
Sign up to save your podcasts
Or
1) On Succos I realized that I hadn’t lifted the Schach after it was placed by a non-Jew:[1]
2) What is the after-brocho for a snack-bar made with mashed dates?[2]
3) Should one rise for ברוך ה' המבורך לעולם ועד at the beginning of each Aliya?[3]
4) May the Arovos of the Lulav be used for Hoshanos? [4]
5) How do the Hoshanos-poems relate to their respective days?[5]
6) Which is more correct: ברכנו בברכה המשולשת or ברכנו בברכה המשולשת בתורה?[6]
7) Feedback on the Rebbe’s list of corrections to the poem שלש עשרה מדותdiscussed in a recent shiur:[7]
8) Feedback on teaching Hebrew to a Ben Noach:[8]
9) Feedback re. איסור הנאה of a non-Jewish graveyard:[9]
10) Over Yomtov I met some bochurim doing Mivtza Lulav. They told me that - including days 1 & 2 - they didn’t specify that they’re giving the 4 minim במתנה על מנת להחזיר (understandably, considering it sounds strange to the uninitiated). Was this a problem? How could one get around this issue, on a practical and on a halachic level?[10]
________________________________________
[1] לשעת הביכורי יעקב (סי' תרלה סק"ב) סוכת גנב"ך אינה לכתחילה.
[2] להשו"ע או"ח סי' רב ס"ז, תמרים שנתמעכו לא אבדה ברכתן. הרמ"א חולק בפאווידלע. להמשנ"ב (שם ס"ק מב) חולק הרמ"א גם בשאר פירות שנתמעכו. אבל אדה"ז בשו"ע שלו שם סכ"ב סתם, ומשמע שהתמרים לעולם בפה"ע. ולענין ברכה אחרונה נסתפק המשנ"ב – במקרה שברכת הפרי היא 'שהכל'. אבל לאדה"ז – שברכתו הראשונה בפה"ע, א"כ אין ספק בברכה אחרונה – אם אכל כזית של תמר בתוך התערובת. וע"ע שערי הברכה פכ"ג הע' מו.
[3] ראה קיצור שו"ע סי' כג ס"ו. ברם מקורו הוא דרך החיים פע"ו. ובהגהות הסדור מביא מהאריז"ל שנהג לשבת בקרה"ת. וראה גם פסקי תשובות סי' קמו ס"ו.
[4] בשו"ע או"ח סי' תרסד ס"ו הובאו בזה שתי דעות. ובמשנ"ב דהיינו בעודם באגודה.
[5] ראה אוצר מפרשי ההושענות ע' מז ואילך: יום א': כבוד השכינה; יום ב': בהמ"ק; יום ג': מעלת ישראל; יום ד': ישועה ופרנסה מן השמים; יום ה': פרנסה בארץ; יום ו' מוזכרים לראשונה צרכי מים, כי הגשמים בחג אינם סימן ברכה.
[6] ראה המובא בסדורנו ע' שכב ובהע' 755 שם. בכש"ט מפלפל באם ברכת הש"צ היא ברכה אחת – כבמקדש, או ג' ברכות.
[7] "בקשר לדיון באחרונה אודות פיוט יגמה"ר, הנה בפעם הראשונה שהי' הגהות הרבי (תשט"ו) שאל ר"ש זלמנוב אודות זה שאינו מתאים ע"פ דקדוק - לגודל עם-הארצות שלי לא תפסתי אז השאלה - והרבי ענה (התוכן): שהוא לא התכוון כלל אודות מה צריך לומר (הנוסח), אלא כוונתו היתה שכאן צריכים לשנות, אבל איך לשנות לא בזה היתה כוונתו".
[8] לעיין שדי חמד ח"ז ע' א'תקטו ואילך.
[9] יו"ד סי' שמט ס"א.
[10] בשו"ע סי' תרנח ס"ה מכשיר בסתמא אע"פ שלא התנה בפירוש. וע"ש במש"ב סק"ה בשם המאמר מרדכי. ובזה מובנת המשמעות ב'היום יום' טו תשרי שלומר בפירוש "מתנה ע"מ להחזיר" היא תועלת גם לשאר הימים. ומ"מ י"ל כוונת השו"ע שהמקבל חייב להחזיר. אבל לא קבעו שהמקבל יודע שהוא מקבלו במתנה. ובפרט באנשים שאינם מוחזקים לדעת כן.
