עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את עו"ד אמיר וייס.

עו"ד וייס משמש כרשם מקרקעין של מחוז צפון (נצרת ושלוחת עכו), בעברו היה עוזר משפטי למפקח על רישום המקרקעין ובין היתר הינו חבר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון ודיין בבית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין.

עו"ד וייס יציג מניסיונו את הטעויות השכיחות ברישום ירושה בטאבו ויסביר כיצד להימנע מהן.

דיברנו על: (רשימה לא ממצה)

·      צוואה מורכבת של אדם אמיד ביותר, במובן זה שעיזבונו הכיל מגוון נכסים בכל הארץ, כולל צי מכוניות, כלי שיט וכלי תעופה, מספר יורשים מתוכם חלקם פרטיים וחלקם תאגידים ונאמנויות – כיצד כל הנ"ל בא לידי ביטוי מבחינה רישומית בטאבו.

·      שירות של רישום ירושה חוצה לשכות, דהיינו האפשרות לרשום את כל הנכסים של המנוח במחוז אחד.

·      מצווה שהורה כי ביתו תירש רק אם תתגרש מבעלה שמן הסתם המנוח לא חיבב...

·      בקשה מאוחדת לצו ירושה ולרישום בטאבו (במסגרת הרשם לענייני ירושה).

·      כל עוד לא בוצע הרישום בטאבו, לא התקיימה עסקה ואין תוקף קנייני.

·      עקרון הנפילה המיידית.

·      מקרים בהם ניתנו צווים סותרים על ידי הערכאות השונות ואיך רושמים את הירושה במצב שכזה.

·      מושע – בעלות משותפת על נכס מקרקעין שבו אין חלוקה פיזית של החלקים בין השותפים. כלומר אין לשום שותף חלק מסוים במקרקעין.במילים אחרות, כל גרגר חול בשטח שייך במשותף לכל הבעלים במושע.

כאשר צוואה כוללת חלוקה ספציפית (החלק הצפוני במגרש לבן הבכור והחלק הדרומי לבן הקטן), הטאבו לא יבצע רישום על פיה ותחת זאת הוא מאפשר ליורשים להגיש "הסכם חלוקת עזבון".

ההסכם שכזה אומר שכל אחד מהיורשים, יהיה בעלים של חצי לא מסוים.למעשה הוא קובע איך הם מחלקים את הזכויות במושע.

·      חלוקה ראשונה, חלוקה שנייה ואישורי מיסים.

·      גוש, חלקה, תתי חלקה ופרצלציה -  הסברנו את המושגים וענינו מה עושים כאשר מספרי הגוש וחלקה משתנים.

·      אגרות – צו (ירושה/קיום צוואה) יירשם באגרה אחת, גם אם זה נעשה בשלבים ולא במכה אחת".

למשל: אם למנוח היו נכסים בתל אביב ובירושלים, ניתן לרשום היום את הנכסים בתל אביב וכעבור חודשיים לרשום את הנכסים בירושלים, בהסתמך על אותו צו. במצב שכזה הרישום בירושלים יהיה ללא אגרה נוספת מעבר לאגרה ששולמה בבקשה למחוז תל אביב.

המגבלה היחידה היא שהרישום השני יהיה בתוך שנה מהרישום הראשון.

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק השני בסדרה, עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את עו"ד טל פוקס ועו"ד נוית דויטש ממחלקת מדיניות וחקיקה בהנהלת האפוטרופוס הכללי על מדריך האפוטרופוס הכללי להיערכות לסוף חיים ופטירה "על (סוף) החיים ועל המוות".

המדריך פורסם ביום 5.11.25 ועודכן ביום 17.5.26.

נלמד כי מומלץ להתכונן לערוב ימינו, בפרט במקרים בהם יש חשש לחייו של אדם, אם בשל גיל, מחלה סופנית או כל מצב מסכן חיים אחר.

במדריך האמור מרוכזים הכלים המשפטיים הבאים:

·      ייפוי כוח מתמשך

·      ייפוי כוח מתמשך לעניינים רפואיים

·      אפוטרופסות ומסמך הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס

·      ייפוי כוח או הנחיות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות

·      ירושה

·      סעיף אריכות ימים

·      עדכון מוטבים בפוליסת ביטוח חיים, קרן השתלמות,קרן פנסיה או קופת גמל

·      תרומת איברים

·      מסמך הבעת רצון

·      קבורה

·      זכרונות דיגיטליים

זכרו: תכנון מראש מסייע להגשים את רצוננו ולהקל על היקרים לנו.

לעיון במדריך לחץ על הלינק:

מדריך היערכות לסוף חיים ופטירה

האזנהמהנה ומועילה!

סדרה זו מוקדשת להעברה בין דורית (הורשה) במשפחות בהם אדם עם מוגבלות.

