האורח שלנו היום הוא פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו.

סוגיית ה"הסתלקות" כלומר ויתור של יורש אחד על חלקו לטובת יורש אחר מפורטת בחוק הירושה והינה מן ההליכים השכיחים והמוכרים במנגנון הירושה. ואולם כמו הרבה פעמים בחיים, מה שנראה מוכר במבט ראשון אינו פשוט כלל ועיקר.

בהמשך לפרקים: 16, 21 ו 26 להסכת חושף אותנו פרופ' כהן לשאלה המעניינת "מי היורש" במקרה פשוט לכאורה של הסתלקות.

השאלה נדונה בפני כבוד השופט שאול שוחט בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (ת"ע 13030/01) ואנו נצעד בעקבות פסק הדין.

לסקרנים שבינכם נאמר כי ההכרעה השיפוטית סותרת במבט ראשון את ההיגיון ועדיין מוצא בית המשפט דרך הוגנת ויצירתית לפתור את השאלה המשפטית.

לעיון בפסק הדין נא ללחוץ על הקישור:

https://docs.google.com/document/d/1aKarNFOzuO6mzivWZwIxGM4hIvH6ZElF/edit?usp=share_link&ouid=115484669105418109448&rtpof=true&sd=true

במהלך החודשים האחרונים, עורכי דין המתמחים בירושות וצוואות הפנו אלינו שאלות פרקטיות שנולדו מתוקף עבודתם השוטפת.

בפרק מיוחד זה, עו"ד ציפי סולומון דרמר, רשמת לענייני ירושה במחוז תל אביב והמרכז, מציגה את השאלות כאמור לעו"ד צבי קויש, רשם לענייני ירושה במחוז באר שבע והדרום.

עו"ד קויש, בשפתו הציורית והקולחת עם קורטוב של הומור, משיב לשאלות תוך מתן דוגמאות ממקרים שהונחו על שולחנו.

הפרק עוסק (בין היתר) בשאלות הבאות:

· כיצד מקימים נאמנות בצוואה?

· מה ההבדל בין הקדש פרטי להקדש ציבורי.

· יורש שנפטר אחר המנוח - האם צו הירושה אמור לפרט את יורשי היורש שנפטר?

· מה אסור לכלול בצוואה?

· האם קיימת חובה להזכיר את הכתובה בצוואת הבעל?

· מדוע מנהל עזבון שמונה על ידי הרשם לענייני ירושה נדרש לפנות (לאחר מינויו) לבית המשפט לשם קבלת הוראות?

· יורש נכה שאשתו משמשת כאפוטרופוס שלו - מי יקבע מה ייעשה בכספים שהוריו הורישו לו?

· צוואה הדדית : אחד מבני הזוג הפך להיות לא כשיר, האם בן זוגו יכול לבטל את צוואתו?

· האם ניתן על פי החוק לכתוב צוואה שאינה בעברית?

· "הנני מוריש שקל אחד" - מה פירוש הדבר ומה המקור לכך?

· אדם כתב צוואה ואחרי זמן מה ביקש לבטלה - מה עליו לעשות?

· בקשה לצו ירושה : אחד היורשים מתגורר בחו"ל - כיצד הוא נרשם בבקשה, על פי מספר הדרכון או על פי מספר הביטוח בחו"ל?

  הודעה ליורשים - מה עלינו לעשות כדי ליידע את היורשים אודות הגשת הבקשה.

· האם צו ירושה וצו קיום צוואה ובכלל זה הצוואה עצמה, הינם חסויים או שהם גלויים לכולי עלמא?

· אדם כתב צוואה ובה הוריש לבנו 100,000 ₪ המופקדים בחשבון מסוים. לאחר זמן מה העביר את הכספים לחשבון אחר - האם עליו לכתוב צוואה חדשה?

