האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום 5 בינואר 2026, להוריד את שיעור הריבית ל-4%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד. 

לקריאת ההודעה לעיתונות, לחצו על הקישור:

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/05-01-25/

לקריאת דברי הנגיד בפתח מסיבת העיתונאים, לחצו על הקישור: 

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/5-1-25-c/

מתוך נימוקי הוועדה:

• סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%. החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד.
• מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל התחזק בשיעור של 3.1% מול הדולר, ושל 1.5% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%.
• מדדי המניות המקומיים עלו ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS , קרובה לרמתה טרם המלחמה.
• על פי תחזית חטיבת המחקר, שגובשה תחת ההנחה של המשך הפסקת האש, התוצר צמח ב-2.8% בשנת 2025 וצפוי לצמוח בשנים 2026 ו-2027 ב-5.2% וב-4.3% בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך 2026 ו-2027 צפוי לעמוד על 1.7% ו-2% בהתאמה.

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-29 בספטמבר 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד. 

לקריאת ההודעה לעיתונות, לחצו על הקישור:

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/29-9-25/

לקריאת דברי הנגיד בפתח מסיבת העיתונאים, לחצו על הקישור: 

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/29-09-2025/

בהחלטתה קבעה הוועדה כי 

על רקע אי הודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

בין נימוקי הוועדה להחלטה:

• על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל, סביבת אי הוודאות הגיאופוליטית גבוהה.
• קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026.
• הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא".
• שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים.
• היקף הפעילות בענף הבנייה ממשיך להיות משמעותי, מספר התחלות הבנייה והיתרי הבניה הוסיף לעלות ונותר גבוה במונחים שנתיים. נמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה, וקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות התמתן.
• חטיבת המחקר מעריכה כי תחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026: התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% וב-4.7% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 3%, ובמהלך 2026 על 2.2%.
• מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1% בערכו של השקל מול הדולר ו-0.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-1.2%.

ביולי 1944 התכנסו בכירי הכלכלנים מ-44 מדינות בעולם במלון בעיירה קטנה בצפון ארה"ב, בחרו בדולר האמריקאי כמטבע הרזרבה העולמי והחליטו על הקמת קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי. 

בפרק השלישי והאחרון במיני-סדרה על הסדר המוניטרי הבינ"ל, אנחנו חוזרים אל האירוע שבו נקבעו כללי המשחק לעולם של אחרי מלחמת העולם השנייה. ד"ר אוהד בר-אפרת האחראי על הקשרים הבינ"ל בבנק ישראל וד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של הבנק, מנתחים את וועידת ברטון וודס, האינטרסים והכלכלנים שעמדו מאחוריה ואלו מהישגיה עמדו במבחן הזמן.

רשימת קריאה להרחבה בנושאים שעליהם שוחחנו בפרק:

1.    Federal Reserve History: “Creation of the Bretton Woods System”
https://www.federalreservehistory.org/essays/bretton-woods-created 
2.    Library of Congress: “Bretton Woods and the Birth of the IMF and the World Bank” 
https://guides.loc.gov/this-month-in-business-history/july/bretton-woods-conference
3.    Benn Steil, The Battle of Bretton Woods 
https://www.cfr.org/book/battle-bretton-woods
4.    Barry Eichengreen, Globalizing Capital: A History of the International Monetary System 
https://books.google.com/books/about/Globalizing_Capital.html?id=wciXDwAAQBAJ
5.    Federal Reserve History: “Nixon Ends Convertibility of U.S. Dollars to Gold and Announces Wage/Price Controls” https://www.federalreservehistory.org/essays/gold-convertibility-ends 
6.    Planet Money: "The Dollar at the Center of the World" https://www.npr.org/sections/money/2014/07/16/331743569/episode-552-the-dollar-at-the-center-of-the-world

 

 

השפל הכלכלי הגדול ושינויים פוליטיים מרחיקי לכת, מביאים את עידן תקן הזהב לקיצו. כיצד פעלו המדינות בהיעדר "מבוגר אחראי"? מה אפשר ללמוד מהכאוס שקדם למלחמת העולם השנייה על אתגרי מערכת הכסף העולמית? 

פרק שני במיני-סדרה, עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של בנק ישראל.   

