עו"ד דורית אלעד - מומחית לדיני משפחה וירושה, המשמשת כסגנית יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין (מחוז מרכז), מראיינת את עו"ד ציפי סולומון דרמר – מנהלת מערך הרשם לענייני ירושה ורשמת לענייני ירושה על הנושאים הבאים:

1.     החידושים האחרונים בסמכויות הרשם לענייני ירושה.

2.     שינויי החקיקה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בדגש על סעיפים 6 (הסתלקויות) ו - 9 (שניים שמתו כאחד) לחוק הירושה,  שנעשו בהליך בזק לטובת נפגעי המלחמה.

3.     הצצה לשירות חדש של "הרשם לענייני ירושה" במסגרתו ניתן לבקש רישום הורשה בפנקסי המקרקעין (טאבו) כבר במעמד הגשת הבקשה לצו ירושה/קיום צוואה באתר הרשם.

4.     הגנה ליורשים פוטנציאליים: ניתן להירשם לשירות באינטרנט (מטעם האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים) שצפוי לעלות ממש בקרוב ולקבל במסגרתו התראה במייל או בהודעת טקסט לנייד,  במידה ואתם יורשים אפשריים - בעת שמקורב אחר הגיש בקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה.

האזנהמהנה ומועילה!

בפרק זה אנו מארחים את עו"ד יגאל-עם (איגי) פז, רפרנט דיני ירושה במחלקה למשפט אזרחי, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שידבר על הצעת חוק הירושה - התיקון הגדול והמשמעותי שמקדם משרד המשפטים לחוק הירושה הקיים, שכמעט ולא עודכן באופן משמעותי בשנים הרבות שחלפו מאז חקיקתו בשנת 1965, במטרה להתאים אותו לשינויים במציאות החיים ובמשפט הישראלי.

האורחת שלנו בפרק זה היא ד"ר תמר קלהורה - אחראית (בין היתר) על ייעוץ וחקיקה בדיני ירושה במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי).

ד"ר קלהורה תדבר על המתח שמאפיין את חוק הירושה בין הרצון להגשים את רצון המוריש לבין הצורך בהגבלת שליטתו בשאריו לאחר מותו, כפי שבא לידי ביטוי בחוק הירושה ובתזכיר שמבקש לתקן אותו.

האורחת שלנו היום היא עו"ד זהבית שחרור מהמחלקה המשפטית באפוטרופוס הכללי אשר תרחיב את היריעה ביחס לבן משפחה קרוב של הצוואה – ההקדש (הקדשות ברבים).

בניגוד לדעה המקובלת ההקדש אינו מוסד דתי דווקא אלא חלק בלתי נפרד מחיינו. להקדש זיקה ישירה לצוואות והוא מאפשר להשפיע ולהיטיב עם הבריות לדורות גם לאחר הסתלקותהמקדיש/מוריש מן מהעולם.

ההקדש הוא כלי משפטי חשוב הזמין לכל אחד ואחת מאתנו וזאת בקלות יחסית לעומת צורות התאגדות אחרות.

מומלץ להאזנה להרחבת ההשכלה הכללית ולכל המבקש לקדם מטרה ציבורית ולהפוך את עולמנו למקום טוב יותר בפרט.

להשלמת התמונה והרחבה נוספת ראו פרק מספר 38 "נאמנות וירושה" בהשתתפות כב' הש' בדימוס הרב ד"ר בן ציון גרינברגר ופרק מספר 47 בעניין "יורש אחר יורש" בהשתתפות הרב פרופ' יצחק כהן.

   לעיון בפסק דין רע"א 46/94 נא לחץ על הקישורהמצ"ב:

חוק הנאמנות

רשות ערעור אזרחי 46-94 אברמוב

עו"ד בת שבע אברך בר טוב, מנהלת מחוז ירושלים באפוטרופוס הכללי ורשמת ארצית לענייני ירושה לשעבר, מראיינת את פרופ' יחזקאל מרגלית בהמשך לפרק 54 בו דיברנו על "המשפחות החדשות".

פרופ' מרגלית משמש כפרופסור חבר במכללה האקדמית נתניה, מרצה בכיר ומתמחה בדיני משפחה, משפט עברי, ביו-אתיקה ודיני חוזים וכן שימש כחוקר אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק (N.Y.U).

בשנת 2022 הוציא לאור את הספר "יחסי הורים וילדים - בין דיני משפחה לבין דיני חוזים ובו פרק על דילמת ההולדה לאחר המוות.

כאשר מדובר באיש ואישה שהיו נשואים ובהמשך הגבר נפטר, ניתן בנקל לשער מה היה רצונו בשאלת ההמשכיות אך כשהשיתוף הזוגי התפרק יהיה קשה להעריך מה היה רצונו של הגבר שנפטר כאשר הוא לא הותיר הוראות ברורות בעניין.

השאלה מתחדדת אם המנוח היה רווק ללא בת זוג והמבקשים לעשות שימוש בזרעו הם הוריו.

מה ההבדל בין מקרה בו גבר הפקיד את זרעו בבנק הזרע לבין מקרה בו מבקשים לשאוב זרע מגבר שמת בפתאומיות?

נתייחס גם להיבט הנשי של שימוש בביציות של אישה לאחר פטירתה שנדון בבע"מ 5984/22.

לעיון והרחבה נא לחץ על הלינקים דלהלן:

פרופ' יחזקאל מרגלית: מת ל(ה)חיות – על הגבולות הנורמטיביים הרצויים של השימוש ברצון הנפטר להוליד ילדים לאחר מותו

בע"מ 5984-12

פרופ' יחזקאל מרגלית: עלייתו, שחיקתו ועלייתו המחודשת של רצונו ה"משוער" של הנפטר באשר לשימוש בזרעו לאחר מותו

עו"ד מנחם פשיטיצקי - רשם לענייני ירושה, מארח את ד"ר מרדכי יושקובסקי לשיחה מעניינת ולא שגרתית על שלושה שירים שנכתבו ביידיש בעקבות השואה, העוסקים בשאלות אמונה בקב"ה בשעתו הקשה של העם היהודי.