בפרק הפתיחה משוחחת עו"ד בת שבע אברך בר טוב עם עו"ד מנחם פשיטיצקי על רותי – אלמנה לה 3 ילדים בניהם, אורי, הלוקה במוגבלות שכלית התפתחותית ("פיגור שכלי" כהגדרת הליקוי בעבר), על האתגרים המשתנים לאורך חייהם והכלים המשפטים שעומדים לעזרתם.

פרק זה הינו "טעימה" מסדרה מרתקת שמהווה מרחב בו ניתן למצוא מידע מעשי, טיפים, ממומחים ותשובות לשאלות שמעסיקות כל משפחה שיש בה אדם עם מוגבלות וכמובן שהיא תהא לעזר לעו"ד העוסקים בתחום.

דיברנו על:

·      אפוטרופסות

·      מסמך הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס

·      מסמך הבעת רצון

·      ייפוי כוח מתמשך

·      נאמנות בצוואה

על כל אלה ועוד נעמיק בפרקים הבאים.

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק סולו זה של פודקאסט "עולם הירושה", עו"ד בת שבע אברך בר טוב, צוללת אל פסק דינו המרתק של בית המשפט לענייני משפחה בצפת (תע 10740-05-20) אשר דן בגבולותיו של "שלטון היד המתה" ובניסיונו של מצווה להכתיב את עתיד נכסיה לנצח. 

שם דובר על אם שהורישה את דירתה לילדיה, אך אסרה עליהם בתוקף למכור או להשכיר אותה והורתה כי הנכס ישמש לקיום אזכרות משפחתיות בלבד. 

לבסוף, ננתח את החלטת השופטת אביבית נחמיאס לבטל הגבלה זו, תוך קביעה כי מדובר בפגיעה חוקתית בזכות הקניין של היורשים ובהוראה הנוגדת את תקנת הציבור האוסרת על אדם לשלוט ברכושו מקברו.

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את עו"ד תהילה סקעת, ב"כ היועמ"ש במחוז ירושלים של האפוטרופוס הכללי.

תהילה מספרת לנו על "רחל", אישה בודדה וערירית, שחיה בגפה, ללא בן זוג וילדים.

לאחר פטירתה, נכנסו השכנים לדירתה כדי לסדר אותה וראה זה פלא, הם מצאו באחת המגירות צוואה בכתב יד.

הסתבר שרחל צברה במהלך חייה הון מרשים של 9 מיליון ש"ח!

רחל השאירה צוואה לא שגרתית, בה הזוכים הם לא בני משפחתה המורחבת (אחים ואחיות) מהם ככל הנראה "לא שבעה נחת", אלא גופים ציבוריים כדלקמן: מקווה טהרה, מוזיאון לילדים ברוח חב"ד וקרן שתסייע לכלות יתומות ועניות לעמוד תחת החופה – אותה חופה שרחל ייחלה לעצמה ולמרבה הצער לא זכתה לה.

רחל בחרה לסגור את המגירה לרכושה בפני קרובי הדם שלה ותחת זאת לפתוח צוהר של חסד, אמונה וגמילות חסדים לאנשים זרים לגמרי.

"מצווה לקיים דברי המת" (גיטין י"ד ע"ב) זהו כלל בסיסי בשיטתנו המשפטית, אלא שבמקרה דנן היה מאתגר לפעול כך, שכן אמנם היה ברור מהו הלך הרוח של רחל, ויחד עם זאת היה צריך לאתר את אותם הגופים שעוסקים במטרות הציבוריות אליהן כיוונה וכך לקיים את רצונה.

איך עושים זאת?

מוזמנים להאזין לפרק!

 בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את השופט (בדימוס) שאול שוחט, שפרש לאחר 27 שנות שיפוט ונחשב לאחת הדמויות המשפיעות והמומחיות ביותר בתחום דיני המשפחה והירושה.

הפרק עוסק במעמדו הייחודי של המנוח כ"בעל דין שלישי" בהליכי ירושה, ובשאלות מורכבות שעולות בעת ניסיון לברר את רצונו האמיתי.

במסגרת הדיון נבחנה הסוגייה בה רשאי בית המשפט לסטות מסדרי הדין ומדיני הראיות כדי לברר ולחשוף את כוונת המצווה.

 בנוסף, עסקנו בפרשנות צוואות, בחשיבותם של הסדרים דיוניים נכונים ובחשיבות עריכת צוואה באופן המונע פגמים פורמליים ומהותיים.

 זהו פרק חובה לכל העוסקות והעוסקים בתחום, המחזיר למרכז הבמה את העיקרון המנחה בדיני הירושה "מצווה לקיים דברי המת" ומציע כלים והתבוננות על האופן בו ניתן לברר את רצון המנוח, ומה קורה כאשר קשיים דיוניים מונעים בירור כזה.

