​1)  In Tehillim 135 we have the phrase: נחלה לישראל עמו, whereas in #136 it saysנחלה לישראל עבדו. Why the difference?

2)      A Kohen was married to a NJ woman. She died recently. Is he now eligible for Birkas Kohanim?[1]

3)      On Sunday of Chol HaMoed we leined אם כסף תלוה את עמי instead of קדש לי כל בכור. What should we lein on Monday: the correct reading for the day (אם כסף תלוה את עמי) or the reading of yesterday (Kadeish)?[2]

4)      Over Chol haMoed, after Krias haTorah we recite Ashrei+ uVo leTziyon. At what point is the Sefer Torah lifted to bereplaced in the Oron?[3]  

5)      A Gabbai employed a bochur to do a serious clear-up in the Shul. In the process, the bochur discovered an expensive pen. May the bochur keep the pen for himself?[4]

6)      Can one designate the Eruv Tavshilin in the evening of Erev Yomtov (Tuesday night)?[5]

7)      We have a guest for the Seder who is not Shomer Shabbos, but doesn’t violate Shabbos publicly. May we serve him/her non-mevushal wine? [6]

8)      How much time need I spend in order to Daven Mincha with a Minyan? [7]

9)      Where our Hagodo has חמץ או מצה, other Hagodos have חמץ ומצה. Please enlighten.[8]

10)  Feedback to צעקה and זעקה. Shoftim(10:17) has ויצעקו as a call to arms?[9]

To sponsor a Shiur – to honour a special occasion -contact: [email protected]

[1] מבואר בשו"עאו"ח סי' קכח ס"מ, ובשוע"ר שם סנ"ג, שאינו חוזר להכשרו עדשידור מנשים הפסולות לו.

[2] בביאור הלכה (ר"סתצ) מביא שבפמ"ג (שם א"א ג) הביא מהפר"ח (שם ה – בשם ס' ערך לחם)שבימי חוה"מ ישלים מה שחיסר. בשוע"ר (שם ס"ט) הביא את הפר"ח,אף כי לא מפורש בדבריו שלמחר יקרא את של אתמול.

[3] מפורש בסדור אדה"זלהחזירו אחרי "אשרי, ובא לציון". ושאני ר"ח שאז מפסיקים בלאו הכיבכדי להחליף התפילין וכו', לכן יש מחזירים בהקדם. וראה דברינו ב'סדור רבנו הזקן עםמקורות ציונים והערות' ח"ג ע' א'סג הע' 64. אכן כן נהגו ב-770, שכ"קאדמו"ר זי"ע המתין על הבימה עד אחרי הגבהה וגלילה, ואז החזירו הס"תלארוה"ק והרבי צועד מאחורי הס"ת. ואולי שאני התם, כי עד שהובא הס"תלהיכלו כבר הספיקו הקהל לגמור 'ובא לציון'. משא"כ בביכ"נ קטן.

[4] במג"א סי' קנד סקכ"ג הביא מס' אגודהדהוי למוצאה, כי אין יד להקדש. וע"ע פתחי חושן הל' אבידה פ"ט הע' לה.

[5] מסתבר שניתן לערוך עירוב תבשילין גם בלילערב יו"ט (תו"מ תשמ"ז ח"ד ע' 426, אבל בהסתייגות ברורה). וישפוסקים שהורו שאין לעשות כן (ס' עירוב תבשילין הערוך(ח"ב ע' ג) בשם שו"ת להורות נתן (מועדים ח"ג ע' רנ אות ד – כי מצותהכנה לחג מתחילה בהשכמה, ואז הוא הזמן לערוך העירוב). מענה בכי"ק – בקובץהעו"ב גליון א'עג. שם מקיל ליוצא לדרך. ואולי הכוונה במענה ק', שמכיון שהואעסוק כבר מבערב בהכנה ליו"ט, לכן גם ליל ערב יו"ט מיקרי ערב יו"ט.וע"ע פס"ת תקכז הע' 184.

[6] ראה דברינו בנתיבים בשדההשליחות ח"ג ע' 48.

[7] ראה פסחים מו, א;שוע"ר סי' צ סי"ז; משנ"ב שם ס"ק נב. תהל"ד שם מקשה מסי'קסג ס"א שמצריך ד' מילין.

[8] כנוסח דידן הובא ב'שינויינוסחאות' בגליון המשניות וכן ב'הגדה שלמה' (כשר) ע' י. והוא הנוסח היותר מובן.

[9] מלבי"ם תהלים קז:ד.בס' שופטים שם, וגם שם יב:א הוא בלשון הפעיל, וי"ל שלכן נבחר הביטוי החזק.​