שלום וברוכים הבאים לפרק מספר 407 [!Authentication Required] של רברס עם פלטרפורמה - התאריך “היום” [ההקלטה] הוא ה-11 באפריל? . . . כן, 11 באפריל! לרגע לא הייתי בטוח, היה נראה לי שעבר הרבה יותר זמן מאז הפרק המהולל של ה-1 באפריל - שעכשיו אנחנו כבר יכולים לספר שלא הכל שם היה אמת [בינתיים . . .].היום יש לנו את העונג לארח את דניאל מחברת Acumen - שלום דניאל!(דניאל) אהלן, מה העניינים? (רן) ברוך הבא.אנחנו הולכים היום לדבר על נושא, שהאמת שקצת יצא לנו לדבר ולגעת בו בפרק שעבר [406 Smart software delivery with Yishai Beeri from LinearB], ואנחנו הולכים להכנס אליו מזויות נוספות - הנושא של פרודוקטיביות של מפתחים, כלים שיכולים לעזור לפרודוקטיביות, אולי גם נדבר גם על איך מודדים ומשפרים וכו’.



אבל קצת לפני זה - דניאל, בוא ספר לנו: מניין באת ולאן אתה הולך?

• (דניאל) בסדר גמור - אז הרקע שלי ב-30 שניות 
• [רעיון לפודקאסט חדש?]
• אני כיום בן 37, אבל מגיל 5 אני דבוק למחשב
• יצא לי לעבוד לפני הצבא במיקרוסופט, יש לי כמה סיפורים מאוד מצחיקים משם - זה היה “שלהי ה Dot-com” . . .
• אח”כ הייתי ב-8200, 6 שנים
• אחרי שיצאתי משם עבדתי בכמה סטארטאפים, הייתה לי חברה משלי שעשתה פרוייקטים
• אני תמיד צוחק על עצמי שהקריירה שלי היא אג’ילית - ניסיתי להיות גם שכיר ואז גם Contractor - ואז החלטתי שאני בעצם רוצה להיות יזם, אז כל כל זמן פשוט שיניתי.
• יצא לי להקים כמה סטארטאפים, התמזל מזלי גם למכור אחד מהם, ב-2015 [Nextpeer → Viber]
• ו - Acumen זה הפרויקט החדש שלי, שאני מריץ עם עוד שני שותפים כבר קרוב לשנתיים.
• (רן) ושם אתה בתפקיד של . . . 
• (דניאל) אני ה-CTO של החברה.

(רן) אוקיי, מעולה.(אורי) עכשיו אולי תספר לנו קצת על Acumen?

• (דניאל) קצת על Acumen . . . אז Acumen זה רעיון שאני מסתובב איתו בראש כבר כמה שנים טובות, כל מה שקשור באיזור הזה שציינת, רן, על Productivity של צוותי פיתוח.
• יצא לי לעבוד בהרבה מאוד חברות, גם כ- Contractor וגם כעובד, ולראות הרבה מאוד סגנונות של עבודה ולראות, בעצם מניסיון אישי, מה עובד ומה לא עובד, אילו דברים כדאי לעשות ואילו פחות.
• מה שרציתי, בעצם, נטו בשביל עצמי, בצורה “אנוכית” לחלוטין, זה כלי שיעזור לי לנהל את המפתחים שלי בצורה יותר טובה.
• זה משהו שמאוד חשבתי שחסר - כי הייתי מגיע לישיבות עם אנשים מ-Sales או מ-Marketing, והייתי רואה את הכלים הפנומנליים שיש להם, לא רק לניהול ה Day-to-Day שלהם אלא גם לניהול של האנשים ממש - 
• אתה רואה על אילו קמפיינים הוא אחראי, ואיך זה מתקדם, ומה ה-Spent ואיך אנחנו משבוע לשבוע עושים איטרציות (Iteration)
• וזה פשוט היה פנומנלי.
• ואז אתה מגיע עם ה-Jira שלך והכמה פילטרים שעשית, וניסית לגרד קצת מידע מפה ומשם - ואז אתה בסוף, ב-Bottom Line, אתה נותן איזושהי תחושת בטן של מתי משהו יסתיים ובזה נגמר הסיפור שלך.
• (רן) זה מזכיר לי את ה . . . אני חושב שזה היה מערכון של החמישייה הקאמרית, אני חושב - של “פותחים רואים”:
• [מתאים לחמישייה, אבל זה ספציפית של שי ודרור]
• מגיע הבחור למוסך ושואל “כמה יעלה התיקון?” ועונים לו “לא יודע - פותחים ורואים”.
• זה מתגלגל, ואז הולך המוסכניק לרופא השיניים ובסופו של דבר . . .
• (אורי) ואז למוסכניק היה כאב בשיניים, והוא הלך לאותו אחד, שהיה הרופא, ושאל ו . . . “אתה יודע - פותחים, רואים” . . .
• אז כן - זו התשובה שכנראה שכל מי שעבד פעם בצוות פיתוח שמע, בנימה כזו או אחרת - “כמה זמן ייקח הפיצ’ר? - לא יודע, פותחים ורואים” . . . במקרה הטוב.
• (דניאל) במקרה הטוב . . . לפעמים פותחים ולא רואים, אז זה לא משנה כל כך.

(רן) אז אתה אומר שבתור מנהל פיתוח, הרגשת שחסרים לך כלים שראית בעולמות אחרים - עולם ה-Marketing לדוגמא, או ה-Sales, והחלטת שאתה רוצה לבנות לעצמך כלי כזה?

