בקיץ 2010 התמודד אלוף אבי מזרחי על תפקיד הרמטכ״ל, יחד עם - ונגד, אם גם לא מסע השמצות - שניים מידידיו, גדי איזנקוט ובני גנץ, ואלוף רביעי שלא היה שותף לחבורתם, יואב גלנט. שנה לפני כן רצה הרמטכ״ל גבי אשכנזי, שסירב למנות את גלנט לסגנו, לבצע הצרחה בין מזרחי שבזרוע היבשה לגלנט שבפיקוד הדרום. לכך סירב גלנט. הוא התמנה לרמטכ״ל - בגלל נכונותו לתקוף באיראן, בעוד שלושת האלופים האחרים מתנגדים לה בהיעדר הסכמה אמריקאית, לדעת מזרחי - והציע למזרחי ולאיזנקוט את תפקיד סגנו. שניהם סירבו ולבסוף בוטל מינויו.

בשלב זה יזם מזרחי שיחה עם ראש הממשלה נתניהו. בדרך אליו התבקש לסור תחילה אל שר הבטחון ברק. שם ניסה מזרחי לשכנעו לחזור בו מכוונתו למנות ממלא-מקום ארעי לרמטכ״ל, עד שיימצא רמטכ״ל קבוע. בכך הצליח יותר מאשר במאמציו להניא את האלוף שחזר ממילואים לסגנות הרמטכ״ל, יאיר נווה, שלא להניח לפוליטיקאים להשתמש בו. לקינוח, זומן ללהב 433, לחקירת חצות בפרשת מסמך הרפז, כשבחדר הסמוך יושב איזנקוט, והחוקרים מצליבים את גירסותיהם.

היו זמנים במטכ״ל, וכל זה עוד בלי לדבר על הפנימיה הצבאית ליד הריאלי בחיפה, שהקנתה לאבי מזרחי מקריית ים ערכים, מוטו (״הצנע לכת״ ו״בהשקט ובבטחה״) והשכלה; אכזבתו מסיירת גולני; שנותיו כקצין זוטר ואחר כך בכיר בשריון; החיים כמאבטח שב״כ בהאיטי של ״בייבי דוק״ ובריוני טונטון מאקוט; הפיקוד על אוגדה 36 במבצע חומת מגן; ושלושת תפקידיו כאלוף, באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בזרוע היבשה ובפיקוד המרכז (שם דיבר מפורשות על ״טרור יהודי״.

מזרחי התאכזב מרה, איך לא, מתיפקוד צמרת צה״ל ב-7 באוקטובר. נדרש תיחקור יסודי של שרשרת הכשלונות, הוא אומר בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״, אך ברור לו שגורם עיקרי היה חטא היוהרה. הוא מתקומם על כך שהרמטכ״ל הלוי והאלופים בתפקידי המפתח לא התפטרו גם כאשר הצבא חזר לשיווי משקלו.

את המונחים החריפים ביותר שומר האלוף במילואים לדרג הפוליטי ובמיוחד לראש הממשלה, שאחריותו עליונה. בחזונו של מזרחי לא ירחק היום, השלטון יופל והאחראים לאסון המתרחש יועמדו לדין. עוד הרבה לפני כן הוא דוחק בהם לחדול מאשליות הישגים צבאיים נוספים, להחזיר את כל החטופים ולכרות הסדרים מדיניים שיביאו לסיום המערכות בעזה ובלבנון. 

הפיק : איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב