​1)    The Shai laMora Sidur writes that in an early print of the AR’s Sidur (Berditshev 5578), the word Shabbos in the Amidah and Kiddush is vowelized with a Komatz: Shabbos Kodshecho. This seems more accurate than the nikud in most Sidurim: Shabbas Kodshecho. Comment?[1]

2)    I need to buy a new Tallis. Is there any difference whether I buy from a local supplier or I buy online from overseas?[2]

3)    May we celebrate a Siyum Sefer Torah during the Three Weeks?[3]

4)    We are taught that Malochim can’t handle prayers in Aramaic, but this isn’t a concern when there’s a Tzibur. Why is the 1st יקום פורקן said even without a Minyan?[4]

5)    Between early Maariv with a minyan or on time alone, how should I choose?[5]

6)    An outside group rents a room in our premises to hold meetings each Shabbos. How do I avoid their payment being Schar Shabbos?[6]

7)    On Shabbos, may I dip in a pool (for Mikveh) wearing swimming trunks? [7]

8)    In the context of Heter Iska, is it permissible to commit tomonthly payments?[8]

9)    Feedback re. a lender suggesting to his borrower to contribute to the Charidy appeal of the lender’s son: [9]

10)  Feedback re. shorter bentsching for those who struggle with the full version:[10]

[1]  הניקוד בפתח הוא כבנחמי' ט, יד. אבל אין הפירוש "שבת שלהקודש", אלא תיבת "קדשך" היא תואר של השבת. כמו "חצרותקדשך" = "החצרות הקדושות". וכ"כ המו"ל במילואיםלסדור ר"ש סופר (ע' קעט,  מילואים לע' 291) עפ"ד הרד"ק בס'המכלול (ליק פח, ב) על סגנון לה"ק שלפעמים תבוא תיבת השימוש שלא על הסדר.[בזה מובן הקמץ של "שבתות קדשך" במנחת שבת].

[2]  דיני הקדימה לישראל ולבן עיר וכו' הובאו בשוע"רחו"מ דיני מכירה ס"ה. אך כתבו האחרונים דהיינו במחיר שווה או בהבדלמועט. וע"ע שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קכט, וש"נ.

[3] לפי המחבר (סי' תקנד ס"ב) איסור נישואין הוא מןר"ח ואילך. אבל לדידן אין זה מן הראוי – ראה שלחן מנחם ח"ג ע' מח.

[4] במשנה ברורהסי' קא כתב שלא לומר שום 'יקום פורקן' ביחיד. אכן הבחנה זו ראיתי בסדור דפוספרנקפורט תנ"ז, וכ"כ אדה"ז בסדורו, וכן הוא בכמה סדורים מאוחרים.ויש מי שהציע להבחין בין בקשת צרכיו לבין ברכה, והרי מפורש בשוע"ר סי' רפדסי"ד ש'יקום פורקן' היא ברכה, לא בקשה. אכן באור זרוע (סי' נ) מיישב משוםשנאמר ברבים, משמע דס"ל לא לאומרה ביחיד.

[5] צמח צדק חידושים עלהש"ס ג, א.

[6] אם המשכיר מתחייב לתת גםשתי', אז הוי הבלעה – ר​אה פסקי תשובותסימן שו אות יא.

[7] בנתיבים בשדה השליחותח"ג ע' 35 הבאתי מי שמתיר – לצורך טבילה. ואילו באגרות משה (אה"ע ב:יג)אוסר לשחות בבגד, משום סחיטה.

[8]  בקצש"עסי' סו ס"ה כתבתי שנוסח היתר עיסקא שם אינו לפי אדה"ז, שאסר לכתוב הוספהחודשית. אבל במסגרת השלחן שם סק"ד כתב דלא מיירי אדה"ז בהיתר באופן שלהתפשרות. ראה דברי הרב שבתי טאיאר נ"י בהערות התמימים ואנ"ש – מלבורן, סיוןשנה זו.

[9] ספר תורת רביתפ"ד ס"ו, ע"פ רמב"ם הל' מלוה ולווה פ"ה הי"ג. אךלהעיר שבס' ברית יהודה (פי"א הע' מג) מתיר ללווה לתת מתנת-בר-מצוה לבן המלוה.אלא ששם לא היתה בקשה על כך מן המלוה.

[10] נוסח מקוצר – מאתר של הרב ברוין שליט"א. יש שהציעהלומר "בריך רחמנא". יש גם APP של הסידורשאומר התפלות בקל.

