יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה בגלי צה"ל

הם היו שבעה. ליאו ולוסי די ההורים, ארבעת האחיות- מאיה, קרן , טלי ורינה, ויהודה, האח הצעיר. בין כל אחת מהאחיות הפרידה שנה, מה שהפך אותן לקרובות במיוחד, החברות הכי טובות. 

ואז, באמצע האביב, נגדעו באכזריות חייהן של לוסי, מאיה ורינה בזמן שנסעו לטיול משפחתי. משבעה נותרו ארבעה, שנאלצו ללמוד איך ממשיכים לחיות לצד החוסר הנורא.

בכתבתה חוזרת רב"ט נעה דון יחיא, שהייתה חברה קרובה של מאיה, אל היום בו הכל השתנה, והחודשים שעברו מאז. אל הגעגוע, האבל והמקום של החברות בתוך האובדן.

את לילי - ליליה גורביץ' וסילקובסקי, כמעט ולא הכרתי. משפחה רחוקה שרואים פעם ב-, אם בכלל. 

אחרי שבעה באוקטובר,  עם רצף הסיפורים ששמעתי עליה, הכתה בי ההחמצה של היכרות עם אישה יוצאת דופן; דוקטור לביולוגיה בגיל 38, אישה קרייריסטית-פמיניסטית וגם אמא מסורה לתאומים קטנים. את לילי פספסתי, את ילדיה תמר ודקל בני ה7 - הבטחתי לעצמי שאכיר היטב.

קוראים לי ליהיא שפרבר, והטבח במסיבת הנובה גזר על בני משפחתי את השכול האיום. אבל כחלק מהרצון לתמוך, הוא חשף עבורי צד יקר בעץ המשפחתי, והדגיש את הערך העצום שגם משפחה רחוקה יכולה להעניק.

בכל שבת שסגר בבסיס, לוחם וקצין האג״ם של יחידת מגלן סרן יפתח יעבץ שלח לאמו שירי משוררים וציטוטים מספרים. לאחר נופלו בשבעה באוקטובר, החליטה להוציא את ספר השירה הפרטי שלהם לאור. הכתבה של רב"ט כרמל אייל