יזמי אינדי היא תופעה שצוברת תאוצה - יזמים מרימים סטארטאפ שלם לבד, מהקוד ועד לשיווק. איך הם עושים את זה? ואיך הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק? הפעם מתארח שגיא, מייסד OpenSay ו Indie TLV, קדמי לשיחה על התופעה שיכולה לשנות את השוק.

יצא לכם פעם לתהות איך חברה קובעת למי מתאים טייטל Senior או Staff? או איך זה נראה תהליך הסדרה של לבלים בפיתוח? מה ההשפעות החיוביות ומה הסיכונים של תהליך מורכב שכזה? הפעם בעושים תוכנה עמית וחן נותנים לכם הצצה אל מאחורי הקלעים של התהליך בחברות שונות - מסטארטאפים עד לגוגל, דרך העיניים שלהם ושל אורחים מהתעשייה.

מהפכת ה-AI בפיתוח התוכנה מביאה עמה כלים חדשניים המסייעים במגוון משימות, מהשלמת קוד ועד תכנון ארכיטקטוני. נתונים מראים שכלים אלו מגדילים את הפרודוקטיביות באופן משמעותי, עם שיפור של עשרות אחוזים ביעילות. אולם, מתחת לפני השטח מסתתר אתגר משמעותי - הקושי של כלים אלו להתמודד עם פרויקטים גדולים ומרובי משתתפים. בפרק זה, גלעד שוהם חושף את מגבלות הטכנולוגיה הקיימת ומציע גישה חדשה להתמודדות עם האתגרים.
האזנה נעימה, עמית בן דור.

שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תוכנה", אני מארח את חן פלדמן לשיחה כנה ומעמיקה על הצד האנושי והפחות מדובר אולי, של עולם ההייטק – התמודדות עם משברים, לחץ וחרדה.

בפרק חן שיתף את סיפורו האישי. מהרגעים שבהם היה בשיאו המקצועי ועד המשברים הפתאומיים ששינו את מסלולו. נדבר על איך הצליח לזהות את הסימנים המקדימים לעומס, איך בחר לשתף אחרים בתהליך ההתמודדות שלו ואילו כלים פרקטיים אימץ כדי לבנות מחדש איזון בין הקריירה לחיים האישיים.

במהלך הפרק נצלול לנקודות שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות איתן כמו החשש מלשתף, תחושת השחיקה ואיך דווקא שינויים קטנים בחיי היומיום יכולים לחולל שינוי גדול. הפרק הזה הוא הזדמנות לעצור לרגע, לקחת נשימה עמוקה וללמוד שאפשר לעבוד קשה ולהצליח, אבל גם לדעת לשים גבולות ולעזור לעצמנו.  
זה פרק שכולו על איך אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה, יכולים להרגיש טוב יותר בתוך העשייה האינטנסיבית שלנו.


האזנה נעימה,  
עמית.

חן פלדמן ר״צ פיתוח תוכנה בפורטר, מגיש הפודקאסט "סופטסקילס": https://open.spotify.com/show/60mlCVFCg55t8YM1LMG83L?si=c7gD17btTzeJPxGS95jj1g

קל מאוד לבנות את ה-80% הראשונים באפליקציות מבוססות LLM, אבל ה-20% האחרונים ממש לא פשוטים.
בפרק הזה, אני, עמית בן דור, מארח את אלמוג באקו – יזם בינה מלאכותית בעל ניסיון עשיר בהקמת סטארטאפים ובבניית אפליקציות מבוססות מודלי שפה גדולים. יחד ננסה להבין למה כל כך קשה להפוך תוצאה ראשונית ומרשימה לאפליקציה יציבה שמגיעה לפרודקשן, ולמה עבודה עם LLM היא לא רק הנדסה, אלא דורשת גם חשיבה מחקרית.


במהלך הפרק נדבר על האתגרים, הפרקטיקות, והפרדיגמות שמובילות להצלחה, כולל עקרונות משולש ה-LLM ותובנות מעשיות מאלמוג עצמו. ניגע גם בסיפורים מהשטח ונציע דרכים להתמודדות עם המורכבויות שבשילוב המודלים הללו במערכות אמיתיות. פרק חובה לכל מי שמתעניין ב-AI Engineering ובפיתוח אפליקציות מתקדמות.

האזנה נעימה,
עמית.

בירת ההייטק המקורית של ישראל היא לא הרצליה פיתוח או רמת החייל. זוהי פתח תקווה! איך קרה שכל ספקיות האינטרנט של שנות התשעים ישבו דווקא שם? למה כבל האינטרנט התת ימי MED-1 הגיע דווקא אליה? מדוע היא מחזיקת שיא העולם בתקיפות סייבר לראש? ואיך ייתכן שפסטיבל האוכל הכשר של פתח תקווה, לא קיבל תעודת כשרות?