מאזינים המעוניינים לפנות אלינו בשאלות נוספות מוזמנים לשלוח מייל לעו"ד מנחם פשיטיצקי בכתובת:

[email protected]

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד חגית קרני, רשמת לענייני ירושה במחוז חיפה והצפון, מארחת את עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל בראיון המשך לפרק 41 (ירושת נחלות) והפעם נעסוק בהורשת נחלות בראי הפסיקה העדכנית.

במסגרת הריאיון תעלנה כל הסוגיות הקשורות להורשת משק חקלאי גם בזיקה לסעיף 114 לחוק הירושה ונלמד על הפתרונות הקיימים להורשה בין דורית במשקים חקלאיים.

האזנה מהנה ומועילה!

לעיון בפסק דינה של כבוד השופטת מיכל ברדנשטיין בתמ"ש 12739-11-18 (בית המשפט לענייני משפחה בירושלים), נא ללחוץ על הקישור הבא:

https://drive.google.com/file/d/1XrYkLoA1NuoAWbxfGlBP86sEpVGfzy8h/view?usp=share_link

לעיון בפסק דינו של כבוד השופט זגורי בת"ע 69253-05-18 (בית המשפט לענייני משפחה בנצרת), נא ללחוץ על הקישור הבא:

https://drive.google.com/file/d/1YvADNk8lTrJ_HYKXms59lezbP-AFI_la/view?usp=sharing

האורח שלנו היום הוא כבוד השופט בדימוס משה דרורי - סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר.

הריאיון עמו נסוב אודות מאמר שכתב תחת הכותרת "שיקולים לעריכת צוואה". 

גלגל החיים בעולם הזה מתחיל בלידתו של אדם ומסתיים בפטירתו.

ניתן לומר בתמצית כי אין כל חובה לכתוב צוואה.

כאשר אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה (או שלא ניתן לקיימה), חוק הירושה קובע כיצד תחולק ירושתו.

אבל ככל שבחרת לערוך צוואה וזה בהחלט עניין מומלץ בחלק ניכר של המקרים, היא עשויה להיות חיונית עבורך בשלב הרבה יותר מוקדם בחיים משחשבת.

מקובל בטעות לחשוב כי כתיבת צוואה רלוונטית רק למי שנמצא בישורת האחרונה של חייו - ולא כך הם פני הדברים שכן הצוואה נוגעת וישימה בכל שלבי החיים.

מתי רצוי או מומלץ לכתוב צוואה? כיצד ההמלצה משתנה ומתעצבת בהתאם לשלבי החיים שלנו? על כך ועוד בדבריו המאלפים של כבוד השופט משה דרורי.

האזנה נעימה ומועילה!

לקריאת המאמר "שיקולים לעריכת צוואה" פרי עטו של כבוד השופט דרורי לחץ על הקישור המצ"ב:

https://docs.google.com/document/d/1XXg5IQG-LQRYhraBa1npo6Cza-4xswzq/edit

עו"ד בת שבע אברך בר טוב, מנהלת מחוז ירושלים באפוטרופוס הכללי ורשמת ארצית לענייני ירושה לשעבר מראיינת את פרופ' יחזקאל מרגלית אודות מאמרו נשוא הפרק.

פרופ' מרגלית משמש כפרופסור חבר במכללה האקדמית נתניה ומתמחה בדיני משפחה, משפט עברי, ביו-אתיקה ודיני חוזים וכן השתתף כחוקר אורח באוניברסיטאות בחו"ל.

לאחרונה שב והתלהט הדיון בשאלה מהי הגדרת בן/ת זוג לעניין ירושה כדין. ואולם, הדיון המקביל מיהו הורה משפטי ומיהו הילד העתיד לרשת אותו לאחר מאה ועשרים טרם זכה לדיון הראוי לו במשפט הישראלי. המדובר, בין היתר במשפחות "מסורתיות" בדילמות כמו עשיית שימוש בזרע של גבר זר ו/או ידוע; ילד שנולד לאחר מות מורישו; ילד שנולד מהליך נשיאת עוברים וכד'. בהקשר של משפחות "חדשות" הדיון עולה, בין השאר, בילד שנולד לשני הורים מאותו המין, שלרוב עושים שימוש בצו הורות פסיקתי בכדי להיות מוכרים כהוריו המשפטיים. ואם כבר שני הורים מאותו המין, מה בנוגע לשלושה הורים... על כך ועוד בראיון המרתק שלפניכם.

