עו"ד בת שבע אברך בר טוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את עו"ד דוד שני – מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ("הטאבו") על חידושים פרקטיים בשירות לציבור בתחום הירושה ועל ממשקים ושיתופי פעולה עם הרשם לענייני ירושה.

במסגרת ראיון זה עו"ד שני מסביר בשפתו הבהירה והקולחת, באלו פעולות נוקטים עובדי הרשות כדי למנוע זיופים של צווי ירושה וצווי קיום צוואה. דיברנו על פסק דין "קונפינו" שעסק במקרה של הונאה במקרקעין, שבו נוכל הצליח לזייף צו ירושה שעה ש"המנוח" היה עדיין בחיים ואף לרשום את המקרקעין על שמו.

מעוניינים לדעת מה פסק בית המשפט בתיק זה ומה פסק בית המשפט בתיק "לוין לבנונה" שעסק בשאלה האם יש לשלם מס שבח מקרקעין, בגין חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, ללא כל תמורה, לרבות נכסים שנרשמו ב"טאבו" בבעלותם המשותפת של היורשים וכן לשמוע על החידושים הנ"ל? הנכם מוזמנים להאזין לראיון זה.

דוד שני התראיין בעבר בפרק 24:"רישום ירושה בטאבו".

לעיון בפסקי הדין עליהם דיברנו לחצו על הקישורים המצ"ב:

פסק דין קונפינו (ת"א 38273-04-19 מחוזי מרכז)

פסק דין לוין לבנונה ( עמ"ש 278-98 נצרת)

האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו בפרק זה הוא ד"ר משה הרשקוביץ, משפטן ואיש חינוך.

את הדוקטורט שלו הוא כתב על מפעלו המשפטי הלכתי של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - הרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל, תחת הכותרת "הרב הרצוג כחוקר משפט, מחוקק משפט ופוסק".

דיברנו על המתח הגדול בו היה נתון הרב הרצוג בין הרצון לשמור על דיני הירושה על פי התורה מחד לבין ההבנה כי עומדת לקום מדינה יהודית מודרנית ושוויונית מאידך, בה יהיה קשה לקבל חוקי ירושה דתיים,לפיהם למשל: הבנות אינן יורשות וכו'.

מה היה מעמדו התורני של הרב הרצוג בשנים שלפני הקמת המדינה?

כיצד פעל הרב הרצוג?

מהן התקנות בירושה שנועדו לפתור את הקונפליקט הנ"ל?

מה היתה עמדת חבריו הרבנים?

כיצד השפיע הרב קוק על משנתו של הרב הרצוג בסוגייה זו?

האם הרב הרצוג הצליח להשפיע על דיני הירושה במדינת ישראל?

את התשובות לשאלות הנ"ל תמצאו בראיון זה.

לדף המקורות ופסק הדין שליוו את הפרק לחצו על הקישורים המצ"ב:

·      ד"ר משה הרשקוביץ – דיני הירושה בין חוקה למשפט

·      בג"ץ סימה אמיר

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את עו"ד יפה דואק הכט - סגנית מנהלת מחוז ת"א והמרכז באפוטרופוס הכללי.

דיברנו על "קטינים וירושה" ונגענו בנקודות הבאות:

1. מעמדם של הורים על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוט'.

2. מה דין ניגוד עניינים בין הורים וילדיהם ומהם השלכותיו, לרבות מינוי אפוט' לדין.

3. הוראות מיוחדות ביחס לקטינים בצוואה.

4. הסתלקויות של קטינים.

5. נאמנות.

6. פיקוח על מנהל עיזבון בירושת קטינים ועוד.

האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו הוא עו"ד יעקב גונצ'ל, מרצה בנושא כתבי הקודש וההלכה של יהודי אתיופיה; דוקטורנט וחוקר הפרקטיקה הדתית של יהודי אתיופיה.

הריאיון עימו התחלק לשני חלקים:

בחלק הראשון דיברנו על הרקע ההיסטורי הייחודי של יהודי אתיופיה, על המסורת הדתית ועל ציונות.

בחלק השני ענינו על השאלה האם התורה באמת קובעת דיני ירושה (בנות צלפחד כמקרה בוחן), דיברנו על דיני הירושה הקדומים והמודרניים באתיופיה והתמקדנו בדיני הירושה על פיהם נהגו יהודי אתיופיה עצמם, שלמעשה אימצו את דין הארץ בה חיו.

האזנה מהנה ומועילה!

הריאיון עימו התחלק לשני חלקים:

בחלק הראשון דיברנו על הרקע ההיסטורי הייחודי של יהודי אתיופיה, על המסורת הדתית ועל ציונות.

