בפרק זה אנו מראיינים את הגברת עפרה רביד – מנהלת הרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב והמרכז (המחוז הכי גדול), שמשתפת אתכם המאזינים בעצות שימושיות, פרי ניסיונה ארוך השנים, בדרך הנכונה על פיה יש להגיש בקשות לצו ירושה/קיום צוואה, כזו שתוביל לקבלת צו חתום בהקדם וללא דרישה להשלמת פרטים.

דיברנו על:

·      הפקדת צוואה פרונטלית/מרחוק.

·      מסירת צוואה מקורית.

·      השירות החדש "מגן יורשים".

·      מורישים שהינם תושבי חו"ל.

·      אישור מסמכים מחו"ל.

·      ייפוי כוח.

·      כספת להפקדת צוואות.

·      שעות קבלת קהל.

·      הנפקת העתקי צווים כולל צווים עם אישור אפוסטיל.

·      ועוד ועוד...

האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה אנו מארחים בפעם השלישית את פרופ' יחזקאל מרגלית.

אנו ממליצים להאזין לשני הראיונות הקודמים שנערכו עימו: פרק מספר 54 - על "המשפחות החדשות" ופרק 72 - על הולדה לאחר המוות (שימוש בזרע של נפטר).

פרופ' מרגלית משמש כפרופ' חבר ב"מכללה האקדמית נתניה", מרצה בכיר ומתמחה בדיני משפחה, משפט עברי, ביו אתיקה ודיני חוזים וכן שימש כחוקר אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת "ניו יורק".

בשנת 2022 יצא לאור ספרו "יחסי הורים וילדים – בין דיני משפחה לדיני חוזים" ובו פרק מיוחד בנושא של "דילמת ההולדה לאחר המוות".

פרופ' מרגלית הוזמן לראיון זה, כדי לשתף אותנו עם חלק מהתכנים בספר חדש פרי עטו, שיצא בחודש 1/24 תחת הכותרת:

"קביעת הורות משפטית בהסכמה בישראל".

מתוך כריכת הספר:

"בשנים האחרונות הולך וגובר יישומם של חוזים והסכמים שונים ומגוונים בתוככי המשפחה, הן במישור האופקי הזוגי והן במישור האנכי שבין הורים וילדיהם.

בממשק שבין דיני משפחה לדיני חוזים בתחום הזוגיות יש כבר ספרות ענפה.

ספר זה, המעדכן, מרחיב ומבסס את עבודת הדוקטורט של המחבר, המסכם מחקר של למעלה מעשור וחצי שנים, ממלא אף הוא את החסר במחקר אקדמי מקיף ומעמיק בקשרי הורים וילדים".

האזנה מהנה ומועילה!

חומר קריאה רלוונטי ל"מיטיבי לכת" – מאמרים ופסקי דין שצוינו במסגרת הריאיון:

1.     מאמרו של פרופ' מרגלית: "עלייתו, שחיקתו ועלייתו המחודשת של רצונו ה"משוער" של הנפטר באשר לשימוש בזרעו לאחר מותו".

2.     מאמרו של פרופ' מרגלית: "על "המשפחות החדשות", על צוואות וירושות ועל מה שביניהן".

3.     מאמרו של פרופ' מרגלית: "עשיית שימוש בזרעו של נפטר – בין הגשמת חלום לחלום בלהות".

4.     בג"ץ 7978/16 שרון סיראי – תעודת לידה מתוקנת לבקשת זוג נשים לסביות

5.     בע"מ 7141/15 – פלונית נ' פלונית ותל השומר - שימוש בזרע של נפטר

מומלץ להאזין לפרק זה לאחר שהאזנתם לשני הפרקים הקודמים בנושא של ייפוי כוח מתמשך (פרקים 14 ו 53).

אנו מגישים לכם את הרצאתה של עו"ד דנה ברכפלד – רכזת ייפוי כוח מתמשך, היחידה הארצית לפיקוח על אפוטרופסים (הנמצאת תחת ניהול האפוטרופוס הכללי).