האזנה מהנה ומועילה!

עורכת הדין בת שבע אברך בר טוב (רשמת לענייני ירושה לשעבר) מארחת את עורך הדין צבי קויש הרשם לענייני ירושה במחוז באר שבע ודרוםלשיחה מרתקת בה הם צוללים יחד לסדרת שאלות פרקטיות ובוערות שנשאלו על ידי עורכי דין בנוגע לצווי ירושה וקיום צוואה.

בניהן, האם באמת יש ערך סנטימנטלי לצוואה המקורית, למה מרוץ הזמן של הבקשה מתחיל רק כשהניירת הפיזית מגיעה למזכירות, ומה ההבדל הדרמטי בין "נישול" ל"הדרה" – הבחנה שתקבע אם חלוקת העיזבון שלכם תישאר עניין משפחתי או תלך לפי החוק הנוקשה.

זהו פרק חובה לכל מי שמגיש לרשם הירושה בקשות ורוצה להימנע מסירובים מביכים, תשלומי אגרה כפולים ובעיות אימות מסמכים מחו"ל!

האזנה מהנה ומועילה!

עו"ד בת שבע אברך בר טוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את עו"ד דוד שני – מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ("הטאבו") על חידושים פרקטיים בשירות לציבור בתחום הירושה ועל ממשקים ושיתופי פעולה עם הרשם לענייני ירושה.

במסגרת ראיון זה עו"ד שני מסביר בשפתו הבהירה והקולחת, באלו פעולות נוקטים עובדי הרשות כדי למנוע זיופים של צווי ירושה וצווי קיום צוואה. דיברנו על פסק דין "קונפינו" שעסק במקרה של הונאה במקרקעין, שבו נוכל הצליח לזייף צו ירושה שעה ש"המנוח" היה עדיין בחיים ואף לרשום את המקרקעין על שמו.

מעוניינים לדעת מה פסק בית המשפט בתיק זה ומה פסק בית המשפט בתיק "לוין לבנונה" שעסק בשאלה האם יש לשלם מס שבח מקרקעין, בגין חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, ללא כל תמורה, לרבות נכסים שנרשמו ב"טאבו" בבעלותם המשותפת של היורשים וכן לשמוע על החידושים הנ"ל? הנכם מוזמנים להאזין לראיון זה.

דוד שני התראיין בעבר בפרק 24:"רישום ירושה בטאבו".

לעיון בפסקי הדין עליהם דיברנו לחצו על הקישורים המצ"ב:

פסק דין קונפינו (ת"א 38273-04-19 מחוזי מרכז)

פסק דין לוין לבנונה ( עמ"ש 278-98 נצרת)

האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו בפרק זה הוא ד"ר משה הרשקוביץ, משפטן ואיש חינוך.

את הדוקטורט שלו הוא כתב על מפעלו המשפטי הלכתי של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - הרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל, תחת הכותרת "הרב הרצוג כחוקר משפט, מחוקק משפט ופוסק".

דיברנו על המתח הגדול בו היה נתון הרב הרצוג בין הרצון לשמור על דיני הירושה על פי התורה מחד לבין ההבנה כי עומדת לקום מדינה יהודית מודרנית ושוויונית מאידך, בה יהיה קשה לקבל חוקי ירושה דתיים,לפיהם למשל: הבנות אינן יורשות וכו'.

מה היה מעמדו התורני של הרב הרצוג בשנים שלפני הקמת המדינה?

כיצד פעל הרב הרצוג?

מהן התקנות בירושה שנועדו לפתור את הקונפליקט הנ"ל?

מה היתה עמדת חבריו הרבנים?

כיצד השפיע הרב קוק על משנתו של הרב הרצוג בסוגייה זו?

האם הרב הרצוג הצליח להשפיע על דיני הירושה במדינת ישראל?

את התשובות לשאלות הנ"ל תמצאו בראיון זה.

לדף המקורות ופסק הדין שליוו את הפרק לחצו על הקישורים המצ"ב:

·      ד"ר משה הרשקוביץ – דיני הירושה בין חוקה למשפט

·      בג"ץ סימה אמיר

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את עו"ד יפה דואק הכט - סגנית מנהלת מחוז ת"א והמרכז באפוטרופוס הכללי.

דיברנו על "קטינים וירושה" ונגענו בנקודות הבאות:

1. מעמדם של הורים על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוט'.

2. מה דין ניגוד עניינים בין הורים וילדיהם ומהם השלכותיו, לרבות מינוי אפוט' לדין.

3. הוראות מיוחדות ביחס לקטינים בצוואה.

4. הסתלקויות של קטינים.

5. נאמנות.

6. פיקוח על מנהל עיזבון בירושת קטינים ועוד.

האזנה מהנה ומועילה!