בחלק השני ענינו על השאלה האם התורה באמת קובעת דיני ירושה (בנות צלפחד כמקרה בוחן), דיברנו על דיני הירושה הקדומים והמודרניים באתיופיה והתמקדנו בדיני הירושה על פיהם נהגו יהודי אתיופיה עצמם, שלמעשה אימצו את דין הארץ בה חיו.

האזנה מהנה ומועילה!

עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי משוחחים עם ד"ר נופר יעקבי גן-אור על מאמר שכתבה בצוותא עם פרופ' שחר ליפשיץ תחת הכותרת: "על החיים ועל המוות/המת – לקראת מודל חדש להסדרת שימוש בזרע המת לשם הולדה".

ד"ר יעקבי גן-אור הינה עמיתת פוסט דוקטורט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, חוקרת ומרצה בתחומים של משפט, הולדה ומגדר, בדגש על רגולציה של טכנולוגיות פריון מלאכותיות.

מאזינים המבקשים להעמיק ידיעתם בנושא מומלץ "לבקר" בפרקים המצ"ב:

פרק 40: "זכות הירושה של מי שהורתו החלה לאחר פטירת המוריש באספקלריית המשפט העברי" (ד"ר מיכאל ויגודה).

פרק 54: "על המשפחות החדשות, על צוואות וירושות ועל מה שבינהן" (פרופ' יחזקאל מרגלית).

פרק 72: "הולדה לאחר המוות – שימוש בזרעו של אדם לאחר פטירתו"

(פרופ' יחזקאל מרגלית).

לעיון במראי המקום נשוא הפרק לחצו על הקישורים המצ"ב:

מאמרם של ד"ר נופר יעקבי גן-אור ופרופ' שחר ליפשיץ

פסק דין בע"מ 7141 פלונית נ' פלונית – שימוש בזרע של נפטר על ידי הוריו בניגוד לעמדת בת זוגו

    פסק דין רע"א 4126/24 קצין התגמולים נגד פלונית – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) - 1950

בפרק זה עורכי הדין בת שבע אברך בר טוב ומנחם פשיטיצקי מארחים את כבוד השופטת בדימוס נלי רוסמן גליס. בשנת 2016 השופטת רוסמן מונתה לכהונת שופטת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א ובשנת 2021 פרשה מתפקידה זה. דיברנו על מקרה שהתחיל באולמה של כבוד השופטת רוסמן, עם פרישתה עבר לכבוד השופטת תמר סנונית פורר, בהמשך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א ובגלגול שלישי התיק הגיע לבית המשפט העליון – בע"מ 130/24. מה היה הסיפור שם?

בשנת 2007 (לאחר תיקון 12  לחוק הירושה) בני הזוג אברהם ושרה ערכו צוואה הדדית בה קבעו כי כל אחד מהם מצווה את רכושו לבן זוגו

בשנת 2008 אברהם נפטר. חודשיים לאחר מכן שרה קבלה צו קיום לצוואתו של בעלה המנוח. שרה הרגישה לא בנוח עם הצוואה ההדדית הלא שוויונית ולכן בשנת 2013 החליטה לערוך צוואה חדשה ובה קבעה כי היא מבטלת את צוואתה הקודמת (ההדדית) וקבעה כי רכושה יעבור לשלושת ילדיה בחלקים שווים – שליש לכל ילד. ומה באשר לצוואת בעלה אברהם? בשנת 2014 היא פנתה לרשם הירושה בבקשה לתקן את צו קיום צוואתו של אברהם, טענה כי עזבונו טרם חולק וחתמה על תצהיר לפיו היא מסתלקת מצוואת המנוח לטובת שלושת הילדים בחלקים שווים. שרה הלכה לעולמה בשנת 2018 והילדים החלו להתקוטט בבתי המשפט. מחד, יצחק ביקש לקיים את הצוואה ההדדית (הראשונה) במסגרתה הוא אמור לרשת 80% כ"יורש אחר יורש" ומאידך, נעמה ורות ביקשו לקיים דווקא את הצוואה המאוחרת של שרה בשל היותה שוויונית.

מה החליטו בתי המשפט בערכאות השונות?

התשובה המנומקת בראיון מחכים זה, מפיה של כבוד השופטת בדימוס נלי רוסמן גליס.

לעיון בפסקי הדין עליהם דיברנו לחצו על הקישור המצ"ב:

פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב

פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב

פסק הדין בבית המשפט העליון

 האזנה מהנה ומועילה!

 בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את פרופ' ישראל צבי גילת על מאמר שכתב תחת הכותרת: "גורלו של כתר התורה ממאקוב – מ'ויהי בנסוע' ל'ובנחה יאמר' ".