1)     Our Chabad House is launching a Charidy campaign in two weeks time. My father-in-law loaned a substantial amount of money to a colleague and he said: “Don’t forget the upcoming Charidy”. Was that a charge of Ribbis? [1]

2)     In a non-Chabad Shul, when the Chazan says Birkas Kohanim, should I [quietly] say Omein - as per our minhag, or should I say כן יהי רצון – as per the Shul’s minhag?[2]

3)     Similarly, in Kaddish – should I answer בריך הוא or Omein? [3]

4)     A Yisroel became a father on Shabbos afternoon. At Mincha he wishes to make a מי שבירך for his wife and the newborn. Is that done after שלישי before Hagbeh?[4]

5)     The front of our house has a large gate that rolls to the left to allow a car to enter. Within that there is a small door that has a lintel. Is a Mezuza required?[5]

https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=87050815139

Index to previous Panorama Shiurim: PanoramaIndex 2 - Google Docs

[1] ראהס' תורת ריבית פ"כ סכ"ג. אכן בנדו"ד לא נקצבה התחייבות על סכוםמסוים.

[2] בסדור (ע' שכד הע' 759)הארכנו בביאור הכרעת אדה"ז לענות 'אמן'. ועתה ראיתי בשו"ת ארץ צביח"א סי' ל שהש"ץ הוא שלוחם של הכהנים.

בזה יבואר מנהג ההסתכלות בכיוון הש"ץ בעת הברכה, כדין"פנים אל פנים" של ברכת כהנים. ולהעיר מלקו"ש ח"י ע'  40הע' 22 דאינהו דאניסי הם בכלל "פנים אל פנים". ואילו בשוע"ר סי'קכח סכ"ג להוכיח מדין עיר שכולה כהנים, מכלל ש"פנים אל פנים" אינולעיכובא. ויש ליישב, שבשוע"ר קאי על הכהנים, ואינהו לא אניסי.

הש"ץ אינו מברך פנים אל פנים – י"ל דאניס [שלאיחשבו שמתיימר להיות כהן].

[3] ב' האופנים, בטוש"עסי' נו ס"ב, שוע"ר שם ס"ו. בסי' רש"ס: 'בריך הוא': פשרה.

[4] אנו מדייקים שברכת הגומל לאתפסיק בין הקריאה לקדיש (ספר המנהגים ע' 14, על פי שיחת י' שבט תשכ"ג –תו"מ חל"ו ע' 134 ואיך). ומסתבר לדייק כן אף במנחה של שבת. בתו"משם מתלבט על ברכת הגומל לפני ברכת התורה. וי"ל שמכיון שנקרא ועלה לתורה, איןמתאים שיתעסק תחלה בעניינים צדדיים. וא"כ ה"ה בנדו"ד. ואולי כדאישיעשו 'מי שבירך' לפני שיקראו אותו לעלות לתורה.

בדבר ברכת שפטרני, להעיר שאדה"ז בירך ביום ה'והבר-מצוה – אדמו"ר האמצעי – עלה לתורה במנחה של שבת (לקוטי דיבורים ח"בע' תרכ ואילך).

[5] בס' פתחי שערים (אותיותרמו-ח) הביא דעות לפטור (כי המשקוף אינו בר קיימא) ולחייב (כי משמש כדלת בעת שהשערהגדול סגור). ולכן יש לקבוע מזוזה, עכ"פ בלא ברכה.

1)    At Hodu we were nine men. We started Davening and shortly thereafter the tenth man arrived. Can Kaddish deRabonon be said right away or does someone need to finish off the braysa of Reb Yishmoel aloud?[1]

2)    When the name of Hashem name comes up in the Zohar etc. in Tikun Leil Shovuos, should it be uttered in the normal manner?[2]

3)    Where I keep my car I need to pay for parking on a daily basis. May I ask a Goy to do this for me? Is there any preference that I reimburse the Goy after Shabbos?[3]

4)    A student – who didn’t sell his Chometz – presented me with a bottle of whiskey on Shovuos. Actually, he had said before Pesach that he would give me a bottle before leaving town. Need I be concerned and therefore empty the bottle down the drain?[4]

5)    At Maariv on Motzei Shabbos the Chazan said thefull Kaddish right after Shmoine Esrei; what should he say after ויהי נועם, ואתה קדוש? [5]

6)    In Iceland at this time of the year it doesn’t really get dark, so we daven Maariv after Plag haMincha – at 11 pm! We do so also on Shabbos evening, but we make Havdolo on Sunday morning. May we eat after Maariv when it’s too early to make Havdolo?[6]

7)    As a salesman, may I approach someone else’s clients and offer them better deals? [7]

8)    A parent enrolled his child in a Cheder and made a monthly commitment for tuition. He has since stopped paying anything. Is that counted as acting dishonestly?[8]

9)    Feedback: In Shiur #32, Mor was translated as Myrrh. But myrrh is extracted from a certain tree, not from the Musk-Ox (as discussed at the shiur). Indeed, what is the correctbrocho for the myrrh fragrance?[9]

10)  Siyum on Rambam Sefer Kedusha.

