עולם הירושה

בפרק זה אנו מארחים את יהודה גליק (ח"כ לשעבר) והדס רעייתו בנושא של ירושת אלמנים שהינם הורים לקטינים.

הדס הינה מייסדת ומנכ"לית של ארגון "אמיצי"ם" (אלמנים אלמנות ויתומים צעירים) – משפחות בהן בן זוג צעיר אלמן/נה עם ילדים שנותרו יתומים, הנאלצים להתמודד יומיום עם "אבדן מגן" וזקוקים למעמד מחוזק והגנה חברתית, ללא הבדל בסיבות המוות: בין אם ההורה נפטר מסרטן המעי הגס, מדום לב, תאונה ובין אם נרצח מירי של מחבל.

ישנם שני חוקים עיקריים הרלוונטיים למשפחות אמיצי"ם:

1.     חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - סעיפים 14, 28, 28א.

2.     חוק הירושה - סעיף 11(א)(1).

לטענתם של יהודה והדס גליק, המצב המשפטי נכון להיום פוגע פעמיים בבני הזוג הצעירים שנותרו בחיים עם ילדים קטינים:

פעם ראשונה בכל מה שקשור להתערבות בית המשפט באופן הטיפול בקטינים ובקשר עם בני משפחתו של בן הזוג שנפטר (למשל: סבתא יכולה לפנות לבימ"ש ולדרוש ביקורים בניגוד לרצון האלמנה..).

ובפעם השנייה בענייני ירושה: על פי דיני הירושה הקיימים, עזבון  בן הזוג שהלך לעולמו, מתחלק בין בן הזוג הנותר בחיים (מחצית) לבין הילדים (מחצית) ובן הזוג מנוע מלבצע דיספוזיציות בנכסים ללא אישור בית המשפט.

רוצים לדעת מה הפתרונות שמציעים יהודה והדס גליק? מוזמנים להאזין לפרק.

לעיון בנייר העמדה של אמיצי"ם לחץ על הקישור המצ"ב:

משפחות אמיצי"ם

האזנה מהנה ומועילה!   

האורח שלנו היום הוא הרב מרדכי בוגיוב – דיין וראש מכון "יסודות במשפט העברי", איתו דיברנו על תביעת מזונות וכתובה מהעיזבון בבתי הדין הרבניים.

הנקודות בהן עסקנו:

1.    כתובה – פירוש המושג על פי הדין העברי.

2.    זכות האלמנה לקבל מזונות היא רק בתנאי שהיא לא תובעת כתובתה.

3.    פירעון הכתובה לאלמנה בעל כורחה (על מנת להפטר ממזונותיה).

4.    הערכאה המוסמכת לדון בתביעת מזונות מן העיזבון.

5.    הערכאה המוסמכת לדון בתביעת כתובה מן העיזבון.

6.    בג"צ לוי נ' בית הדין הרבני ירושלים (2621-00) – סמכות בית הדין לדון בתביעת כתובה, מותנית בהסכמה בכתב של הצדדים (האלמנה והיורשים).

7.    פסק דין 1128082-2 (בית הדין הרבני הגדול בירושלים) – הסמכות לדון בכתובה מהעיזבון נמצאת גם בסמכות בית הדין הרבני וגם בבית המשפט והסמכות נקנית על פי קדימה במרוץ הסמכויות.

8.    תקנת טוליטולה – על פיה האלמנה לא יכולה לגבות את כתובתה אלא כדי מחצית מהעיזבון (על מנת שהילדים היורשים לא יוותרו חסרי כל, עקב ריקון העזבון לטובת הכתובה...) ויישומה במשפט האזרחי.

