האורחת שלנו היום היא עו"ד ליאת שטרק, מנהלת מחוז ירושלים של האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה. עו"ד שטרק ריכזה בצוותא עם עו"ד טל פוקס את עבודת הצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל.

עו"ד שטרק מתארת את עבודת הצוות ומשוחחת עם עו"ד ציפי סולומון דרמר על הדו"ח שהמלצותיו פורסמו ממש לאחרונה לרגל יום השואה התשפ"ג.

לעיון בדו"ח הצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל לחץ על הקישור המצ"ב:

https://drive.google.com/file/d/13T7cx-UUaUlFjvBDTkuIH1LMKORTpGre/view?usp=sharing

זהו פרק המשך לפרק 66 ובו אריה ארליך מתאר בשפתו הציורית והקולחת את תולדות חסידות חב"ד, מספר על העברת מרכז הכובד של החסידות לארה"ב ועל תהליך הורשת שרביט המנהיגות בעקבות פטירת האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון בשנת תש"י (1950) לחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון המכונה

עוד עוסק הפרק במשבר "משפט הספרים" - פרשייה שהתרחשה בחסידות חב"ד בשנת 1985 כאשר ספרים שהיו שייכים לחסידות נגנבו מספריית לובביץ'.

הרבי התבטא בחריפות בעניין ובין היתר אמר: "כל מי שבידו הספרים מספרייה קדושה זו... חייב להשיבם מיידית... שהאוחז ספרים גנובים אלו בביתו הוא כאוחז פצצה מתקתקת מסוכנת ביותר".

בתום הליך משפטי שהתנהל במדינת ניו יורק פסק בית המשפט כי הספרייה והספרים שייכים ל"אגודת חסידי חב"ד" ולא ליורשי האדמו"ר השישי רבי יוסף יצחק שניאורסון.

האורח שלנו היום הוא אריה ארליך - עיתונאי, פובליציסט, שדרן רדיו, עורך השבועון "משפחה" ומחבר הספר "ברגע האמת: הרבי מלובביץ' והדיאלוג הביטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל" (יצא לאור בשנת 2017) אותו כתב עם שלום ירושלמי ויוסי אליטוב.

כמו כן אריה ארליך מגיש בצוותא עם משה ויסברג את הפודקאסט "פאראנצ'ס" (טריבונות) העוסק במסע מרתק ועכשווי בחצרות החסידים.

בפרק זה נדון בתהליך הירושה/הורשה של המנהיגות בעולם החסידי על רקע תולדות החסידות במזרח אירופה בכלל ושושלת אדמו"רי חב"ד בפרט.

האורחת שלנו היום היא השופטת בדימוס צילה צפת.

השופטת צפת כיהנה במשך 26 שנה כשופטת בערכאות השונות. בתחילה בבימ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א , לאחר מכן בבית המשפט המחוזי בב"ש ובשנת 2012 עברה לכהן בבית המשפט המחוזי בת"א. בשנת 2017 מונתה לכהן כסגנית נשיא בבית המשפט המחוזי בת"א וזאת עד לפרישתה לגמלאות.

השופטת צפת שימשה בתפקידים בכירים בארגון השופטים הבינ"ל ובארגון השופטים האירופאי.

שמעו סיפור:

אישה הלכה לעולמה כשהיא מותירה אחריה בן זוג וילדים. על פי הוראות חוק הירושה, אם לא כתבה צוואה, רכושה יתחלק בין בעלה (מחצית) לבין ילדיה (מחצית).

כפי שקורה במקרים רבים, הילדים ויתרו (הסתלקו) על חלקם בדירת המגורים לטובת אביהם ועל כן ניתן צו ירושה לפיו האב הוא היורש היחיד של עזבון אשתו. הילדים עשו כן מתוך מחשבה שלאחר מות אביהם הכול יעבור אליהם.

אלא מה? האב נישא מחדש וכדי להבטיח את הזכויות של ילדיו, חתמו בני הזוג על הסכם ממון (שלא אושר בבית המשפט) ובו נקבע כי הדירה שייכת לאב ולאישה השנייה לא תהא כל זכות לגביה עקב החיים המשותפים שמנהלים שני הצדדים.

בהמשך נפטר האב כשהוא לא מותיר אחריו צוואה.