[1] נחלקו בזה הט"ז (סי'נה ) והמג"א (סי' רלד ). בקצות השלחן (סי' טז ס"ב) פסק כהמג"א,אע"פ שבשוע"ר לא דובר על זה.

[2] בס' המנהגים ע' 27 מאשרביטוי האזכרה ב'כגונא', ומציין לברכי יוסף או"ח סי' רטו. ושם נראה שמבחין ביןברכה בש"ס לבין פסוקים הבאים תוך כדי הלימוד. ואע"פ שבפרקי אבותי"א שיש הוראה שלא לבטאות, י"ל ששם יותר עלול להפסיק.

[3] התרתי על יסוד שבות דשבותלצורך גדול (שוע"ר סי' שז סי"ב).

[4] מבוארבשוע"ר סי' תמח ס"ל שיש מחמירים – רק לענין אכילה!

[5] שגיאות מי יביןסמ"ג הע' לו הביא מכמ"פ שיאמר קדיש בלא תתקבל, וי"א עפ"דהמשנ"ב ר"ס תרצג שיאמר קדיש-תתקבל.

[6]  בשוע"רסי' רצג ס"ב מבואר שמי שהוא אנוס יכול לערוך גם הבדלה מפלג המנחה ואילך – בלאאש!

[7] ראה שוע"ר חו"מסוף הלכות הפקר והשגת גבול.

[8] בס' פתחי חושן  שכירותפ"ט סוף הע' יד הביא טעמים שאין המאחר לוקה.

[9] רמב"ם ר"פ הל'כלי המקדש; רמב"ן תשא ל, כג; תורה אור צט א, ובכ"מ.

1)    Just before Kiddush on Sunday evening I remembered that I had forgotten to make Havdolo on Motzei Shabbos. How do I now go about doing Kiddush and Havdolo?[1]

2)    I have a metal baking-tin for making cupcakes. I only use it with paper liners. Does the tin need to be immersed in a Mikveh? [2]

3)    May I use a sieve or a colander for immersing numerous small utensils in a Mikveh?[3]

4)    A tenant of ours installed a new kitchen. He is now moving on but he’s requesting that we reimburse for the new kitchen that he installed. Is he entitled to such payment?[4]

5)    To attract more children to come and hear Aseres haDibros, we would like to raffle off a free professional portrait of the child at a local studio. Is that permitted?[5]

6)    I crossed the dateline from Melbourne to New York during the Sefira and will observe Shovuos on Sunday, 5th of Sivan. In davening I will omit Zman Matan Toiroseinu – because I’m a day out. What about Monday (for me: the 2nd day of Yomtov)?[6]

7)    A group of Aussies in NY will have a Minyan for Yomtov onSunday. Should they read כל הבכור on Sunday and listen to Aseres haDibros on Monday, 6th of Sivan?

8)    Does the Bal Korei drop his tone for ויהי העם כמתאוננים (innext week’s Sedra)?[7]

9)    Does an ice-machine need to be toivelled?[8]

10)  Men going to Mikveh on Yomtov afternoon in preparation for the following day of Yomtov or Shabbos; is this done?[9]

[1] ראה שוע"ר סי' רצטסי"א וי"ב שיש בעי' של ב' קדושות על כוס א'.

[2] בס' פסקים ותשובותיו"ד סי' קכ:כ מחייב בטבילה בשם כמה פוסקים.

[3] בס' פסקים ותשובות שם אותיו"ד מורה להשקיע כל הסל, שתהא השקה למעלה.

[4] דין היורד לשדה חבירו מובאבשו"ע חו"מ סי' שעה, ושם מבחין בין שדה העשוי' ליטע לשדה שאינה עשוי'ליטע. ויש שבעה"ב לא נהנה כלל ואומר לו "עקור אילנך". וראה ס' פסקיהמשפט שם אות י.

[5] ברמ"אאו"ח סו"ס שכב אוסר להטיל גורל בשבת. במשנ"ב שם סקכ"ד מתירגורל על קדיש ועליות וכיו"ב. אלא שיש מתירים רק ע"י ספר. אבל בקצות השלחןסי' קמו סל"ב מתיר גם בגורל של פתקאות. ברם התירו הוא רק לבו ביום.וילע"ע.

