בחזונו ובספרו "אלטנוילנד", ראה הרצל את חינוך הנוער ככלי ראשון במעלה במדינה היהודית שתקום, ודוגל בתפיסה שוויונית המאפשרת נקודת פתיחה שווה לכלל התלמידים, ללא קשר לעיסוקם של הוריהם. עם השנים, הלך והתרוקן החינוך הממלכתי בישראל מזהותו ומתכניו הפוליטיים, וכיום אינו מהווה עוד כלי לפיתוח אזרחיות ואזרחים ביקורתיים, מתעניינים ופעילים בישראל, כמו בעבר. במהלך השנים האחרונות, עובר החינוך הממלכתי תהליכים המעקרים אותו מעיסוק בתכנים הללו, בעוד הזרמים המקבילים שומרים על עיסוק זה ולעתים אף מגבירים אותו. עם כניסתו של ח"כ אבי מעוז, ראש מפלגת נעם, לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה המוביל את הרשות לזהות יהודית, פגיעותו של החינוך הממלכתי בישראל נגלתה לעיני קול. בפרק היום נפגוש את רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, ונעסוק בחשיבות החינוך הממלכתי הציבורי, בצעדים שעלינו כאזרחיות ואזרחים בישראל לעשות ובאחריות ההורים על ילדיהם ועל מערכת החינוך בה יתחנכו ובה תעוצב דמותם. בין מדינת לאום לעם היהודי למדינה יהודית ודמוקרטית; בין מערכת חינוך רפה, אנמית ומפוחדת, למערכת המאפשרת שיח ולימוד אקטיביסטי ורעיוני; על הקשר שבין יציאה של הורים להפגנות בקפלן לסלפי של חניכים בצופים עם איתמר בן גביר. כמובן, איך כל זאת קשור למאבק ברפורמה המשטרית בחצי השנה האחרונה ומה בידינו לעשות.

רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:

 https://yahavil.com/he/

ובמדיות השונות:

פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL

אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/

לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/

מראשית ימיה הורכבה התנועה הציונית מזרמים שונים בעלי השקפות עולם שונות, שהובילו לא אחת לוויכוחים משמעותיים על תפיסת הציונות ועל דרכי הפעולה בהן יש לנקוט. יחד עם זאת, הרעיון של תנועה לאומית יהודית לא בא בסתירה עם הערכים העומדים בבסיסה של מגילת העצמאות והרצון להקים חברת מופת, או לכל הפחות חברה מוסרית, הוגנת ושיוויונית. בפרק היום נשמע על פגישה לא חשובה ודי מקרית בבית קפה בתל אביב בשנת 1945 בין נתן אלתרמן ויצחק שדה, שהובילה לכתיבתו של טור נוקב ודרמטי ב"טור השביעי" בעיתון דבר. נדבר עם מיכל סלע, מנכ"לית גבעת חביבה, על יחסי יהודים ערבים, על ציונות אז והיום, על היכולת להכיל נרטיב לאומי של עם נוסף מלבדנו, ועל מה שצריך לעשות עכשיו לתפיסתה, כדי לבנות פה עתיד טוב יותר.

קישור לטקסט

רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:

 https://yahavil.com/he/

ובמדיות השונות:

פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL

אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/

לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/

עוד בימי "היישוב", כשניצחון בעלות הברית כבר נראה באופק על אדמת אירופה, הבין דוד בן גוריון, בדומה למרבית הנהגת הישוב היהודי בארץ ישראל, כי יש לעשות הכל על מנת להקים מדינה. משכך, האמין בן גוריון כי לא די בשלילת הגלות הפיזית ובהתיישבות בארץ ישראל, כי אם גם קיים הצורך במהפכה יהודית תודעתית ומעשית שתאפשר את הקמתה של חברה מתקדמת ובריאה בישראל העתידית. לאחר שקמה המדינה, הבין בן גוריון, כי כעת על הציבור הרחב להירתם למשימה, תהיה אשר תהיה, וכי על כל חלקי החברה להתגייס למשימות הלאומיות שעתידות לבוא. במבט צופה פני עתיד, הבין בן גוריון כי עליו לפנות אל הנוער, להסביר לו את אחריותו, את מקומו וחשיבותו ולהבהיר את גודל השעה והמשימות הניצבות בפניו. כעת, משקמה המדינה, המתח המובנה בו פגש בן גוריון ועליו נשא דברים היה המתח שבין חיי שליחות, שכה אפיין את "דור תש"ח", אל מול הבחירה בקריירה והרצון בנורמליות מצד הדור הצעיר שנולד עם המדינה. על המתח שבין חלוציות לממלכתיות, בין חברה מגויסת לרצון הפרט, על גבולותיה של הממלכתיות ובעיקר על שאלת הבחירה שבין "קריירה או שליחות" באנו לדבר עם ד"ר טל אלמליח.