• (דניאל) החלטתי שאני רוצה לבנות לעצמי כלי כזה
• התחלתי לחלוטין במשהו מאוד בסיסי, שהתחיל לשאוב לי קצת דאטה - קצת מ-Jira, קצת מ-Git, ופתאום צפו כל מיני תובנות מעניינות, שלא שמתי לב אליהן קודם.
• למשל - היה לי איש בצוות, שלא היה מסיים דברים בימי שני . . . בצורה ממש מצחיקה.
• זה בנאדם שהיה עובד בחו”ל, לא היה עובד בארץ, אז הסופשבוע שלו היה נגמר ביום ראשון - וביום שני, לא משנה על מה הוא היה עובד, זה בחיים לא היה נגמר . . .
• כאילו, לעולם לא - אתה מסתכל על המספרים ואתה אומר “איך זה יכול להיות?”
• התשובה, כנראה, היא שזה סוג של Ramp-up מהסופ”ש וזה . . .
• אז פיתחתי לעצמי איזושהי יוריסטיקה כזו, שאם Task לוקח למשל יומיים, והוא עובד עליו בשישי - אז בשני זה לא יסתיים . . . זה יגמר בשלישי.
• והייתי פוגע, ממש ממש טוב - רוב הזמן.
• וככה, דברים קטנים כאלה, שאתה מגלה כשאתה חופר קצת מתחת לפני השטח, אתה יכול לחשוף התנהגויות
• מה שציינתי עכשיו זה על גבול הטפשי, אבל אתה יכול ממש, ב-Scale יותר גדול, לעזור לצוות לעבוד יותר טוב.
• (רן) אבל מה שאתה אומר זה שאולי, אם תשאל את המפתח - נגיד שאותו המפתח, שהיה בארה”ב - אם תשאל אותו “מתי תסיים?”, הוא כנראה יגיד לך “יום שני”, כי הוא מעריך שזה יומיים, וכנראה שהוא לא מודע ל-Bias שלו עצמו, שאתה שמת לב אליו, בדוגמא הזו - 
• הוא לא מודע ל-Bias שלו עצמו, ולכן הוא לא ייתן לך הערכה נכונה
• אז אתה אומר, “מהסתכלות מלמעלה" על מפתחים - נעשה את זה ככה, בהכללה - אתה יכול לראות דברים שאולי הם לא רואים.
• (אורי) אבל זה הכל ברמה מאוד אינדיבידואלית . . .
• (דניאל) זה, ספציפית, היה ברמה אינדיבידואלית - אבל יש גם דברים שאפשר לגלות שהם ממש ברמה הצוותית, זאת אומרת - 
• איך צוותים עובדים ביחד?
• מה קורה כשנכנס Junior לצוות? 
• איפה אתה רואה את העלות Onboarding שלו אותו בנאדם חדש?
• היום, ב-Acumen, אני יכול, למשל, לספר שהגיע אלינו איזשהו ג’וניור לחברה, ואני רואה בדאטה, ממש במוצר שלי, על הסניורים, בדיוק את אותה “תקורה” של Onboarding
• ואני יודע עכשיו שכשאני רוצה להביא עוד ג’וניור - ואני רוצה להביא עכשיו עוד מפתח חדש לחברה שהוא ב-Level הזה  - אני רוצה להוריד את התקורה הזו.
• ואני יושב עם האנשים האלה ואני אומר להם “שימו לב - איך אני ראיתי כמה שזה היה, כמה זה עלה לנו - איך אני מוריד את העלות הזאת?”
• מה היה קשה ב-Onboarding, שאני יכול עכשיו להשקיע בזה קצת ו”להקליל” את התהליך הזה?

(רן) אז תראה: אני, בעבודה שלי - חלק מהדברים שאני עושה פה ושם זה, נגיד, מנתח אפקטיביות של קמפיינים.

• עכשיו, נניח שאני רואה שיש איזשהו קמפיין, שאני רואה שאפקטיביות שלו ירדה - זה יכול להיות מאלף סיבות שבעולם:
• זה יכול להיות בגלל שהכסף שזרם אליו לא זרם נכון
• זה יכול להיות בגלל שבדיוק היה איזשהו חג, או איזשהו סופשבוע ארוך, או איזשהו שינוי . . . 
• קורונה, אתה יודע . . . כל מיני דברים כאלה.
• זה יכול להיות אלפי גורמים, אלפי סיבות שיכולות לגרום לאיזשהו “טוויסט בעלילה”
• איך אתה יודע שזה דווקא אותו ג’וניור? איך אתה מבודד את המשתנים הללו? איך אתה יודע שאותה ירידה בפרודוקטיביות נגרמת, ספציפית במקרה הזה, דווקא בגלל הכניסה של אותו ג’וניור?
• (דניאל) נכון . . . אין ספק שההסתכלות פה היא רב-מימדית
• אתה לא יכול לבוא ולהגיד “הנה, יש לי את ה-מטריקה האחת, שלפיה . . . “ - איזושהי נוסחא סודית שאני יכול להגיד לך אם דברים זזים טוב או זזים לא טוב, או כמה מהר.
• אנחנו מחלקים את זה להרבה מאוד מימדים, ומאוד קשה לבודד, אני מסכים.
• בסופו של דבר זה בני אדם, ואי אפשר לבודד כלום [אפילו לא תחת איום של מגיפה עולמית, מסתבר . . .]
• גם ניסויים בכלכלה הם לא באמת ניסויים, כי מנסים לבודד עד כמה שאפשר . . .

(אורי) השאלה היא האם יש אפשרות לעשות את זה מדעי או מדיד, כמו קמפיין, שמריצים ב-Online Marketing - וכמה זה . . . וואלה, אתה אומר “כן, יש לי עכשיו הרבה גיוסים, וזה לא משנה אם זה Junior או Senior - כנראה שלמי יש שנכנס יש איזושהי תקורה”, ואני פשוט יודע שתיהיה לי את “התקורה” הזאת ויהיה לי Slow-down בביצועים של הצוות - אני לא יודע כמה Slow-down, אבל אני יודע שיהיה Slow-down, אז בואו נתכנן לזה?אני יודע שאני (אורי) למשל, לא מעמיס גיוסים על אותו צוות, הרבה גיוסים, כי אני יודע שמעל מספר מסויים זה פשוט יהרוג את הצוות.

• (דניאל) כי זה “Taxing”, יש לזה עלות . . . נכון
• אני יכול לבוא ולומר שזה . . . התהליך עצמו, של למצוא את הסיבתיות, זה קשה - וזה עיקר העבודה שלי.
• אני בעיקר מתעסק, בתור CTO של החברה, בעיקר מתעסק עם הצד ה-Research-י, ואני עוזר לאנשים אצלנו שעובדים ב-Data Science לבוא ולעשות Surfacing (להציף) לדברים האלה, שיעזרו למדוד את זה בצורה מדוייקת.
• ו-Onboarding של מישהו חדש זה מהו שאנחנו יכולים ממש לבוא וכן לראות אותו.
• אני יכול לתת לך דוגמא נוספת - בקורונה, במיוחד בסגר הראשון וגם קצת בשני, רואים ממש את הירידה בפרודוקטיביות של כל מי שיש לו ילדים, ועלייה בפרודוקטיביות של כל מי שאין לו ילדים [אתם מחזיקים כזה דאטה?!]
• ממש כתבנו על זה בלוג-פוסט, ואז שחררנו גם את הדאטה, כדי שאנשים יבואו ויבדקו.
• זה משהו שלחלוטין אפשר לראות.
• עכשיו, אפשר לבוא ולהגיד שזה קשור להרבה גורמים - וזה נכון: 
• זה קשור לעבודה מהבית וגם פתאום יש שקט וגם פתאום כולם . . . 
• במהלך הקורונה היה מעיין Boost כזה של  . . . באמת התפנה הרבה מקום, אין Commute לעבודה, אני יכול לבוא וישר . . .
• (אורי) אין את ה-Xbox במשרד . . .
• (דניאל) אין את ה-Xbox במשרד, אין את הקפה . . .  אני ממש יושב עם עצמי כל הזמן.
• ובאמת אתה רואה את זה על מפתחים עם ילדים - אתה רואה אותם פשוט לא מצליחים לבוא ולתת זמן אפקטיבי בכתיבת קוד, כי היו להם כל הזמן Interrupts - 
• אתה ממש רואה את זה בדאטה - את החורים שנפערים במהלך היום של הבנאדם.
• ואתה יודע שזה Interrupts, כי אין שום סיבה אחרת, אם אותו בנאדם שיושב במשרד באותן שעות היה כנראה עושה עבודה רציפה [באמת?]