[6] בשוע"ר סי' תצדס"א מבואר שהחג אינו דוקא ביום מתן תורה. בלקו"ש ח"ג ע' 997 מבוארשעליו לדלג "זמן מתן תורתנו". מסתבר שגם ביום ו' סיון לא יאמר "זמןמתן תורתנו", כי הוא חוגג יום זה מספק אולי היו באדר ל' יום. וא"כ הואספק ה' סיון. ומזה נלמד לגבי קריאת התורה, אם יקראו י' הדברות ביום א' או ב' שלהם.

[7] מנהג זה מובא בקצורשו"ע סי' עח ס"ד. ובשערי רחמים על שערי אפרים פ"ג ה"ג הביאשלא נהגו כן בפולין.

[8] בס' פסקים ותשובות (שם אותז) דן בכלי מתכת המצופה בפלסטיק, דחייב בטבילה עכ"פ מספק. אבל בהערה שם מעירשיש שהציפוי אינו אלא ככלי בפני עצמו, ע"ש. ובנדו"ד שאין הפלסטיק ציפוי,כי אם כלי פלסטיק ומאחוריו יש מערכת קירור.

[9] ס' יום טוב כהלכתופי"ט סמ"ה.

1)    Is the heter to daven Maariv from Plag limited to a Minyan?[1]

2)    In the 1st parsha of Pinchos I see two versions of the tune for the word המוכה: [2]

3)    In the the מי שבירך said at a Bris, the Tzedaka is dedicated specifically to Bikur Cholim. Is that universal?[3]

4)    For Havdolo, is there a preference to use cloves?[4] 

5)    We don’t daven Maariv nor make Kiddush early on the eve of Shovuos, not to ‘shorten’ the 49 days of Sefiras haOmer. What about lighting candles, with Shehecheyonu??[5]

6)    If someone needs to suck ricolas because he has a very bad cough is it a problem to speak and learn while  מצד שמא יקדים or eating while learning?[6]

7)    Towards the explain:[7]

8)    A few in between?[8]

9)    Follow be said:[9]

10)  Follow- Head-Tefilin?[10]

https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=81145219511

Index to previous Panorama Shiurim: PanoramaIndex 2 - Google Docs

[1]  בקיצורשו"ע סי' ע סוס"ב אוסר ליחיד. וכן מבואר בשוע"ר סי' צ ס"י,וכ"מ שם סי' תלא ס"ו. אבל ראה פסקי תשובות סי' רלה הע' 8.

[2]  ר"משוסטרמן ע"ה קוראה בטעם תביר.

[3] ראה רמ"א יו.

[4] בשוע"ר סי' רצזס"ג כתב להניח חתיכת מור. אבל המשנ"ב הוסיף גם ציפורן. {לעייןא"ר}. ויש לעיין, כי המור ברכתו 'בורא מיני בשמים' בודאי, משא"כהציפורן, שהוא משום ספק תבלין ספק עץ.

[5] ראה.

[6] הבןאיש חי (

[7] סיום זה אינומופיע בסדור של"ה (תק"ב) ולא בסדור יעב"ץ (תק"ה) ולא בקצורשל"ה (ד"ר פיורדא תנ"ג). הוא מופיע בספרון 'ברכת החדש' (רדלהייםתקי"ב) ובסדור שערי תפלה (פראג תקל"ז). בשניהם: "כאור", וכןב'סדר עבודה ומורה דרך' (סלאוויטא תקפ"ז) ושער יששכר (ברוקלין תשל"ב).השינוי ל"וכאור שבעת הימים" מופיע בסדור עבודת ישראל (רדלהייםתרכ"ח). באור התורה על הפסוק (ישעי' ל, כו) מביא מפירוש 'כלי פז' (מהר"שלאניידו, ונצי' תי"ז) שלעת"ל ישתוו הלבנה והחמה. והשמש יתגדל שבעתיים,ובמילא גם הלבנה תתגדל. ומתאים הנוסח "כאור החמה [שיהא] כאור שבעתהימים".

דיון על מצות קידוש החודש כשתתמלא הלבנה – בס' התוועדויותתשד"מ ח"ג ע' 1528 (שערי גאולה – ימות המשיח סי' מב).

[8] ראה שו"עאו"ח סי' קע סט"ז; ספר השיחות תרצ"ז ע' 234.

[9] מפורש בשערי אפרים שער טס"ט. בתורת מנחם כרך לו ע' 134 נסמן – אודות ברכת הגומל – לס' תודת חיים!

[10] ע"פ נגלה: להשו"ע אין להפסיק בכריכות שעל הזרוע.ווויתרו לדברי האריז"ל, אבל לא לכריכה שעל האצבע. ע"פ – טבעת קידושין.אבן השהם סי' כה ס"ה משער הכוונות סוף דרוש ה' מדרושי תפילין (י טור ב).

