בהמשך לשיעור הקודם בו שעסק בסכנה שיש בחומרות בעולם ההלכה, השיעור הנוכחי עוסק בחשיבות שיש בחומרות מסוימות. השיעור נפתח בעיון בגמרות ובראשונים שמדבריהם אנו לומדים כי לעיתים יש חשיבות בהחמרה מעבר לעיקר הדין, ולאחר מכן הרב סקר שלוש גישות ביחס לחשיבות ההחמרה. הגישה הראשונה מסבירה כי אנו חוששים שמא נפלה טעות בפסיקה וחכמים התירו את הדבר המותר, ולכן צריך להחמיר כדי להימלט מאסורים שיש בהם דבר שמזיק לעולם ולנפש האדם. הגישה השנייה מסבירה כי יש מדרגות שונות בקיום התורה, וישנם דברים שהותרו לציבור אך יש בהם 'ריח איסור' ויסוד שלילי ולכן ראוי לבעל נפש להתרחק מהם. הגישה השלישית ביארה את החשיבות בגישה הנפשית שנוצרת על ידי החמרת חומרות, דבר שמחנך את האדם ליראת שמיים ולהתרחקות ממתירנות ומשימוש 'תחבולות הלכתיות' כדי להתיר דברים שאסרה התורה.

השיעור עסק בבעייתיות שיכולה להיות ב'חומרות' ובסכנה שהן עלולות להוביל אליה. במהלך השיעור הרב הציג שלוש גישות ביחס לחומרות: גישה אחת רואה בכל החמרה מעבר לעיקר הדין דבר בעייתי כיוון שהיא גורמת להתעוררות מחדש של מחלוקות שכבר נפסקה בהן ההלכה. גישה שנייה מבחינה בין חומרה הנעשית כמידת חסידות שהיא חיובית ורצויה, לבין חומרות הנעשות בתורת 'הלכה' ויש לאוסרן. גשה שלישית מסבירה שישנה חשיבות בהשארת מרחב של 'מידת חסידות בהלכה', משום שהיא גורמת לאדם לקיים הלכות מסוימות לא מתוך מחויבות הלכתית, אלא מתוך הזדהות ורצון פנימי.

השיעור עסק בסיבה להתפתחות המחלוקת והספקות בהלכה לאורך הדורות: שיטת רבי אברהם אבן דאוד שכל פרטי ההלכה ניתנו למשה בסיני והמחלוקות נוצרו בגלל שחלק מהפרטים לא עברו מדור לדור בצורה טובה. ולעומתו שיטת הרמב"ם שדוחה את דבריו של רבי אברהם אבן דאוד וכותב שעיקרי המצוות ניתנו למשה מסיני והם נצחיים ולא ישתנו לעולם. בפרטי ההלכות (הענפים) יש צדדים לכאן ולכאן והם יכולים להשתנות מדור לדור - ולכן ניתנו להכרעת החכמים שבכל דור, ועליהם נחלקו החכמים.

בשיעור נעסוק בחשיבות השמירה על הלכה אחידה לכל עם ישראל ועל כך ש'לא תיעשה התורה כשתי תורות', בשל השפעת האחדות התורנית על אחדות העם ועל ייחוד ה' - התלויים זה בזה. לאחר מכן נרחיב על הגדרת החכמים אשר חל עליהם הציווי "ועשית ככל אשר יורוך", ובשיטות השונות לגבי מקור הסמכות של התלמוד הבבלי, אשר כל ישראל מחויבים אליו ואינם יכולים לחלוק על מה שנאמר בו.

מיוחד! בשיעור נלמד על מעלתו המיוחדת של חג הפורים על פי המהר"ל. באמצעות ביאור ההבדל בין העולם הזה לעולם הבא, ובחיוב המצוות שבעולם הזה מבחינת הסדר וההנהגה שלו לעומת הסדר וההנהגה של העולם הבא - נבין את מעלת חג הפורים ואת מעשי אסתר בעלילת המגילה. כל החגים בטלים לעתיד לבוא חוץ מפורים, כיוון שפורים שייך לאותה המעלה העליונה שתהיה לעתיד לבוא: הנהגת הייחוד והממשלה. דרך כך נבין את הקשר בין יום הכיפורים לפורים, וכן נלמד שזו גם המשמעות העמוקה של הניצחון על עמלק, וכיצד אסתר הצליחה להביס את המן.