(רן) אז בוא רגע נחזור רגע אחורה בסיפור - אתה אומר שאתה, כמנהל, נניח בחברה הקודמת - ראית שחסרים לך כלים ורצית לכתוב אחד לעצמך, ובסופו של דבר באת ואמרת “אוקיי, הגיע הזמן לעשות מכל הסיפור הזה חברה”.ספר לנו קצת על איך אתם היום - כמה אנשים אתם? באיזה שלב של החיים אתם נמצאים היום?

• (דניאל) אנחנו גייסנו סבב Seed של קצת פחות מ-$7M
• אנחנו היום כ-18 אנשים, יושבים בתל אביב, ככה באיזור הסטארטאפים המגניב של שכונת מונטיפיורי, כמו שאני אוהב לקרוא לו.
• החברה היא כמעט בת שנתיים
• יש לנו כמה עשרות לקוחות, שכבר היו איתנו - חלקם מההתחלה, חלקם הצטרפו תוך כדי למעיין בטא-סגורה שעכשיו היא כבר יחסית פתוחה, זאת אומרת - אפשר לפנות אלינו ואנחנו מאוד שמחים לקבל חברות אלינו למוצר.
• רצים על הרבה דאטה, עם הרבה Research, הרבה דברים מעניינים שאנחנו מצליחים - וגם לפעמים נכשלים - לעשות.
• יש גם דברים שרצינו לעשות וגם לא הצלחנו, אז  . . .

(רן) ומי בדר”כ הלקוח שלכם בחברה - זה ה-Team-Lead? המפתחים האינדיבידואלים? ה-CTO? ה-VP Engineering? מי באופן טיפוסי?

• (דניאל) זה ממש משתנה, בהתאם לגדול החברה, אם החברה היא קטנה יחסית . . . 
• כשהתחלנו את החברה, ישבנו עם הרבה מאוד אנשים, כי רציתי לוודא שבאמת, אם אני מצליח איכשהו להביא את הפתרון הזה, אז יהיה מישהו שיקנה אותו בסוף
• וישבתי עם כל מיני אנשים, גם בארץ וגם בחו”ל - גם ב-Valley, גם בלוס אנג’לס, גם בניו-יורק - ממש עשינו סיבוב חובק-עולם, יש לי מסמך ענק עם ראיונות עם איזה כמעט 80 אנשים - וזה משתנה מאוד מחברה לחברה.
• יש חברות שזה ה-VP
• יש חברות שזה ראשי צוותים, שממש רוצים
• יש חברות שזה מנהל קבוצה, שפתאום אמרו לו - חיצונית - “תקשיב, קורים דברים” . . . אתה קצת איטי, או יש התדרדרות . . .
•  או פתאום . . . יש חברות, אנחנו רואים את זה לאחרונה אצל הלקוחות שלנו - גיוסים מאוד מאסיביים של כסף, שמובילים לגיוסים מאוד מאסיביים של אנשים - שמוביל . . .  אני רואה אותך ככה, מהנהן בראש . . . - זה מוביל, בסופו של דבר, לחוסר יעילות ולבעיות Onboarding וכל הנגזרות של זה.

(רן) דיברת מקודם על מדידה של פרודוקטיביות - אמרת “אני רואה שאנשים שיש להם ילדים בבית, אז בזמן הסגר הפרודוקטיביות שלהם יורדת” - אבל איך מודדים את “הפרודוקטיביות” הזו?(אורי) “מי שהיה פרודוקטיבי בערב שבת - אוכל אותה בקורונה” . . . [סטיקר חובה ל-Reversim Summit 2021](רן) כן . . . מה ההגדרה של פרודוקטיביות בכלל? איך אתה מודד? הזכרת מקודם Jira ו-Git, אם אני לא טועה - אבל מה אתה עושה איתם?(אורי) מאיפה הסיגנלים?

• (דניאל) מאיפה הסיגנלים . . . אז בעצם, אנחנו . . . יש לי איש Data Science בחברה, שהוא מוביל הרבה מאוד דברים, ובין היתר הוא גם עוזר לנו להתחבר מאוד לאקדמיה.
• יש לנו גם לא מעט פטנטים - חלקם ציבוריים, חלקם פחות - וספציפית על “האיך” שאנחנו עושים את זה, אז יש כמה מאמרים אקדמאיים שאנחנו השתמשנו בהם
• אנחנו מחלקים את זה לכמה מימדים - את חלקם אנחנו מודדים, ואת חלקם אנחנו אומרים ישירות לחברות: 
• “חבר’ה, אתם צריכים לעשות את זה לבד, כי אנחנו לא יכולים לדבר עם האנשים שלכם בשבילכם, זה קצת מעבר ליכולת שלנו.
• אני חייב להגיד שהמימד הראשון, שהוא בעיני גם הכי חשוב, וזה אולי נשמע טריויאלי, אבל . . .  - זה Employee Satisfaction.
• צוותים שהם אפקטיביים וטובים - העובדים בהם מרוצים. 
• זה פשוט . . . אם יש את הקורלציה הכי טובה באקדמיה למה הולך עם מה - זה פשוט זה.
• מן הסתם לא ב-Scope של המוצר שלי, אבל אני אומר, דבר ראשון, לאנשים - “חבר’ה, הדבר הראשון לבוא ולבדוק זה האם העובדים שלכם מרוצים”.
• אם מישהו רוצה משהו לשפר, אז זה הדבר הראשון שאני הולך ואומר לו לעשות.
• (רן) אבל, אתה יודע - אם אנחנו כבר באקדמיה: Causation is not a Correlation . . .
• (דניאל) זה נכון - אבל אני מכיר מעט מאוד צוותי פיתוח כושלים, שהעובדים בהם כולם מבסוטים . . . זה נראה לי פשוט מצב לא טבעי כל כך.
• (רן) כן . . . אז לפי ניתוח שלך, השביעות רצון היא הגורם להצלחה?
• (דניאל) לא הגורם, זה הולך יד ביד . . .
• (רן) יש קורלציה . . . אנחנו לא יודעים להגיד מי גורם למה, אבל אנחנו יודעים להגיד שיש קורלציה . . .
• (דניאל) חד-משמעית יש קורלציה, כאשר ארבעת הנדבכים האחרים . . . אז זה מתחלק - 
• הראשון זה באמת משהו שאנחנו קוראים לו Performance - שזה אומר האם המפתח “שדחף קוד”, האם הקוד עושה את מה שהוא אמור לעשות? . . .