1)      With regard to the custom to leave a bit of the end of the Challah, does it apply only to the Lechem Mishneh, or to other bread too?[1]

2)      We use plastic tablecloths from a roll. If we didn’t manage to prepare before Shabbos, may we tear off the roll on Shabbos?[2]

3)      I wish to begin Shmoine Esrei and there’s someonebehind me who’s already begun. May I take the three steps before my Shmoine Esrei?[3]

4)      May one make ‘no-bake cheesecake’ on Shabbos?[4]

5)      Can I mix psyllium husk with water on Shabbos?[5] 

6)      I lent someone some money and he is not in a position to repay the loan. May I deduct the owed from my Maaser fund?[6]

7)      Is there an obligation to check Cashew-nuts for infestation? It is now years that I have not come across bugs in these nuts.[7]

8)      In order to fulfil the Mitzvah, the Esrog has toedible. Yet there is leeway – in Chutz lo’Oretz – with an Esrog that is Orloh:[8]

9)      Does Orloh apply to replanted saplings? [9]

10)   How should we pronounce the word ושדה  in thisweek’s Sedra?[10]

[1]  של"ה,הובא במגן אברהם סי' קסז ס"ק מ"ב ובשוע"ר שם סכ"ב. מה שנוהגיםרבים שלא לאכול הקצה – בס' שמירת הגוף והנפש (סי' לא הע' ה) מביא מהיערות דבש(ח"ג) איך שהחיצונים נאחזים בראשית הדבר במיוחד. ומבואר בזה מה שמנשה הוכיחאת רב אשי בזה שאינו יודע על איזה חלק מהפת לומר ברכת המוציא (סנהדרין קב ב).

[2] בס'שבת כהלכה ח"ד פכ"ח ספ"ב מתיר באינו מקפיד על המדה.

[3] בפסקי תשובות סי' צה:ב אסרהדבר, כי הפסיעות אינן 'מצוה'. וכעין זה שם סי' קב:ד לענין הפסיעות שבגמרהתפלה.

[4] אסור משום גיבול – ראהשוע"ר סי' שכא סט"ז.

[5]  בס' שמירתשבת כהלכתה (פ"ח אות ל) ובפסקי תשובות (סי' שכא אות כו) החמיר גם בבלילה רכה.

[6] ברמ"איו"ד סי' רנז ס"ה מתיר הדבר. בש"ך שם מצריך להקנות הכסף לעניע"י שלישי. אבל הנודע ביהודה מקיל בנדו"ד, דמעשר-כספים הוי דרבנן.

[7] ראהיו"ד סי' פד ס"ח שחיובהבדיקה הוא לדבר שדרכו להתליע.

[8] שוע"ר סי' תרמטסט"ו, וכ"פ המשנ"ב שם ס"ק מה.

[9] בשו"ע סי' רצדסט"ו מחמיר בעקר כל האילן, אבל שם סי"ט מקיל ביכול לחיות בעפר הנתלשאתו. וע"ש בפתחי תשובה ס"ק יג.

[10]  בתיקון סופריםברדיטשוב מבאר ביטויים שונים לשבא-נע.

1)     We recently discussed responding Omein to someone else’s brocho whilst in the process of donning one’s own Tefilin. Reb Akiva Eiger has an interesting proof: [1]

2)    I’m affixing a Mezuza in the home of one who’s wheelchair-bound ר"ל. May the homeowner recite the brocho as I’m about to affix his Mezuza? [2]

3)    When the father isn’t present at a boy’s bris, who says the brocho להכניסו?[3]

4)    A food wrapper has a QR code. Am I allowed to tear through it or is it like text?[4]

5)    At the end of Hoshanos the Sefer/Sifrei-Torah are replaced inside the Oron Kodesh, we then say in unison למען דעת כל עמי הארץ וגו' and then the Ark is closed. Reason:[5] 

6)    Towards the end of Kiddush Levono, the Chabad Sidur has כאור שבעת הימים whereas most other contemporary Sidurim have וכאור שבעת הימים. Please explain:[6]

7)    A few people use the same cup for Kiddush. Need one rinse the cup in between?[7]

8)    Follow-on re. when should the מי שבירך for the Maftir be said:[8]

9)    Follow-on re. adding water to cup of wine for Kiddush or Birkas haMozon:

10)  Why do we wrap the Tefilin-strap around the middle finger only after having donned the Head-Tefilin?[9]

[1]  או"חסי' כה ס"ט.

[2] הבןאיש חי (דיני חנוכה בפ' וישב, דין ו) מתיר למשלח לברך. לדעת הפרי חדש (סי' תלבסס"א) יכול בעל המצוה לברך על מצוותו הנעשית ע"י שלוחו. אך רבים חולקיםעל זה - ראה ס' שכל טוב יו"ד סי' רפט ס"ק כא. נפק"מ באסיר שהרבהמבקר מדליק נר חנוכה מעבר לקיר של זכוכית, אם האסיר יוכל לברך.

