Video link here.

1) In the 9th brocho of Shmone Esrei, in the phrase ואת כל מיני תבואתה, do we say ‘kol’ or ‘koil’?[1]

2) What is the difference between Nachash and Siman?[2] We are commanded not to identify certain times or happenings as auspicious or ominous, yet we have numerous practices to prefer or to avoid certain dates or times.

3) I met an old acquaintance on Shabbos Erev Shovuos and shared with him details of my Tzedeko activities. He is from a very wealthy background and is now Shomer Shabbos, but his sister isn’t. A few days later I received a cheque from the family’s charitable foundation. I notice that the date of the cheque - as well as the postmark - is Yomtov. Am I allowed to cash the cheque?[3]

4) When I hear a brocho that is not said according to my Nusach, should I say Omein?[4]

5) A Kohen was baptized but has now totally returned to Yiddishkeit; may he duchan?[5]

6) I have no water fit for Netilas Yodayim. There is a river of dirty water in which I dip my hands for Tevilas Yodayim. If there is an electricity-dam upstream, the river may not be valid as a mikva[6]. But since Netilas Yodayim is miderabonon, I may rely on this dipping[7]. But may I say a brocho?[8]

7) Onions were fried in a milchig frying-pan, and whilst still very hot, were placed on a meaty china-plate. Is the plate now treif?[9]

8) Is there a hidur to use a stronger wine rather than the 4% varieties? If higher alcohol percentage is more mehudar, what level is sufficient for Hidur too?[10]

[1] הערת רז"ה בסדורו 'בית תפלה' (בס' לוח ארש מהדורת אוצרנו, ע' שז).

[2] ראה חולין צה ב; שו"ע יו"ד סי' קעט; שיעורי הלכה למעשה יו"ד סי' טו. אין לחפש, אבל ראוי ליזהר במה שיודע.

[3] בשוע"ר סי' שיח ס"א התיר לאחר השבת למי שבישל בעבורו. אבל בסי' תקג סי"ב אסר על אנשי בית לעולם. וע"ש בקו"א סק"ב. וי"ל שבאיסור שבת דחמיר על הבריות, אין צריך לקנוס לאנשי ביתו. משא"כ ביו"ט וכ"ש באיסור הטמנה.

בספר בינה ודעת (פ"ח הע' קלז) נסתפק בזה. וחזי לאצטרופי שאין זה להנאתו האישית, כי אם למטרת הצדקה שלו.

[4] בביאור הלכה סי' רטו התיר הדבר מספק. אך לפי דבריו, במקום חשש הפסק אין לענות. בילקוט יוסף דיני אשה ובת פ"מ הע' יד הורה שלא לענות.

[5]  ברמב"ם פט"ו מהל' תפלה ה"ג כתב שאין תשובתו מועלת להכשירו לכהונה. אבל בהגהות מיימוניות שם נחלק על זה, ומכשירו ע"י תשובה. וכן הוא בשוע"ר סי' קכח סע' נא.

[6] בשוע"ר סי' קנט סט"ו מבואר דשאובין שנמשכו מתכשרים. והשאלה תצטייר במי הפשרת שלגים, שי"א (שם סכ"ב) שאינם כשרים לטבילת ידים בזוחלים.

[7] שם סי' קס סי"ג.  המשמעות שמברך על נטילה זו, כי לולא כן פשיטא שישתדל ליטול במים כשרים בודאי, בכדי שיוכל לברך.

[8] המשנה ברורה סי' קס סי"א בביה"ל כתב בשם הפמ"ג שיכול לברך על הנטילה, אחרי שהרשוהו חז"ל ליטול באותם המים. וסותר דברי עצמו בסי' תפו שחשש על ברכת המצוות על מרור בשיעור קטן. ורא"ח נאה (שיעורי תורה ע' ) פשיטא לי' שמברך על מצות מרור בכה"ג. ומ"מ לענין ברכה אחרונה כתב בשוע"ר סי' תפו שלא יברך על שיעור קטן. וצריך לחלק: במרור ונט"י קיים עתה מצוה דרבנן, לכן מברך. בברכה אחרונה יש להסתפק אם חייב לברך, ומספיקא לא יברך. ובנדו"ד, אף אם ננקוט שלא לברך על הספק, להעיר מלקו"ש חי"ז ע' 466 בדין ספק-ספיקא בברכות. וראה 'הלכות ליל הסדר' (לר"א אשכנזי) סוף ח"ב ע' תמה.

[9] ברמ"א סי' צה ס"ב כתב שגם בבישול של דבר חריף אין ההיתר של נ"ט בר נ"ט. לענין דיעבד אין כלי שני בולע. והרי כלי חרס לא ניתן להגעיל.

[10] במדריך לפסח מהרב אברהם בלומנקראנץ ז"ל כתב ש-5 או 6 אחוז הוי מהודר.