

מניתוח הפסיקה המועטה בנושא עולה כי הנאמנות ללקוח היא הנאמנות המרכזית כאמור לעיל, שכן כיבוד רצון המצווה הינו עקרון על בדיני הירושה.

נאמנות ללקוח בענייני עריכת צוואה פירושה הקפדה יתרה מצד עורך הדין לוודא מול המצווה כי אכן הצוואה משקפת את רצונו.

קיימת חשיבות רבה לכך שרק עורכי דין הבקיאים בתחום יערכו צוואות.

"מיטיבי לכת" מוזמנים לעיין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה: ע"א 64201-09-17 זאווי נ' טמבור (2.7.18) העוסק בנושא הפרק.

האזנה מהנה!

עמיחי רדזינר הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן החוקר את תחום המשפט התלמודי וההלכה המודרנית, ואת ההיסטוריה של המשפט בארץ ישראל במאה העשרים.

פרופ' רדזינר ניחן בכושר סיפורי יוצא דופן הבא לידי ביטוי בראיון המובא כאן על מאמר שכתב ביחד עם נתן ברון ז"ל - צוואה גורלית: המאבקים על הירושה של "הרוטשילד מעדן".

במה דברים אמורים?

בשנת 1919 יהודי בשם בנין מנחם משה כתב צוואה במושבה הבריטית "עדן" (בקצה הדרומי-מערבי של חצי-האי-ערב).

בנין היה עשיר כרוטשילד ומכאן כינויו "הרוטשילד מעדן".

בנין נפטר בשנת 1922 ואז התחולל קרב ירושה משפטי בין יורשיו הרבים בעשרות ערכאות, בתי משפט ובתי דין רבניים במספר מדינות על פני הגלובוס.

לבנין היו שלוש נשים ובן אחד בלבד, משה.

בנין הסתכסך עוד בחייו עם בנו משה ומכאן הצוואה שכתב ולפיה בנו משה יירש שישית בלבד ושאר בני המשפחה יירשו חמש שישיות.

הצוואה הינה מסמך מרתק מבחינה פסיכולוגית-משפחתית שכן היא חילקה סכומים דמיוניים לבני משפחת המנוח תוך פגיעה מעליבה ואכזרית בבנו הבכור ויורשו העיקרי לפי ההלכה היהודית.

המאבק נסוב סביב השאלה האם על פי הדין הדתי (שגם הערכאה האזרחית דנה על פיו) יש לפסול את הצוואה ובכך לסלול את דרכו של משה לעיזבון כולו כיורש יחיד על פי ההלכה.

מיטב המשפטנים והרבנים של אותה תקופה גוייסו (משני הצדדים) למאבק זה.

סקרנים לדעת כיצד הוכרע המשפט?

אתם מוזמנים להאזין לסיפור מפיו של פרופ' רדזינר.

לקריאת המאמר לחצו על הקישור

שחר ליפשיץ הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2015 הקים את "המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" באוניברסיטת בר-אילן וכיום משמש כיו"ר המרכז.

בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.

פרופ' ליפשיץ נחשב לחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.

על מה נדבר היום?

בהתאם להוראות חוק הירושה כאשר המנוח נפטר ומותיר אחריו בת זוג וילדים, הרי שבת הזוג תירש מחצית והילדים ירשו את המחצית השנייה בחלקים שווים.

יחס דומה מתקיים כאשר המנוח הותיר אחריו בת זוג והורים ובמקרים מסוימים בת הזוג מקבלת שני שלישים מהעיזבון (כאשר היא "מתחרה" מול אחי המנוח או צאצאיהם או מול הורי הוריו של המנוח).

מכאן ברור כי בשיטתנו המשפטית "משתלם" מאוד להיות "בן זוג" בשל היותו יורש מרכזי.

השאלה המתבקשת היא מיהו "בן זוג" לעניין חוק הירושה?

פרופ' ליפשיץ יציג בשפתו הציורית והקולחת את האנלוגיה בין "ידוע בציבור כנשוי למעשה" לבין "פרוד כגרוש למעשה", תוך התייחסות לפסיקת בתי המשפט במבט השוואתי לעולם ולשינויים המוצעים בתזכיר חוק הירושה.

האזנה מהנה!

בפרק זה אנו שמחים לארח את הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו.

הפרק סוקר את התפתחות זכויות האישה במקרה של פטירה/גירושין מתקופת המשנה ועד ימינו.