[3] ראה רמ"א יו"ד סי' רסה ס"א. אכן לגבי ברכת'שפטרני' ליתום שנהי' בר-מצוה, נראה שאין מברכים כלל. פסקי תשובות סי' רכה:ד. אבללנט"ג (יב:כ) תברך.

[4] ראה פסקי תשובות סי' שמסט"ז אם לחייב הכותב בכתב-סתר. ובנדו"ד זה פחות מזה. ועכ"פ לגבימחיקה-שלא-ע"מ-לכתוב נראה להקל.

[5] המנהג מופיע ברוקח סי' רכג.

[6] סיום זה אינומופיע בסדור של"ה (תק"ב) ולא בסדור יעב"ץ (תק"ה) ולא בקצורשל"ה (ד"ר פיורדא תנ"ג). הוא מופיע בספרון 'ברכת החדש' (רדלהייםתקי"ב) ובסדור שערי תפלה (פראג תקל"ז). בשניהם: "כאור", וכןב'סדר עבודה ומורה דרך' (סלאוויטא תקפ"ז) ושער יששכר (ברוקלין תשל"ב).השינוי ל"וכאור שבעת הימים" מופיע בסדור עבודת ישראל (רדלהייםתרכ"ח). באור התורה על הפסוק (ישעי' ל, כו) מביא מפירוש 'כלי פז' (מהר"שלאניידו, ונצי' תי"ז) שלעת"ל ישתוו הלבנה והחמה. והשמש יתגדל שבעתיים,ובמילא גם הלבנה תתגדל. ומתאים הנוסח "כאור החמה [שיהא] כאור שבעתהימים".

דיון על מצות קידוש החודש כשתתמלא הלבנה – בס' התוועדויותתשד"מ ח"ג ע' 1528 (שערי גאולה – ימות המשיח סי' מב).

[7] ראה שו"עאו"ח סי' קע סט"ז; ספר השיחות תרצ"ז ע' 234.

[8] מפורש בשערי אפרים שער טס"ט. בתורת מנחם כרך לו ע' 134 נסמן – אודות ברכת הגומל – לס' תודת חיים!

[9] ע"פ נגלה: להשו"עאין להפסיק בכריכות שעל הזרוע. ווויתרו לדברי האריז"ל, אבל לא לכריכה שעלהאצבע. ע"פ – טבעת קידושין. אבן השהם סי' כה ס"ה משער הכוונות סוף דרושה' מדרושי תפילין (י טור ב).

1)     Siyum on Rambam, Sefer Zmanim; start Sefer Noshim.[1]

2)    Feedback on comments on the Laws of Shema[2], aired seven weeks ago at Siyum Sefer haMada (Shiur #23).

3)    I was contacted by a Jewish couple, touring on a nearby island. I know them as traditional, but not Shomer Shabbos. They were seeking kosher wine for Kiddush on Shabbos. I know of a possibility of kosher wine being accessible on that island, but it would be non-mevushal. Is it perhaps preferable that they make Kiddush over bread?[3]

4)    Why are we not particular to add water to our wine for Kiddush?[4]

5)    May one use an eyelash-curler on Shabbos?[5] 

6)    Does a newly-converted Ger have to immerse all his old utensils in the Mikveh?[6]

7)    May one trim his moustache during Sefiras haOmer?[7]

8)    When should the Gabbai be saying the מי שבירך for Maftir?[8]

9)    Correct vowelisation of the word חייתני:[9]

10)  Procedure for removal of Tefilin: unwinding strap from middle finger and several circuits from the arm?[10]

https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=87387476892

Index to previous Panorama Shiurim: PanoramaIndex 2 - Google Docs

[1] הקשר בין מעלת שלום ביתולפסוק שבריש ספר נשים (משלי יג, יד).

[2] ברמב"ם הל' קר"שפ"ב ה"ט מזהיר על שבא-נח ונד וממשיך: "לפיכך צריך ליתן ביןהדבקים...". משמע שחיוב ההפרדה אינו מצד הפסד האות, כי אם משום הזהירות בנעונח. אבל בפיה"מ מבואר שהוא משום הפסד האות. פירוש הר"א זילברשטיין נ"י:לולא הזהירות בנח ונע היו יכולים לומר "ואבדתמע מהרה" ואז לא היינומפסידים האות. אך בגלל הזהירות בנע ונח אי אפשר בעצה זו, לכן מחוייב לתת ריוח.