(רן) רגע, בוא נחזור שנייה - אמרנו שצוותים שמחים, אבל התחלנו ב”איך מודדים” . . . איך אתה מודד צוות שמח? אתה עושה להם סקרים כל יום ראשון?

• (דניאל) לא כל יום ראשון, אבל אתה צריך  .  . . אתה יודע, זה כבר עניין של כל חברה בפני עצמה.
• איך היא מודדת את הטמפרטורה של ה-Mood של הצוותים שלה
• זה יכול להיות . . . אני יכול להגיד לך איך אנחנו עושים בחברה שלי - אנחנו עושים המון One-on-Ones, ואנחנו דואגים תמיד . . . אנחנו שומרים על פתיחות וויש לנו Core Concept בחברה של שקיפות - זאת אומרת שהכל משוקף תמיד לכולם - וזה מאוד עוזר.

(רן) אוקיי, אני מבין איך ברמה התרבותית אתה עושה את זה - מה שהתכוונתי לשאול זה איך הכלי שאתם בונים יכול לעזור בזה?

• (דניאל) זה דווקא מימד שהוא, כמו שאמרתי, מחוץ ל-Scope של הכלי שלי . . . 
• אני אומר - דבר ראשון, אם מישהו מזהה שיש לו צוות שהוא רוצה לשפר אותו, לך דבר עם האנשים שלך, דבר ראשון.
• מכאן והלאה זה כבר דברים שאנחנו מודדים עם המוצר שלנו
• אז הדבר הראשון זה Performance - שזה כבר “האם הקוד עושה את מה שהוא אמור לעשות”, שלזה יש הרבה מאוד אינדיקטורים - 
• זה מתחלק ל-Quality, בסופו של דבר, שאומר האם יש הרבה באגים? האם יש הרבה בעיות? האם ה-Deploys הולכים חלק? האם יש בעיות Performance? - זה הנדבך הראשון.
• (אורי) אלו דברים שאתה תקבל מ-Jira ומ-Git ו . . .
• (דניאל) כן, אלו דברים שאנחנו מקבלים מ-Jira ו-Git וממערכות של CI/CD . . .
• הדבר הנוסף הוא Activity - שבין כל המדדים הוא הכי Rough כזה . . . זה פשוט “הנפח” של מה שקורה:
• יש הרבה Pull-requests או מעט Pull-requests? יש לך הרבה טיקטים (Tickets) או מעט טיקטים?
• זה לא נועד כדי, כזה . . ליישר את ה-Scale של זה
• (אורי) שזה, דרך אגב, גם תלוי-תרבות, גם תלוי-צוות . . . תרבות של צוות - ואולי גם במפתח עצמו.
• (דניאל) נכון
• (רן) אבל מצד שני, אולי כשאתה עושה קליברציה (Calibration) פר-צוות, ואז אתה רואה שינוי ביחס לקליברציה שלך, אז אתה יכול . . .
• (אורי) עוד פעם - זה גם יכול . . . לעבור מפתח מצוות לצוות ולשנות את הקליברציה.
• (דניאל) נכון . . . המערכת שלנו, לא ציינתי את זה - היא מאוד קסטומבילית (Customizable), זאת אומרת - כל פרמטר ניתן לשינוי, עד לרמת הבנאדם
• זאת אומרת שאני . . . יש צוותים שעובדים בצורה [מסויימת], ויגידו לי “אנחנו עובדים בסייקלים קנבנים (Kanban Cycles) של שבוע, ואנחנו עובדים בספרינטים (Sprint) של Scrum של שלושה שבועות - ואפשר לקסטם (Customize) הכל אצלנו.
• והמערכת יודעת, לפי הפרמטרים האלה, באמת לבוא ולתת את המידע הנכון, ובעצם להנגיש אותו.
• שני הדברים האחרונים, אם אני מנסה שנייה לסגור את ה-Thread שפתחתי מקודם - אז אחרי שאנחנו מסתכלים על זה, אנחנו מסתכלים על Efficiency, זאת אומרת - כמה זה “קל” לעשות שינוי ב-Code base?
• שזה לפי Deploys, לפי לפי מהירות, כמה Hand-offs צריכים, כמה Coordination בין צוותים . . . 
• אני כן אגיע . . . בסופו של דבר, כל האספקטים הללו נותנים לנו, בעצם, את היכולת להנגיש Insights, ולהציף בעיות ל-Stakeholders, ברמה היומית
• הכלי שלי הוא לא כלי ל-Analytics - אנחנו לא “זורקים” גרפים על המשתמש ואומרים לו “לך חפש”
• אנחנו . . . בעצם מה שאנחנו מנסים להביא פה זה כלי יומי, שכל מנהל - החלום שלי זה שדבר ראשון שהוא מגיע למשרד, או אפילו בבית - הוא פותח את זה דבר ראשון על הבוקר, מבין באילו דברים הוא צריך לטפל בהם . . .

(רן) אז מה שנקרא Actionable Insights - דברים שאפשר לפעול לפיהם . . . אז תן דוגמא: אני מנהל, קם בבוקר, פותח את Acumen - מה אני יכול לראות? איזה סוג של הצעות יש לכם להציע?

