
Sign up to save your podcasts
Or


________________________________________
[1] מכיון שנפל באונס אין הבעלים חייבים בהיזק הנגרם. אבל מדיני שמים חייב הוא בנזקים הבאים ע"י שבריו (חו"מ סי' תיב ס"ד). ונ"ל דמכל שכן שחייב מדיני שמים לסלק השברים עצמם. הערה נוספת: אם שמעון יבקש פרעון מחברת הביטוח שלו, הם יתבעו הפרעון מראובן, או מחברת הביטוח של ראובן. האם רשאי שמעון לעשות כן? ראה פתחי חושן – נזיקין פ"א הע' עט. וע"ע חז"א חו"מ ב"ב סי' יד ס"ק טז.
[2] נתיבים בשדה השליחות ח"ב פי"ט ס"ח, וש"נ.
[3] פסקים ותשובות יו"ד סי' צה ס"ק יח.
[4] בשוע"ר סי' קס ס"ו מתיר לשאוב מים מהגיגית לנקות, ועדיין המים כשרים לנט"י. אבל בנט"י שחרית שייך 'לטמאות' המים בנגיעה דומה, מחמת רוח רעה עקב השינה (שוע"ר מהדו"ב סי' ד ס"ב). כי לאדה"ז היינו הכוונה של "יד לגיגית תיקצץ" (שבת קח ב).
[5] הנשואין כהלכתם פ"ז סי"ח אוסר הדבר לכתחלה.
[6] שוע"ר סי' צד ס"ב. סידור סוף הלכות תפילין.
[7] מגן אברהם סי' עה סק"ג אוסר לבתולה ללכת בשוק ושער ראשה פרוע. וה"ה לפאה. באה"ק קראו לאסור פאה ארוכה אפילו אינה פרועה.
[8] בשם רד"ב בוימגארטען ע"ה בשם כ"ק אדמו"ר זי"ע (לפני תש"י) שחלות הנאפות דבוקות כשרים ל'לחם משנה' לעת הצורך. ראה בזה שדי חמד כרך ג' שדמ א; פסקי תשובות סי' עדר סוף סק"ט.
[9] יו"ד סי' קמא ס"ו. אך ראה דרכי תשובה שם ס"ק מד דבא דברבים ליכא חשדא אינו מועיל לענין צורת אדם.
[10] במשנה ברורה סי' תרפה סק"ב מצטט השערי אפרים ש"ח סצ"ב שיש להוציא הס"ת הב' ולקרוא הפ' הנכונה בברכות לפני' ולאחרי', ואז יאמר קדיש, ואת ההפטורה יקראו בלא ברכותי'. וצ"ע מה שכתב לומר קדיש.
By Panorama of Halocho5
66 ratings
________________________________________
[1] מכיון שנפל באונס אין הבעלים חייבים בהיזק הנגרם. אבל מדיני שמים חייב הוא בנזקים הבאים ע"י שבריו (חו"מ סי' תיב ס"ד). ונ"ל דמכל שכן שחייב מדיני שמים לסלק השברים עצמם. הערה נוספת: אם שמעון יבקש פרעון מחברת הביטוח שלו, הם יתבעו הפרעון מראובן, או מחברת הביטוח של ראובן. האם רשאי שמעון לעשות כן? ראה פתחי חושן – נזיקין פ"א הע' עט. וע"ע חז"א חו"מ ב"ב סי' יד ס"ק טז.
[2] נתיבים בשדה השליחות ח"ב פי"ט ס"ח, וש"נ.
[3] פסקים ותשובות יו"ד סי' צה ס"ק יח.
[4] בשוע"ר סי' קס ס"ו מתיר לשאוב מים מהגיגית לנקות, ועדיין המים כשרים לנט"י. אבל בנט"י שחרית שייך 'לטמאות' המים בנגיעה דומה, מחמת רוח רעה עקב השינה (שוע"ר מהדו"ב סי' ד ס"ב). כי לאדה"ז היינו הכוונה של "יד לגיגית תיקצץ" (שבת קח ב).
[5] הנשואין כהלכתם פ"ז סי"ח אוסר הדבר לכתחלה.
[6] שוע"ר סי' צד ס"ב. סידור סוף הלכות תפילין.
[7] מגן אברהם סי' עה סק"ג אוסר לבתולה ללכת בשוק ושער ראשה פרוע. וה"ה לפאה. באה"ק קראו לאסור פאה ארוכה אפילו אינה פרועה.
[8] בשם רד"ב בוימגארטען ע"ה בשם כ"ק אדמו"ר זי"ע (לפני תש"י) שחלות הנאפות דבוקות כשרים ל'לחם משנה' לעת הצורך. ראה בזה שדי חמד כרך ג' שדמ א; פסקי תשובות סי' עדר סוף סק"ט.
[9] יו"ד סי' קמא ס"ו. אך ראה דרכי תשובה שם ס"ק מד דבא דברבים ליכא חשדא אינו מועיל לענין צורת אדם.
[10] במשנה ברורה סי' תרפה סק"ב מצטט השערי אפרים ש"ח סצ"ב שיש להוציא הס"ת הב' ולקרוא הפ' הנכונה בברכות לפני' ולאחרי', ואז יאמר קדיש, ואת ההפטורה יקראו בלא ברכותי'. וצ"ע מה שכתב לומר קדיש.

544 Listeners

75 Listeners

464 Listeners

1,973 Listeners

264 Listeners

232 Listeners

35 Listeners

44 Listeners

209 Listeners

395 Listeners

1,098 Listeners

37 Listeners

5 Listeners

25 Listeners

295 Listeners