[3] יש כמה שצידדולהיתר – כנ"ל בשבוע שעבר. וראה לחומרא באגרות קודש חי"ג ע' שכב – מובאבשלחן מנחם ח"ב ע' יט.  

[4] ראה או"חסי' קפג ס"ב ברמ"א; שוע"ר שם ס"ג; פסקי תשובות שם ג'.  

[5] ראה פסקיתשובות סי' שג אות טז. ועוד ואולי עיקר – חשש תלישת שיער.

[6] בס' פסקיםותשובות יו"ד סי' קכ:ד מסיק להטביל בלא ברכה. ואני מציע שיקנה כלי חדש ויכלולהכל בברכה זו.

[7] מפורש לאיסור ברבינו ירוחם נתיב ח"ד. (פרט למי שמפריעלו לאכילתו).

[8]  

[9] מכתב-קודש מימיהסליחות תשכ"ב, נספח לד"ה קדושים תהיו תשמ"א הנדמ"ח. בס'ישמיע כל תהלתו מביא ממס"ק 'כתר' להשוות תיבה זו עם זו שבפרק קיט, צג.

[10] מכתב-קודש מיום י"א תמוז תשכ"ג, נספח למאמרהנ"ל. המובא מאשכבתא דרבי הוא שם בע' 61. וראה גם מאסף לכל המחנות סי' כחסק"ו

The first 10 minutes of this shiur were accidentally not recorded. Below is a link to the beginning of the shiur in Hebrew:

https://youtu.be/sa1O4hmnRf0

1)     In Modim we say הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך. Wouldn’t it have been more logical to link Toiv with Chessed and Rachamim with Rachamim?[1]

2)    At our public Seder I struggled to be heard throughout the room. Would I be able to use a hailer, i.e. a non-electric horn, to project my voice?[2]

3)    May I buy shares in a company that sells alcohol, including non-kosher wines?[3]

4)    I hosted non-frum people for a meal and placed non-mevushal wines at the table. May I, at a later event, serve the remaining wine to those same people?[4]

5)    One of our quorum forgot to say יעלה ויבא and has to repeat the Shmoine Esrei. Have we lost our minyan?[5]

6)    Whilst I’m putting on Tefilin, someone next to me says the brocho for his putting on Tefilin. May/Should I answer Omein to his brocho?[6]

7)    My little children sometimes reach out and handle food before they have washed Negel Vasser. Should I stop them from eating that food? What about myself?[7]

8)    On Yomtov, may one boil water to wash dishes [for same-day use]?[8]

9)    Feedback re. wine flasks:

10)  Feedback re. one who said שהחיינו at Kiddush in error:[9]

https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=87025915444

[1] סה"מתרנ"ד ע' קיג. מובא ברשימות דברים (חיטריק) ח"ב ע' ש.  

[2] בשו"ת שבט הלוי(ח"א סי' סו) אוסר, מדין משמיע קול ע"י כלי – אע"פ שאינו משוררוהכלי אינו כלי-שיר.

[3] ביו"ד סי'קכג ס"א מביא הרמ"א ב' דעות אם מותר לעשות סחורה בסתם יינם. קניית מניותהוא קיל הרבה מסחורה ישרה.

[4]  בכמהשו"ת צידדו להיתר במח"ש לומר שאינו מנסך – ראה שו"ת חלקת יעקבח"א סי' עו-ז; ציץ אליעזר ח"ח סי' יח, ועוד. 

[5] שו"ת משנההלכות חי"א סי' עו. למנין ב', קצות השלחן סי' כב הע' אפשיטא לי' שעדיין מצטרף.

[6] בבאר היטב (סי'כה סקי"א) הביא משו"ת דבר שמואל שלא לענות, ובשערי תשובה (שם) הביאמשו"ת פנים מאירות – לענות. אריכות בזה ב'סדור רבנו הזקן' מילואים סי' לט הע'19.

בבאה"ט שם דן בדבר עניית אמן בעת הנחת תפיליןדר"ת. אדה"ז בסדורו מקיל ומצריך לענות. ובתפילין דרש"י – יענה'קדושה', ויברך "על מצות..." על תש"ר.

אך מה שהקיל שם בשומע הברכה מחבירו, "וקל להבין"– צ"ע.

[7] ביאור הנושא –בשוע"ר סי' ד במהדו"ב. בפירות – יש אומרים דמועיל לשוטפן (פסקי תשובותשם אות י).

[8] מבואר להיתרבשוע"ר סי' תקיא ס"א. אבל בשמירת שבת כהלכתה פי"ב אות ה נטה להחמירבכלים שהיו מלוכלכים מבעוד יום.

[9] נטעי גבריאל-פסח ח"גפי"ד ס"ז הביא שיטת רשז"א דלא הוי הפסק.

