לא כל קושי מצדיק אפוטרופסות, לא כל אבחנה רפואית מעידה על היעדר יכולת לקבל החלטות, ולא כל פעולה הנעשית מתוך כוונה טובה בהכרח תואמת את רצונו, את צרכיו ואת טובתו של האדם.

 בפרק זה משוחחת עו״ד בת שבע אברך בר־טוב עם עו״ד עדית יצחק, הממונה על תחום כשרות משפטית וזקנה בסיוע המשפטי במחוז תל אביב על השינוי שחל בתפיסה המשפטית: מהחלטה במקום האדם - לחיפוש אחר הדרך שתאפשר לו להישאר שותף פעיל בהחלטות הנוגעות לחייו.

 אנו ממשיכים ללוות את רותי, תמר, חנן ואורי, והפעם נכיר את תפקידו הייחודי של האפוטרופוס לדין - מי שמתמנה בידי בית המשפט כדי להשמיע את קולו ואת רצונו של האדם ולהציג תמונה רחבה של צרכיו ומשאביו, בנפרד מיתר הקולות והאינטרסים בהליך.

 באמצעות דוגמאות מעשיות נברר מתי נדרש מינוי אפוטרופוס לדין, מה ההבדל בינו לבין עורך דין מייצג ובינו לבין אפוטרופוס המתמנה לניהול ענייניו של האדם, וכיצד ייצוג מותאם עשוי לחשוף ניגוד עניינים, לשנות את התמונה המשפטית ולמנוע שימוש בלתי מידתי באפוטרופסות.

 נדבר גם על תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, על תמיכה בקבלת החלטות, ייפוי כוח מתמשך וצווים שיפוטיים.

לעיון והרחבה לחץ על הקישורים המצ"ב:

1. מאמר עדית יצחק
2. תקציר מאמר עדית יצחק
3. פסק דין השופט שוחט

האזנה מהנה ומועילה!

מה קורה כשסכסוך ירושה פוגש אדם עם מוגבלות או אדם שחשוף לניצול והשפעה בלתי הוגנת? 

האם הסיוע המשפטי יכול לייצג באותו הליך שני צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים?

איך הוא מסייע לאדם הפגיע דווקא כשאשר בני המשפחה שאמורים להגן עליו נמצאים בעצמם בניגוד עניינים?

בפרק זה משוחחת עוה"ד בת שבע אברך בר טוב עם עו"ד דניאל רז הממונה הארצי על תחום המעמד האישי ומזונות חו"ל בהנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, על ההגנה המשפטית הניתנת במפגש שבין ירושה, כשרות משפטית ואפוטרופסות ועל המורכבות שבה פועל הסיוע המשפטי כאשר זכויות, יחסים משפחתיים ואינטרסים מנוגדים נפגשים.

זהו פרק על נגישות לצדק במובנה הרחב:

כיצד מבטיחים שקולו של האדם יישמע וזכויותיו יישמרו, אילו שינויים חלו במדיניות הסיוע המשפטי, כיצד נשמרות אחידות ורמה מקצועית גבוהה בקרב עורכי הדין המייצגים מטעמו וגם על שיתופי פעולה עם האפוטרופוס הכללי שנולדו בעקבות הצרכים היחודיים שהתעוררובעקבות מלחמת חרבות ברזל.

כן דיברנו על ⁠עמ"ש 62210-10-25⁠ - פסק הדין העוסק בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, אשר פסל את צוואות המנוחה המאוחרות משנים 2016 ו-2017 ואישר את צוואתה משנת 2015 שהעניקה תנאים מועדפים לאחד מבניה.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי יש לתת תוקף משפטי דווקא לצוואה משנת 2016, המורה על חלוקה שוויונית של העיזבון בין כלל האחים, תוך דחיית הטענה כי המנוחה לא הבינה על מה היא חותמת בשל אי-שימוש במכשיר שמיעה.

השופטים נימקו זאת בכך שבית משפט קמא שגה ביישום מבחני ההשפעה הבלתי הוגנת, שכן הראיות – ובהן עדות עורך הדין שאישר כי המנוחה הרכיבה את מכשיר השמיעה, תקשרה היטב והבינה לחלוטין את משמעות מעשיה – מוכיחות שהיא הייתה עצמאית, צלולה ודעתנית בעת החתימה.

האזנה מהנה ומועילה!

האם הליך ביורוקרטי מייגע של חודשים ארוכים מול בית המשפט יכול להפוך למסלול מהיר, דיגיטלי וחינמי מול האפוטרופוס הכללי?

בפרק זה מראיינת עו"ד בת שבע אברך בר טוב את עו"ד תהילה סקעת, ב"כ היועמ"ש באפ"כ על תיקון 21 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שנכנס לתוקפו באוגוסט 2025 ומחולל מהפכה בשירות עבור אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם.

במסגרת השינוי, סמכויות אישור לפעולות בנכסים ובכספים של קטינים או בגירים עם מוגבלות שמונה להם אפוטרופוס, הועברו מבית המשפט ישירות אל האפוטרופוס הכללי.