5
66 ratings
1) On Succos I realized that I hadn’t lifted the Schach after it was placed by a non-Jew:[1]
2) What is the after-brocho for a snack-bar made with mashed dates?[2]
3) Should one rise for ברוך ה' המבורך לעולם ועד at the beginning of each Aliya?[3]
4) May the Arovos of the Lulav be used for Hoshanos? [4]
5) How do the Hoshanos-poems relate to their respective days?[5]
6) Which is more correct: ברכנו בברכה המשולשת or ברכנו בברכה המשולשת בתורה?[6]
7) Feedback on the Rebbe’s list of corrections to the poem שלש עשרה מדותdiscussed in a recent shiur:[7]
8) Feedback on teaching Hebrew to a Ben Noach:[8]
9) Feedback re. איסור הנאה of a non-Jewish graveyard:[9]
10) Over Yomtov I met some bochurim doing Mivtza Lulav. They told me that - including days 1 & 2 - they didn’t specify that they’re giving the 4 minim במתנה על מנת להחזיר (understandably, considering it sounds strange to the uninitiated). Was this a problem? How could one get around this issue, on a practical and on a halachic level?[10]
________________________________________
[1] לשעת הביכורי יעקב (סי' תרלה סק"ב) סוכת גנב"ך אינה לכתחילה.
[2] להשו"ע או"ח סי' רב ס"ז, תמרים שנתמעכו לא אבדה ברכתן. הרמ"א חולק בפאווידלע. להמשנ"ב (שם ס"ק מב) חולק הרמ"א גם בשאר פירות שנתמעכו. אבל אדה"ז בשו"ע שלו שם סכ"ב סתם, ומשמע שהתמרים לעולם בפה"ע. ולענין ברכה אחרונה נסתפק המשנ"ב – במקרה שברכת הפרי היא 'שהכל'. אבל לאדה"ז – שברכתו הראשונה בפה"ע, א"כ אין ספק בברכה אחרונה – אם אכל כזית של תמר בתוך התערובת. וע"ע שערי הברכה פכ"ג הע' מו.
[3] ראה קיצור שו"ע סי' כג ס"ו. ברם מקורו הוא דרך החיים פע"ו. ובהגהות הסדור מביא מהאריז"ל שנהג לשבת בקרה"ת. וראה גם פסקי תשובות סי' קמו ס"ו.
[4] בשו"ע או"ח סי' תרסד ס"ו הובאו בזה שתי דעות. ובמשנ"ב דהיינו בעודם באגודה.
[5] ראה אוצר מפרשי ההושענות ע' מז ואילך: יום א': כבוד השכינה; יום ב': בהמ"ק; יום ג': מעלת ישראל; יום ד': ישועה ופרנסה מן השמים; יום ה': פרנסה בארץ; יום ו' מוזכרים לראשונה צרכי מים, כי הגשמים בחג אינם סימן ברכה.
[6] ראה המובא בסדורנו ע' שכב ובהע' 755 שם. בכש"ט מפלפל באם ברכת הש"צ היא ברכה אחת – כבמקדש, או ג' ברכות.
[7] "בקשר לדיון באחרונה אודות פיוט יגמה"ר, הנה בפעם הראשונה שהי' הגהות הרבי (תשט"ו) שאל ר"ש זלמנוב אודות זה שאינו מתאים ע"פ דקדוק - לגודל עם-הארצות שלי לא תפסתי אז השאלה - והרבי ענה (התוכן): שהוא לא התכוון כלל אודות מה צריך לומר (הנוסח), אלא כוונתו היתה שכאן צריכים לשנות, אבל איך לשנות לא בזה היתה כוונתו".
[8] לעיין שדי חמד ח"ז ע' א'תקטו ואילך.
[9] יו"ד סי' שמט ס"א.
[10] בשו"ע סי' תרנח ס"ה מכשיר בסתמא אע"פ שלא התנה בפירוש. וע"ש במש"ב סק"ה בשם המאמר מרדכי. ובזה מובנת המשמעות ב'היום יום' טו תשרי שלומר בפירוש "מתנה ע"מ להחזיר" היא תועלת גם לשאר הימים. ומ"מ י"ל כוונת השו"ע שהמקבל חייב להחזיר. אבל לא קבעו שהמקבל יודע שהוא מקבלו במתנה. ובפרט באנשים שאינם מוחזקים לדעת כן.
544 Listeners
75 Listeners
465 Listeners
1,968 Listeners
263 Listeners
235 Listeners
35 Listeners
44 Listeners
209 Listeners
391 Listeners
1,095 Listeners
37 Listeners
5 Listeners
25 Listeners
295 Listeners