• (דניאל) אז יש לא מעט . . . זה יכול להיות משהו מאוד בסיסי כמו “זיהינו ש-Task מסויים מתעכב” או שזיהינו שאיזה Pull-request “נשאר יתום” ואף אחד לא רוצה לעשות לו Review - זה דברים ממש “Basic”.
• וזה יכול להיות עד רמה מאוד מתקדמת, שזה נמצא, אני חושב, עדיין ב-Research, אבל - אני, על בסיס הדאטה שלי היום, בגלל שאני יושב על כל הדאטה הזה, ואני יודע לא מעט - אני יכול לבוא ולהגיד “שימו לב - יש לי פה מפתח שעובד על איזשהו משהו, ויש Probability גדול מ-75% שהדבר הזה יעשה Bug” . . .  זה משהו שלפי הדאטה שיש לי היום אני יכול להוציא.
• [ואז תגובה בסגנון Minority Report? אפשר לתחקר באג שעוד לא נכתב? . . . ]

(אורי) יש מצב שאתה יכול לזהות פרוייקט ש . . . מה שנקרא “מתחפר”? - לא יגיע לסיום בזמן, לא יגיע לסיום בכלל . . . כולנו יודעים מה זה - פרוייקט שמתחפר או מפתח שמתחפר, או נוטה להתחפר . . . 

• (דניאל) אז יש כמה הגדרות ל”מתחפר”, ואנחנו מזהים לא מעט מהן . . . 
• (רן) אם מדברים בהסתברויות, אז כבר 70% שכן . . . כ-Prior . . . 
• (דניאל) כן . . . בתור התחלה התשובה היא “כן”, עכשיו בוא נדבר על אולי למה לא . . .
• אז טאסקים (Tasks) שמתחפרים - יש מלא כאלה, יש מלא סוגים.
• יש כאלה שעוברים מלא ידיים, למשל - אם Task עובר מלא ידיים, זה סימן מאוד רע.
• אם ב-Task יש הרבה ויכוחים, ב-Comments, אז יכול להיות שיש בעיה הגדרתית, ואז, אתה יודע . . . ה-Product אולי רצו משהו אחד, המפתח עשה משהו אחר - מתווכחים, משנים, מזיזים, פותחים שוב פעם - זה תמיד מוביל לבעיות.
• (אורי) כמו הנדנדה על העץ - זה מה שה . . .
• (דניאל) הפוסטר של הנדנדה על העץ, בדיוק . . .
• (אורי)  . . זה מה שהלקוח קיבל . . .
• (כן  . . . ובאופן כללי, אנחנו יודעים גם לזהות “ביצות בקוד” - יש איזורים בקוד, שתשאל כל מפתח והוא יגיד . . . תשאל אותו “ב-Repository, איפה צריך להיזהר Extra?” - אז תמיד יש את הקבצים האלה . . .
• אז אם נגעת באחד מהם, כנראה שאתה הולך לא לקבל דברים נחמדים בהמשך . . .
• (רן) אתה הולך לאכול אותה . . . אתה עוד לא יודע את זה, אבל אתה הולך לאכול אותה . . .
• (דניאל) אתה עוד לא יודע את זה, אבל ב-Probability . . .
• (אורי) . . . אתה מתפתה לעסקאות ברחוב . . . 

(רן) אז, בעצם, אתה אומר - הכלי בעצם עוזר למנהלים, ברמת ראש הצוות והלאה, אולי “להבחין במוקשים בזמן” - אולי לעקוף אותם, אולי לנטרך אותם, לשפר את היעילות של הצוות שלו.אבל אני חושב שבאופן טבעי, אנחנו כבני אדם - ועכשיו אני שם את עצמי במקום של מפתח, אוקיי? - אם אני יודע שיש איזשהו כלי שבא ומודד כמה Pull-requests אני פותח, כמה באגים אני פותח, כמה אני סוגר, כמה אני מתווכח על פיצ’ר או לא . . . אז יש לי מעיין תחושה כזו של . . . אתה יודע - “האח הגדול שומר” . . .ואם אני יודע שהאח הגדול שומר, אז או שאני אנהג קצת אחרת, או שאני אנסה קצת לעבוד עליו, לעשות Gaming למערכת הזאת -  כדי שאני “אצא טוב”, כדי שאני לא אהיה זה שעיקב את הפיצ’ר בדרך החוצה . . . יצא לכם להיתקל בדברים כאלה?

• (דניאל) אני רוצה להגיד שכן, אבל כאילו . . . זה משהו שהוא באמת . . . 
• תראה, אנחנו תמיד באים ואומרים שמי שרוצה לפתוח ל-Engineers שלו Accounts במוצר שלנו  - יכול, וזה חופשי ויש את כל ה-Permission sets, 
• ובכלל - אנחנו בעד שקיפות, כמו שאמרתי קודם
• מצד שני, המערכת שלנו היא לא מערכת HR, זאת אומרת - אנחנו לא באים להגיד לך מי טוב או מי לא טוב.
• כי אנחנו רואים את זה גם בדאטה - יש מפתחים מעולים, שהם כוכבים בצוות שלהם, ואתה פתאום מעביר אותם צוות ואתה רואה - הבנאדם לא מתקדם . . . .
• וזה קשור ל-Code bases, זה קשור לכמה דוקומנטציה (Documentation) יש, זה קשור לכמה קל לעשות שינויים - וזה לא תמיד קשור . . .
• אז זה לא מעיד על הבנאדם Per se - צריך תמיד להסתכל על הרבה מאוד מימדים כדי באמת להבין מה קורה.

(אורי) יש כבר קילומטראז’ מספיק למערכת, כדי שמפתחים יעשו לה “Gaming”?

• (דניאל) תראה, כל מערכת - אפשר לעשות לה Gaming . . . אם לא היה אפשר, אז כל תעשיית הסייבר שלנו, פה בישראל, הייתה פושטת את הרגל, אבל . . .

(אורי) לא, כי במקומות ש . . . תמיד יש את המקומות שמודדים פרודוקטיביות - טיק-טיק-טיק - מוצאים את המקום ל . . .המפתחים יודעים שמצפים מהם לכתוב שורות קוד . . .