9. סעיף 11(ג) לחוק הירושה – האלמנה אינה יכולה לקבל גם את כתובתה וגם חלק מעיזבון בעלה וכי מה שתקבל האישה כסכום

11. פסק דין 1303958-1 (בית הדין האזורי בחיפה) – אישה נישאה בזיווג שני והתאלמנה. בטרם הספיקה לגבות את כתובתה (126,000

לעיון במצגת ובפסקי הדין שאוזכרו נא לחץ על הקישור:

1.    מצגת תביעת מזונות וכתובת אלמנה מעזבון בעלה

2.    בג"צ לוי נ' בית הדין הרבני ירושלים 2621-00

3.    1165960-1 בית הדין הרבני ירושלים

4.    1303958-1 בית הדין האזורי בחיפה

5.    1255411-1 בית הדין האזורי בפ"ת

האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו היום הוא עו"ד צבי קויש, רשם לענייני ירושה במחוז באר שבע והדרום.

בג"צ 3998/24

ביום 18.6.24 ועדת המרחב הכפרי במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ערכה כנס בנושא "מרחב כפרי – אתגרים ופרספקטיבה".

במושב נשוא הפרק נערך דיון מקצועי בנושא: "צוואות בנחלות – או לא להיות"?

אנו מגישים לכם את דבריהן של עו"ד ציפי סולומון דרמר, רשמת לענייני ירושה ומנהלת מערך הממונה על ענייני ירושה ושל עו"ד טל גטרר מהאגף המשפטי ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

לצפייה במצגות על "נחלות" לחץ על הקישורים המצ"ב:

מצגת מרחב כפרי – מושגי יסוד

מצגת 2 מרחב כפרי

האזנה

ביום 18.6.24 ועדת המרחב הכפרי במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ערכה כנס בנושא "מרחב כפרי – אתגרים ופרספקטיבה".

במושב נשוא הפרק נערך דיון מקצועי בנושא: "חזון הבנייה הרוויה במשבצת הצהובה בנחלה – ברכה או קללה"?

אנו מגישים לכם את דבריהם של חלק משתתפי הדיון:

גב' גלית שאול, ראשת המועצה האזורית "עמק חפר" ומר רענן אמויאל, מנהל אגף בכיר תכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

האזנה מהנה ומועילה!

שחר ליפשיץ הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן".

בשנת 2015 הקים את "המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" וכיום משמש כיו"ר שלו.

בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן" ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.

פרופ' ליפשיץ נחשב כחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.

פרופ' ליפשיץ התראיין בעבר במסגרת זו בפרק 5 שעסק בממשק שבין הסכם ממון וצוואה ובפרק 43 בו למדנו על ירושת "בן זוג".

היום נדבר על החלק השני בנושא של "הסדרה זוגית של ירושה" (הסכמי ממון), תוך התייחסות לחידושים בכל הנוגע ל"ידועים בציבור" בהקשר זה.

בחלק הראשון התמקדנו ב"צוואות הדדיות". 

לעיון במאמר של פרופ' ליפשיץ ובפסיקה שאוזכרו במהלך הריאיון - נא לחץ על הקישורים המצ"ב:

האזנה מהנה ומועילה!

שחר ליפשיץ הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן".

בשנת 2015 הקים את "המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" וכיום משמש כיו"ר שלו.

בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן" ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.

פרופ' ליפשיץ נחשב כחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.

פרופ' ליפשיץ התראיין בעבר פעמיים במסגרת זו - בפרק 5 שעסק בממשק שבין הסכם מון וצוואה ובפרק 43 בו דיברנו על ירושת בן זוג.

היום נדבר על "הסדרה זוגית של ירושה".

בחלק הראשון של הריאיון נתמקד ב"צוואות הדדיות" ובחלק השני - ב"הסכמי ממון" תוך התייחסות לחידושים בכל הנוגע ל"ידועים בציבור" בהקשר זה.

לעיון בפסק הדין שאוזכר במהלך הריאיון נא לחץ על הקישור המצ"ב:

עמ"ש (ת"א) 41825-10-22

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה אנחנו מארחים את פרופ' פנחס שיפמן בהמשך לפרק 64 שעסק במושגי יסוד בדיני ירושה (חלק א').

פרופ' שיפמן הינו פרופסור אמריטוס ב"אוניברסיטה העברית" בירושלים, שימש בעבר כנשיא "המרכז האקדמי למשפט ועסקים" ברמת גן וכראש החטיבה לדיני משפחה במוסד זה.