האישה השנייה הגישה בקשה לצו ירושה לפיו היא אמורה לרשת מחצית מרכושו של המנוח כולל הדירה האמורה ואילו הילדים התנגדו בטענה כי האישה השנייה של אביהם מנועה מלרשת את הדירה לאור ההסכם עליו חתמה שקבע למעשה הפרדה רכושית בין השניים.

מה הדין במצב שכזה?

או במילים אחרות האם הסכם ממון יכול להדיר יורש מזכותו בירושה (בהעדר צוואה)?

זה בדיוק המקרה שהונח בפני השופטת צפת ושתי חברותיה להרכב (השופטת שרה דברת -

בראיון זה נצעד בעקבות פסק הדין הנ"ל ונבין מה היו הנימוקים שהביאו לתוצאה עליה תשמעו במהלך הפרק וזאת תוך התייחסות לדעת המיעוט.

לעיון בפסק הדין בעמ"ש 28507-10-10  נא ללחוץ על הקישור:

https://docs.google.com/document/d/195h9t0OsPITmz-hoxD2HdV4e9npYes_U/edit?usp=sharing&ouid=115484669105418109448&rtpof=true&sd=true

האורח שלנו היום הוא פרופ' פנחס שיפמן המכהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ומי ששימש כנשיא המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן וכראש החטיבה לדיני משפחה במוסד זה.

פרופ' שיפמן הוא ממניחי היסוד לתאוריה האזרחית של דיני המשפחה בישראל ובין היתר טבע את המונח "פונדקאות". כמו כן חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחום דיני המשפחה והירושה, אשר קטעים מהם מצוטטים לא פעם בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובכך תרומתו החשובה לעיצוב הפסיקה בישראל.

פרופ' שיפמן פעל רבות בשדה הציבורי ובין היתר עמד בראשות הועדה לבדיקת דיני המזונות בישראל הקרויה על שמו: "ועדת שיפמן".

פרק זה מיועד ל"מיטיבי לכת" ולמי שמעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בדיני הירושה.

בפרק חשוב זה פרופ' שיפמן מסביר ומנתח מושגי יסוד בסיסיים בדיני ירושה ונוגע בנקודות הבאות:

1.   עקרון הנפילה המיידית - סעיף 1 לחוק הירושה קובע: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" - כלומר אין חלל שבו העזבון נמצא ללא בעלים ולכן מייד עם נפילת העזבון מהמוריש (מותו) היורשים זוכים בו. יחד עם זאת בעלות היורשים בנכסי העזבון אינה ממשית עד לשלב בו יקבעו זהות היורשים וחלקם בעיזבון, על יד צו ירושה או צו קיום צוואה. עקרון זה אומץ מהמשפט העברי.

2.   חשיבות הנפילה המיידית לסדר הפטירות המשפיע על זהות היורשים.

3.   שניים שמתו כאחד - סעיף 9 לחוק הירושה: "(א) מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה: (1) היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אחר היה יורש-ספק, עדיף התובע שהוא יורש-ודאי...".

4.   חריגים לעקרון הנפילה המיידית.

5.   הסתלקות - סעיף 6(ב) לחוק הירושה: "מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה..." - סוג של פיקציה.

6.   מעמדה של זכייה המותנית באירוע עתידי (פסק דין דשת).

7.   חופש הציווי.

8.   העדר ירושה משוריינת בדין הישראלי.

9.   מזונות מן העזבון (כחריג לנ"ל).

10. כתובה בחוק הירושה כחריג מכוח הדין הדתי ל"העדר ירושה משוריינת".

11. זכויות מכוח חוק יחסי ממון.

12. ההבדל בין ירושה משוריינת להגנה על בן זוג מכוח הדינים של יחסי ממון.

13. העדר כבילה עצמית - ביטול תוקפם של הסכמי ירושה לעומת תוקפם של הסכמי ממון גם לעת מוות.

לעיון בפסק דין דשת (העוסק בשאלה האם יכול אדם להסתלק במקרה בו זכה בירושה על תנאי) נא לחץ על הקישור:

https://docs.google.com/document/d/1wKB0d8RZqvzzpx-g5h5pDERY6llVPPiX/edit?usp=sharing&ouid=115484669105418109448&rtpof=true&sd=true

בפרק זה תעסוק עו"ד מיכל בן עמי ליבוביץ - מנהלת המחלקה המשפטית באגף האפוטרופוס הכללי, בשאלה האם למתים קיימת זכות לפרטיות, מה באשר לזיכרונות הדיגיטליים שמותיר אחריו אדם לאחר מותו ועל המורכבות שבין זכויות המתים לזכויות החיים.