• (דניאל) אז שורות קוד זה משהו שהוא יחסית זניח, אבל אם אתה אומר לי עכשיו שעשו לך Gaming - המפתחים הקטינו את הטאסקים (Tasks), עשו יותר Deploys, היה להם פחות באגים . . .  
• אז באמת, אני אומר - אוקיי, אם בסופו של דבר זה הגיע למוצר וזה עושה טוב, אז כנראה שעשינו את העבודה שלנו, לאו דווקא עשו לנו Gaming . . .
• (אורי) בדיוק . . .
• [ד”ר יובל נח הררי והחיטה שבייתה את האדם?]
• (דניאל) אני לא נתקלתי בבעיה כזאת אצל אף לקוח . . .
• (אורי) שזו נקודה טובה - בהרבה מאוד מערכות אתה אומר “אני מפחד שיעשו לי Gaming למערכת, אבל ב . . . יש, כאילו, אנשים, אנשי פרודקט, שלא מבינים שבמקום שאתה עושה Gaming ומפיק מזה תועלת טובה - זה עושה את העבודה . . .
• (דניאל) נכון, אין ספק.
• (רן) אתה אומר - “אדרבה - תעישו Gaming, זה רק יעשה יותר טוב למוצר”.
• (אורי) “המערכת תיקח אתכם להיות מפתחים יותר טובים”
• (דניאל) אין ספק

(רן) אחד הנושאים שהרבה פעמים עולים, כשמפתחים - אגב, דיברנו קודם על קורונה וילדים - זה היכולת להכנס לריכוז, היכולת “להכנס ל-Zone”, היכולת לעבוד בצורה שקטה - וככה דיברנו קצת לפני ההקלטה על המאמר של Paul Graham שקוראים לו, אם אני לא טועה, Maker’s Time vs. Manager’s Time [ כמעט . . . זה Maker’s Schedule, Manager’s Schedule], שבו הוא בא ואומר “תקשיבו - יש שני טיפוסים של עובדים בחברות: יש מנהלים ויש יצרנים - Makers”.

• ה-Makers צריכים זמן שקט -
• הם צריכים כמה שיותר זמנים, שה “Mean Time Between Meetings” יהיה כמה שיותר גבוה, ככה שיהיה להם כמה שיותר זמן להיכנס ל-Zone , ולא כל פעם יעשו להם Interrupts
• ככה שאם יש לכם פגישות, אז תנסו לצרף אותן אחת ליד השנייה, כדי למנוע Interrupts.
• לעומת זאת, ה-Managers - התפקיד שלהם זה להיפגש, והם נפגשים כל היום . . .
• אבל אתם, המנהלים - אל תתבלבלו, ותחשבו שה-Makers, המפתחים, פועלים כמוכם.
• (אורי) או שכשהם לא בפגישות, הם לא עושים עבודה, או שהם לא יצרניים . . .
• (רן) כן

אז זה נושא שאמרת [דניאל] שגם אתה מתחבר אליו, ותהיתי (1) ברמה האישית איך אתה מתחבר ו(2) האם גם במוצר יש לכם איזושהי פריזמה על זה?

• (דניאל) אז אני יכול להגיד, ברמה האישית - ה-Essay הזה של Paul Graham מאוד השפיע על איך שאני מנהל את הזמן שלי
• אני הייתי בהרבה פוזיציות בחיים, גם בתור מנהל וגם בתור Contributor - ואני מכיר שאנשים שמסוגלים פשוט לבוא לשבת מול מחשב ולהיכנס ל-Zone תוך דקה.
• יש לי מפתח כזה בחברה, אני אישית לא יודע איך הוא עושה את זה. 
• לי לוקח זמן  . . . אני צריך איזו חצי-שעה . . . נכון שתמיד אומרים איזה רבע-שעה? לא, אני צריך חצי-שעה, להיכנס ל-Flow.
• וזה מאוד חשוב לא לשבור את ה-Flow הזה
• מה גם ששמתי לב על עצמי, שאם יש לי פגישות, וחצי שעה רווח בין הפגישות, אז אתה לא באמת עושה שום דבר משמעותי עם הזמן הזה . . . זה זמן שהוא באמת הולך למות, לפחות אצלי.
• (רן) זמן פייסבוק, Dude . . .
• (דניאל) כן . . . אז אצלי זה Jira, אימיילים וזה . . . מן כזה Fluff . . .זה לא באמת 
• אז מאוד התחברתי לנקודה הזאת, ואני גם מאמין מאוד גדול בזה, מבחינת סידור הלו”ז אצלנו בחברה - מבחינת Meetings
• נגיד - אצלי יודעים שלא מזמנים אותי לאף פגישה בבוקר, זה ה-Maker-Time שלי
• ה-Manager’s Time זה אחר הצהריים
• והשתמשתי גם בצמד המילים הזה כדי לתאר איזשהו מדד שאנחנו מוציאים - אנחנו יודעים, לפי הדאטה שאנחנו שואבים מכל המערכות, למפות את היום של מפתח טיפוסי, ואנחנו יודעים לבוא ולהגיד, עבור כל מפתח, כמה זמן הוא עבד על כל דבר
• בצורה שהיא אמנם יוריסטית וקצת סטטיסית מקומות מסויימים, אבל בצורה שהיא מדוייקת ממש לא רע
• כל בנאדם שאומר לי “אין סיכוי”, אני אומר לו “בוא תנסה” - ומשתכנעים די מהר שזה עובד יחסית, רוב הזמן
• לא בהכל, אבל ברוב הדברים
• ואנחנו משתמשים במטריקה הזאת כדי לבוא ולהראות כמה זמן בפועל Task-ים לוקחים, כי לפעמים אנחנו לא יודעים למדוד בדיוק לפי הזמנים ב-Jira, כי הזמנים ב-Jira הם Self-reported, ואתה יודע - יש את הסיפור על המפתח שפותח 200 טאסקים וסוגר את כולם חודש אחרי באותו יום, אז זה מעיין “מיש-מש” כזה.
• אבל אנחנו יודעים למפות ממש את העבודה עצמה - ומתוך הדבר הזה אתה יודע גם להסיק אם Tasks לוקחים יותר מדי זמן או פחות מדי זמן
• או שאתה יכול פשוט לנרמל, תוך כדי שימוש במטריקה הזאת, הרבה מאוד חוקים שאנחנו יכולים לבוא ולהגדיר.
• והמטריקה הזאת - חשוב להגיד שהיא פר-מפתח, זאת אומרת שאין פה איזה . . לבוא ולהגיד שלי משהו לקח  3 שעות ולך 4 - זה לא בר-השוואה . . . 
• אלו 3 שעות של דניאל ו-4 שעות שלך.
• [הקומיטים שלי טובים]
• (אורי) נראה לי שגם . . . למשוואה הזאת, מעיין אם ראיתם את זה בדאטה - של Maker’s Time ו-Manager’s Time - כשיצאנו כולנו ל”חופשת הקורונה” . . .
• בסדר, לא חופשה . . . 
• הרבה אנשים, קודם כל, שמו לב לזה שהם עובדים הרבה יותר - גם כי המחשב פתאום יותר זמין, גם כי פתאום אין Commute
• אבל אני חושב שהריחוק גרם לזה שהרבה דברים שהיו “רגע, אני אשאל אותך שנייה” או “אני אסובב את הכסא ואשאל אותך שאלה” - התחילו להיות פגישות
• ולהרבה אנשים פשוט ה-Maker-Time שלהם “נשתה” . . . 
• עכשיו, תוסיף לזה את “אמא, אני רעב!” ואת “אמא, משעמם לי!” . . . וגם “אבא!”
• (רן) אז אתה אומר שכבר אי אפשר להסתובב אליך ולשאול אותך וצריך לזמן פגישות - ומצד שני, צריך לזמן פגישות, אז זה כבר לא ספונטני, אז יש לך יותר זמן שקט, אז דווקא אתה יכול להיות פה יותר . . .
• (אורי) אני חושב שאנשים לא מזמנים פגישות, כי . . . זה מאוד תלוי מה התרבות
• ומי שהייתה לו תרבות מאוד ספונטנית - פתאום קיבל איזו “סטירה”
• ומי שלא ידע לעבור ל”מה שאני לא חייב עכשיו, אני יכול לעשות ב-Offline, או שאני יכול לעשות באמצעים א-סינכרוניים” . . .
• (דניאל) מה שקורה ב-Remote - ואני מאוד מתחבר למה שאמרת - מה שקורה ב-Remote זה שבעצם שינינו את הכלכלה של העבודה - 
• הפכנו את הקומיוניקציה (Communication) למשהו שהוא “עולה יותר”, 
• ואתה אמרת “אם מישהו רגיל להיות ספונטני” - זה מישהו שרגיל שזה זול . . . זול לי לבוא ולהרים את הראש ולצעוק לרן “תגיד, ה-Build לא זה . . . סידרת את הסיפור עם הזה? . . .”
• ועכשיו, פתאום, כשאני צריך ונתקעתי עם ה-Build - הפעולה הראשונה שלי כנראה לא תיהיה לבוא ולפנות לבנאדם ו”לצעוק לו ב-Slack”, אפילו אם יש לי Slack . . . 
• אלא - הפעולה הראשונה שלי תיהיה כנראה לבוא ולבדוק, ואולי טיפה לנסות להסתדר לבד.
• כי פתאום - העלות של ה-Communication שלי עלתה . . .
• וחברות שידעו למנף את זה, ידעו לבוא ולהגיד - “אוקיי, בואו נדאג שאנחנו יודעים לתקשר טוב מאוד לכל בנאדם מה אנחנו רוצים שהוא יעשה” - אלו החברות שבאמת הרוויחו הרבה בקורונה.
• שבסופו של דבר, הן אמרו לאנשים שלהן: “יש לכם יותר זמן - אבל פחות Communication”.