בפרק המיוחד הזה, שבו אני נפרד מן הפודקאסט "עושים תוכנה" כמגיש, אחרי שלוש שנים, ומעביר את שרביט ההגשה הלאה, אירחתי את הכוכב הבלתי מעורער של כס האורחים – רן בר-זיק – לשיחה פרועה על ההקשרים הטכנולוגיים המפתיעים של פתח תקווה, ועל שלל עובדות מדהימות וסיפורי אימה, שנולדו בעיר הזו. בר-זיק הוא פתח-תקוואי מסור, ויש לו ידע בלתי נדלה, על פיתוח תוכנה, על האינטרנט, וגם על פתח-תקווה. האם ידעתם, למשל, שבר-זיק הוא אביר מפתחות של איגוד האינטרנט הישראלי? שמשרדיו נמצאים כמובן… בפתח-תקווה?


האזנה נעימה,
בועז לביא

איך מלמדים מודל שפה להבין מה חשוב בשיחת מכירות? מדוע מודלי שפה מתבססים על סיינפלד כשמבקשים מהם דאטה על שיחות עסקיות? איך נעזרים במומחי תוכן כדי לייצר פרומפטים מדויקים? ולמה לא פשוט למדוד פרודוקטיביות של מתכנתים?

יעקב אקל הוא מנהל חטיבת AI Platform בחברת גונג – המפתחת כלי AI שמסייעים לארגונים לעבוד בצורה טובה יותר עם לקוחותיהם. דיברנו איתו על האתגרים שבבניית מודלי שפה לצרכים ספציפיים, על הרגעים שבהם הוא מבין שמשהו סוף סוף עובד, או לפעמים, נכשל, על המיזוג ההולך ונשלם בין בני אדם למכונה, וגם על המחקר האנתרופולוגי האישי שלו ברשת החברתית טוויטר, כלומר - X.

פרק בשיתוף גונג.

האזנה נעימה,
בועז לביא

מודלי השפה הגדולים כובשים את עולם הפיתוח – אבל עם הכוח הרב שלהם מגיעים גם סיכונים. בדאטה שעליו הם אומנו יש לפעמים תוכן בעייתי; משתמש יצירתי עלול לחלץ מתוכם מידע רגיש; ובכלל –  ניתן לעשות איתם שימוש שעומד בניגוד למטרות המוצר או החברה. איך מתגוננים מפני כל זה? 

ניב רבין, Principal Software Architect בסייברארק, הגיע לאולפן יחד עם עמיתו לחברה, רן בר-זיק (שאותו אין צורך להציג) ויחד דיברנו על טכניקות הגנתיות בעבודה עם מודלי שפה גדולים. מה עושים Guardrails ואיך עובדים איתם? איך מונעים ממשתמשים להכניס פרטים שלא כדאי שיכניסו, כמו מספרי תעודת זהות? כיצד נעזרים במודל שפה נוסף, לצד המודל הבסיסי, כדי לשמור ולפקח על מה שנכנס ויוצא? ואיך כל זה קשור לקומיקס של xkcd?

האזנה נעימה,
בועז לביא

עליית הבינה המלאכותית מעוררת שאלות עצומות, מלהיבות וגם מפחידות: על עתיד העבודה, האנושות וכדור הארץ. אבל למה שלא פשוט נשכח מכל זה, ניקח מודל שפה גדול (או קטן) ונחבר אותו איכשהו לעציץ? או לכיור? או לפח זבל? או לאסלה? 

בפרק הזה מתארח שוב רן בר-זיק, האיש שממוטט את כל החומות שבין האדם למכונה. המתקנים המופרכים שהוא בונה בבית שלו, להנאת (או לאימת) בני משפחתו, כבר הפכו לשם דבר ברשתות החברתיות, אך אלו לא רק אנקדוטות. בר זיק משתמש ב-רספברי פיי ובמיקרו-בקרים, מתנסה עם סנסורים ומאמן רשתות נוירונים, ומפיח חיים בבאזזוורד החדשה: AIoT. הבינה המלאכותית של הדברים. לטענתו – כל אחד ואחת יכולים גם הם לעשות את זה. אם אתם מפתחים בעיסוקכם, הערך המוסף יהיה גדול במיוחד. ואולי גם תוכלו לשוחח סוף סוף עם סל הכביסה.

האזנה נעימה,
בועז לביא

לינקים:
לפרק הקודם עם בר-זיק בנושא - מכונת המשאלות הקטנה:https://www.osimhistoria.com/software/ep97-raspberry-pie

להרחבה עדכנית של בר-זיק על התחום, באתר שלו:https://internet-israel.com/?p=11323

הפרק המיוחד הזה של עושים תוכנה כנראה לא יעזור לכם או לכן לעשות ריפרקטורינג לקוד, או לנהל את הענן שלכם בצורה חסכונית יותר. אבל הוא מעניק הצצה אל אחד המאמרים המוזרים ביותר בהיסטוריה של הבינה המלאכותית, ואולי יצליח לפתוח לכם כיוונים חדשים בחשיבה על קוד ופיתוח תוכנה. הוא עוסק בשפה הודית עתיקה בשם סנסקריט ובעובד נאסא אמריקאי, שספק אם היה קיים. האזנה נעימה!