האורח שלנו היום הוא עו"ד צבי קויש, רשם לענייני ירושה במחוז באר שבע והדרום.בפרק זה אנו מתמקדים בניסיונו של זוכה על פי צוואת אימו, להסתלק מחלקו לטובת אחותו (לאחר שחלפו 26 שנים ממתן הצו!) וזאת במסגרת דיון שהתקיים בבית הדין הרבני.תיק זה שעבר שתי ערכאות ולבסוף הגיע לבג"צ בעתירה נגדבתי הדין הרבניים - האזורי והגדול, עוסק בסוגיית תנאי הסתלקות על פי דין לפי סעיף 6 לחוק הירושה (כל עוד לא חולק העיזבון, הסתלקות לטובת בן זוג, ילדו או אחיו של המנוח ועוד).וכמו כן מעורר שאלות לגבי משמעות שיהוי האחים, עד לפנייתם בעתירה לבית הדין לתיקון צו הירושה שניתן בשנת 1997 (למרות שמדובר במנוחה שכתבה צוואה...). בנוסף דיברנו על התיקון החדש לחוק הירושה בכל הנוגע להסתלקות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". כן תקבלו "טיפ" חשוב - החלופה המתאימה להסתלקותהינה "הסכם לחלוקת עיזבון". למבקשים להעמיק ולעיין בפסק הדין נשוא הפרק, נא לחצו על הקישור המצ"ב:

בג"צ 3998-24 הסתלקות בשיהוי

ביום 18.6.24 ועדת המרחב הכפרי במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ערכה כנס בנושא "מרחב כפרי – אתגרים ופרספקטיבה".

במושב נשוא הפרק נערך דיון מקצועי בנושא: "צוואות בנחלות – או לא להיות"?

אנו מגישים לכם את דבריהן של עו"ד ציפי סולומון דרמר, רשמת לענייני ירושה ומנהלת מערך הממונה על ענייני ירושה ושל עו"ד טל גטרר מהאגף המשפטי ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

לצפייה במצגות על "נחלות" לחץ על הקישורים המצ"ב:

מצגת מרחב כפרי – מושגי יסוד

מצגת מרחב כפרי – אתגרים וקונפליקטים

האזנהמהנה ומועילה!

ביום 18.6.24 ועדת המרחב הכפרי במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ערכה כנס בנושא "מרחב כפרי – אתגרים ופרספקטיבה".

במושב נשוא הפרק נערך דיון מקצועי בנושא: "חזון הבנייה הרוויה במשבצת הצהובה בנחלה – ברכה או קללה"?

אנו מגישים לכם את דבריהם של חלק משתתפי הדיון:

גב' גלית שאול, ראשת המועצה האזורית "עמק חפר" ומר רענן אמויאל, מנהל אגף בכיר תכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה מראיינים את פרופ' שחר ליפשיץ.

שחר ליפשיץ הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן".

בשנת 2015 הקים את "המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" וכיום משמש כיו"ר שלו.

בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן" ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.

פרופ' ליפשיץ נחשב כחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.

פרופ' ליפשיץ התראיין בעבר במסגרת זו בפרק 5 שעסק בממשק שבין הסכם ממון וצוואה ובפרק 43 בו למדנו על ירושת "בן זוג".

היום נדבר על החלק השני בנושא של "הסדרה זוגית של ירושה" (הסכמי ממון), תוך התייחסות לחידושים בכל הנוגע ל"ידועים בציבור" בהקשר זה.

בחלק הראשון התמקדנו ב"צוואות הדדיות". 

