אמיר פרגר מתכנית המחקר של הדה-לגיטימציה ו-BDS על החלטות תקדימיות של בתי המחוקקים באירלנד ובצ'ילה, בנפרד, המטילות מגבלות על קשרים כלכליים עם ההתנחלויות ביהודה ושומרון. מה עומד ברקע למהלכים, כיצד פעלו הרשות הפלסטינית וארגונים התומכים בה לקידום ההחלטות, וכיצד הצליחו דווקא בשתי המדינות הללו להביא למימושן החוקי? בתמונה הרחבה ניתן להצביע על מגמה של ניסיון לפגוע כלכלית בישראל, ובפרט בחברות שפועלות בהתנחלויות. בתוך כך, קיימת אפשרות שמועצת זכויות האדם של האו"ם תפרסם "רשימה שחורה" של חברות ישראליות. האם ישראל ערוכה ושקלה צעדים שנועדו להתמודד עם האפשרות ומה עושה ישראל לגבי צ'ילה ואירלנד? אילו כיווני מדיניות נוספים רצוי שישראל תשקול על מנת להסית את דעת הקהל של הקהילה הבינלאומית לטובתה?