אנו מגישים לכם את הרצאתה של עו"ד עינת הלר לוי – מנהלת מערך הפיקוח על אפוטרופסים וחלופות אפוטרופסות, במסגרת כנס שנערך ביום 17.11.24 לעובדי האפ"כ, על  חידושים בתחום חלופות האפוטרופסות.

לעיון במצגת נשוא הפרק נא לחץ על הקישור:

חידושים בתחום חלופות אפוטרופסות

האורח שלנו היום הוא הרב אברהם רזניקוב.

הרב רזניקוב משמש כרב המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), רב בקהילת "סיני" ברמת דן, פעיל בעמותת "צוהר", מרצה בפורומים שונים, סימינרים ומרכזים קהילתיים. דיברנו

בין היתר עסקנו בנקודות/שאלות הבאות:

·      

·      

·      

·      

·      

לקריאת המאמרים נשוא הפרק - לחץ על הקישורים המצ"ב:

1.    ירושה טכנולוגית – ד"ר מיכאל ויגודה

2.    נטילת זרע ממת להפרייה חוץ גופית – חנן שני

3.    הזרעה מלאכותית לאחר מיתה – הרב מרדכי הלפרין

4.    הפרייה לאחר המוות על פי המשפט העברי – עו"ד ירון אונגר

האזנה מהנה ומועילה!

עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטצקי מארחים את הרב מנחם קופרמן שהתראיין גם בפרק 11 שעסק ב"נספח הלכתי לצוואה". 

הרב קופרמן משמש כרב קהילת "אהבת ציון" בבית שמש, מוסמך לדיינות, מומחה לצוואות הלכתיות ומנהל משרד "כדת וכדין".

במסגרת ראיון זה, הרב קופרמן ישיב על השאלה האם כתיבת צוואה נוגדת את התורה? 

שהרי לפי הדין העברי אסור לכתוב "צוואה" באופן עקרוני (כיוון שאדם אינו יכול להעביר בעלות על נכסיו כשהוא אינו בין החיים...) וכן אסור להורות במסגרתה על חלוקה בניגוד לדין העברי (דהיינו להוריש לבנות או לזרים...).

נלמד כיצד הדין העברי מתמודד עם חוסר השוויון בירושה בין בנים לבנות, מהם הכלים ההלכתיים שנועדו לגשר על הפער הזה וכיצד כותבים צוואה שאינה סותרת את ההלכה.

האזנה מהנה ומועילה!

לעיון במצגת נשוא הפרק – לחץ על הקישור הבא:

הרב קופרמן – צוואה כנגד רצון התורה?

בפרק זה דן ליברטי מראיין את הרב שניאור זלמן אשכנזי על "בנות צלפחד" והשפעתן על דיני הירושה על פי התורה.

מעת לעת מתפרסם בישראל מדד השמות הפופולריים

ואולם, הרבה לפני שיזהר אשדות שר על

סיפורה של נעה או ליתר דיוק סיפורן של חמש

אם ברצונכם ללמוד על מהו צדק – זה הפרק בשבילכם.  

עו"ד ציפי סלומון דרמר – מנהלת מערך הרשם לענייני ירושה מראיינת את ד"ר מיכאל ויגודה על מאמר שחיבר תחת הכותרת הנ"ל.

ד"ר ויגודה הינו חוקר בתחום המשפט העברי העומד בראש "היחידה למשפט עברי" המהווה חלק מאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

במסגרת פרק זה, אנו הולכים צעד אחר צעד בעקבות מאמרו של ד"ר ויגודה בניסיון להבין מהי צוואה על פי ההלכה והאם קיימת סתירה בינה לבין הוראות חוק הירושה.

נכיר מושגים הלכתיים כגון "מתנת בריא", "מתנת שכיב מרע", "שטר חצי זכר", "אודיתא" ועוד.

המלצת המערכת:

כרקע לראיון זה כדאי להאזין לפרק 11: "נספח הלכתי לצוואה" בו התארח הרב מנחם קופרמן.

לקריאת המאמר נא לחץ על הקישור:

ד"ר מיכאל ויגודה: "צוואה על פי ההלכה לנוכח הוראות חוק הירושה"

האורח שלנו היום הוא מר גיא יהושוע – נציג הקהילה השומרונית בישראל.

במסגרת הריאיון, גיא פותח לנו צוהר לעולם הקהילה העתיקה הזו ומתאר את מנהגיה המיוחדים.

גיא מסביר כי הקהילה השומרונית הינה שריד אחרון לממלכת ישראל הקדומה וכי חבריה מקיימים את הכתוב בתורת משה ככתבה וכלשונה עד היום.

במילים אחרות הם מאמינים בתורה אך לא בנביאים ובכתובים.

כיצד יתכן שכיום מונה הקהילה כ - 850 איש (בחולון ובהר גריזים הסמוך לשכם, גם יחד) בלבד, שעה שבתחילת המאה החמישית לספירה מנתה מעל מיליון איש?

מדוע בבתי הכנסת של הקהילה אין כיסאות ושולחנות?

מה לובשים חברי הקהילה בשבת?

מדוע אינם משתמשים בשבת בפלטה, במיחם ובמקרר?

כיצד עוברת ההנהגה בקהילה השומרונית מדור לדור?

מדוע חברי הקהילה לא מגישים בקשות לצו ירושה לאחר פטירת מי מיקיריהם?

גיא בשפתו הציורית והקולחת  משיב על שאלות אלו ועוד...

למעוניינים להרחיב ידיעותיהם ביחס לקהילה השומרונית בישראל - נא לחצו על הקישור המצ"ב:

הקהילה השומרונית בישראל

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה מראיינים עוה"ד מנחם פשיטיצקי ובת שבע אברך ברטוב את פרופ' איילת בלכר-פריגת ופרופ' יובל מלמד בנושא של "מתמודדי נפש וצוואות".

פרופ' בלכר-פריגת משמשת כדיקנית בית הספר למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.

תחומי ההתמחות שלה הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.

פרופ' מלמד הינו פרופ' חבר קליני באוניברסיטת תל אביב - החוג לפסיכיאטריה, מנהל המרכז לבריאות הנפש "אברבנאל ויו"ר יוצא של "איגוד הפסיכיאטריה בישראל".

שוחחנו על סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וסעיף 26 לחוק הירושה המסייגים את העיקרון הקבוע בסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיו "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו" ולפיהם, צוואה שנערכה על ידי אדם שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה, פסול דין או קטין - הצוואה בטלה, וכך גם אם נשללה או הוגבלה כשרותו של אדם בפסק דין.

ענינו על השאלה האם אדם שמונה לו אפוטרופוס יכול לכתוב צוואה.

כן הדגשנו את חשיבות קבלת חוו"ד רפואית, עובר לעריכת הצוואה, המעידה על כשירות אדם שהוא "מתמודד נפש" או שהוא סובל ממחלה העלולה לפגוע ביכולתו הקוגנטיבית וכפועל יוצא לפגוע ביכולת השיפוט שלו.

נציין כי פרופ' בלכר פריגת התראיינה אצלנו בעבר:

בפרק 18 שעסק ב"צוואות הדדיות", בפרק 29 שעסק ב"פרשנות צוואה" ובפרק 78 שעסק ב"חידושי פסיקה בדיני ירושה".

כמו כן התראיינה בצוותא עם פרופ' רות זפרן בפרק 92 שעסק ב"הולדה לאחר המוות והיבטי ירושה".

למעוניינים לקרא את פסקי הדין עליהם דיברנו:

1.    ע"א 1212/91 (קרן ליב"י)

2.    בע"מ 5921/22 (השופטת וילנר)

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה, מראיינים את השופט דניאל טפרברג.

השופט טפרגר שימש כשופט בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ובהמשך כשופט מחוזי בירושלים עד לפרישתו מכס השיפוט בחודש 3/21.

כחצי שנה לאחר מכן מונה לכהונת "שופט עמית" בבית המשפט המחוזי בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.

במסגרת ראיון זה, השופט טפרברג סקר שלושה פסקי דין פרי עטו שעניינם – התנגדות לצוואה:

1.    ת.ע 2171/05 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע)

2.    עז 1390 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע) – שם דובר על אדם שכתב שתי צוואות: הראשונה (בפני עדים) נערכה בסמוך למחלתו ובה כלל רק כספים (כ - 150,000 ש"ח) ובצוואה השנייה (נוטריונית), התייחס לדירה בלבד.

ביתו של המנוח התנגדה לצוואה האחרונה בנימוק לפיו הנוטריון לא פעל כדין, לא ביקש להציג בפניו תעודה רפואית למרות שהמנוח היה מרותק למיטתו.

כמו כן נטען כי המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה שכן היה חולה, עיוור ומבולבל..

3.    ת.ע 2060/05 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע)

בנה של המנוחה ביקש שלא לקיים את הצוואה שכן לטענתו היא זויפה וכי המנוחה הייתה תלותית ולא הבינה עברית..

בפרק זה תלמדו מהן העילות שנקבעו בחקיקה ובפסיקה להתנגדות לצוואה.

האזנה מהנה ומועילה!

 בפרק זה מראיינים עוה"ד מנחם פשיטיצקי ובת שבע אברך בר טוב את ד"ר טל מורס - חוקר מוות בעידן הדיגיטלי, בהקשר של חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024 אשר פורסם בספר החוקים ביום 23/7/2024 ויכנס לתוקף שנה לאחר מכן.

ד"ר מורס מסביר מהם זיכרונות דיגיטליים ומדוע אינם מוגדרים כעיזבון דיגיטלי או צוואה דיגיטלית.

עוד שוחחנו על המעמד החוקי של נכסים דיגיטליים (תמונות, פלייליסט, סרטוני וידאו ועוד) לעומת מידע אישי (למשל מסמכים פיננסיים של בנקים וחב' ביטוח) ורכוש דיגיטלי כגון מטבע דיגיטלי.

ענינו על השאלה האם יש לבני המשפחה זכות או אפשרות להיכנס לחשבונות שהותיר אחריו מנוח בפייסבוק, גוגל וכו' ובוואטסאפ.

ד"ר מורס סקר את הפתרונות הקיימים כיום להעברת זיכרונות דיגיטליים ואת החידושים שמביא עימו החוק שהינו חדשני ביותר גם מנקודת מבט השוואתית בינלאומית.

לסיום שוחחנו על עתיד המוות הדיגיטלי בעידן הבינה המלאכותית.

מאזינים המעוניינים להעמיק בנושא – נא לחצו על הלינקים המצ"ב:

1.   מאמר טל מורס ומיכאל בירנהק – על גישה למידע דיגיטלי אחרי-מות בעקבות חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד - 2024

2. טל מורס ומיכאל בירנהק – מחפצי זיכרון לזיכרונות דיגיטליים