(רן) נחזור, רק לרגע , לנושא הקודם - פשוט עדיין מסקרן אותי, ה-Maker וה-Manager - אז נשמע, לפי התיאור שלך, שאתה אומר “אני יודע להבין מתי הבנאדם עבד ועל מה” - נשמע גם מתבקש להתחבר ל-Calendar  . . . תהיתי האם זה משהו שאתם עושים?

• (דניאל) יש לנו POC של זה . . . אני מודה שזה עוזר בקצת כדי לשפר את האלגוריתם, אבל לא במספיק כדי שאני באמת אבוא ואגיד “וואו! אנחנו חייבים את זה” באמת . . .
• (רן) אני מניח שגם זה מאוד תלוי-תרבות, כי יש חברות שכל הלו”ז שלהן על ה-Calendar, ויש כאלה שממש כלום - ומן הסתם גם הרבה באמצע.

נושא אחר שסיקרן אותי - דיברנו קצת בהתחלה על צוותים שהם שמחים והם פרודוקטיביים, ועל הקורלציה בינהם.יש אולי גם את ה Flip-side של זה - שזה Burn-out, אולי עומס ודברים כאלה - האם אתה יודע, נגיד, להרים דגל ולהגיד “תשמע, נראה שהמפתח הזה, הוא הולך ונכבה . . . בקרוב הוא יעשה Churn ואנחנו נאבד אותו, תפוס אותו לשיחה דחופה”?עכשיו, מן הסתם - גם אם היית יודע לעשות את זה, לא הייתי סומך רק עליך, כי בכל אופן אני גם מנהל, וגם מהצד הHR-י אני חייב להיות חלק מזה, אבל בכל אופן תהיתי האם יש משהו בדאטה שאתה יכול גם למצוא, שיכול לעזור לי, כמנהל, למצוא את האנשים שמתחילים “להכבות” ולהיות Burned-out . . .

• (דניאל) אז כן - אנחנו יודעים לבוא ולהגיד . . . אמור להיות לך איזושהי כמות מסויימת של Maker-time ביום, ואנחנו בהחלט יודעים לבוא ולהגדיר אנומאליה - להגיד “אוקיי, אז יש פה איזשהו שבוע שרן היה באמת . . . “ - או מאוד גבוה או מאוד נמוך, אגב, שזה יכול להעיד על משהו אחר שהוא בעייתי, זה כבר תלוי באותו מנהל, מה שהוא עושה עם זה.
• וגם לראות אם עבדת, למשל, בסופ”ש, בשעות חריגות . . .  זה משהו שאנחנו בהחלט  . . .
• (אורי) . . . ולאורך זמן . . .
• (דניאל) לאורך זמן, כן - כי זה מתחלק גם לשניים: גם אם אתה אומר לי “שמע, דניאל - אני אוהב לעבוד ב 3 בלילה, זו השעה שלי” - אני יכול לומר לך שמהדאטה שאני מסתכל עליו - ואני מסתכל על הרבה דאטה, ויש לי גם דברים ב-Open source ויש לי גם דברים מסחריים - לעבוד ב-3 בלילה, בדרך כלל, מוביל לקוד שהוא לא טוב . . .
• זאת אומרת - אתה תשלם על זה אח”כ בבאגים
• אז אלא אם כן הבנאדם שלך  באמת עובד ומדבר עם לקוח מחו”ל וזה דחוף-דחוף-עכשיו - אז כנראה שהיה כדאי להמתין.
• (רן) כן . . . 
• [ובכן - Don't get bitten in the first place]

(אורי) יש מעיין המלצה דיפולטית (Default) כזאת? פחות פגישות? “תעשו פחות פגישות” . . .