לעיון במאמר של פרופ' ליפשיץ ובפסיקה שאוזכרו במהלך הריאיון - נא לחץ על הקישורים המצ"ב:

עמ"ש 31306-01-19 השכרת אולמות

עז (י-ם) 289-97 אחירם

בע"מ 5252-23

עמ (ת"א) 1002-00 זמר

עמ"ש (ת"א) 11700-12-16 ידועים בציבור וירושה

מאמר פרופי ליפשיץ הסדרה חוזית

פרופ' ליפשיץ – תכנון זוגי של התוצאות הכלכליות של המוות

עמ (חי') 306-06

עמ"ש 44688-10

בג"צ 4940-20

בע"מ 1811-20

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב - רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי - רשם לענייני ירושה, מראיינים את פרופ' שחר ליפשיץ.

שחר ליפשיץ הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן".

בשנת 2015 הקים את "המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" וכיום משמש כיו"ר שלו.

בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן" ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.

פרופ' ליפשיץ נחשב כחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.

פרופ' ליפשיץ התראיין בעבר פעמיים במסגרת זו - בפרק 5 שעסק בממשק שבין הסכם מון וצוואה ובפרק 43 בו דיברנו על ירושת בן זוג.

היום נדבר על "הסדרה זוגית של ירושה".

בחלק הראשון של הריאיון נתמקד ב"צוואות הדדיות" ובחלק השני - ב"הסכמי ממון" תוך התייחסות לחידושים בכל הנוגע ל"ידועים בציבור" בהקשר זה.

לעיון בפסק הדין שאוזכר במהלך הריאיון נא לחץ על הקישור המצ"ב:

עמ"ש (ת"א) 41825-22

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה אנחנו מארחים את פרופ' פנחס שיפמן בהמשך לפרק 64 שעסק במושגי יסוד בדיני ירושה (חלק א').

פרופ' שיפמן הינו פרופסור אמריטוס ב"אוניברסיטה העברית" בירושלים, שימש בעבר כנשיא "המרכז האקדמי למשפט ועסקים" ברמת גן וכראש החטיבה לדיני משפחה במוסד זה.

פרופ' שיפמן הוא ממניחי היסוד לתאוריה האזרחית של דיני המשפחה בישראל ובין היתר טבע את המונח "פונדקאות".

כמו כן, חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחום דיני המשפחה והירושה, אשר קטעים מהם מצוטטים לא פעם בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובכך תרומתו החשובה לעיצוב הפסיקה בישראל.

בפרק זה דיברנו על הנקודות הבאות:

·      צוואות הדדיות.

·      עקרון ההסתמכות לפי הפסיקה שקדמה לסעיף 8א לחוק הירושה.

·      ההסדר בסעיף 8א.

·      לקונות בסעיף 8א.

·      בן זוג בלתי כשיר – האם יכול בן הזוג הכשיר ליתן הודעת ביטול לצוואה לבן זוגו הדמנטי?

·      העברות מחיים.

·      יורש במקום יורש (יורש אחר יורש).

·      ירושה על פי דין בעין ביקורתית.

·      חופש הציווי.

·      מרכיבי היסוד בצוואה.

·      כתובה.

·      חוק יחסי ממון.

·      ירושה משוריינת.

·      מזונות מן העזבון.

·      ועוד ועוד

פסקי דין שאוזכרו:

בע"מ 10807-03 זמיר נגד גמליאל

ע"א 37-80 באומן נ' נתן

ע"א 52-80 שחר נ' פרידמן

ע"א 598-75 רזניק

רע"א 5103-95 דשת

ע"א 4402-98 מלמד

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה אנו מארחים את הגברת אילנה שילת.

אילנה באה מתחום החינוך הבלתי פורמלי ואיתה נדבר על "קבלת החלטות נתמכת" מנקודת מבטה כתומכת של בחור עם שיתוק מוחין, חסר עורף משפחתי, שהיה זקוק לכך.

לפני כ - 15 שנים אילנה החלה לעבוד (לדבריה, בטעות...) עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ונשבתה בקסם.

בתחילה ליוותה צעירים בוגרי השירות לאומי בייעוץ קריירה, ובהמשך הצטרפה לקורס הראשון של "תמיכה בקבלת החלטות".

