בפרק זה עו"ד מנחם פשיטיצקי (רשם לענייני ירושה) ועו"ד בת שבע אברך בר טוב (מנהלת מחוז ירושלים ורשמת לענייני ירושה לשעבר) מראיינים בצוותא את פרופ' איילת בלכר פריגת על חידושי פסיקה בדיני הירושה.

פרופ' בלכר פריגת, דיקנית בית הספר למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", התראיינה בעבר במסגרת הפודקאסט בפרק 18 שעניינו "צוואות הדדיות" ובפרק 29 שעסק ב- "פרשנות צוואה". 

 הפעם בחרנו להתמקד בסוגיות פרקטיות, ביניהן:

יורש אחר יורש וניסיון המנוח "לשלוט מן הקבר" בעבירות נכסי העיזבון – מנוח קבע בצוואתו כי דירתו תועבר לאחר פטירתו לילדו (יורש ראשון) ואחריו לנכדו (יורש שני) ללא אפשרות מכירת הדירה.

האם ביכולת שני היורשים, להסכים בניהם כי הנכד יוותר על זכותו כיורש שני כך שאביו יוכל למכור את הדירה בניגוד לקביעת המצווה בצוואתו?

צוואה שנשתכחה – מה הדין כאשר אדם שכח כי ערך צוואה ולו היה נזכר בה, לאחר שנים, היה מבטל או משנה אותה?

 זכות ירושה של צאצאים – זכות עצמאית או כזו הנובעת מכוח סעיף 14 לחוק הירושה, בהתאם לעיקרון הייצוג (של הוריהם)?

מה הדין שעה שמנוח נפטר רווק/גרוש, ללא צאצאים וללא הורים כשהוא מותיר אחריו אחים בלבד, חלקם אינם מאותו האב (אחים למחצה)?

 הסכמי ממון והאיסור על עריכת הסכמי ירושה – חשיבות עריכת צוואה לצד הסכמי ממון.

האזנה מהנה ומועילה!

 מיטיבי לכת המעוניינים לעיין בפסיקה עליה דיברנו בפרק מוזמנים ללחוץ על הלינקים דלהלן:

יורש אחר יורש –

ת"ע (חיפה) 11507-06-18

צוואה שנשתכחה –

עמ"ש (תל אביב) 55729-10-21

ת"ע (פ"ת) 2640-06-18

ת"ע (חיפה) 32072-10-13

זכות הירושה של צאצאים –

ת"ע (חיפה) 38434-12-20

ת"ע (תל אביב) 44229-11-17

 רשם (באר שבע) 65747                           

הסכמי ממון והאיסור על עריכת הסכמי ירושה –

בע"מ 3451-23

בע"מ 5252-23

ד"ר ריבלין הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. כותב ומלמד בעיקר על היבטים תאורתיים ומעשיים של דיני המשפחה לרבות על הממשקים בין דיני משפחה למשפט הפרטי והמסחרי בכל מה שקשור לענייני חלוקת רכוש והעברת רכוש בין-דורית; על האינטראקציה בין המשפט לבין דינים דתיים; ועל נושאים שונים בהם ניתוח פילוסופי רלוונטי למשפט בדיני המשפחה ומעבר להם.

בטרם הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, ד"ר ריבלין שימש כ"חוקר אורח" באוניברסיטת ניו-יורק ו"עמית" ב"מרכז ספרא לאתיקה", באוניברסיטת תל-אביב.

לפני מספר חודשים, "פורום עיוני משפט" פרסם מאמר חשוב פרי עטו תחת הכותרת:

"תיקון חוק הירושה: חלקו של בן-הזוג במותו של אדם, בין דיני הירושה לדינים אחרים".

מאמר חשוב ומרתק זה הינו הבסיס לראיון שנערך עם ד"ר ריבלין במסגרת פרק זה.

על מה דיברנו?

1.    מדוע לעסוק בירושת בן-הזוג? מה מיוחד בבן-הזוג?

2.    תזכורת על כללי הירושה לפי דין של בן-זוג לפי הדין הקיים

מיטלטלין

החלק היחסי

דירת המגורים

3.    התיקון המוצע בתזכיר חוק הירושה

הרחבת חלקו של "בן הזוג הלא נכון"

היורשים היריבים כרמז לאופי הזוגיות

בן הזוג שהוא הורה לילדים משותפים: הצורך בהרחבה

קטינים

גדולים

4.    חלק בן הזוג ומערכות דינים אחרות

ביטוח פנסיוני

יחסי ממון בין בני זוג

הדין הקיים, בקצרה

סימטריה, הדדיות והיעדר אינטראקציה – מחשבות לעתיד

הקשר בין יחסי הממון לבין בעיית "בן הזוג הנכון".