פרופ' שיפמן הוא ממניחי היסוד לתאוריה האזרחית של דיני המשפחה בישראל ובין היתר טבע את המונח "פונדקאות".

כמו כן, חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחום דיני המשפחה והירושה, אשר קטעים מהם מצוטטים לא פעם בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובכך תרומתו החשובה לעיצוב הפסיקה בישראל.

בפרק זה דיברנו על הנקודות הבאות:

·      צוואות הדדיות.

·      עקרון ההסתמכות לפי הפסיקה שקדמה לסעיף 8א לחוק הירושה.

·      ההסדר בסעיף 8א.

·      לקונות בסעיף 8א.

·      בן זוג בלתי כשיר – האם יכול בן הזוג הכשיר ליתן הודעת ביטול לצוואה לבן זוגו הדמנטי?

·      העברות מחיים.

·      יורש במקום יורש (יורש אחר יורש).

·      ירושה על פי דין בעין ביקורתית.

·      חופש הציווי.

·      מרכיבי היסוד בצוואה.

·      כתובה.

·      חוק יחסי ממון.

·      ירושה משוריינת.

·      מזונות מן העזבון.

·      ועוד ועוד

פסקי דין שאוזכרו:

1.     ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן

2.     בע"מ 10807/03 זמיר נ' גמליאל

3.     ע"א 37/80 באומן נ' נתן

4.     רע"א 5103/95 דשת

5.     ע"א 4402/98 מלמד

6.     ע"א 598/75 רזניק

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה אנו מארחים את הגברת אילנה שילת.

אילנה באה מתחום החינוך הבלתי פורמלי ואיתה נדבר על "קבלת החלטות נתמכת" מנקודת מבטה כתומכת של בחור עם שיתוק מוחין, חסר עורף משפחתי, שהיה זקוק לכך.

לפני כ - 15 שנים אילנה החלה לעבוד (לדבריה, בטעות...) עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ונשבתה בקסם.

בתחילה ליוותה צעירים בוגרי השירות לאומי בייעוץ קריירה, ובהמשך הצטרפה לקורס הראשון של "תמיכה בקבלת החלטות".

מהי קבלת החלטות נתמכת?

כולנו מבקשים מעת לעת להיוועץ עם מאן דהוא, בטרם נקבל החלטות חשובות, אך ישנם אנשים הזקוקים כמו אויר לנשימה, לאדם אחר שיעזור להם לקבל החלטות במהלך חייהם.

מדובר בכלי משפטי חדש יחסית (2018) המסייע לאדם בגיר המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבלן עם עזרה ותמיכה.

אדם המעוניין בתמיכה שכזו, רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולבקש למנות אדם אחר לתפקיד "תומך בקבלת החלטות".

בית המשפט ישקול את כל השיקולים הרלוונטיים ובסופו של דבר יוכל למנות לתפקיד זה "תומך קרוב" (בן משפחה) או "תומך מתנדב" שימלא את תפקידו ללא שכר, או תומך מקצועי, שימלא את תפקידו תמורת תשלום.

אילנה, היא כמובן תומכת מתנדבת.

במסגרת הפודקאסט דיברנו על הנושא בהרחבה, בפרק 50 בו התראיינה הגברת אורנית דן, הממונה הארצית על צוות "קבלת החלטות נתמכת" באפוטרופוס הכללי.

האזנה מהנה ומועילה!

הרב גרובייס יספר לכם המאזינים על קורותיה של חסידות גור (החסידות הגדולה בישראל ואולי בעולם היהודי כולו) מאז היווסדה במאה התשע עשרה ועד ימינו אלה ויבהיר כיצד הנהגת החסידות עוברת מדור לדור בחסידות בכלל ובחסידות גור בפרט.

מי אמור לרשת את האדמו"ר לאחר פטירתו? בנו הבכור או אולי תלמידו המובהק?

את התשובה לשאלה הזו תמצאו בפרק זה. רמז: בחסידות גור, לא פעם אחים ירשו זה את זה...

האזנה מהנה ומועילה!