מהי קבלת החלטות נתמכת?

כולנו מבקשים מעת לעת להיוועץ עם מאן דהוא, בטרם נקבל החלטות חשובות, אך ישנם אנשים הזקוקים כמו אויר לנשימה, לאדם אחר שיעזור להם לקבל החלטות במהלך חייהם.

מדובר בכלי משפטי חדש יחסית (2018) המסייע לאדם בגיר המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבלן עם עזרה ותמיכה.

אדם המעוניין בתמיכה שכזו, רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולבקש למנות אדם אחר לתפקיד "תומך בקבלת החלטות".

בית המשפט ישקול את כל השיקולים הרלוונטיים ובסופו של דבר יוכל למנות לתפקיד זה "תומך קרוב" (בן משפחה) או "תומך מתנדב" שימלא את תפקידו ללא שכר, או תומך מקצועי, שימלא את תפקידו תמורת תשלום.

אילנה, היא כמובן תומכת מתנדבת.

במסגרת הפודקאסט דיברנו על הנושא בהרחבה, בפרק 50 בו התראיינה הגברת אורנית דן, הממונה הארצית על צוות "קבלת החלטות נתמכת" באפוטרופוס הכללי.

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה אנו מארחים את הרב ישראל אלתר גרובייס, מרצה והיסטוריון. עורך המוסף התורני "קולמוס" ומגיש הפודקאסטים: "קורת רוח" ו"אחד בדור".

הרב גרובייס יספר לכם המאזינים על קורותיה של חסידות גור (החסידות הגדולה בישראל ואולי בעולם היהודי כולו) מאז היווסדה במאה התשע עשרה ועד ימינו אלה ויבהיר כיצד הנהגת החסידות עוברת מדור לדור בחסידות בכלל ובחסידות גור בפרט.

מי אמור לרשת את האדמו"ר לאחר פטירתו? בנו הבכור או אולי תלמידו המובהק?

את התשובה לשאלה הזו תמצאו בפרק זה. רמז: בחסידות גור, לא פעם אחים ירשו זה את זה...

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את פרופ' איילת בלכר פריגת ואת פרופ' רות זפרן.

פרופ' בלכר משמשת כדיקנית למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט". תחומי ההתמחות שלהם הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.

פרופ' זפרן חברת סגל בית הספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. תחומי ההוראה והמחקר שלה הינם דיני משפחה, מעמד הילד במשפחה, יחסי הורים-ילדים, הגדרת הורות, אחאות במשפט וההשלכות המשפטיות של השימוש בטכניקות ההולדה המלאכותיות.

דיברנו על הולדה לאחר המוות במקרים בהם המוות אינו מתוכנן (כגון: מות חייל במלחמת חרבות ברזל, או אדם בתאונת דרכים) לעומת מקרים בהם המצווה נערך לקראת מותו (כגון: מחלה קשה/סופנית) ומתכנן את חלוקת רכושו באמצעות כתיבת צוואה.

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את פרופ' איילתבלכר פריגת ואת פרופ' רות זפרן.

פרופ' בלכר משמשת כדיקנית למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט". תחומי ההתמחות שלהם הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.

פרופ' זפרן חברת סגל בית הספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. תחומי ההוראה והמחקר שלה הינם דיני משפחה, מעמד הילד במשפחה, יחסי הורים-ילדים, הגדרת הורות, אחאות במשפט וההשלכות המשפטיות של השימוש בטכניקות ההולדה המלאכותיות.

דיברנו על "הולדה בסיוע חיצוני" במקרים הבאים: משפחות יחידניות, משפחות של בני אותו המין ומשפחות מרובות הורים דה פקטו, בהסדרים להורותמשותפת וההשלכות על הזכות ההדדית לרשת, בין הילד לבין ההורה שטרם הוכר פורמלית מעמדו כהורה (צו הורותפסיקתי או צו אימוץ).