לקריאה נוספת בנושא: 

1. Barry Eichengreen, Golden Fetters: The Gold Standard and the Great Depression, 1919–1939 – הספר המכונן מאת בארי אייכנגרין שמסביר כיצד הדבקות בתקן הזהב העצימה את השפל הגדול ואת משברי התיאום בין בנקים מרכזיים.
   https://academic.oup.com/book/36016
2. Charles P. Kindleberger, The World in Depression, 1929–1939 – ניתוח קלאסי מאת צ'ארלס קינדלברגר של הכשל בהנהגה ובשיתוף הפעולה הבינלאומי (“המבוגר האחראי”) והשלכותיו על הסדר המוניטרי.
   https://www.ucpress.edu/books/the-world-in-depression-1929-1939/paper
3. Douglas A. Irwin (2012–13), “The French Gold Sink and the Great Deflation of 1929–32” – בחינה אמפירית מאת דאגלאס אירווין של צבירת הזהב בצרפת וה”סטריליזציה” של זרמי זהב כגורם דיפלציוני מרכזי בשנים הקריטיות.
   https://www.cato.org/sites/cato.org/files/serials/files/cato-papers-public-policy/2013/11/cpppvol2.pdf
4. International Monetary Fund – Articles of Agreement (Bretton Woods, 1944) – המסמך המכונן של הסדר ברטון וודס; בסיס טוב לפרק ההמשך על בניית הסדר המוניטרי החדש.https://www.imf.org/external/pubs/ft/aa/

מה הקשר בין בנקים מרכזיים וזהב? איך התנהלה הכלכלה העולמית בתקופה שכל הכסף היה מגובה בזהב? כיצד הפך הדולר למטבע הרזרבה הגלובלי? 

על כל אלה ועוד, ועל האישים והאירועים המרכזיים שעיצבו את מערכת הכסף העולמית, נדבר בפרקים הבאים עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של בנק ישראל. 

בפרק הראשון נפתח בסיפור האמיתי-לגמרי על "התאונה" של הפיזיקאי האנגלי סר אייזיק ניוטון, שגרמה לעולם לעבור לשיטת תקן הזהב. נדבר על היתרונות והחסרונות של השיטה, נעבור בדרך בארץ עוץ ונסיים עם מלחמת העולם הראשונה.   

רשימת קריאה מומלצת קצרה להרחבה בנושאים שעליהם דיברנו בפרק:     

פרק 1 מתוך ספרו של פרופ' בארי אייכנגרין על ההיסטוריה של המערכת המוניטרית הגלובלית:
https://www.jstor.org/stable/j.ctt7pfmc

על פועלו של סר אייזק ניוטון במטבעה המלכותית:

https://www.royalmintmuseum.org.uk/journal/people/isaac-newton/

על חוק גרשאם (שמסביר איך הזהב דחק את הכסף):

https://www.clevelandfed.org/-/media/project/clevelandfedtenant/clevelandfedsite/publications/economic-commentary/2005/ec-20051001-the-tale-of-greshams-law-pdf.pdf

הפילוסוף הסקוטי דיויד היום וה- price-specie flow mechanism (המקור):
https://davidhume.org/texts/pld/bt

המאמר של המורה להסטוריה הנרי ליטלפילד על "הקוסם מארץ עוץ" ותנועת הכסף (Silver rights):
https://www.ozclub.org/the-wizard-of-allegory-by-henry-m-littlefield/

 

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום 7 ביולי 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5% ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.

בין נימוקי הוועדה להחלטה:  

• הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש בקצב מתון על רקע האי וודאות המקומית והגלובלית הגבוהה. המשק צמח ב-3.7% ברבעון הראשון, קרוב למגמת הצמיחה ארוכת הטווח. אך רמת הפעילות במשק נמוכה בכ-4% מקו מגמה זה.
• קצב האינפלציה השנתי ירד ל-3.1%, מעל לגבול העליון של היעד.
• שוק העבודה עודנו הדוק. היחס בין מספר המשרות הפנויות למובטלים עדיין נמצא ברמה גבוהה.
• מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף חד בשיעור של כ-7.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-3.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-6.1%.
• פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח של ממשלת ארה"ב ירדה באופן משמעותי, אך עדיין גבוהה מרמתה טרם מלחמת "חרבות ברזל".
• תחזית חטיבת המחקר מעריכה כי בתרחיש הבסיס התוצר צפוי לצמוח ב-3.3% וב-4.6% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-70 אחוזים בסוף 2025 ועל כ-71 אחוזים ב-2026.

