________________________________________

[1] מכיון שנפל באונס אין הבעלים חייבים בהיזק הנגרם. אבל מדיני שמים חייב הוא בנזקים הבאים ע"י שבריו (חו"מ סי' תיב ס"ד). ונ"ל דמכל שכן שחייב מדיני שמים לסלק השברים עצמם. הערה נוספת: אם שמעון יבקש פרעון מחברת הביטוח שלו, הם יתבעו הפרעון מראובן, או מחברת הביטוח של ראובן. האם רשאי שמעון לעשות כן? ראה פתחי חושן – נזיקין פ"א הע' עט. וע"ע חז"א חו"מ ב"ב סי' יד ס"ק טז.

[2] נתיבים בשדה השליחות ח"ב פי"ט ס"ח, וש"נ.

[3] פסקים ותשובות יו"ד סי' צה ס"ק יח.

[4] בשוע"ר סי' קס ס"ו מתיר לשאוב מים מהגיגית לנקות, ועדיין המים כשרים לנט"י. אבל בנט"י שחרית שייך 'לטמאות' המים בנגיעה דומה, מחמת רוח רעה עקב השינה (שוע"ר מהדו"ב סי' ד ס"ב). כי לאדה"ז היינו הכוונה של "יד לגיגית תיקצץ" (שבת קח ב).

[5] הנשואין כהלכתם פ"ז סי"ח אוסר הדבר לכתחלה.

[6] שוע"ר סי' צד ס"ב. סידור סוף הלכות תפילין.

[7] מגן אברהם סי' עה סק"ג אוסר לבתולה ללכת בשוק ושער ראשה פרוע. וה"ה לפאה. באה"ק קראו לאסור פאה ארוכה אפילו אינה פרועה.

[8] בשם רד"ב בוימגארטען ע"ה בשם כ"ק אדמו"ר זי"ע (לפני תש"י) שחלות הנאפות דבוקות כשרים ל'לחם משנה' לעת הצורך. ראה בזה שדי חמד כרך ג' שדמ א; פסקי תשובות סי' עדר סוף סק"ט.

[9] יו"ד סי' קמא ס"ו. אך ראה דרכי תשובה שם ס"ק מד דבא דברבים ליכא חשדא אינו מועיל לענין צורת אדם.

[10] במשנה ברורה סי' תרפה סק"ב מצטט השערי אפרים ש"ח סצ"ב שיש להוציא הס"ת הב' ולקרוא הפ' הנכונה בברכות לפני' ולאחרי', ואז יאמר קדיש, ואת ההפטורה יקראו בלא ברכותי'. וצ"ע מה שכתב לומר קדיש.