פרופ' עמיחי רדזינר המלמד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן הוא האורח שלנו היום.

פרופ' רדזינר עוסק בחקר המשפט העברי, דיני המשפחה בישראל ובהיבטים שונים של ההיסטוריה של המשפט המנדטורי והישראלי ובכלל זה חוקר את דיני המשפחה ההלכתיים, את בתי הדין הרבנייים בישראל, את פעילותם בהווה ובעבר וכן את ההתפתחות ההיסטורית של דברי חקיקה בארץ. בנוסף הוא משמש כעורך הראשי של "הדין והדיין" - כתב עת לפרסום פסיקה רבנית בדיני משפחה.

https://drive.google.com/file/d/1AL-vUN7r2vLmZGL2iTmetBkKWC3mKESp/view?usp=sharing

(הנכם מוזמנים להאזין לפרק 44: "צוואה גורלית – המאבקים על הירושה של "הרוטשילד מעדן" בו פרופ' רדזינר מניח זרקור על סכסוך ירושה מתוקשר שאירע לפני כמאה שנה במושבה הבריטית "עדן" בעקבות מותו של יהודי בשם בנין מנחם משה בשנת 1922).

האורח שלנו היום הוא ד"ר עו"ד מיכה

עבודת הדוקטורט של עו"ד דרורי מתמקדת

ד"ר דרורי מסביר כיצד ניתן להוריש נכסים

לאחר האזנה לפרק תדעו את התשובות לשאלות הבאות:

איזה רכוש זכאים חברי הקיבוץ להוריש לבני משפחתם?

מהו הליך שיוך נכסים?

מה השלכותיו על זכויות היורשים?

מהם הדגשים שעל חברי קיבוץ לשים לב אליהם שעה שהם כותבים צוואה על מנת שהוראותיה תקוימנה

לעיון והעמקה הנכם מוזמנים ללחוץ על הקישורים

1.    פסק

2.    פסק

3.    פסק

בלשון בני אדם המונח "ירושה" הוא מושג רחב מאד. אין זה סוד שישנם דברים בחיינו

לעיון בפסק דין ע"א 7191-05-12 (מחוזי ת"א) שנכתב על ידי כב' השופט גינת נא ללחוץ על הקישור המצ"ב:

https://docs.google.com/document/d/1dUghoJw_WXLXSHU1U4cZaocg9joKa5uW/edit?usp=share_link&ouid=115484669105418109448&rtpof=true&sd=true

האורח שלנו היום הוא הרב יובל שרלו, ראש ישיבת

הרב שרלו עוסק במגוון תחומים ציבוריים ובכלל זה מכהן

בהמשך לפרקים הקודמים (14ו - 53) בהם עסקנו בנושא

חשוב להדגיש כי ייפוי כוח מתמשך חל עד למצב בו

במסגרת הריאיון הרב שרלו סוקר את שני המסלולים העיקריים

המדינה מאפשרת לכל האזרחים מעל גיל 17 שכשירים

ההנחיות או ייפוי הכוח ניתנים להארכה או לביטול.

חרף האמור, הרב שרלו מסביר מה מרתיע אנשים מלחתום

על מה מדבר חוק "החולה הנוטה למות"?

החוק עוסק בחולים במחלה חשוכת מרפא הנמצאים בסוף חייהם,

החוק מסדיר את הכללים לפיהם יוכלו להורות מראש

החוק קובע את המגבלות להימנעות מטיפול רפואי

הרב שרלו מבהיר מהי החשיבות הגדולה של חתימה על

במצבים רפואיים אלה, קרובי החולה מתחבטים בשאלות

האם לבצע החייאה בכל מחיר בחולה המוטל על ערש

האם יש מצבים שבהם מותר להפסיק פעולות הזנה?

האם ישנה חובה להזין חולה עם דמנציה מתקדמת?

מהי עמדת ההלכה לגבי טיפול פליאטיבי או שימוש

לכניסה לאתר "צוהר עד 120" נא ללחוץ על

https://ad120.tzohar.org.il/