 לקריאת ההודעה לעיתונות על החלטת הריבית:

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/7-7-25b/

לקריאת התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, יולי 2025:

 https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/07-07-2025a/

 

הקרן לאזרחי ישראל - קרן העושר הריבונית של מדינת ישראל - מסכמת שנתיים וחצי לפעולתה, עם תשואה מרשימה של 33%. מאחורי התשואה הגבוהה הזו עומד פרופיל סיכון גבוה שעלול להביא לעתים גם לירידות בתיק, אך לאורך זמן משיא תשואה גבוהה יותר. 

מנהלת מחלקת הניהול של הקרן לנה קרופלניק, מספרת מהם הנכסים החדשים שנכנסו לתיק ההשקעות של הקרן ב-2024; מדוע הוחלט להעביר חלק מהתיק לניהול אקטיבי; מהם מדדי הבנצ'מרק שלפיהם נמדדים ביצועי הקרן ומה עמדת הקרן לגבי השקעה אפשרית בזהב ונכסים אקזוטיים.   

לקריאת הדוח המסכם של הקרן לשנת 2024 וההודעה לעיתונות: 

  https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/31-3-25/

 

תשלום בכרטיסי אשראי ללא מגע, ארנקים דיגיטליים, אפליקציות תשלומים וצ'קים שאפשר לסרוק בנייד  - אלה רק חלק מהחידושים הטכנולוגיים שנכנסו לעולם התשלומים בישראל בשנים האחרונות.

מה צפוי הלאה? איך תשפיע כניסתם של השחקנים החדשים על הבנקים ועל התחרות? כמה כסף יחסוך המשק מתהליך הדיגיטיזציה של מערכות התשלומים? 

שיחה עם מר עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עם סיום כהונתו.  

הצעת חוק האיגוח נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים.

איגוח הוא כלי פיננסי מרכזי להגדלת נזילות ולהפחתת סיכוני אשראי. בארה"ב שוק האיגוח מפותח ונרחב ובאירופה השוק מתרחב בהדרגה. שוק איגוח מוסדר עשוי לקדם את התחרות במערכת הפיננסית, להנגיש ולהוזיל את מקורות המימון במשק, בפרט לעסקים הקטנים והבינוניים ולמשקי הבית.

שיחה עם ד"ר קונסטנטין קוסנקו, מנהל תחום מדיניות מקרו-יציבותית וחבר הצוות הבינשרדי לנושא האיגוח, על מודל האיגוח הישראלי.

לקריאה על הצעת חוק האיגוח בדוח בנק ישראל לשנת 2024: 

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/12-3-25a/

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-7 באפריל 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד. 

בין נימוקי הוועדה להחלטה:

• הכרזת תכנית המכסים של הממשל האמריקאי בשבוע שעבר הובילה לירידות חדות בשווקים, לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה העולמית והסחר העולמי, ולעלייה בציפיות האינפלציה בארה"ב.
• הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להתאושש באופן מתון על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. שוק העבודה נותר הדוק. הפעילות בענף הבינוי מתאוששת.
• האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה ועמדה על 3.4%, מעל הגבול העליון של היעד. האינפלציה צפויה להמשיך להתמתן אל עבר היעד במהלך החודשים הקרובים.
• מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם פיחות בשיעור של כ-4.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-9.5% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים פוחת השקל ב-5.8%.
• פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת על ידי ה-CDS ל-5 שנים ומרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות עלתה בתקופה הנסקרת ורמתה גבוהה בהשוואה לתקופה טרם המלחמה.
• תחזית חטיבת המחקר מעריכה כי בתרחיש הבסיס התוצר צפוי לצמוח ב-3.5% וב-4.0% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה, נמוך מתחזית חודש ינואר. על פי התחזית מדיניות המכסים החדשה עליה הכריז הממשל בארה"ב צפויה למתן את היקף הסחר העולמי והייצוא הישראלי.

 

לקריאת ההודעה לעיתונות על החלטת הריבית:

 https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/7-4-25b/

לקריאת התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אפריל 2025: 

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/7-4-25a/