בשיעור נשלים את המהלך שהתחיל בשיעור הקודם, ונבאר נקודה נוספת ביחס שבין תורה שבכתב ותורה שבעל פה: יצירת ההבדל בין ישראל לעמים. בתורה שבעל פה האדם יכול להיות שותף ומחדש בתורה האלוקית, ועל ידי כך נוצר חיבור עמוק בין ישראל לקב"ה, שמבדיל בין ישראל לעמים. התורה שבעל פה מחוללת מהפך אישיותי בלב הלומד אותה, שמתאים לנפשות ישראל דווקא. היישום המעשי הוא המייחד ומבדיל את עם ישראל. מתוך כך גם תצא הבנה מחודשת לפסק הלכה מפתיע של השולחן ערוך.

בשיעור נעסוק ביחס שבין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה. מדוע יש צורך שהתורה תינתן בשתי צורות? מה המהות של כל תורה? ומדוע רבי שינה את צורת הלימוד וכתב את המשנה? מתוך דברי המהר"ל נבין שיש שני שלבים בלימוד: הלימוד שבבחינת 'תורה שבעל פה' - שמכיל את היתרונות של הדיוק והרוח שבאות מהמלמד, ולעומתו השלב של 'תורה שבכתב' - שמכיל את ההתרחבות וההתפתחות האישית של הלומד. מעבר לזה, נלמד שהתורה שבכתב מבטאת את יסודות האמונה והמוסר, והתורה שבעל פה את הפסיקה וההוראה למעשה באחדות ובדיוק. זהו היחס שבין שלמות להתקדמות; בין האידאה הא-לוהית לבין היישום המעשי. משום כך, בכתיבת התורה שבעל פה שילמנו מחירים גדולים, אך הרווחנו דברים שהיו קריטיים בגלל היציאה לגולה.

בשיעור נעסוק בסוגיית שינוי הכתב שבו ניתנה התורה, ובמשמעות ששינוי זה מבטא. על פי המהר"ל, הכתב העברי מסמל את הצד הלאומי של ישראל, והכתב האשורי מסמל את השכינה הא-לוהית השורה בישראל. נלמד כיצד שינוי הכתב בידי עזרא מייצג לא רק את שינוי שיטת הלימוד, אלא גם שינוי בקהל היעד של התורה - תורה הניתנת לעם כולו ולא רק לקבוצות אליטיסטיות בעם. נראה, כי שינוי זה אינו פשוט, אלא כולל בתוכו מתח בין איכות התורה לבין השפעת התורה; בין סמכות התורה שראוי שתישמר בידי החכמים, לבין מטרת התורה להשפיע על כל העם. מתוך דברי המהר"ל ניתן להבין את התהליך ההיסטורי שהתחיל עזרא - הממשיך דרך כתיבת המשנה והגמרא ונמשך עד ימינו - להנגשת התורה לכל יהודי ויהודי, וכיצד אפשר לשמור על שלמות התורה וסמכותה.

בשיעור נעסוק בהבחנה ובהבדל בין מצוות קלות למצוות חמורות. נלמד את שיטת הרמב"ם שניתן לדעת זאת לפי הענישה איזה מצווות קלות ממצוות אחרות, אך למרות הבדלי העונש כולi חשובות. עוד נלמד את שיטת המהר"ל שאומר שיוצא לפי הרמב"ם שלפי גודל העונש כך גודל שכר המניעה מאותו איסור, אלא יש פעמים בהלכה שאע"פ שהשכר קטן יותר עושים אותו לפני מצווה אחרת, כלומר שהשכר ממניעה מהאיסור לא נובע מגודל העונש שלו. נראה שיש שני פרמטרים לשכר - הצער על המצווה והתיקון שהיא עושה בו. לבסוף נלמד שיטה הסוברת שעיקר השכר מגיע מאיך שהאדם מקיים את המצווה, בעבודה לשמה.  

בשיעור נמשיך את העיסוק בשאלה מדוע לא מוזכר העולם הבא בתורה. נתמקד בשיטת הרמב"ן הסובר שהישארות הנפש אחרי המוות היא טבעית, והתורה מדברת על דברים לא טבעים - הכרת והשגחה עקב מצוות. עוד נלמד את הקושיות על שיטת הרמב"ן, שהרי התורה מדברת על עיקרי הדת הטבעיים ולשיטתו העולם הבא הוא טבעי. נעמוד על השיטות הסוברות שהתורה באה לבסס את העל טבעיות של התורה, שהיא קיימת ומתקיימת. לבסוף נלמד את שיטת המהר"ל כיצד בכלל מקבלים את העולם הבא.