הדיון מציג את היתרונות הבולטים של המסלול המנהלי החדש – בהם קיצור משמעותי בזמני הטיפול, פטור מאגרות והקלה בירוקרטית – לצד דוגמאות מעשיות שבהן נתקלות משפחות במהלך החיים (מכירת דירה כשמדובר בקטין יורש או אדם עם מוגבלות, ניהול כספים, לקיחת משכנתא, מתנות ועוד).

לאחר האזנה לפרק תבינו בדיוק כיצד להגיש את הבקשות באופן מקוון ועצמאי, אילו מסמכים נדרשים, וכיצד הרפורמה מגנה על זכויותיהם ורווחתם של האנשים עם המוגבלות.

האזנה מהנה ומועילה!

סדרה זו מוקדשת להעברה בין דורית (הורשה) במשפחות בהם אדם עם מוגבלות.

בפרק הפתיחה משוחחת עו"ד בת שבע אברך בר טוב עם עו"ד מנחם פשיטיצקי על רותי – אלמנה לה 3 ילדים בניהם, אורי, הלוקה במוגבלות שכלית התפתחותית ("פיגור שכלי" כהגדרת הליקוי בעבר), על האתגרים המשתנים לאורך חייהם והכלים המשפטים שעומדים לעזרתם.

פרק זה הינו "טעימה" מסדרה מרתקת שמהווה מרחב בו ניתן למצוא מידע מעשי, טיפים, ממומחים ותשובות לשאלות שמעסיקות כל משפחה שיש בה אדם עם מוגבלות וכמובן שהיא תהא לעזר לעו"ד העוסקים בתחום.

דיברנו על:

·      אפוטרופסות

·      מסמך הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס

·      מסמך הבעת רצון

·      ייפוי כוח מתמשך

·      נאמנות בצוואה

על כל אלה ועוד נעמיק בפרקים הבאים.

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק סולו זה של פודקאסט "עולם הירושה", עו"ד בת שבע אברך בר טוב, צוללת אל פסק דינו המרתק של בית המשפט לענייני משפחה בצפת (תע 10740-05-20) אשר דן בגבולותיו של "שלטון היד המתה" ובניסיונו של מצווה להכתיב את עתיד נכסיה לנצח. 

שם דובר על אם שהורישה את דירתה לילדיה, אך אסרה עליהם בתוקף למכור או להשכיר אותה והורתה כי הנכס ישמש לקיום אזכרות משפחתיות בלבד. 

לבסוף, ננתח את החלטת השופטת אביבית נחמיאס לבטל הגבלה זו, תוך קביעה כי מדובר בפגיעה חוקתית בזכות הקניין של היורשים ובהוראה הנוגדת את תקנת הציבור האוסרת על אדם לשלוט ברכושו מקברו.

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את עו"ד תהילה סקעת, ב"כ היועמ"ש במחוז ירושלים של האפוטרופוס הכללי.

תהילה מספרת לנו על "רחל", אישה בודדה וערירית, שחיה בגפה, ללא בן זוג וילדים.

לאחר פטירתה, נכנסו השכנים לדירתה כדי לסדר אותה וראה זה פלא, הם מצאו באחת המגירות צוואה בכתב יד.

הסתבר שרחל צברה במהלך חייה הון מרשים של 9 מיליון ש"ח!

רחל השאירה צוואה לא שגרתית, בה הזוכים הם לא בני משפחתה המורחבת (אחים ואחיות) מהם ככל הנראה "לא שבעה נחת", אלא גופים ציבוריים כדלקמן: מקווה טהרה, מוזיאון לילדים ברוח חב"ד וקרן שתסייע לכלות יתומות ועניות לעמוד תחת החופה – אותה חופה שרחל ייחלה לעצמה ולמרבה הצער לא זכתה לה.

רחל בחרה לסגור את המגירה לרכושה בפני קרובי הדם שלה ותחת זאת לפתוח צוהר של חסד, אמונה וגמילות חסדים לאנשים זרים לגמרי.

"מצווה לקיים דברי המת" (גיטין י"ד ע"ב) זהו כלל בסיסי בשיטתנו המשפטית, אלא שבמקרה דנן היה מאתגר לפעול כך, שכן אמנם היה ברור מהו הלך הרוח של רחל, ויחד עם זאת היה צריך לאתר את אותם הגופים שעוסקים במטרות הציבוריות אליהן כיוונה וכך לקיים את רצונה.

איך עושים זאת?

מוזמנים להאזין לפרק!

 בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את השופט (בדימוס) שאול שוחט, שפרש לאחר 27 שנות שיפוט ונחשב לאחת הדמויות המשפיעות והמומחיות ביותר בתחום דיני המשפחה והירושה.

הפרק עוסק במעמדו הייחודי של המנוח כ"בעל דין שלישי" בהליכי ירושה, ובשאלות מורכבות שעולות בעת ניסיון לברר את רצונו האמיתי.

