1)     The 3rd Aliya of this week’s Sedra includes the Toichocho. Usually, the Baal Korei has this aliya without being called by name. But our Baal Korei is a Leivi. What do you advise?[1]

2)     Besides the Baal Korei, no one else present is capable of reading the Hatorah. Should the Baal Korei be called for Maftir too, or should someone else be called for Maftir and the Baal Korei will read the Haftorah on his behalf?[2]

3)     Before Pesach we discussed the need to dispose of the coin used for redeeming Maaser Sheni before the last days of Pesach. We have such coins that we didn’t dispose of then. May the value of one Euro be transferred to a smaller coin?[3]

4)     The minhag is to inform people of a Bris, but not to invite. Does the same apply to a Pidyon haBen?[4]

5)     On Friday evening our Shul has Maariv early, and we are reminded to count Sefirah later on. Until what time may we begin the meal?[5]

6)     Follow-on from last week: When someone asks you for your parent’s name, how should you answer?[6]

7)     Follow-on from last week: is it forbidden to swivel a fixed muktzah-item?[7]

8)     Why is a Lulav on Shabbos during Succos more Muktzah than a bunch of flowers?[8]

9)     We are very conscientious re. transport of a Sefer Torah from A to B. What about an unfinished Sefer Torah?[9]

10)  In אנא בכח, is it רחמי צדקתך or רחמם, צדקתך?[10]

[1] במשנה ברורה סי' תכח ס"ק יז כתב שאם הבעל-קורא הוא כהן, אז יקרא מתחלת הפרשה עד אחרי התוכחה, ויחלקו אחת משאר העליות לשנים. ובפ' תבא כתב לסדר ז' עליות לפני התוכחה, והתוכחה תהא בעליית 'אחרון', שכהן יכול לעלות בו. ועד"ז כתב בביאור הלכה לגבי בהר-בחקותי מחוברים. וכ"כ בשו"ת מנחת אלעזר השלמה לח"א סי' סו. עצה זו לא תועיל למנהגנו שלא להוסיף על ז' קרואים.

[2]ראה שוע"ר סי' רפב סי"ח; סי' רפד סוס"ט.  וראה שו"ע סי' קמד ס"ד שלא יעלה האחד בשני ס"ת בזה אחר זה, משום פגם בהא'.

[3] הרב שניאור זלמן ריוח נ"י, בשו"ת חלקת השדה (תרו"מ סי' יט) מבאר שאחרי שעבר זמן הביעור, אי אפשר להעביר הקדושה למטבע אחר.

[4] ראה פסחים קיג ב ותוס' שם ריש דף קיד א; פתחי תשובה יו"ד סי' רסה; כורת הברית ס"ק סז.

[5] ראה שוע"ר סי' תפט סי"ז. והיינו לפי שמנהג העולם להקל לספור בבין השמשות כנ"ל שם סי"ב.

[6] ראה פתחי תשובה יו"ד סי' רמ סק"ב; אוצר כבוד ואם ס"ק פא.

[7] ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך מוקצה (כרך מב ע' סח). ובטעם ההקלה בדלת לדעת הטור, ע"ש הע' 500 שי"ל דס"ל שאין מוקצה במחובר, כי מוקצה הוא משום גדר להוצאה, דלא שייכא במחובר.

[8] רמ"א או"ח סי' תרנח ס"ב.

[9] זח"ג עא א; שו"ע או"ח סו"ס קלה.

[10] ס' ויעתר יצחק (ברלין תקמ"ד).