1) After making our cholent we realized that the potatoes are from Eretz Yisroel:[1]

2) When measuring for Tchum Shabbos, may one utilize the diagonal of a 2,000 amah square?[2]

3) One who makes Havdoloh on Tisha b’Av, should he say a brocho on Besomim?[3]

4) At an Ovel’s home (ר"ל), Tehilim #49 is recited after Davening. What about a day when Tachanun isn’t said?[4]

5) A Jewish lad is off to Amsterdam with some friends. From their lodgings to the nearest Shul is a ferry ride, free of charge. May he ride the ferry to Shul?[5]

6) A non-Jewish man was married to a Jewish woman. He has been megayer, and they are now preparing to have a Jewish wedding. Sheva Brochos: 1 day or 7 days?[6]

7) At a Chupah, is it necessary to identify kosher witnesses?[7]

8) The door of my freezer came away from it’s body. The door gusset contains a magnetic strip. May I offer the door back into it’s place on Shabbos?[8]

9) When Tisha b’Av occurs on Shabbos, and deferred to Sunday, when do the restrictions on learning Torah begin: on Friday PM; Shabbos PM; at nightfall?[9]

10) Feedback on women saying the brocho בורא מאורי האש:[10]

11) Feedback on use of Goral to make decisions:[11]

[1] ראה רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"ד ה"ב.

[2]  ראה משנ"ב מהדורת 'דרשו' סי' שצז מס' 5.

[3] ראה נטעי גבריאל – בין המצרים פצ"ה ס"ט, בשם שו"ת דברי מלכיאל ח"ו סי' ט.

[4] המנהג מובא בבאר הגולה יו"ד סי' שצג. [הרב משה רבקש היה תושב ווילנא. אבל בשנת ה'תט"ו גורש משם ושהה ברוטרדם, אצל החכם ר' יאשיהו פרדו – הרב יעקב חביב נ"י]. וראה נתיבים בשדה השליחות ח"ב ע' 269; מדריך [גרליק] ע' 175 – שאין מחליפים בפט"ז כלל. ובעש"ק מדלגים לגמרי.

[5] בשוע"ר סי' רמח ס"ט מבואר שהצורך לקנות שביתה בבין השמשות הוא גם לגבי איסור שיטה. אבל בשו"ת שב יעקב הקיל בזה, ואע"ג דמשמעות הסוגיא שבת קלט ב דאסור, י"ל שלצורך מצוה יש להקל.

[6] ראה שו"ת שבט הלוי ל"ד סי' קעג; קצור נחלת שבעה מהדורת גרינוואלד, אות תקנג.

[7] ברמב"ם פ"ג מהל' אישות ה"ח כתב שאין צריך לייחד העדים לקידושין, וכ"פ בשו"ע אה"ע סי' מב ס"ד. אך המנהג לייחד עדים (שו"ת מהר"ם מינץ סי' קט; קצש"ע מהדורת פלדמן).

[8] בשוע"ר סי' שיג סי"ז כתב שהסרת חלון יש בו חיוב חטאת. אבל בסי' רנט ס"ז כתב שהסרת דלת של בנין אסורה מדרבנן. בסי' שיג סי"ח פסק שכלי המחזיק מ' סאה נחשב כקרקע. ויש להסתפק אם היינו מן התורה. אכן בשוע"ר סי' שז סי"ב מקיל בשבות גמור שלא כדרכו במקום הפסד גדול.

[9]

[10] מאת ר"ל וועקסלער נ"י: שמעתי מרשד"ב שי' חייקין שר' זלמן טייבל ע"ה (שהי' נוכח בשעת הבדלה בביתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע) סיפר שלאחרי ברכת היין ע"י המבדיל, כ"ק אדמו"ר הי' לוקח קופת בשמים, מברך עלי' בעצמו, ואח"כ נותנה לאמו כדי שתברך. אח"כ הי' מברך על הנר בעצמו, אבל אמו לא ברכה.

[11]  ראה.