תקופה חדשה ומסעירה בחיי האמהות שלנו. אנחונ צריכות להתרגל לחוקים חדשים, למציאות חדשה ולהתנהגויות חדשות של התינוקות שלנו. אז מה באמת אפשר ללמוד מזה? ואיך אנחנו מזהות את התובנות ומיישמות אותן לפעמים הבאות? פרק של שיתוף תחושות והרבה תהיות. 

זה צעד מפחיד. זה צעד מלחיץ. וזה צעד חשוב. הכניסה לגן היא שלב מאוד מאתגר שאנחנו צריכות לעבור כאמהות וצעד לא פחות מאתגר עבור הילדים שלנו שצריכים להתחיל לבנות את הזהות שלהם ולהתמודד עם כל מה שהמרחק מאמא אומר. אז למה בכל זאת זה כל כך חשוב?איך מתמודדים עם זה ומה עושים עם הפחד?

דיבורים על ייעוד ומשמעות הם אינסופיים. כולם מחפשים אחריהם, כולם תוהים מתי הם ימצאו את התשובה שלהם ואיך יראו החיים שלהם אחרי שיגיעו לנחלה. אז האמת שהתשובות נמצאות קרוב יותר ממה שהורגלנו לחשוב, לא צריך לעבור מסעות ולחצות יבשות כדי למצוא את המשמעות. רק לשאול שאלה אחת פשוטה. 

יש נטייה לחשוב שטוב לפתור בעיות כשהכל טרי וחם וכואב ונכון שלפעמים זה פתרון חכם. אבל אם את מרגישה שהסערה שנכנסת אליה היא גדולה וחזקה מידי את כנראה צריכה זמן של שקט. מנותק מהכל ומכולם שמאפשר לך להיות עם המחשבות שלך ועם הדמעות שלך ועם היופי של הבריאה. איך עושים את זה? ומה יכול לצאת מזה בכלל?

כל דבר שעשית אי פעם יכול היה להיות יותר טוב. כל שיחה שקיימת יכלה הייתה להיות יותר מדוייקת ולהעביר את המסר שלך בצורה טובה ומשכנעת יותר. אבל אם כל פעם תהיי מרוכזת במה יכולת להגיד או לעשות אחרת את אף פעם לא תהיי שלמה ורגועה עם היצירות שלך, עם האמירות שלך ועם מה שאת מביאה לעולם. פרפקציוניזם במיטבו פוגש בנו בכל מיני נקודות בחיים. אבל היומיומיות שבהן הן הכי מתסכלות. איך משתחררים מזה? ולמה זה באמת חשוב?

 יש הרבה אומנים שאני אוהבת. מלא סגנונות מוזיקה שונים שאליהם אני מתחברת. אבל רק איש אחד שלא יכול להיות באותה שורה עם אף אחד אחר. חנן בן ארי מחביא מסרים בהופעות שלו, הוא מלמד אותנו שיעורים חשובים על העולם הזה ואם נהיה קשובים נוכל לצמוח ולהתרחב תוך כדי שנרקוד ונשתגע על הדשא.  בפרק הזה תקבלו ליקוט ודיוק של 3 מהשיעורים המדהימים שהוא העביר לנו בהופעה האחרונה.

מחשבה מייצרת מציאות זאאת מנטרה נהדרת. אבל אולי גם אתן שמתן לב שהרבה מאוד פעמים היא לא הולידה כלום חוץ מייאוש? חוץ מההרגשה שאנחנו לא עושות את זה טוב? אז איך זה קורה? הרי המנטרה הזאת לא הגיעה סתם לעולם ויש באמת אנשים שהחיים שלהם השתנו בהנף מחשבה. אז איפה הקאצ׳? מה לא מספרים לנו ומה צריך לעשות כדי להשלים את התמונה וללמוד לייצר מציאות בעזרת מחשבה?

זכרונות מתוקים יודעים להשתלט לנו על התודעה בדיוק ברגעי חולשה. כשלא טוב לי בבית, כשלא טוב לי בזוגיות, כשאני במשבר אישי בחיים שלי הזכרונות מתקקופות אחרות משתלטים על המוח ועושים עליו עבודה בניסיון לשחזר את מה שהיה פעם. אבל פעם זאת תמונה חסרה. את פשוט לא מצליחה לראות את זה כרגע. בתמונת העבר הזאת שיש לך בראש היו גם הרבה דברים שלא אהבת ורצית כבר שיחלפו. אז מה עושים עם זה?