ד"ר יושקובסקי הינו מרצה לספרות המתמחה בתרבות, פולקלור ושפת היידיש, בעל דוקטורט מאוניברסיטת בר אילן, מתרגם ומנהל אקדמי של המרכז הבינלאומי ליידיש שליד הקונגרס היהודי העולמי.

השירים בהם נעסוק, תורגמו לעברית על ידי ד"ר יושקובסקי.

מנהיגי הציונות ביקשו לטפח את השפה העברית, והיידיש נדחקה לקרן זווית.

חרף זאת, לדברי יצחק בשביס זינגר (סופר היידיש הנודע שהיגר ממזרח אירופה לארה"ב), היידיש לא אמרה עוד את מילתה האחרונה שכן יש לה קסם רב שמערים על ההיסטוריה...

לקריאת השירים לחץ על הקישור.

 שירי שואה ביידיש

בפרק זה אנו מארחים את פרופ' דפנה הקר (בהמשך לפרק 19: "הצוואה כהזדמנות לאהבה") בשיחה אודות מאמרה "מאפייניהם של סכסוכי ירושות בישראל - ממצאי מחקר אמפירי ("הון משפחתי" - יולי 2015).

פרופ' דפנה הקר הינה פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים ובתכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א.

בראיון זה, פרופ' הקר מדברת על מאפייניו של סכסוך הירושה, דפוסי היחסים הבאים לידי ביטוי ברוב המכריע של סכסוכי הירושה במרכז הארץ והשפעתם של תרבות, דת ולאומיות על מהות הסכסוך.

האם לדעתכם קיימים יותר סכסוכי ירושה בקרב משפחות גרעיניות קלאסיות (אמא, אבא וילדים) בהשוואה למקרים בהם אדם נפטר כשהוא ערירי?

ומה באשר למשפחות מורכבות (כגון פרק ב', ידועים בציבור וכו')?

רוצים לדעת את התשובות?

האזינו לפרק המרתק עם פרופ' דפנה הקר.

לעיון במאמרה של פרופ' הקר :"מאפייניהם של סכסוכי ירושות בישראל" נא לחצו על הקישור המצ"ב:

 פרופ' דפנה הקר: מאפייניהם של סכסוכי ירושות בישראל

זהו פרק המשך לפרק הקודם (68) בו אנו מארחים את עו"ד רני נויבואר, ראש תחום חקיקה ומדיניות באפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה ומי שכיהנה בעבר כראש אשכול משפט אזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

עו"ד נויבואר הייתה חברה בצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל.

במסגרת ראיון זה, עו"ד נויבאור מדגישה את האתגרים המשפטיים הכרוכים בהסדרת הסוגייה הכול כך חשובה הזו של השבת נכסי תרבות (לבעלים או ליורשים) שנגזלו מיהודים בתקופת השואה על ידי הנאצים, ששאפו לא רק להשמיד פיזית את היהודים אלא אף לבזוז את רכושם ואוצרות התרבות שלהם. 

מדובר בנושא מורכב מאוד, הן לאור הזמן שחלף והן בשל הקושי באיתור מידע אודות היצירה, בעליה או יורשיה. כיוון שמדובר בנכסים שעברו מיד ליד וממדינה למדינה מספר פעמים, התוצאה המתבקשת היא התמודדות עם סוגיות משפטיות מורכבות כגון: מקום השיפוט, ברירת הדין, דיני ההתיישנות ותקנת השוק.

המצב המיוחד של נכסים שנגזלו מיהודים בשואה מחייב הסדר מיוחד גם מבחינת כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי.

האורחת שלנו היום היא עו"ד ליאת שטרק, מנהלת מחוז ירושלים של האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה. עו"ד שטרק ריכזה בצוותא עם עו"ד טל פוקס את עבודת הצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל.

עו"ד שטרק מתארת את עבודת הצוות ומשוחחת עם עו"ד ציפי סולומון דרמר על הדו"ח שהמלצותיו פורסמו ממש לאחרונה לרגל יום השואה התשפ"ג.

לעיון בדו"ח הצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל לחץ על הקישור המצ"ב:

דו"ח הצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל

זהו פרק המשך לפרק 66 ובו אריה ארליך מתאר בשפתו הציורית והקולחת את תולדות חסידות חב"ד, מספר על העברת מרכז הכובד של החסידות לארה"ב ועל תהליך הורשת שרביט המנהיגות בעקבות פטירת האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון בשנת תש"י (1950) לחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון המכונה"הרבי" - האדמו"ר השביעי והאחרון.

עוד עוסק הפרק במשבר "משפט הספרים" - פרשייה שהתרחשה בחסידות חב"ד בשנת 1985 כאשר ספרים שהיו שייכים לחסידות נגנבו מספריית לובביץ'.

הרבי התבטא בחריפות בעניין ובין היתר אמר: "כל מי שבידו הספרים מספרייה קדושה זו... חייב להשיבם מיידית... שהאוחז ספרים גנובים אלו בביתו הוא כאוחז פצצה מתקתקת מסוכנת ביותר".

בתום הליך משפטי שהתנהל במדינת ניו יורק פסק בית המשפט כי הספרייה והספרים שייכים ל"אגודת חסידי חב"ד" ולא ליורשי האדמו"ר השישי רבי יוסף יצחק שניאורסון.