לקריאת המאמר:

https://drive.google.com/file/d/1UWM9UG09WM1LJ1L8qM3C2SPnv8PFAtot/view?usp=sharing

האורחת שלנו היום היא עו"ד גלי גרוס, המשנה לאפוטרופוס הכללי בראיון על אחד התחומים המתפתחים ביותר בזמן האחרון "ייפוי כוח מתמשך".

לפני שאתם מאזינים לפרק הזה, מומלץ להאזין לפרק 14 בו עו"ד דנה ברכפלד (מערך הפיקוח הארצי באפוטרופוס הכללי) עונה על שאלות בסיסיות בנושא של ייפוי כוח מתמשך.

מהו ייפוי כוח מתמשך ?

מדובר בכלי משפטי חדש יחסית (משנת 2017) המאפשר לאדם לתכנן מראש את חייו למצב בו יהפוך לבלתי כשיר.

מסמך זה מאפשר לכל אדם בגיר המבין את משמעותו של "ייפוי כוח" לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו (הרכושיים, הרפואיים והאישיים) בעתיד כאשר הוא בעצמו לא יוכל לטפל בהם מסיבות שונות (דמנציה, מוגבלות נפשית, תאונה קשה ועוד).

עו"ד גרוס מתייחסת לנקודות הבאות: מטרתו של ייפוי הכוח המתמשך, כיצד מבוצע התהליך, מהם התנאים לכניסתו של המסמך לתוקף, מתי הוא פוקע, כיצד ניתן לבטלו ועוד.

האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו בפרק זה הוא ד"ר יעקב (קובי) שפירא, ממונה ביחידה למשפט עברי במשרד המשפטים, מרצה למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה ליחסי דת ומדינה באוניברסיטת רייכמן.

ד"ר שפירא עוסק בסוגיות שהזמן גרמן גם בראי המשפט העברי.

היום נשוחח על אחת הסוגיות הקשות בדיני ירושה: "הרצחת וגם ירשת?"

מי פסול לרשת?

סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה קובע:" מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו; (2) מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת (ב) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש".

ד"ר שפירא סוקר בהרחבה את עמדת המשפט העברי בשאלה המעניינת האם אדם יכול לרשת את קורבנו ומביא שלל מקורות לכאן ולכאן.

לפני מספר שנים נשאל הגאון הרב יצחק זילברשטיין האם רופא שגרם למותה של אשתו באמצעות הזרקת כמות מופרזת של אופטלגין לגופה, זכאי לרשת אותה?

הנכם מוזמנים להאזין לתשובתו המפתיעה ולהחכים מעמדת חז"ל בסוגיית "הרצחת וגם ירשת".

האורח שלנו היום הוא פרופ' רונן קריטנשטיין, משפטן חבר סגל "בית ספר הארי רדזינר למשפטים" באוניברסיטת רייכמן. תחומי המחקר שלו: דיני חוזים, מתנות וירושות והיחס שבין הסדרי הלכה להסדרים לאומיים.

פרופ' קריטנשטיין משמש כיום כעורך הראשי של כתב העת: "משפט ועסקים".

מהי "מתנה מחמת מיתה"?

נותן מתנה המעביר תכנים קנייניים כבר בחייו אבל גמר ההקניה של המתנה נעשה לעת מותו של הנותן.

למשל: הסב אברהם מעביר את הנכס לנכד יעקב ואומר לו שהנכס יהיה ברשותו רק בסוף חייו. הסיבה לכך היא חששו של הסב מיום סגריר (טיפולים רפואיים, מעבר לבית אבות) בו יהיה זקוק לעשות שימוש במתנה שנתן.

מה קובע חוק הירושה?

הוראת סעיף 8(ב) לחוק הירושה הינה חד משמעית: "מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה".