1)     I’ve said HaMapil and then realise that I haven’t counted Sefirah. What should I do?[1]

2)    A non-Shomer Shabbos picked up an open bottle of wine (not mevushal) to check the label. Is the wine Nesech?[2]

3)    At Kiddush on one of the last nights of Pesach I said שהחיינו. Having realized my error, may I now drink the Kiddush wine?[3]

4)    At Kiddush on the past Motzei Shabbos I realised that I had forgotten to include VaTodieinu in Maariv and I had carried something home from Shul. What now?[4]

5)    During the Yomtov meal this past Motzei Shabbos I realized that I hadn’t said the brocho Hamavdil at Kiddush. Do I recite it now, with another cup of wine?[5]

6)    I have an open Sefer and I need to leave the room for a minute. May I place a mundane paper over the open Sefer?[6]

7)    We learn that when praying alone one should omit Piyutim in the blessings flanking the Shema. Does that include the poem E-l Odon said on Shabbos?[7]

8)    At specific points during Birchas Kohanim it is customary that the Kohanim sway to the right and the left. Is the main imperative that he sways his hands or he turns his face?[8]

[1] פסקי תשובות סי' רלט אות גפשיטא לי' שיספור בברכה.

[2] בשו"עיו"ד סי' קכד סכ"ה מפורש להיתר, בנאד סתום. ובפתוח – במקום הפסד. וכלשכן במח"ש בזה"ז שיש מקום להקל.

[3] שגיאות מי יבין (סי' נוסס"ד) מביא שהגרש"ז אויערבך הורה שרשאי לשתות. ואילו בנט"ג פסחפי"ד ס"ז הצריך לברך שנית.

[4] בשוע"ר סי' תצדס"ג מבואר שאם טעם או עשה מלאכה טרם שהבדיל על הכוס, צריך להתפלל שנית. במשנהברורה (ביה"ל שם) מפקפק: א) אם שוה מלאכה לטעימה; ב) הפמ"ג מסופק אםחיוב חזרת התפלה נאמר גם אחרי שכבר הבדיל על הכוס. אבל בשוע"ר – "צריך לחזורולהתפלל ולהבדיל בתפלה וגם על הכוס" - משמע דלא שנא, דאי מיירי שעדיין לאהבדיל על הכוס, מאי קמ"ל? ועוד ועיקר, דמסיים "שאינו יוצא בהבדלה שעלהכוס בלבדה הואיל ואינה כהוגן..." – שבזה אין הבדל אם כבר הבדיל או לא.

בביאור הלכה מציין שהדרך החיים אינו מחלק כהפמ"ג.דבריו בסי' לג, סמ"ח. וש"נ לדבריו להלן, היינו לסי' צז ס"ח.הדה"ח מבחין בין עשה מלאכה גמורה לבין הדליק נר, שבזה לא יצטרך לחזור עלהתפלה. הבחנה זו במלאכות מופיע בשוע"ר סי' רצט סי"ח, לענין אי-מחאהבנשים המקילות. אבל "אין דבריהם עיקר". אך מ"מ אולי כדאי לסמוך עלכך שלא ליכנס לחשש ברכה לבטלה.

[5]  שוע"רסי' תעג ס"ז. 

[6] ביו"ד סי'רעז ס"א מומלץ לפרוש מפה על הספר הפתוח. ט"ז וש"ך על הגליון שם. לאיניח ספר להחזיק מקום (פ"ת יו"ד סו"ס רפב). להבחין בין מפה סתםלבין נייר של דברי חול.

[7] מקור הדבריםבשוע"ר סי' סח ס"ב הוא בשו"ת מהר"מ מינץ סי' פז. ושם מייריבפיוטים שנשנו בפלוגתא. ואילו פיוט זה מובא בסדר רב עמרם, ובזהר (ח"ב קלה, ב)הוא מכונה אלפא-ביתא רבתא – בניגוד לאלפא-ביתא זוטא של ימות החול. ונראה להבחיןבין פיוטים הנאמרים חזן\קהל לבין שנקבעו שאומרם כל אחד. נ"ל שאנשי כנה"גתיקנו שניתן להאריך כאן, כי לולא כן יש בזה חשש הפסק.

[8] באו"ח סי' קכחסמ"ה: "אלו תיבות שהכהנים הופכים בהם לדרום ולצפון", ואילובשוע"ר (שם סנ"ח): "שהופכים בהם פניהם". וכן הבהיר הערוךהשלחן (שם סס"ה), וכן הוא בדרך אגב בפרי חדש בסוף סימן הנ"ל. הפר"חמקדים צפון לדרום. והעירו שכשפני הכהנים למערב, הרי ימינם לצפון ושמאלם לדרום.