The following issues are discussed by Dayan Raskin in this week’s episode:

1) Someone suffering from diabetes drinks sweet apple-juice; does he say a brocho? [1]

2) In error, I bought some non-Cholov Yisroel products. May I give them to a Jewish neighbour who uses non-Cholov Yisroel?[2]

3) I was at a bar mitzvah celebration in Yerusholayim, where for Shabbos lunch we were served was hot fish and hot chicken. I was told by the Arab waiter that they had put those foods in the oven that morning. I am puzzled because of: a) the placing of food in the oven on Shabbos; b) the heating of fluids. Is it true that Sefardim rule leniently on all of the above?[3]

4) When the foods were heated for a Sefardi, is an Ashkenazi permitted to benefit?

5) What is the origin of the custom for a woman after having given birth, that her first excursion from her home is to go to Shul to hear Kedusha or Borchu?[4]

6) Is there an issue with drinking water that was left uncovered overnight? [5]

7) I have learned that when bentsching with a mezuman, it is correct for the leader to recite the first brocho aloud. Why is that not followed in our community?[6]

8) I’m working as a Mashgiach for the kosher kitchen on a cruise-liner. May I carry freely on the ship on Shabbos, or must I make an Eruv?[7]

9) At a Bris held on Shabbos after Musaf, what is the procedure regarding Kiddush?[8]

________________________________________

[1] ס' שערי הברכה פי"ג ס"ד ובהערה.

[2] אנציקלופדי' תלמודית ע' לפני עור (כרך לז ע' שכה); פסקים ותשובות סי' קיט אות יג.

[3] בשו"ע סי' שיח ס"ד פסק שבמשקין שנצטננו יש בישול אחר בישול. ובסט"ז שם מתיר להניח אינפנאדא נגד המדורה מקום שהיד סולדת בו. הלבוש הגיה שצ"ל "שאין היס"ב". וכדבריו נקט אדה"ז בסדורו. ראה שבת כהלכה פ"ג בביאורים אות ח.

ולענין מעשה שבת: בשוע"ר סי' רנג סכ"ג אוסר עד בכדי שיעשו אם עברו על איסור דרבנן לד"ה. והרי החזרה לתוך התנור אסורה לכו"ע.

לאידך, כשנעשה איסור דאורייתא אבל יש מתירין לכתחילה – מותר בדיעבד. בנדו"ד: אילו הי' רק סמוך לאש היינו מתירים בדיעבד.

[4] שערי אפרים שער ב ס"ד, ובכ"מ. שרשי מנהג אשכנז ע' 399. וראיתי מי שכ' שעניית 'ברכו' הוי כעין ברכת הגומל שלה.

[5] ראה שו"ע יו"ד סי' קטז ס"א; שוע"ר סי' ערב ס"א.

[6] ראה שוע"ר סי' קפג סו"ס י – שי"א לברך בלחש עם המזמן, והעיקר -שישמעו ברכת הזן מפי המזמן. ויש בזה הבדל כשמזמנים בי', שאז יש בזימון עצמו ברכה - ראה קצות השלחן סי' מה הע' יט. וראה פסקי תשובות שם אות טו שלימד זכות על המנהג לברך כ"א לבדו. תורת מנחם כרך ע ע' 10.

[7] ראה פסקי תשובות סי' שע אות יג; שלחן מנחם ח"ב ע' קפא.

[8] ראה שוע"ר סי' רעג ס"ט; פסקי תשובות שם אות יא.