1)     Our Chabad House is launching a Charidy campaign in two weeks time. My father-in-law loaned a substantial amount of money to a colleague and he said: “Don’t forget the upcoming Charidy”. Was that a charge of Ribbis? [1]

2)     In a non-Chabad Shul, when the Chazan says Birkas Kohanim, should I [quietly] say Omein - as per our minhag, or should I say כן יהי רצון – as per the Shul’s minhag?[2]

3)     Similarly, in Kaddish – should I answer בריך הוא or Omein? [3]

4)     A Yisroel became a father on Shabbos afternoon. At Mincha he wishes to make a מי שבירך for his wife and the newborn. Is that done after שלישי before Hagbeh?[4]

5)     The front of our house has a large gate that rolls to the left to allow a car to enter. Within that there is a small door that has a lintel. Is a Mezuza required?[5]

https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=87050815139

Index to previous Panorama Shiurim: PanoramaIndex 2 - Google Docs

[1] ראהס' תורת ריבית פ"כ סכ"ג. אכן בנדו"ד לא נקצבה התחייבות על סכוםמסוים.

[2] בסדור (ע' שכד הע' 759)הארכנו בביאור הכרעת אדה"ז לענות 'אמן'. ועתה ראיתי בשו"ת ארץ צביח"א סי' ל שהש"ץ הוא שלוחם של הכהנים.

בזה יבואר מנהג ההסתכלות בכיוון הש"ץ בעת הברכה, כדין"פנים אל פנים" של ברכת כהנים. ולהעיר מלקו"ש ח"י ע'  40הע' 22 דאינהו דאניסי הם בכלל "פנים אל פנים". ואילו בשוע"ר סי'קכח סכ"ג להוכיח מדין עיר שכולה כהנים, מכלל ש"פנים אל פנים" אינולעיכובא. ויש ליישב, שבשוע"ר קאי על הכהנים, ואינהו לא אניסי.

הש"ץ אינו מברך פנים אל פנים – י"ל דאניס [שלאיחשבו שמתיימר להיות כהן].

[3] ב' האופנים, בטוש"עסי' נו ס"ב, שוע"ר שם ס"ו. בסי' רש"ס: 'בריך הוא': פשרה.

[4] אנו מדייקים שברכת הגומל לאתפסיק בין הקריאה לקדיש (ספר המנהגים ע' 14, על פי שיחת י' שבט תשכ"ג –תו"מ חל"ו ע' 134 ואיך). ומסתבר לדייק כן אף במנחה של שבת. בתו"משם מתלבט על ברכת הגומל לפני ברכת התורה. וי"ל שמכיון שנקרא ועלה לתורה, איןמתאים שיתעסק תחלה בעניינים צדדיים. וא"כ ה"ה בנדו"ד. ואולי כדאישיעשו 'מי שבירך' לפני שיקראו אותו לעלות לתורה.

בדבר ברכת שפטרני, להעיר שאדה"ז בירך ביום ה'והבר-מצוה – אדמו"ר האמצעי – עלה לתורה במנחה של שבת (לקוטי דיבורים ח"בע' תרכ ואילך).

[5] בס' פתחי שערים (אותיותרמו-ח) הביא דעות לפטור (כי המשקוף אינו בר קיימא) ולחייב (כי משמש כדלת בעת שהשערהגדול סגור). ולכן יש לקבוע מזוזה, עכ"פ בלא ברכה.