ההרצאה הועברה לעורכי דין העוסקים בתחום במסגרת "השתלמות עומק בייפוי כוח מתמשך" והתמקדה בהתנהלות מול הבנקים לאחר כניסה לתוקף של "ייפוי כוח מתמשך".

עו"ד ברכפלד מעניקה לכם המאזינים טיפים וכלים בנקאיים עכשוויים.

האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו בפרק זה הוא פרופ' ישראל צבי גילת – מרצה ל"דיני משפחה וירושה" במכללה האקדמית נתניה.

בין תחומי מחקריו: השתנותה של ההלכה היהודית בזמנים מודרניים.

פרופ' גילת אינו מטיף לשינוי ההלכה היהודית – בספרו "דיני משפחה: יחסי הורים וילדים" הצביע על השינויים המשמעותיים בין תפיסת ההלכה הטהורה ל"אחריות הורית", שבה לאב עדיפות על האם בהרבה מובנים, לבין גישתם של בתי הדין הרבניים בישראל, הרואים בשני ההורים "אפוטרופסים טבעיים".

לשיטתו, בתי הדין הרבניים מחילים הלכה "מרוככת" שתתאים לדרישות טעמם של הגופים הביקורתיים על פסיקתם.

הריאיון עם פרופ' גילת עוסק במאמר פרי עטו תחת הכותרת: "אי ההלימה של הכתובה למעטפת המשפטית שבמדינת ישראל", במסגרתו הוא מראה את הקונפליקטים בין התכלית ה"טהורה" של הכתובה, לבין מעמדה המעורפל בפסיקות של הערכאות האזרחיות והדתיות כאחד.

בפרק זה נלמד מהי הכתובה וכיצד היא משתלבת עם דיני הירושה והמשפחה.

לקריאת המאמר לחץ על הקישור:

מאמר - פרופ' גילת

בתוך ספר סיני דויטש (משה גלברד ורות פלאטו-שנער עורכים, הוצאת נבו, צפוי לראות אור בשנת תשפ"ד).

בחלק ב' של הריאיון שקיימנו עם פרופ' סיליה וסרשטיין פסברג, (פרופ' אמריטוס באונ' העברית בירושלים אשר תחום המחקר העיקרי שלה הוא המשפטי הבין-לאומי הפרטי) הבאנו דוגמאות מחוות דעת הדין הזר במספר מדינות בעולם, כדי להמחיש את המשמעות המעשית של שימוש בדיני ירושה בחו"ל במשפט הישראלי. 

לעיון בפסק הדין עליו דיברנו במהלך הפרק נא לחץ על הקישור המצ"ב:

פסק דין בע"מ 594/04 (הדין הזר בהולנד)

האורחת שלנו היום היא פרופ' סיליה וסרשטיין פסברג, שהינה פרופ' אמריטוס באונ' העברית בירושלים.

תחום המחקר העיקרי שלה הוא המשפטי הבין-לאומי הפרטי עליו כתבה בהרחבה ובכלל זה פרסמה ספר מקיף בעברית שנחשב ספר יסוד בתחום על התאוריה של המשפט הבין-לאומי הפרטי והבין-לאומי הפרטי הישראלי.

בפרק זה אנו מתמקדים בממשק שבין המשפט הבין-לאומי הפרטי לדיני הירושה ובמילים אחרות נלמד איזה דין יחול על ירושתו של אדם המתגורר בחו"ל ויש לו נכסים בישראל או להיפך.

בטרם ההאזנה לפרקים 83 ו - 84 מומלץ להאזין לפרק 9 בו עו"ד צבי קויש מבהיר את עקרונות הבסיס במשפט בין-לאומי פרטי וירושה.

לנוחיות המאזינים מצ"ב הסעיפים הרלוונטיים בחוק הירושה דלקמן:

פרק שביעי: משפט בין־לאומי פרטי

135.הגדרה

בפרק זה, ”מושב“ של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול־דין ואדם שמונה לו אפוטרופוס, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.

