​1)    The Shai laMora Sidur writes that in an early print of the AR’s Sidur (Berditshev 5578), the word Shabbos in the Amidah and Kiddush is vowelized with a Komatz: Shabbos Kodshecho. This seems more accurate than the nikud in most Sidurim: Shabbas Kodshecho. Comment?[1]

2)    I need to buy a new Tallis. Is there any difference whether I buy from a local supplier or I buy online from overseas?[2]

3)    May we celebrate a Siyum Sefer Torah during the Three Weeks?[3]

4)    We are taught that Malochim can’t handle prayers in Aramaic, but this isn’t a concern when there’s a Tzibur. Why is the 1st יקום פורקן said even without a Minyan?[4]

5)    Between early Maariv with a minyan or on time alone, how should I choose?[5]

6)    An outside group rents a room in our premises to hold meetings each Shabbos. How do I avoid their payment being Schar Shabbos?[6]

7)    On Shabbos, may I dip in a pool (for Mikveh) wearing swimming trunks? [7]

8)    In the context of Heter Iska, is it permissible to commit tomonthly payments?[8]

9)    Feedback re. a lender suggesting to his borrower to contribute to the Charidy appeal of the lender’s son: [9]

10)  Feedback re. shorter bentsching for those who struggle with the full version:[10]

[1]  הניקוד בפתח הוא כבנחמי' ט, יד. אבל אין הפירוש "שבת שלהקודש", אלא תיבת "קדשך" היא תואר של השבת. כמו "חצרותקדשך" = "החצרות הקדושות". וכ"כ המו"ל במילואיםלסדור ר"ש סופר (ע' קעט,  מילואים לע' 291) עפ"ד הרד"ק בס'המכלול (ליק פח, ב) על סגנון לה"ק שלפעמים תבוא תיבת השימוש שלא על הסדר.[בזה מובן הקמץ של "שבתות קדשך" במנחת שבת].

[2]  דיני הקדימה לישראל ולבן עיר וכו' הובאו בשוע"רחו"מ דיני מכירה ס"ה. אך כתבו האחרונים דהיינו במחיר שווה או בהבדלמועט. וע"ע שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קכט, וש"נ.

[3] לפי המחבר (סי' תקנד ס"ב) איסור נישואין הוא מןר"ח ואילך. אבל לדידן אין זה מן הראוי – ראה שלחן מנחם ח"ג ע' מח.

[4] במשנה ברורהסי' קא כתב שלא לומר שום 'יקום פורקן' ביחיד. אכן הבחנה זו ראיתי בסדור דפוספרנקפורט תנ"ז, וכ"כ אדה"ז בסדורו, וכן הוא בכמה סדורים מאוחרים.ויש מי שהציע להבחין בין בקשת צרכיו לבין ברכה, והרי מפורש בשוע"ר סי' רפדסי"ד ש'יקום פורקן' היא ברכה, לא בקשה. אכן באור זרוע (סי' נ) מיישב משוםשנאמר ברבים, משמע דס"ל לא לאומרה ביחיד.

[5] צמח צדק חידושים עלהש"ס ג, א.

[6] אם המשכיר מתחייב לתת גםשתי', אז הוי הבלעה – ר​אה פסקי תשובותסימן שו אות יא.

[7] בנתיבים בשדה השליחותח"ג ע' 35 הבאתי מי שמתיר – לצורך טבילה. ואילו באגרות משה (אה"ע ב:יג)אוסר לשחות בבגד, משום סחיטה.

[8]  בקצש"עסי' סו ס"ה כתבתי שנוסח היתר עיסקא שם אינו לפי אדה"ז, שאסר לכתוב הוספהחודשית. אבל במסגרת השלחן שם סק"ד כתב דלא מיירי אדה"ז בהיתר באופן שלהתפשרות. ראה דברי הרב שבתי טאיאר נ"י בהערות התמימים ואנ"ש – מלבורן, סיוןשנה זו.

[9] ספר תורת רביתפ"ד ס"ו, ע"פ רמב"ם הל' מלוה ולווה פ"ה הי"ג. אךלהעיר שבס' ברית יהודה (פי"א הע' מג) מתיר ללווה לתת מתנת-בר-מצוה לבן המלוה.אלא ששם לא היתה בקשה על כך מן המלוה.

[10] נוסח מקוצר – מאתר של הרב ברוין שליט"א. יש שהציעהלומר "בריך רחמנא". יש גם APP של הסידורשאומר התפלות בקל.