פרופ' גילת הינו מרצה ל"דיני משפחה וירושה" במכללה האקדמית נתניה. בין תחומי מחקריו: השתנותה של ההלכה היהודית בזמנים מודרניים. פרופ' גילת התארח בפרק 85 שעסק בכתובה במערכת המשפט הישראלית.

בראיון זה נשמע על הדיון ההלכתי/משפטי שהתקיים בבית הדין הרבני בירושלים (בשנות החמישים) שנסוב סביב השאלה למי שייך כתר התורה שנתרם על ידי מר לנדסמן לפני מלחמת העולם השנייה לבית הכנסת בעיר מאקוב שבהונגריה, הוחרם על ידי הנאצים, בהמשך הגיע לידי הכוחות האמריקאים ובסופו של יום הועבר למשרד הדתות בישראל שמצא לנכון להניחו על קברו של דוד המלך בהר ציון סמוך ל"גנזך השואה".

מחד, עמד בנו של מר לנדסמן שטען כי הוא היורש של אביו ומשכך ביקש לקבל את כתר התורה לידיו ולהעבירו לקהילה בה הוא מתפלל ומאידך, משרד הדתות הישראלי עמד על כך שקשר הבעלות בין מר לנדסמן לכתר התורה נותק בשנות המלחמה ועל כן יש להשאירו במקומו. מה החליטו הדיינים?

לאחר שתאזינו לפרק תדעו את התשובה.

לעיון במאמר נשוא הפרק נא לחצו על הקישור המצ"ב:   

מאמר פרופ' ישראל צבי גילת

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את רו"ח יניב כהן שהוא גם משפטן בהשכלתו, המכהן כמנהל "מיסוי מקרקעין" בחדרה וכמ"מ מנהל המשרד האזורי בירושלים, על "חלוקה ראשונה ודירות ירושה".

רו"ח יניב כהן שוחח איתנו על המפגש בין אנשי מיסוי מקרקעין ליורשי נדל"ן וזאת באמצעות ניתוח הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010 שבאה לעולם כדי להצביע על מקרים נפוצים שנבחנו על ידי רשות המיסים. ההחלטות שנתנו מהוות אבני דרך לטיפול במקרים דומים.

לעיון בפסקי הדין, בהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010 ובהוראות "חוק מיסוי מקרקעין" עליהם דיברנו, לחצו על הקישורים המצ"ב:

חוק מיסוי מקרקעין

הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010

פסק דין שפייר

פסק דין וייסגלס

פסק דין פרייטג

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד מנחם פשיטיצקי מראיין את הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו, בנושא של "כתובה מוגזמת" בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט בעמ"ש מחוזי מרכז 48945-09-23 במקרה הבא:

יענקל'ה ורוחל'ה היו נשואים ולהם שלושה ילדים. בחלוף השנים היחסים עלו על שרטון, הם החלו בהליך גירושים אך לפני שהשלימו אותו, יענקל'ה נפטר.

יענקל'ה ידע כי אם לא יכתוב צוואה הרי שיורשיו על פי דין יהיו כדלקמן: רוחל'ה מחצית ושלושת ילדיו מחצית (כל אחד שישית).

מכיוון שהוא לא רצה בתוצאה הזו, כתב צוואה לפיה אחותו היא הזוכה ברכושו.

רוחל'ה אלמנתו לא ויתרה והחליטה להגיש תביעה לכתובה מן העזבון על סך 1,800,000 ש"ח.

בימ"ש סקר בהרחבה את המשמעות ההלכתית של כתובה מוגזמת?

מה נקבע בפסק הדין?

את התשובה המעניינת תמצאו בפרק זה.

לעיון בפסקי הדין עליהם דיבר פרופ' כהן, נא לחצו על הקישורים המצ"ב:

עמ"ש 48945-09-23  - פסק הדין נשוא הפרק.

בגץ בבלי 1000-92

בע"מ 919-15 שוויון במזונות ילדים

בע"מ 9692-02 כתובה

עא 293-72 הלכת פילוסוף

רע"א 3323-23 שלמה חברה לביטוח נגד פלוני

תע (ת"א) 2560-99 שלום עמר הלוי נגד כנרת עמר הלוי

 פרופ' כהן התראיין בפרק 42 : "שיתוף זוגי, כתובה, ירושה ומה שביניהם", בפרק 47: "יורש במקום יורש או יורש אחר יורש" בפרק 58: "הסתלקות למתקדמים" ובפרק 80: "חשבונות בנק משותפים ודיני הירושה".

האזנה מהנה ומועילה!