136.סמכות בתי־המשפט הישראליים

בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.

137.ברירת הדין

על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138 עד 140.

138.דין נכסים מסויימים

נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין.

139.כשרות לצוות

על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה.

140.צורת הצוואה [תיקון: תשל״ו־2]

(א) צוואה

(ב) לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כענין שבצורה.

141.מיון מונחים

לענין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים 136 עד 140 תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין הישראלי.

142.דין־חוץ המפנה אל דין אחר

על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין־חוץ, אין נזקקים להפנייה, אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם כשהדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפנייה ויחול הדין הפנימי הישראלי.

143.דין־חוץ שאין נזקקים לו [תיקון: תשנ״ח]

על אף האמור בחוק זה, כשחל דין־חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום או סותר תקנת הציבור בישראל.

144.סייג לתחולת דין־חוץ

על אף האמור בחוק זה, דין־חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת דם או קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא במידה שאותו דין־חוץ מכיר בזכויות ירושה כאמור המוקנות בדין הישראלי.

צווים דיגיטליים

טופס בקשה מקוון

מוקד הרשם לענייני ירושה

פומביות צווי ירושה וצווי קיום צוואה

בן זוג של המנוח שהינו ידוע בציבור שלו

הודעות ליורשים

בקשה לביטול צו

החובה להגיש צוואה מקורית

עדי צוואה שנפטרו

כאשר זוכה מעורב בעריכת צוואה – ההוראה לטובתו מתבטלת

זכות מגורים

הסתלקויות

הסכם חלוקת עיזבון

פשיטת רגל וירושה

עילות התנגדות לצו ירושה/לצו קיום צוואה

בקשה לתיקון טעות סופר

מחלוקת בשאלת היקף העיזבון

חוות דעת גנאלוגית

צוואה הדדית

הקנייה בבית הדין הרבני

מנהל עזבון

האזנה מהנה ומועילה!

ירושה על פי דין

ירושה על פי צוואה

יורש אחר יורש

יורש במקום יורש

סוגי צוואות

תיקון או הוספה לצוואה

הפקדת צוואה אצל "הרשם לענייני ירושה"

הוראות צוואה אל מול "מוטבים" בביטוח חיים וכו'

זכות עקיבה

האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו היום הוא הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו.

בפרק זה נעסוק בסוגייה פרקטית הנוגעת לשותפות בחשבון בנק וסעיף "אריכות ימים" עליו חותמים בעלי החשבון בעת פתיחתו.

מה דין שותפים בחשבון בנק עם פטירתו של אחד מהם ומהי זכותו של הנותר בחיים בכספי החשבון במועד הפטירה?

האם יש הבדל בין בני זוג שהינם שותפים בחשבון הבנק לבין קרובי משפחה אחרים או שותפים זרים?

מהי ההלכה הפסוקה בנושא?

האזנה מהנה ומועילה!

לעיון בפסיקה עליה דיברנו נא לחץ על

 פסקי דין בנושא של חשבונות בנק משותפים

עו"ד ציפי סולומון דרמר (מנהלת מערך "הרשם לענייני ירושה") מארחת את עו"ד חיותה בן אדרת אברהם (מנהלת המחלקה המשפטית באפוטרופוס הכללי, מחוז ת"א והמרכז) לשיחה

דיברנו על הנקודות הבאות:

מתי השפעה הופכת לבלתי הוגנת.

מה צריך להוכיח כדי לבסס טענת השפעה בלתי הוגנת?

דוגמאות מהפסיקה.

מי צריך להוכיח קיום השפעה בלתי הוגנת?

האם יש חריגים להטלת הנטל על המתנגד?

בטלות על חלק מהצוואה.

האזנה מהנה ומועילה!

לעיון בפסקי הדין שהוזכרו במהלך הפרק הנכם מוזמנים ללחוץ על הקישור דלהלן:

השפעה בלתי הוגנת - פסיקה