משמעות הדבר היא כי על פי החוק ניתן לתת מתנה מחיים או לכתוב צוואה ואין תוקף למתנה מחמת מיתה.

פרופ' קריטנשטיין סוקר את הספרות והפסיקה בנושא זה ומפרט מהם הנימוקים בעד ונגד האיסור הנ"ל לתת מתנה מחמת מיתה.

האזנה מהנה!

קישור למאמר: "מתנה מחמת מיתה".

https://drive.google.com/file/d/1RsFpYkgmoMXxFHrT0I654sgLIyQHYwei/view?usp=share_link

האורחת שלנו היום היא גב' אורנית דן - הממונה הארצית על צוות "קבלת החלטות נתמכת" באפוטרופוס הכללי.

כולנו מבקשים מעת לעת להוועץ עם מאן דהוא בטרם נקבל החלטות חשובות במהלך חיינו.

אך ישנם אנשים הזקוקים כמו אוויר לנשימה לאדם אחר שיעזור להם לקבל החלטות במהלך חייהם, למשל:

· אדם המתמודד עם אלצהיימר וחושש מבני משפחתו המנסים לשכנעו למכור את דירתו ולהעביר להם את הכסף על אף שהוא עודנו בחיים.

· דיירת בבית אבות המתקשה בהליכה, מתמודדת עם בעיות זיכרון ותפקוד קוגנטיבי לקוי המשפיעים על יכולתה לקבל החלטות מושכלות, מבקשת תמיכה בקבלת החלטות (קבלת זכויות שלא מוצו, ביטול מנוי טלפון שאינו בשימוש, קבלת דמי שכירות ראויים בעבור דירה שבבעלותה) בשל חששה כי תביא על עצמה נזקים כלכליים בלתי הפיכים בשל קשייה התפקודיים.

· מתמודד נפש שחי כמו אדם עני למרות שיש לו די כסף ואף דירה שאינו מסוגל להתנהל באחריות כלכלית בשל מצבו.

סעיף 67 ב' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 שהוסף במסגרת תיקון 18 לחוק, הציב אתגר גדול בפני האפוטרופוס הכללי. הסעיף עוסק בקבלת החלטות נתמכת ומאפשר מינוי תומכים בקבלת החלטות לאדם המתקשה בכך, אך יכול להחליט אם יקבל את הסיוע המתאים.

בתהליך זה ההחלטה נותרת בידי מקבל התמיכה וכך גם האחריות להחלטה ולהשלכות הנובעות מקבלתה.

הגב' דן סוקרת את הליך המינוי, התנאים למינויו, סמכויותיו, אחריותו ודרך ביצוע תפקידו של תומך בקבלת החלטות.

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם מוקד המידע:

טלפון: 055-6838798

מייל: [email protected]

ארצות הברית (ארה"ב) היא המעצמה מספר אחת בחשיבותה למדינת ישראל.

אזרחים ישראלים רבים מחזיקים בו זמנית בנכסים בישראל ובארצות הברית ולהיפך.

הדין האמריקאי שונה מהדין הישראלי אך מתקיים ביניהם ממשק שוטף.

במסגרת פרק מבוא זה נלמד מושגי יסוד בדין האמריקאי ונתייחס לשאלות כגון -

האם לכתוב צוואות נפרדות לטובת נכסים בישראל ובארצות הברית ?

מה תוקף צוואה ישראלית בארצות הברית?

אלו מנגנונים ייחודיים קיימים בארצות הברית לטובת העברת נכסים לאחר הפטירה ?

מה ההבדל בין מס עיזבון למס ירושה ?

על כל אלה ועוד נשוחח עם עו"ד יצחק פיירשטיין, מומחה לדין האמריקאי ורפרנט לשעבר למדינות דוברי אנגלית באפוטרופוס הכללי.

כרקע לנושא זה, מומלץ להאזין לפרק 9 בו עו"ד צבי קויש מדבר על "משפט בין-לאומי פרטי".

האזנה מהנה ומועילה!

...