האורחת שלנו היום היא פרופ' סיליה וסרשטיין פסברג, שהינה פרופ' אמריטוס באונ' העברית בירושלים.
תחום המחקר העיקרי שלה הוא המשפטי הבין-לאומי הפרטי עליו כתבה בהרחבה ובכלל זה פרסמה ספר מקיף בעברית שנחשב ספר יסוד בתחום על התאוריה של המשפט הבין-לאומי הפרטי והבין-לאומי הפרטי הישראלי.
בפרק זה אנו מתמקדים בממשק שבין המשפט הבין-לאומי הפרטי לדיני הירושה ובמילים אחרות נלמד איזה דין יחול על ירושתו של אדם המתגורר בחו"ל ויש לו נכסים בישראל או להיפך.
בטרם ההאזנה לפרקים 83 ו - 84 מומלץ להאזין לפרק 9 בו עו"ד צבי קויש מבהיר את עקרונות הבסיס במשפט בין-לאומי פרטי וירושה.
לנוחיות המאזינים מצ"ב הסעיפים הרלוונטיים בחוק הירושה דלקמן:
פרק שביעי: משפט בין־לאומי פרטי
בפרק זה, ”מושב“ של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול־דין ואדם שמונה לו אפוטרופוס, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.
136.סמכות בתי־המשפט הישראליים
בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.
על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138 עד 140.
נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין.
על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה.
140.צורת הצוואה [תיקון: תשל״ו־2]
כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין – גם לפי דין מקום הימצאם.
(ב) לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כענין שבצורה.
לענין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים 136 עד 140 תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין הישראלי.
142.דין־חוץ המפנה אל דין אחר
על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין־חוץ, אין נזקקים להפנייה, אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם כשהדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפנייה ויחול הדין הפנימי הישראלי.
143.דין־חוץ שאין נזקקים לו [תיקון: תשנ״ח]
על אף האמור בחוק זה, כשחל דין־חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום או סותר תקנת הציבור בישראל.
על אף האמור בחוק זה, דין־חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת דם או קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא במידה שאותו דין־חוץ מכיר בזכויות ירושה כאמור המוקנות בדין הישראלי.