5.    סיכום: בן הזוג ותכלול ההיבטים הרכושיים של המוות

לאחר שתאזינו לפרק תבינו שאם רוצים להסדיר כראוי את דיני הירושה בישראל, מומלץ להביא בחשבון את כל ההיבטים הרכושיים המתעוררים במות אחד מבני הזוג.

במילים אחרות, חוק הירושה אמור להתכתב עם דינים אחרים (כמו: דיני הרכוש הזוגי, דיני הנאמנות, דיני הביטוח) המשפיעים אף הם, על מצבו הכלכלי של בן הזוג שנותר בחיים, וזאת על מנת להגיע לתוצאה הוגנת יותר!

לעיון במאמרו של ד"ר ריבלין נא לחץ על הקישור הבא:

"תיקון חוק הירושה: חלקו של בן-הזוג במותו של אדם, בין דיני הירושה לדינים אחרים"

1.     החידושים האחרונים בסמכויות הרשם לענייני ירושה.

2.     שינויי החקיקה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בדגש על סעיפים 6 (הסתלקויות) ו - 9 (שניים שמתו כאחד) לחוק הירושה,  שנעשו בהליך בזק לטובת נפגעי המלחמה.

3.     הצצה לשירות חדש של "הרשם לענייני ירושה" במסגרתו ניתן לבקש רישום הורשה בפנקסי המקרקעין (טאבו) כבר במעמד הגשת הבקשה לצו ירושה/קיום צוואה באתר הרשם.

4.     הגנה ליורשים פוטנציאליים: ניתן להירשם לשירות באינטרנט (מטעם האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים) שצפוי לעלות ממש בקרוב ולקבל במסגרתו התראה במייל או בהודעת טקסט לנייד,  במידה ואתם יורשים אפשריים - בעת שמקורב אחר הגיש בקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה.

האזנה

בפרק זה אנו מארחים את עו"ד יגאל-עם (איגי) פז, רפרנט דיני ירושה במחלקה למשפט אזרחי, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שידבר על הצעת חוק הירושה - התיקון הגדול והמשמעותי שמקדם משרד המשפטים לחוק הירושה הקיים, שכמעט ולא עודכן באופן משמעותי בשנים הרבות שחלפו מאז חקיקתו בשנת 1965, במטרה להתאים אותו לשינויים במציאות החיים ובמשפט הישראלי.

האורחת שלנו בפרק זה היא ד"ר תמר קלהורה - אחראית (בין היתר) על ייעוץ וחקיקה בדיני ירושה במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי).

ד"ר קלהורה תדבר על המתח שמאפיין את חוק הירושה בין הרצון להגשים את רצון המוריש לבין הצורך בהגבלת שליטתו בשאריו לאחר מותו, כפי שבא לידי ביטוי בחוק הירושה ובתזכיר שמבקש לתקן אותו.

האורחת שלנו היום היא עו"ד זהבית שחרור מהמחלקה המשפטית באפוטרופוס הכללי אשר תרחיב את היריעה ביחס לבן משפחה קרוב של הצוואה – ההקדש (הקדשות ברבים).

בניגוד לדעה המקובלת ההקדש אינו מוסד דתי דווקא אלא חלק בלתי נפרד מחיינו. להקדש זיקה ישירה לצוואות והוא מאפשר להשפיע ולהיטיב עם הבריות לדורות גם לאחר הסתלקות

ההקדש הוא כלי משפטי חשוב הזמין לכל אחד ואחת מאתנו וזאת בקלות יחסית לעומת צורות התאגדות אחרות.

מומלץ להאזנה להרחבת ההשכלה הכללית ולכל המבקש לקדם מטרה ציבורית ולהפוך את עולמנו למקום טוב יותר בפרט.

להשלמת התמונה והרחבה נוספת ראו פרק מספר 38 "נאמנות וירושה" בהשתתפות כב' הש' בדימוס הרב ד"ר בן ציון גרינברגר ופרק מספר 47 בעניין "יורש אחר יורש" בהשתתפות הרב פרופ' יצחק כהן.

פסק דין אברמוב

 חוק הנאמנות

פרופ' מרגלית משמש כפרופסור חבר במכללה האקדמית נתניה, מרצה בכיר ומתמחה בדיני משפחה, משפט עברי, ביו-אתיקה ודיני חוזים וכן שימש כחוקר אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק (N.Y.U).

בשנת 2022 הוציא לאור את הספר "יחסי הורים וילדים - בין דיני משפחה לבין דיני חוזים ובו פרק על דילמת ההולדה לאחר המוות.

כאשר מדובר באיש ואישה שהיו נשואים ובהמשך הגבר נפטר, ניתן בנקל לשער מה היה רצונו בשאלת ההמשכיות אך כשהשיתוף הזוגי התפרק יהיה קשה להעריך מה היה רצונו של הגבר שנפטר כאשר הוא לא הותיר הוראות ברורות בעניין.

