אונבורד- שיחות על פיתוח אנשים וארגונים -Onboard

על כל עובד שמפוטר, ישנו עובד שנשאר בארגון, וצריך להמשיך ולעבוד אחרי שצפה בפיטורים של חבריו וקרא על ה"משבר בהייטק" בכלי התקשורת. אז איך מנהלים את הסיטואציה הרגישה הזו בה חלק מהעובדים עוזבים וחלק נשארים? איך בונים יחסי אמון עם הצוותים שנשארו ואף ממנפים את הסיטואציה כדי להגביר מחוברות ושותפות? איך משתלטים על השיח הקיצוני בכלי התקשורת ושולטים בגלי השמועות?

בפרק, מירב רוזנמן - פסיכולוגית ארגונית המלווה ארגונים במגוון תהליכים ובניהם גם תהליכי פיטורים, ופרופסור יונתן סמילנסקי, HR לשעבר, יועץ לארגונים, ופרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, משתפים מהידע והנסיון שלהם ועונים על השאלות הכי רגישות ונוקבות.

בפרק היום ארחנו את כרמית שילה, שכבר 20 חיה את תעשיית ההייטק הישראלית, כ- HR Executive, חברת בורד ומשקיעה פרטית.

דיברנו על הקשר האדוק בין תרבות ארגונית לאסטרטגיה עסקית, ועל פעולות ה-HR השונות כמו גיוון, הכלה, ופיתוח עובדים - מנקודת המבט העסקית; The ROI of HR.

סקרנו גם את השינויים שעולם העבודה עובר וכיצד הם משפיעים על עולם ה-HR בנושאים כמו גיוס ופיתוח עובדים, ניהול ומנהיגות. ואיך כרמית, כמשקיעה שצריכה להמר על החברה הבאה שתצמח, מזהה ארגונית וחברות בריאות שיאפשרו את הצמיחה העסקית הנדרשת.

אז מה הסיפור שלך? היום אירחנו את אתי אביטל, מומחית סטוריטלינג ומיתוג אישי שמלווה חברות הייטק בפיתוח הסיפור שלהן ושל העובדות והעובדים שלהן. דיברנו על איך אפשר להשתמש במיתוג אישי ברשתות כדי להכווין את עצמנו לקידום הבא או לתפקיד הבא. ומן הצד השני- על הכוח של מיתוג אישי עבור מנהלים מגייסים ומחלקות HR כדי לגייס עובדות ועובדים שמדוייקים יותר לDNA של הארגון. או במילים אחרות - Social Selling.

עובדים רוצים להרגיש פרודוקטיביים ומשמעותיים במקום העבודה שלהם. אבל האמת היא שבמירוץ המטורף שנקרא "סטארט-אפ" זו משימה לא פשוטה בכלל. אז איך מייצרים DNA מקצועי שמבוסס על שיתוף ידע, עבודה עצמאית (ואיכותית) וסנכרון שוטף בין המחלקות? תפסנו את עמרי דור, COO & Co- Founder בסטרטאפ Obligo שגייס עד היום מעל 50M$ ועשרות עובדים לשיחה קצרה על השיעורים שלמד בדרך על גיוס, ניהול, פיתוח ושימור עובדים, מנקודת המבט של ה-COO.

משתתפים:

עמרי דור, אובליגו

Omri Dor, Obligo

יהודית שרביט, ג׳ונו ג׳רני

Judith Charbit, Juno Journey

תקשורת טובה או לחילופין דיסקומיוניקציה בתוך הארגון משפיעים באופן ישיר על סביבת העבודה שיכולה להיות מפרה ומפתחת או תחרותית ומקטינה.

כשאנשים מתקשרים טוב יותר הם שמחים יותר, מחויבים יותר, דבר שמוביל לביצועים טובים יותר ובסופו של דבר להגדלת שורת הרווח של הארגון.

אז היום הזמנו את יפעת גרוס אריאב שמסע הקריירה שלה מתחיל אי שם ב1997 באינטל, ונמשך בעולם ההייטק דרך תפקידים שונים ומגוונים שלימדו אותה הרבה על אנשים ותקשורת בעולם העבודה. עם הידע הזה והתמחות בשיטת התקשורת המקרבת, יפעת מייעצת לארגונים שרוצים לשפר את התקשורת הפנים ארגונית.

