​ 1)      As a sideline I research topics and write up my conclusions, for which I am paid per hour. Is it okay for me to invoice for hours of research done on Shabbos?[1]

2)      Does a disused doorway, blocked by furniture, still need to have a Mezuzah?[2]

3)      In the verse "לא יכבה בלילה נרה", some Sidurim have BaLayloh, others have VaLayloh:[3]

4)      How do I calculate Maaser for investments that keep onreinvesting their profits?[4]

5)      How should Hashem’s name be said when praying in English: some Sidurim have HaShem, other A-do-noy, L-rd. Which is preferable?[5]

6)      This Friday is Rosh Chodesh. If we start the meal early, do we say Yaale veYovo as well as Retzei in Birkas haMozon?[6]

7)      Is there a concern of Yichud for one travelling alone by bus intercity?[7]

8)      Correction to story about Friday-night Minyan bizmanoh in Long Beach NY: [8]

To sponsor a Shiur – to honour a special occasion -contact: [email protected]

[1] ראה שמירת שבת כהלכתהפכ"ח סס"ד שכאשר העבודה הוא חלק מהתחייבות רחבה, זה נקרא 'הבלעה' ומותרלקבל תשלום לשעות השבת. וכן יש להבין בשוע"ר סי' שו ס"ט.

[2] ביו"ד סי' רפוסי"ז מבואר שפתח שאין רגילים בו פטור ממזוזה. וראה פתחי שערים יו"ד סי'רפו סי"ז; שכל טוב יו"ד שם ס"ק רמד. ואע"פ שכלי המכיל מ' סאהנחשב כבנין, אבל לא שמענו שלהזיז כלי זה ייחשב כסתירה. בדיני ממונות, העובדא שלאפרץ את הפצימין מראה שעדיין במחשבתו לחזור ולפתוח הסתימה. וכן מצינו לענין התופרכנף הטלית, שלא נפטרה מן הציצית, מטעם הנ"ל.

[3] בכמה ספרים היא דגושה,הגם שהיא סמוכה לה"א של "יכבה", בגלל הטיפחא שהוא טעם מפסיק. ברםבטעמי אמ"ת זו טרחא שהוא טעם מחבר.

[4] נראה שבכל שנה כשרואה כמהרבית הרויח בשנה זו, יפריש 10% למעשר – ראה ס' צדקה ומשפט פ"ה ס"ו.

[5] אחר הופעת סדור תהלת ה'בתרגום אנגלי (תשל"ח) הרעיש רש"פ בוגומילסקי שי' אודות השם 'לארד',שאינו תרגום מדוייק וגם חשש שיכוונו לאותו האיש. כשהראו לרשפ"ב שבחוברת'ברכות ותפלות' שי"ל ע"י המל"ח בתש"ג כתוב "ל-רד",כתב לכ"ק אדמו"ר זי"ע התנצלות על השגותיו, וזכה למענה מפורט (והארעינינו בתורתך, ע' רכד – מהערה"ת מאריסטאוו, שבט תש"מ).  בשנתתשמ"א פנה הרש"פ להרב יאללעס (שו"ת דברי אפרים אליעזר סי' יד) ואלהרב ליעבעס (שו"ת בית אבי ח"ד סי' א), וגם אל הגר"מ פיינשטיין (לפיעדות אחיו, דודי הר"מ בוגומילסקי נ"י בפתח ההגדה שלו - 'כי ישאלך בנך',ושם כתב שהגרמ"פ הסכים על ידו). דיון על שם 'ל-רד' כבר מופיע בשו"תתשובות והנהגות ח"א סי' קכח). כמה שנים אח"כ תירגם הר"ע שוחט אתההגדה וכתב Hashem.כ"ק אדמו"ר זי"ע מעיר כי יש מתפללים באנגלית. ועדיף לכתוב 'לארד'וכל שכן G-d.מענה זה מודפס בלקו"ש חכ"ד (תשמ"ה). משמע דלא חש לכל הנ"ל.בהגדת הרמ"ב הנ"ל מתרגם A-do-noy. הרעיון להכניס השם בלה"ק בתוך תרגוםלעז – כבר מופיע בשו"ת בית יצחק (או"ח סו"ס י). ולענ"ד זהצורם, כעין דין כתב מנומר (ראה שו"ע יו"ד סו"ס רעט). והרש"רהירש בסדורו תירגם הוי' ג-ט, וגם אלוקינו תירגם ג-ט, אלא שבשם הוי' כתב השםבאותיות איטליות.

[6] ראה ספר השיחות תש"דע' 40. והוא דלא כדברי קצות השלחן סי' מז הע' כב. וראה בארוכה נתיבים בשדה השליחותח"ב סי' ג.

[7] בספר דיני יחוד (מאתידידי הרנ"ד דובאוו נ"י) הערה 249 מביא מס' מנחת איש ליזהר מאיסור יחודבקבוצת בנות הנוסעות באוטובוס למקום שאין עוברים ושבים, שיש איסור יחוד עם הנהג.אך שם יש מצב של יחוד, שכולן קבועות במקום אחד. משא"כ ברכבת של רבים, היינוכפתח פתוח לרה"ר, כיון שיש עולים ויורדים תדיר. אך לפי זה יש לשאול, למה איןאיסור יחוד במטוס, כשכל שאר הנוסעים הם פרוצים? והרי מפורש ברמ"א (אה"עסי' כב ס"ה) לאסור בפרוצים אפילו הם עשרה. וצ"ע.

[8] לדברי נין של הרבנעמצאוו, רעיון איחור קב"ש מאוחר הי' זה על דעת הסבא עצמו, לא שכ"קאדמו"ר זי"ע ביקש הדבר ממנו.​