את איריס חיים, אמא של יותם אין צורך להציג.

אך עוד לפני השבעה באוקטובר חיה ועבדה איריס באיזור שבין החיים למוות כאחות פליאטיבית, כזו שמלווה חולים סופניים ומשפחותיהם כשהסוף האולטימטיבי (לכאורה) עומד בפתח.

מה השתנה בדרך בו היא תופסת את סוף החיים מאז הטרגדיה האישית שחוותה?

איך מסייעים למשפחה שעומדת לאבד את אחד מיקיריה, מה גורם לאדם להחזיר את נשמתו כשהמשפחה בהפסקת סיגריה? האם אפשר לכופף את המוות ללו"ז של החיים? ומה קורה שם ברגעים שלפני וגם באלו של אחרי?

וגם על דברים מוחלטים מסביב למוות שהוא (לכאורה) הדבר הכי מוחלט, איך היא תופסת את תחום האובדנות ועל השינויים שעברה בצל האירועים, בישראל ובכלל.

הפקה: DABRU