כולם מדברים על אנגייג'מנט ובמיוחד אחרי המעבר לעבודה היברידית. אנחנו יודעים שעוב שמרגיש מחובר לארגון מביא תפוקות טובות יותר, נותן ומקבל הרבה יותר ממקום העבודה. א היום נדבר עם דנה פרידלינדר איידינגר מחברת Carbye על איך מייצרים ומודדים מחוברות עובדים לאורך מסלול הקריירה של העובד/ת.

המופע הראשון של למידה ארגונית כפי שאנחנו מכירים את התחום היום, התקיים במהפכה התעשייתית. אז, לראשונה, חברות וארגונים נדרשו להכשיר את כוח העבודה בצורה יעילה ובמסות גדולות. היום בפרק אנחנו מארחים את ינאי זגורי, AVP Organizational Growth בחברת AppsFlyer לשיחה על ההיסטוריה.

דיברנו על התפתחות המקצוע, מהמהפכה התעשייתית ועד היום. על השינויים שהמקצוע עבר מתוך הפרסקטיבות השונות של הארגון והאינדיבידואל וגם, מה הטייטלים בלינקדין מספרים לנו על מקצוע הלמידה הארגונית היום?

פרק היסטורי ומיוחד, שסוקר בצורה רוחבית את התפתחות אחד התפקידים המשפיעים ביותר על שימור ופיתוח עובדים. תהנו!

נכון להיום יש בישראל מעל 13,000 משרות טכנולוגיות פתוחות. המחסור בטאלנט הטכנולוגי מעסיק לא מעט גורמים פרטיים וציבוריים, ומדי פעם גם מדברים על הבאת עובדים זרים כדי לגשר על הפער. לצד הנתון הזה, קחו את הזמן הממוצע של עובד בהייטק שעומד על 20 חודשים וקיבלתם את אחד האתגרים המרכזיים של כל חברה טכנולוגית היום: שימור טאלנט טכנולוגי.

כדי לצלול ולנתח את המצב היום וגם את הפתרונות הקיימים, הזמנתי את מעיין, מנהלת צוות פיתוח בNvidia, מיכאל, מנהל צוות פיתוח בObligo, ומארק שהוא Head of engineering אצלנו בJuno Journey, לשיחה קלילה ופרקטית על פיתוח ושימור טאלנט טכנולוגי.

מוסדות הלימוד בדרום הארץ מייצרים בכל שנה מאות בוגרי תארים טכנולוגים. לאחר התואר חלק חוזרים לעיר שלהם, חלק מתמרכזים וחלק נשארים בדרום. בקמביום, בית תוכנה בירוחם, זה יצר תופעה מעניינת: בכל רגע נתון, כ50% מכוח העבודה הטכנולוגי בחברה מורכב מג'וניורים.

בפרק של היום ראיינתי את שירה זלצר, מייסדת-שותפה בקמביום ירוחם, שהקימה ומנהלת את מערך הHR של החברה. שירה מספרת על יזמות והייטק בירוחם, וכמובן- על יצירת המעטפת שמאפשרת פיתוח ושימור ג'וניורים, בצורה שמחברת את השאיפות של העובד על הצרכים העסקיים של החברה.

אם במאה הקודמת ה"חוזה" בין העובד למעסיק התבסס על שכר, היום ה"חוזה" הבלתי כתוב בין הצדדים מתבסס על היכולת של המעסיק להניח תשתית לפיתוח אישי ומקצועי עבור עובדיו. עשרות שנים של תהליכים חברתיים ופוליטים, וגם מגפה עולמית אחת, מביאים אותנו לשנת 2022 שבה פונקציית הLD- היא פונקציה בסיסית בכל ארגון.

אבל כמו תמיד המציאות יותר מורכבת, ולצד ההאצה האדירה בתחום, נוצרים גם אתגרים. אחד מהם, הוא רווית עובדים. אני מדברת עם עשרות HR וLD בארץ ובעולם שמצהירות על כך שהרצון והתשתית לפיתוח העובדים קיימים, אנחנו רוצים להביא עוד סדנה, ועוד הכשרה,אבל לפעמים קורה מצב שהעובדים חווים את כל המערך הזה כרעש, כהצפה.

אז היום אנחנו הולכים לדבר על איך מתממודדים עם תחושת ההצפה הזו בקרב עובדים, ומארגנים את מערך הלמידה הארגונית בצורה הוליסטית.