• (דניאל) זה ממש עניין של סגנון  . . זה ממש עניין של סגנון.
• אני, אישית - כולם יודעים אצלי שאני מאוד מאוד . . .פגישות אצלי חייבות להגיע עם אג’נדה, אחרת אני פשוט עושה להן Decline
• זה מאוד, כזה . . . . יש תרבות כזאת שנורא . . . אנחנו מאוד “קלים על ההדק”
• “אני אזמין אותך למשהו . . . בוא! תן לי שעה מהזמן שלך!”
• ואתה יודע - זה . . . אני הפכתי לאבא לפני 3 שנים, הזמן שלי קטן באיזה 50%, לדעתי . . .  ואתה עכשיו צריך להיות מאוד קנאי לזמן שלך.
• (רן) למרות שאני חייב להעיר - אני מסכים עם הגישה הזאת, של “אם אין אג’נדה לפגישה אז אני אדחה אותה”, למרות שאני חייב להעיר שבמקרה הזה - כשעובדים כולם מרחוק, לפעמים צריך את “הפגישות על כלום”
• לפעמים צריך את “הסיינפלד הזה” - את ה-Show about nothing . . . סתם, ככה, לדבר עם אנשים, כתחליף לשיחות Cooler, שכבר לא קיימות
• וזו נקודה, שאני חושב שהיא קצת . . . אני חושב שעוד לא מצאנו, או שאני עוד לא מצאתי דרך לפצות עליה.
• זאת אומרת - כן, פגישות הן נורא strict, יש אג’נדה לכל פגישה, יודעים בדיוק מי optional ומי מגיע וכולם נורא עסוקים, ואוטוטו 14:00 והילדים מגיעים מהגן, וחייבים להספיק . . . .
• מצד שני - אין את ה-Cooler-time אף פעם.
• (אורי) זה, נראה לי, יהיה פרק מעניין בפני עצמו, שנצטרך לעשות, אולי עוד כמה חודשים, על אסטרטגיות יציאה מהקורונה.
• (דניאל) אז אני יכול לחלוק איתכם אחד, שהיה לנו בזמן הקורונה, אם אתה רוצה . . .
• אין מה לעשות - Cooler-time לא יהיה לך, יהיה לנו “פסאודו-Cooler-Time” . . . 
• אבל מה שאנחנו באנו ועשינו זה שעלינו כולנו על שיחת Zoom, שפשוט נמשכה כל היום . . . . וכל אחד כתב קוד.
• ואתה יכול להיות גם על Mute וגם על בעצם על “השתק” - אתה גם לא שומע, אבל אם בא לך לשמוע אז אתה מדליק . . . 
• אתה יכול לדבר, אתה יכול להגיד על מה אתה עובד, אתה יכול סתם לקשקש, זה סתם . . . 
• כאילו אתה בחדר עם עוד אנשים - ועובד  . . . רוב הזמן זה שקט, לפעמים זה שיחות של חצי-שעה-עשרים-דקות כזה, קצת מוציא מהלהיות לבד בחדר ומול המחשב כל הזמן.
• (רן) ועשיתם את זה במשך כמה זמן?
• (דניאל) זה שרד כמה שבועות טובים, זה באמת היה נחמד מאוד, דווקא, כשזה היה.
• יש לנו מפתח שמאוד דרש Virtual presence Device אחרי זה, כי הוא נשאר בבית עוד הרבה אחרי, אבל הוא מאוד נהנה מזה, יותר מדי, אולי . . .

(רן) עכשיו אתם בעצם כבר חזרתם למשרדים?

• (דניאל) אנחנו חזרנו למשרדים, אבל לנו יש את היתרון שאנחנו קטנים יחסית
• אני הגעתי מחברה גדולה, שעזבתי כמה חודשים לפני כל הבלגן, ואני יודע שאצלם, למשל, זה היה מאוד קשה לאנשים, שאמרו להם “תלכו הביתה, ואתם לא חוזרים עוד שנתיים” בעצם.
• (רן) תראה, יש כאלה שבשבילם זה דווקא היה קל, אני חושב שכל אחד קיבל את זה אחרת
• אבל בטוח שיש אנשים שבשבילם זה גם היה קשה.
• (אורי) אני חושב שזה קודם כל אינדיבידואלי בין האנשים - 
• הזכרנו פה ילדים, לא ילדים . . . הרבה מאוד מהרווקים מצאו את עצמם בדירת שותפים בתל-אביב, כשהמקום היחיד שיש להם לעבוד זה מהמיטה . . . ופתאום עם מי הם מדברים כל היום? או . . . זה לא קל.
• ולא נדבר על ה . . . טוב, ההורים, נגיד, ראו לא מזמן את האופק כשהילדים חזרו למסגרות, אז פתאום “וואלה! יש לי כמה שעות טובות של שקט”
• אבל כולם רוצים לראות אחד את השני, לפחות כמה פעמים בשבוע.
• (רן) כן . . . טוב, בסוף דיברנו על קורונה . . . אפילו שלא תכננו.
• (דניאל) אני חושב שאנחנו נדבר על זה עוד שנים, זה  . . . אנחנו עוד נספר לילדים שלנו סיפורים על התקופה הזו.
• (אורי) זה יהיה ה . . . ”מלחמת המפרץ”?
• (דניאל) זו מלחמת המפרץ שלנו, בדיוק . . . 

(רן) מעולה, דני - אז אנחנו ממש ככה לקראת הסוף . . . יש עוד נקודות שרצית להזכיר, שעוד לא יצא לנו להזכיר?

• (דניאל) בטח . . . אם מישהו שומע את זה, ומנהל צוות פיתוח ומעוניין לנסות את המוצר - יכול לפנות אלי פשוט - [email protected] 
• או ללכת לאתר ולהירשם, אנחנו מאוד נשמח
• לא משנה באיזו שיטה אתם עובדים, אנחנו נעבוד איתה.

(רן) מעולה, תודה! דרך אגב - לא אמרת על שום מה השם . . . מה זה “Acumen”?

• (דניאל) זה . . . 
• (אורי) לא יודע, לי זה יצא “האיש העקום”, אבל . . .
• (דניאל) “האיש העקום” . . . אז לא, האמת היא שזו מילה די מגניבה באנגלית, אין הרבה שזה בעצם “מעיכה” כזו שתי מילים ביחד.
• זו מילה אמיתית, כן? זו לא מילה שאני המצאתי . . .
• זה פשוט Accuracy ו-Men . . . זו בעצם היכולת לקבל החלטות חכמות בדומיין ספציפי - וזו בדיוק ההגדרה שלנו.
• (רן) יפה, והדומיין היה פנוי . . . אה, זה io. . . . אוקיי, בסדר, עדיין מכובד . . .
• (דניאל) זהו . . . Acumen.com זה לא  . . .

(רן) תענוג - תודה רבה שבאת - בהצלחה!
הקובץ נמצא כאן, האזנה נעימה ותודה רבה לעופר פורר על התמלול