במסגרת הדיון נבחנה הסוגייה בה רשאי בית המשפט לסטות מסדרי הדין ומדיני הראיות כדי לברר ולחשוף את כוונת המצווה.

 בנוסף, עסקנו בפרשנות צוואות, בחשיבותם של הסדרים דיוניים נכונים ובחשיבות עריכת צוואה באופן המונע פגמים פורמליים ומהותיים.

 זהו פרק חובה לכל העוסקות והעוסקים בתחום, המחזיר למרכז הבמה את העיקרון המנחה בדיני הירושה "מצווה לקיים דברי המת" ומציע כלים והתבוננות על האופן בו ניתן לברר את רצון המנוח, ומה קורה כאשר קשיים דיוניים מונעים בירור כזה.

האזנה מהנה ומועילה!

עורכת הדין בת שבע אברך בר טוב (רשמת לענייני ירושה לשעבר) מארחת את עורך הדין צבי קויש הרשם לענייני ירושה במחוז באר שבע ודרוםלשיחה מרתקת בה הם צוללים יחד לסדרת שאלות פרקטיות ובוערות שנשאלו על ידי עורכי דין בנוגע לצווי ירושה וקיום צוואה.

בניהן, האם באמת יש ערך סנטימנטלי לצוואה המקורית, למה מרוץ הזמן של הבקשה מתחיל רק כשהניירת הפיזית מגיעה למזכירות, ומה ההבדל הדרמטי בין "נישול" ל"הדרה" – הבחנה שתקבע אם חלוקת העיזבון שלכם תישאר עניין משפחתי או תלך לפי החוק הנוקשה.

זהו פרק חובה לכל מי שמגיש לרשם הירושה בקשות ורוצה להימנע מסירובים מביכים, תשלומי אגרה כפולים ובעיות אימות מסמכים מחו"ל!

האזנה מהנה ומועילה!

עו"ד בת שבע אברך בר טוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את עו"ד דוד שני – מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ("הטאבו") על חידושים פרקטיים בשירות לציבור בתחום הירושה ועל ממשקים ושיתופי פעולה עם הרשם לענייני ירושה.

במסגרת ראיון זה עו"ד שני מסביר בשפתו הבהירה והקולחת, באלו פעולות נוקטים עובדי הרשות כדי למנוע זיופים של צווי ירושה וצווי קיום צוואה. דיברנו על פסק דין "קונפינו" שעסק במקרה של הונאה במקרקעין, שבו נוכל הצליח לזייף צו ירושה שעה ש"המנוח" היה עדיין בחיים ואף לרשום את המקרקעין על שמו.

מעוניינים לדעת מה פסק בית המשפט בתיק זה ומה פסק בית המשפט בתיק "לוין לבנונה" שעסק בשאלה האם יש לשלם מס שבח מקרקעין, בגין חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, ללא כל תמורה, לרבות נכסים שנרשמו ב"טאבו" בבעלותם המשותפת של היורשים וכן לשמוע על החידושים הנ"ל? הנכם מוזמנים להאזין לראיון זה.

דוד שני התראיין בעבר בפרק 24:"רישום ירושה בטאבו".

לעיון בפסקי הדין עליהם דיברנו לחצו על הקישורים המצ"ב:

פסק דין קונפינו (ת"א 38273-04-19 מחוזי מרכז)

פסק דין לוין לבנונה ( עמ"ש 278-98 נצרת)

האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו בפרק זה הוא ד"ר משה הרשקוביץ, משפטן ואיש חינוך.

את הדוקטורט שלו הוא כתב על מפעלו המשפטי הלכתי של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - הרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל, תחת הכותרת "הרב הרצוג כחוקר משפט, מחוקק משפט ופוסק".

דיברנו על המתח הגדול בו היה נתון הרב הרצוג בין הרצון לשמור על דיני הירושה על פי התורה מחד לבין ההבנה כי עומדת לקום מדינה יהודית מודרנית ושוויונית מאידך, בה יהיה קשה לקבל חוקי ירושה דתיים,לפיהם למשל: הבנות אינן יורשות וכו'.

מה היה מעמדו התורני של הרב הרצוג בשנים שלפני הקמת המדינה?

כיצד פעל הרב הרצוג?

מהן התקנות בירושה שנועדו לפתור את הקונפליקט הנ"ל?

מה היתה עמדת חבריו הרבנים?

כיצד השפיע הרב קוק על משנתו של הרב הרצוג בסוגייה זו?

האם הרב הרצוג הצליח להשפיע על דיני הירושה במדינת ישראל?

את התשובות לשאלות הנ"ל תמצאו בראיון זה.

לדף המקורות ופסק הדין שליוו את הפרק לחצו על הקישורים המצ"ב:

·      ד"ר משה הרשקוביץ – דיני הירושה בין חוקה למשפט

·      בג"ץ סימה אמיר

האזנה מהנה ומועילה!