במסגרת הריאיון פרופ' כהן נותן דגשים ועצות מעשיות לחיים - מומלץ במיוחד לזוגות צעירים בתחילת דרכם.

כך למשל נדון במקרה בו אדם הלך לעולמו כשהוא מותיר אחריו אישה ושני ילדים ונענה על השאלות הבאות:

· האם האישה יכולה לתבוע את כתובתה בנוסף על חלקה בירושה על פי דין (מחצית) במצב שבו בעלה המנוח לא כתב צוואה?

· האם ניתן לתבוע את סכום הכתובה שעה שנכתבה צוואה שאין בה התייחסות כלל לכתובה?

· כיצד חוק יחסי ממון מתממשק עם דיני הירושה?

עניינו של הפרק בניתוח סעיפים 11(ג) ו- 104 לחוק הירושה המובאים כאן לנוחיותכם כדלקמן:

סעיף 11 (ג):

"המגיע לבן זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאישה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג על לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו".

סעיף 104 עוסק בסדר העדיפות בין חובות העזבון:

"(א) הסכומים הבאים (בחוק זה - חובות העזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

(1) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות;

(2) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון;

(3) החובות שהמוריש היה חייב עקב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה - חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;

(4) המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3), והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

(ב) חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.

(ג) עדיפותם של מיסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.

(ד) חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון".

בפרק זה אנו מארחים את ד"ר מיכאל ויגודה, חוקר בתחום המשפט העברי העומד בראש "היחידה למשפט עברי" המהווה חלק מאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

סעיף 3(א) לחוק הירושה עוסק בכשרות לרשת וקובע: "כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו". סעיף 3(ב) לחוק מרחיב את היריעה כך שגם במקרה בו המוריש נפטר כשבת זוגו בהריון, הרי שהיילוד ייחשב כיורש ככל שהוא נולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש. 

הקידמה הטכנולוגית מעמידה בפנינו אתגרים שאבותינו לא יכלו לדמיין בחלומות הפרועים ביותר שלהם בכל מה שקשור ל"הורות טכנולוגית" - היכולת להפרות אישה בזרעו של אדם אף לאחר מותו (כשהזרע הוקפא עוד בחייו או שהוצא מגופו לאחר מותו).

לאור זאת נשאלת השאלה האם לא הגיע הזמן לתקן את חוק הירושה ולהכיר בזכות הירושה של מי שהורתו הייתה אחרי מות המוריש על מנת שלא יופלה לרעה בהשוואה לשאר היורשים?

ד"ר ויגודה סוקר את עמדת המשפט העברי בסוגיה.

מי מהמאזינים שמעוניין להעמיק בנושא מוזמן לקרא את המאמר: "ירושה טכנולוגית - זכות הירושה של מי שהורתו החלה אחרי מות המוריש" (עורכים: פרופ' אביעד הכהן וד"ר מיכאל ויגודה)

האזנה מהנה!

בפרק זה אנו מארחים את פרופ' שלי קרייצר-לוי, פרופסור חבר במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, לראיון נוסף (הריאיון הקודם עסק בחופש הציווי - פרק 25) בנושא חדשני המעמת את העולם השמרני של דיני הירושה עם החידושים הטכנולוגים של ימינו.

במה דברים אמורים?

על פי חוק הירושה ישנן ארבע דרכים לכתיבת צוואה (עדים, נוטריון, רשות ושכיב מרע).

האם ניתן לראות בצוואה שהוקלדה במחשב אך לא הודפסה כמסמך חוקי מחייב?

ומה לגבי מסרון ששלחתי למאן דהוא או שכתבתי ולא שלחתי?

הם ניתן לראות ב"צוואות הדיגיטליות" הנ"ל כצוואה שנערכה כדין בהתאם להוראות חוק הירושה?

פרופ' קרייצר-לוי מספרת על ההתפתחויות הטכנולוגיות שצפויות להשפיע על דיני הירושה, על תוקפן של צוואות אלקטרוניות בחו"ל ובישראל ושל צוואות אלקטרוניות בחירום (מול פני המוות).

כן נלמד מהו "עזבון דיגיטלי"(חשבונות אימייל, רשתות חברתיות...) ונבין את הקושי המשפטי של חברה בינ"ל כמו "פייסבוק" להעביר ליורשי המנוח שהיה לו פרופיל בחברה את התוכן הדיגיטלי בחשבונו, אל מול הרצון לשמור על פרטיותו.

האזנה מהנה!