השאלה מתחדדת אם המנוח היה רווק ללא בת זוג והמבקשים לעשות שימוש בזרעו הם הוריו.

מה ההבדל בין מקרה בו גבר הפקיד את זרעו בבנק הזרע לבין מקרה בו מבקשים לשאוב זרע מגבר שמת בפתאומיות?

נתייחס גם להיבט הנשי של שימוש בביציות של אישה לאחר פטירתה שנדון בבע"מ 5984/22.

לעיון והרחבה נא לחץ על הלינקים דלהלן:

1. בע"מ 5984/12

2. מאמרו של פרופ' יחזקאל מרגלית :"מת ל(ה)חיות - על הגבולות הנורמטיביים הרצויים של השימוש ברצון הנפטר להוליד ילדים לאחר מותו" (2021)

3. מאמרו של פרופ' יחזקאל מרגלית: "עלייתו, שחיקתו ועלייתו המחודשת של רצונו ה"משוער" של הנפטר באשר לשימוש בזרעו לאחר מותו" (2019)

עו"ד מנחם פשיטיצקי - רשם לענייני ירושה, מארח את ד"ר מרדכי יושקובסקי לשיחה מעניינת ולא שגרתית על שלושה שירים שנכתבו ביידיש בעקבות השואה, העוסקים בשאלות אמונה בקב"ה בשעתו הקשה של העם היהודי.

ד"ר יושקובסקי הינו מרצה לספרות המתמחה בתרבות, פולקלור ושפת היידיש, בעל דוקטורט מאוניברסיטת בר אילן, מתרגם ומנהל אקדמי של המרכז הבינלאומי ליידיש שליד הקונגרס היהודי העולמי.

השירים בהם נעסוק, תורגמו לעברית על ידי ד"ר יושקובסקי.

מנהיגי הציונות ביקשו לטפח את השפה העברית, והיידיש נדחקה לקרן זווית.

חרף זאת, לדברי יצחק בשביס זינגר (סופר היידיש הנודע שהיגר ממזרח אירופה לארה"ב), היידיש לא אמרה עוד את מילתה האחרונה שכן יש לה קסם רב שמערים על ההיסטוריה...

לקריאת שירי שואה ביידיש לחץ על הקישור.

בפרק זה אנו מארחים את פרופ' דפנה הקר (בהמשך לפרק 19: "הצוואה כהזדמנות לאהבה") בשיחה אודות מאמרה "מאפייניהם של סכסוכי ירושות בישראל - ממצאי מחקר אמפירי ("הון משפחתי" - יולי 2015).

פרופ' דפנה הקר הינה פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים ובתכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א.

בראיון זה, פרופ' הקר מדברת על מאפייניו של סכסוך הירושה, דפוסי היחסים הבאים לידי ביטוי ברוב המכריע של סכסוכי הירושה במרכז הארץ והשפעתם של תרבות, דת ולאומיות על מהות הסכסוך.

האם לדעתכם קיימים יותר סכסוכי ירושה בקרב משפחות גרעיניות קלאסיות (אמא, אבא וילדים) בהשוואה למקרים בהם אדם נפטר כשהוא ערירי?

ומה באשר למשפחות מורכבות (כגון פרק ב', ידועים בציבור וכו')?

רוצים לדעת את התשובות?

האזינו לפרק המרתק עם פרופ' דפנה הקר.

לעיון במאמרה של פרופ' הקר :"מאפייניהם של סכסוכי ירושות בישראל" נא לחצו על הקישור המצ"ב:

 מאמר פרופ' דפנה הקר

עו"ד נויבואר הייתה חברה בצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל.

במסגרת ראיון זה, עו"ד נויבאור מדגישה את האתגרים המשפטיים הכרוכים בהסדרת הסוגייה הכול כך חשובה הזו של השבת נכסי תרבות (לבעלים או ליורשים) שנגזלו מיהודים בתקופת השואה על ידי הנאצים, ששאפו לא רק להשמיד פיזית את היהודים אלא אף לבזוז את רכושם ואוצרות התרבות שלהם. 

מדובר בנושא מורכב מאוד, הן לאור הזמן שחלף והן בשל הקושי באיתור מידע אודות היצירה, בעליה או יורשיה. כיוון שמדובר בנכסים שעברו מיד ליד וממדינה למדינה מספר פעמים, התוצאה המתבקשת היא התמודדות עם סוגיות משפטיות מורכבות כגון: מקום השיפוט, ברירת הדין, דיני ההתיישנות ותקנת השוק.

המצב המיוחד של נכסים שנגזלו מיהודים בשואה מחייב הסדר מיוחד גם מבחינת כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי.