עולם הירושה

בפרק זה דן ליברטי מראיין את הרב שניאור זלמן אשכנזי על "בנות צלפחד" והשפעתן על דיני הירושה על פי התורה.

מעת לעת מתפרסם בישראל מדד השמות הפופולריים

ואולם, הרבה לפני שיזהר אשדות שר על

סיפורה של נעה או ליתר דיוק סיפורן של חמש

אם ברצונכם ללמוד על מהו צדק – זה הפרק בשבילכם.  

עו"ד ציפי סלומון דרמר – מנהלת מערך הרשם לענייני ירושה מראיינת את ד"ר מיכאל ויגודה על מאמר שחיבר תחת הכותרת הנ"ל.

ד"ר ויגודה הינו חוקר בתחום המשפט העברי העומד בראש "היחידה למשפט עברי" המהווה חלק מאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

במסגרת פרק זה, אנו הולכים צעד אחר צעד בעקבות מאמרו של ד"ר ויגודה בניסיון להבין מהי צוואה על פי ההלכה והאם קיימת סתירה בינה לבין הוראות חוק הירושה.

נכיר מושגים הלכתיים כגון "מתנת בריא", "מתנת שכיב מרע", "שטר חצי זכר", "אודיתא" ועוד.

המלצת המערכת:

כרקע לראיון זה כדאי להאזין לפרק 11: "נספח הלכתי לצוואה" בו התארח הרב מנחם קופרמן.

לקריאת המאמר נא לחץ על הקישור:

ד"ר מיכאל ויגודה: "צוואה על פי ההלכה לנוכח הוראות חוק הירושה"

האורח שלנו היום הוא מר גיא יהושוע – נציג הקהילה השומרונית בישראל.

במסגרת הריאיון, גיא פותח לנו צוהר לעולם הקהילה העתיקה הזו ומתאר את מנהגיה המיוחדים.

גיא מסביר כי הקהילה השומרונית הינה שריד אחרון לממלכת ישראל הקדומה וכי חבריה מקיימים את הכתוב בתורת משה ככתבה וכלשונה עד היום.

במילים אחרות הם מאמינים בתורה אך לא בנביאים ובכתובים.

כיצד יתכן שכיום מונה הקהילה כ - 850 איש (בחולון ובהר גריזים הסמוך לשכם, גם יחד) בלבד, שעה שבתחילת המאה החמישית לספירה מנתה מעל מיליון איש?

מדוע בבתי הכנסת של הקהילה אין כיסאות ושולחנות?

מה לובשים חברי הקהילה בשבת?

מדוע אינם משתמשים בשבת בפלטה, במיחם ובמקרר?

כיצד עוברת ההנהגה בקהילה השומרונית מדור לדור?

מדוע חברי הקהילה לא מגישים בקשות לצו ירושה לאחר פטירת מי מיקיריהם?

גיא בשפתו הציורית והקולחת  משיב על שאלות אלו ועוד...

למעוניינים להרחיב ידיעותיהם ביחס לקהילה השומרונית בישראל - נא לחצו על הקישור המצ"ב:

הקהילה השומרונית בישראל

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה מראיינים עוה"ד מנחם פשיטיצקי ובת שבע אברך ברטוב את פרופ' איילת בלכר-פריגת ופרופ' יובל מלמד בנושא של "מתמודדי נפש וצוואות".

פרופ' בלכר-פריגת משמשת כדיקנית בית הספר למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.

תחומי ההתמחות שלה הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.

פרופ' מלמד הינו פרופ' חבר קליני באוניברסיטת תל אביב - החוג לפסיכיאטריה, מנהל המרכז לבריאות הנפש "אברבנאל ויו"ר יוצא של "איגוד הפסיכיאטריה בישראל".

שוחחנו על סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וסעיף 26 לחוק הירושה המסייגים את העיקרון הקבוע בסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיו "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו" ולפיהם, צוואה שנערכה על ידי אדם שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה, פסול דין או קטין - הצוואה בטלה, וכך גם אם נשללה או הוגבלה כשרותו של אדם בפסק דין.

ענינו על השאלה האם אדם שמונה לו אפוטרופוס יכול לכתוב צוואה.

כן הדגשנו את חשיבות קבלת חוו"ד רפואית, עובר לעריכת הצוואה, המעידה על כשירות אדם שהוא "מתמודד נפש" או שהוא סובל ממחלה העלולה לפגוע ביכולתו הקוגנטיבית וכפועל יוצא לפגוע ביכולת השיפוט שלו.

נציין כי פרופ' בלכר פריגת התראיינה אצלנו בעבר:

בפרק 18 שעסק ב"צוואות הדדיות", בפרק 29 שעסק ב"פרשנות צוואה" ובפרק 78 שעסק ב"חידושי פסיקה בדיני ירושה".

כמו כן התראיינה בצוותא עם פרופ' רות זפרן בפרק 92 שעסק ב"הולדה לאחר המוות והיבטי ירושה".

למעוניינים לקרא את פסקי הדין עליהם דיברנו:

1.    ע"א 1212/91 (קרן ליב"י)

2.    בע"מ 5921/22 (השופטת וילנר)

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה, מראיינים את השופט דניאל טפרברג.

השופט טפרגר שימש כשופט בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ובהמשך כשופט מחוזי בירושלים עד לפרישתו מכס השיפוט בחודש 3/21.

כחצי שנה לאחר מכן מונה לכהונת "שופט עמית" בבית המשפט המחוזי בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.

במסגרת ראיון זה, השופט טפרברג סקר שלושה פסקי דין פרי עטו שעניינם – התנגדות לצוואה:

1.    ת.ע 2171/05 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע)

2.    עז 1390 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע) – שם דובר על אדם שכתב שתי צוואות: הראשונה (בפני עדים) נערכה בסמוך למחלתו ובה כלל רק כספים (כ - 150,000 ש"ח) ובצוואה השנייה (נוטריונית), התייחס לדירה בלבד.

ביתו של המנוח התנגדה לצוואה האחרונה בנימוק לפיו הנוטריון לא פעל כדין, לא ביקש להציג בפניו תעודה רפואית למרות שהמנוח היה מרותק למיטתו.

כמו כן נטען כי המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה שכן היה חולה, עיוור ומבולבל..

3.    ת.ע 2060/05 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע)

בנה של המנוחה ביקש שלא לקיים את הצוואה שכן לטענתו היא זויפה וכי המנוחה הייתה תלותית ולא הבינה עברית..

בפרק זה תלמדו מהן העילות שנקבעו בחקיקה ובפסיקה להתנגדות לצוואה.

האזנה מהנה ומועילה!

 בפרק זה מראיינים עוה"ד מנחם פשיטיצקי ובת שבע אברך בר טוב את ד"ר טל מורס - חוקר מוות בעידן הדיגיטלי, בהקשר של חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024 אשר פורסם בספר החוקים ביום 23/7/2024 ויכנס לתוקף שנה לאחר מכן.

ד"ר מורס מסביר מהם זיכרונות דיגיטליים ומדוע אינם מוגדרים כעיזבון דיגיטלי או צוואה דיגיטלית.

עוד שוחחנו על המעמד החוקי של נכסים דיגיטליים (תמונות, פלייליסט, סרטוני וידאו ועוד) לעומת מידע אישי (למשל מסמכים פיננסיים של בנקים וחב' ביטוח) ורכוש דיגיטלי כגון מטבע דיגיטלי.

ענינו על השאלה האם יש לבני המשפחה זכות או אפשרות להיכנס לחשבונות שהותיר אחריו מנוח בפייסבוק, גוגל וכו' ובוואטסאפ.

ד"ר מורס סקר את הפתרונות הקיימים כיום להעברת זיכרונות דיגיטליים ואת החידושים שמביא עימו החוק שהינו חדשני ביותר גם מנקודת מבט השוואתית בינלאומית.

לסיום שוחחנו על עתיד המוות הדיגיטלי בעידן הבינה המלאכותית.