קישורים:

"קריירה או שליחות"

"ציוויי המהפכה היהודית"

"העלייה השניה והנוער בימינו"

לאחר 75 שנות עצמאות למדינת ישראל, עדיין אין חוקה למדינה. בהיעדר חוקה, מגילת העצמאות הינה המסמך המכונן והיחיד, המהווה את התשתית הערכית והרעיונית של קיומנו בארץ ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם נרצה, מדובר ב"אמנה החברתית" שלנו כציבור של אזרחים חופשיים במדינתו הדמוקרטית של העם היהודי- מהות החזון הציוני. אולם ברוח הימים האלה, שנדמה כי כל הקווים האדומים כבר נחצו, אפילו המסמך המכונן והקונצנזוס הרחב ביותר, מוטל כעת בספק. לאחר שנים רבות מאוד בשירות המדינה, ולאחר שסיים לפני מספר שנים את תפקידו כראש המוסד, תמיר פרדו הוא היום אזרח מודאג, החרד לביטחונה של מדינת ישראל ולאופייה וצביונה של מה שהוא מגדיר כנס היסטורי וניצחונה של רוח האדם. נפגשנו לשיחה נוקבת על מגילת העצמאות, על ציונות בת זמננו, על ישראל, על המחאה הנוכחית נגד ההפיכה המשטרית ועל תפקיד הצעירים בשמירה על עתידה של המדינה. מוזמנים להאזין, ולפעול.

קישורים:

מגילת העצמאות

בפרק הנוכחי יצאנו לחקור את היחסים שבין צבא וחברה, בין מוסר ולוחמה ובין הדרג הצבאי והדרג המדיני. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, מובילה אותנו בשיחה על חוק ומשפט, פילוסופיה וחברה אזרחית. מתחיל בפקודתו של בן גוריון על הקמת צה"ל בשנת תש"ח, דרך מסמך רוח צה"ל ועד מחאת המילואימניקים של ימינו, נבקש להתחקות אחר חשיבות הצידוק המוסרי של צה"ל והמשרתות והמשרתים בו. כשערכים של שיוויון, צדק ומוסר משויכים לצד מסוים במפה הפוליטית, בתקופה בה אפילו צה"ל יוצא מן הקונצנזוס ובמהלך מחאה כנגד הרפורמה המשפטית שנמשכת כבר למעלה משישה עשר שבועות - כשחלק מרכזי ממנה מובל על ידי משרתות ומשרתי מילואים - אנו מוצאים חשיבות רבה בשיבה אל טקסטים מכוננים כמו מגילת העצמאות ורוח צה"ל ואל דמויות מרכזיות בהקמת המדינה כמו ראש הממשלה הראשון ושר הבטחון דוד בן גוריון.

קישורים:

פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל

מסמך רוח צה"ל

רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:

 https://yahavil.com/he/

ובמדיות השונות:

פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL

אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/

לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/

הכל מתחיל בסיפור משפחתי ששזור בימי חייה של מדינת ישראל עוד מתקופת היישוב והמחתרות, דרך המחיר הגבוה ביותר שמשפחה נאלצת לשלם פעם אחר פעם עבור המשך קיומנו בישראל. סיפור שמתחיל ברמת הכובש ירושלים וזיכרון יעקב, דרך אירוע אלטלנה וחופי תל אביב, מצרים וממשיך בבני ציון ובקפלן. על סירוב פקודה מבצעי של טייסי חיל האוויר אז והיום, על ציונות במובן השורשי ביותר של המילה. על הסכמות ואמון, על שירות ציבורי ודאגה לכלל האזרחים, מחאות, יזמות והייטק, צעירים, מחנה שמתעורר ועל הצורך לקום ולפעול בשעה קריטית זו בה מצוייה המדינה. על כל זאת ועוד נדבר היום בפרק בועט במיוחד עם יזם ההייטק ואיש העסקים נעם לניר.

רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:

 https://yahavil.com/he/

ובמדיות השונות:

פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL

אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/

לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/

התנועה הציונית קמה כתנועת נגד חילונית, צעירה ותוססת. תנועה שביקשה ליצור, לחדש ולברוא, לא פעם תוך כדי מחיקת ושלילת העבר היהודי. החל בראשיתה וביתר שאת בתקופת הישוב והקמת המדינה, פעלה הציונות במתח שבין שימור הקשר ההיסטורי עם העבר ושרשרת הדורות היהודית, לבין בריאת עולם חדש, מציאות חדשה ויהדות חדשה, כאן בארץ ישראל. עם השנים ובחילופי הדורות, נוצרה כיום דיכוטומיה, לפיה יהודי "אמיתי" הוא בהכרח דתי או לכל הפחות שומר מסורת, בעוד יהודי חילוני נתפס כ"עגלה ריקה" וללא כל קשר ליהדות. ברוח החזון של ארגוננו "יהב-מחנכים לציונות", השואף ליצירת חיבור לשורשים ולעבר המפואר של עמנו כדי לבנות וליצור יהדות הומניסטית ושיוויונית לכולם, נדון בפרק זה בהובלת ד"ר מוטי זעירא בתפיסת "היהדות כתרבות" שהנחיל אחד מגדולי הרוח של העם היהודי חיים נחמן ביאליק. 

ביאליק וממשיכו ברל כצנלסון, סברו כי אסור שהמרד ביהדות הגלותית יהפוך לנתק תרבותי, אלא עיקרה - תחיית היהדות התרבותית בארץ ישראל. התרבות העברית אינה תרבות חילונית דלת יהדות, כי אם תרבות חילונית שעיקרה דיאלוג אוהב ומשמעותי עם היהדות.

בפרק זה נקרא את מאמרו של ברל כצנלסון "אבל יחיד", אותו נשא לאחר פטירתו של ביאליק בשנת 1934. לתפיסתו של ברל, בכדי לחדש, ליצור ולבנות קומות חדשות בבניין העם היהודי, חובה עלינו להישען על בסיס קיים ורחב ומתוכו לייצר תרבות ציונית ועברית חדשה, תוססת ומפוארת.

קישור למאמר:

https://benyehuda.org/read/

רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:

 https://yahavil.com/he/

ובמדיות השונות:

פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL

אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/

לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/

באחת התקופות הסוערות שידעו התנועה הציונית ומדינת ישראל, יצאנו לחקור, בהובלת פרופ' פניה עוז זלצברגר, את שורשיו של רעיון הדמוקרטיה-הליברלית, כפי שבאה לידי ביטוי בכתביו של זאב ז'בוטינסקי, ממנהיגי הציונות ומנהיגה הרוחני של מפלגת הליכוד. 

בשנים האחרונות מתבססת בישראל בהדרגה הטענה, שהדמוקרטיה במובנה המהותי, דהיינו זו שמעבר למובן הפורמלי של שלטון הרוב - זכויות אדם, הזכות לשוויון וערכי הליברליזם - היא "ערך של השמאל". במילים אחרות, הציפייה היא שאדם שמחזיק בהשקפות "לאומיות" ו"ביטחוניות" לא יהיה מחויב לזכויות אדם, זכות השוויון וערכי הליברליזם, ומכאן שמי שכן מחויב להם אינו יכול להיות "ימני". בפרק זה ירדנו לעומקה של התפיסה הליברלית, אותה מציג במאמרו ז'בוטינסקי, וניסינו להפריך טענה זו בעזרת הגותו כפי שמשתקפת ממאמרו "השאלה החברתית" משנת 1938.

קישור למאמר: 

https://db.begincenter.org.il/article/%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-2/

רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:

 https://yahavil.com/he/

ובמדיות השונות:

פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL

אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/

לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/

תקשורת מקרבת - מרדכי מרטין בובר

לצאת מהגלות - חלק ב׳ - אחד העם