עו"ד חגית אסתר קרני, רשמת לענייני ירושה במחוז חיפה והצפון, מגישה לכם פרק שימושי במיוחד העוסק באופן הגשת בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה, תוך מתן הסברים מפורטים כיצד עליכם לפעול על מנת לקצר את זמן הטיפול בבקשות.

שחר ליפשיץ, הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2015 הקים את המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן וכיום משמש כיו"ר המרכז.

בעבר כיהן כדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.

פרופ' ליפשיץ נחשב לחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.

בפרק זה פרופ' ליפשיץ יציג בשפתו הציורית והקולחת, סיפורי משפחה מורכבים, יסביר כיצד יחולק הרכוש בין בני זוג בעת פקיעת הקשר הזוגי, במציאות בה כתבו צוואה ולא ערכו הסכם ממון ולהיפך.

כמו כן תקבלו "טיפים" חשובים ופרקטיים כיצד עליכם לנהוג על מנת להגיע לתוצאות הרצויות באשר לזהות היורשים שלכם.

כך למשל, נדון בשאלה כיצד על אדם אמיד שנישא בשנית לאישה חסרת כל ולו ילדים מנישואין קודמים, לפעול כדי להבטיח את האינטרסים הכלכליים של ילדיו.

הסכם ממון או צוואה ואולי שניהם גם יחד?

האם רכוש שהיה "נפרד" יכול במהלך השנים להפוך להיות מוגדר כמשותף?

מה ההבדל אם בכלל, בין ידועים בציבור לנשואים בהקשר זה של רכוש משותף?

"הלכת השיתוף הספציפי" – במה דברים אמורים?

האם הסכם ממון גובר על צוואה?

שאלות אלו ועוד הנוגעות לרבים מאתנו יבואו על פתרונן לאחר האזנה לפרק מרתק זה.

האם שמעתם על המושג "ירושה על פי דין"?

עו"ד גלי נוה, רשמת לענייני ירושה במחוז ת"א והמרכז מסבירה כי אם אדם כתב צוואה חוקית הרי שהיא תקוים, ואם לא עלינו לפנות להוראות חוק הירושה הקובעות את סדר היורשים בהתאם לשלושת מעגלי הקרבה ("פרנטלות") למנוח.

לאחר האזנה לפרק חשוב זה, נדע כיצד תחולק הירושה בהעדר צוואה, במקרה "קלאסי" בו המנוח הותיר אחריו בת זוג וילדים ומה הדין כשמדובר במשפחות מורכבות יותר.

במסמך המכונה "צוואה" אנו קובעים מי יירש אותנו לאחר אריכות ימינו ואיזה חלק יקבל ברכוש שצברנו במהלך חיינו.

באופן טבעי לרבים מאתנו קיימת רתיעה מכתיבת צוואה ודווקא בשל כך חשוב שנבין את משמעותה.

בהעדר צוואה, היורשים יקבלו את חלקם על פי דרגת קרבתם למנוח (ראו פרק 4 - ירושה על פי דין)

עו"ד צבי קויש, מנהל מחוז באר שבע והדרום והרשם לענייני ירושה באגף האפוטרופוס הכללי, מסביר מהן ארבעת הדרכים לכתיבת צוואה בהתאם לאמור בחוק הירושה.

לאחר האזנה לפרק זה תבינו מהן "הוראות בעייתיות בצוואה" וכן תקבלו "טיפים" כיצד להימנע מטעויות.

כל זאת ועוד בפרק השלישי המוגש לכם מבית הרשם לענייני ירושה.

האם ניתן להפקיד צוואה מהבית? מה עליי לעשות אם כתבתי צוואה ואחר כך התחרטתי? מהן האפשרויות העומדות בפנינו כדי לכתוב צוואה בהתאם להוראות חוק הירושה? האם כתיבת צוואה זו פעולה מומלצת? האם נוטריון שערך צוואה מחויב לשמור עליה?

אלו הן חלק מהשאלות החשובות הנוגעות לכל אחד ואחת מאתנו, שעה שאנו מבקשים לתכנן את העברת הרכוש לדור הבא לאחר אריכות ימינו, שהונחו לפתחה של עו"ד סולומון דרמר, רשמת לענייני ירושה במחוז ת"א והמרכז.

אתם מוזמנים להיכנס לפרק ולהאזין לתשובותיה המחכימות.

עו"ד בן ציון פייגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, מספר לנו על ההיסטוריה של הקמת מוסד "הרשם לענייני ירושה", תוך מתן דגש אודות המהפכה הדיגיטלית אותה מוביל מוסד זה, בכל הנוגע לחתימה דיגיטלית על צווי ירושה ועל צווי קיום צוואה, אפוסטיל דיגיטלי, העברת תיקים לטיפולם של בתי המשפט בלחיצת כפתור, ממשקים מול גופי ממשל אחרים ועוד. כל האמור לעיל, נועד כדי להעניק שירות מהיר ויעיל לציבור, במיוחד בשעתו הקשה בה הוא נדרש להסדיר את ענייני הרכוש הנובעים מפטירת מי מיקיריו.