מאזינים המעוניינים להעמיק בנושא – נא לחצו על הלינקים המצ"ב:

1.   מאמר טל מורס ומיכאל בירנהק – על גישה למידע דיגיטלי אחרי-מות בעקבות חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד - 2024

2. טל מורס ומיכאל בירנהק – מחפצי זיכרון לזיכרונות דיגיטליים

דיברנו על התפקידים השונים שממלא האפ"כ במלחמת "חרבות ברזל" ובכלל זה הזכרנו תיקוני חקיקה שונים שקידם לטיפול

עו"ד גרוס משתפת אתכם בבעיות שונות שעלו מיד בראשית המלחמה בנושא החטופים ורכושם:

ניהול עסק שבעליו נחטף.

עסקת רכישת רכב שלא הושלמה ברישום במשרד הרישוי.

הוצאות שכר דירה של חטופים שהכנסותיהם פסקו וההוצאות ממשיכות להתקיים ועוד כיוצ"ב.

כמו כן דנו בשאלות בנוגע ליתומים ששני הוריהם נחטפו/נרצחו במלחמה (ישנם למעלה מ – 20 ילדים שהתייתמו משני הוריהם במהלך המלחמה):

קידום תיקון לחוק שיאפשר לקבל אישור מהאפ"כ, במקום לפנות לבימ"ש בבקשה לאישור עסקאות בנכסיהם כמקובל בשגרה.

מי שמעוניין להעמיק בנושא, מוזמן להאזין לפרק 102 "ירושה משותפת לאלמנים וקטינים" בו רואיינו בצוותא ח"כ לשעבר יהודה גליק ורעייתו הדס וכן לפרק 76 שעניינו "ירושות וחוק הירושה

האזנה מהנה ומועילה!

·      מהי נחלה?

·      מהם הכללים שנקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ביחס לנחלות.

·      הזכות המשפטית של בעל הזכויות בנחלה.

·      הסכמי משבצת.

·      ירושה של נחלות לגביהן נחתמו הסכמי חכירה פרטניים.

·      עמדת הפסיקה בנוגע לצוואה המנוגדת לתנאי העבירות שנקבעו בהסכמי המשבצת.

·      היחס בין סעיף 114 לחוק הירושה לבין הכלל שבהסכמי המשבצת.

·      הסדר "חוזים לדורות" ופתרונות לסכסוכים בין בני המשפחה בעניין ירושת נחלות.

·      "בן ממשיך" – בישובים סוכנותיים, מעמד ההתחייבות כלפי הבן להעברת המשק לאחר הפטירה.

פסקי דין רלוונטיים בנושא של ירושת נחלות בהתאם להוראות הסכם המשבצת + בן ממשיך:

1.    ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל

2.    ע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס

3.    ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי

4.    ע"א 1662/99 חיים נ' חיים

5.    בע"מ 3996/12 פלוני נ' פלונית

6.    בע"מ 3606/17 פלוני נ' פלונית

7.    בע"מ 1813/18 פלוני נ' פלוני

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר מראיינת את עו"ד רני נויבואר (ראש תחום חקיקה ומדיניות באפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה ומי שכיהנה בעבר כראש אשכול משפט אזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים) בעקבות תיקון חקיקה חדש שנכנס לתוקף ביום 7.7.24 ועניינו "הרצחת וגם ירשת?"

עד לתיקון האמור, בהתאם לסעיף 5 לחוק הירושה, רק מי שהורשע בפלילים כי גרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו, היה פסול מלרשת.

סעיף זה גרם למציאות בלתי סבירה/הגיונית ולפיה אדם שמסיבה כזו או אחרת לא הורשע בפלילים (התאבדות, בריחה, רקע נפשי וכו'), יכול היה לרשת את האדם שאותו הוא המית.

עו"ד נויבואר תסביר לנו כיצד תיקון החוק כאמור, נותן פתרון לבעיה שהוצגה לעיל.

מומלץ להאזין לראיון עם אריאל בר (פרק 105) ובו היא משתפת את סיפורה המשפחתי הטרגי, עת בעלה של אמה גרם למותה וביקש לרשת אותה...

האזנה מהנה ומועילה!