בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע

כניסת הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בשוק העבודה - הביקוש למקצועות רבים צפוי לרדת, אבל במקצועות אחרים ה-AI יסייע לעובדים שילמדו להפעיל נכון את הכלים החדשים.

כמה שנים ייקח תהליך ההשתלבות? אלו מקצועות יושפעו וכיצד? האם הבינה המלאכותית תסייע לצמצום פערים או שעלולה דווקא להרחיב אותם ומה תפקידה של הממשלה בתהליך הזה?  

שיחה עם ד"ר אלה שחר כותבת התיבה על הבינה המלאכותית היוצרת (במ"י) בדוח בנק ישראל. 

לקריאת התיבה לחצו על הקישור:

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/11-3-25/

לדוח בנק ישראל 2024: 

https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/

הוצאות הממשלה זינקו ב-2024 על-רקע המלחמה, שעלותה הגיעה ל-130 מיליארד שקל. תקציב הביטחון צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. כיצד תוכל הממשלה להחזיר את החוב הממשלתי לתוואי יורד (ביחס לתוצר) כדי לחזק את אמון השווקים ולהעלות מחדש את דירוג האשראי?

שיחה עם ד"ר שי צור כותב פרק ו' בדוח בנק ישראל - "המגזר הציבורי ומימונו".

דוח בנק ישראל 2024: 

 https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/

בנק ישראל שינה אמנם את הריבית רק פעם אחת ב-2024, אך לאורך השנה התחוללו התפתחויות משמעותיות שעוררו דילמות לא פשוטות בפני חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל. 

שיחה עם נמרוד כהן כותב פרק האינפלציה והמדיניות המוניטרית בדוח בנק ישראל. 

לדוח בנק ישראל לשנת 2024:

https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/

מלחמת חרבות ברזל נמשכה לכל אורך שנת 2024 בעצימות משתנה. 

כיצד השפיע המחסור בעובדים על הכלכלה? כיצד פיצתה הממשלה על הפגיעה בפעילות המגזר העסקי? מדוע נוצרו לחצים אינפלציוניים למרות המלחמה ומה היו הסיבות לאי העלאת (או הורדת) ריבית במהלך השנה, לאחר הורדה אחת ב-1 בינואר. וגם מה הם מקורות החוסן של המשק, כיצד מנע בנק ישראל משבר פיננסי וכיצד השפיעה המלחמה על האתגר של שילוב החברה הערבית והחרדית בשוק העבודה. שיחה עם כותבי פרק א' בדוח בנק ישראל ד"ר יובל מזר וד"ר גיא סגל.  

לדוח בנק ישראל לשנת 2024: 

https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/

המשק עוד לא חזר למצבו מלפני המלחמה. ענף הדיור מדשדש ורווחיות חברות הבנייה בירידה,  ההשקעות הזרות לא התאוששו ואי-הודאות הגיאו-פוליטית עדיין מאד גבוהה. אבל לכוס הזו יש גם מחצית מלאה. 

בדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2024 הופחתה רמת הסיכון בשניים משלושת ערוצי הסיכון המרכזיים - מחירי הנכסים והאשראי - ונותרה ללא שינוי בערוץ המאקרו. כותבי הדוח, ד"ר רועי שטיין וד"ר אנה סאסי-ברודסקי מנתחים את הסיבות לכך. 

לקריאת הדוח המלא - לחצו על הקישור:

https://www.boi.org.il/publications/regularpublications/financial-stability/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-202

רמת החיים הגבוהה במדינות כמו יפן, הולנד ומדינות סקנדינביה, מתבססת במידה רבה על היכולות הגבוהות של העובדים באותן מדינות - סקר PIAAC, הנערך אחת לעשור בין המדינות המפותחות בעולם, הוא הכלי העיקרי למדידת היכולות האלה. ישראל הגיעה בסקר האחרון למקום נמוך, בפער משמעותי לעומת הממוצע. 

ספי בכר ואלעד דה-מלאך, חוקרים בחטיבת המחקר של בנק ישראל שניתחו את תוצאות הסקר, מדברים על המגמות והממצאים, הנוגעים בין היתר לעובדי ענף ההייטק ומערכת החינוך ולרמת המיומנויות בקרב גברים ונשים מקבוצות האוכלוסייה השונות בישראל.

לקריאה נוספת על סקר PIAAC - לחצו על הקישור להודעה לעיתונות שפורסמה (10.12.2024) על ממצאי הסקר.

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/10-12-2024/

מה קורה לכסף, מרגע שאנחנו לוחצים על הוראת התשלום באתר או באפליקציה, מצמידים את כרטיס האשראי או הנייד למסופון בחנות, או מפקידים צ'ק בבנק - ועד שהוא מגיע לחשבון המוטב?

וגם, מדוע סך עסקה ממוצעת בצ'ק גדול פי יותר מ-50 מסך עסקה ממוצעת בכרטיס אשראי.

הצצה לעולם התשלומים והסליקה, לחידושים הטכנולוגיים, לרשת סוויפט העולמית ולמערכות הקריטיות בבנק ישראל שמניעות מאות מיליארדי שקלים ביממה מחשבון לחשבון.

שיחה עם עובד סבתי, מנהל יחידת קידום עסקי באגף מסלקות, מחלקת תשלומים וסליקה.

"למה השקל חדש?" הוא שמה של תערוכה שנפתחה בבנק ישראל לרגל שנת ה-70 להקמתו. הפריטים בתערוכה, שחלקם מוצגים לראשונה לציבור הרחב, חושפים את סיפורו הייחודי של השקל, החל מסיפור רכישת מערת המכפלה המקראי תמורת 400 שקל, כסף עובר לסוחר; דרך מטבעות השקל שהנפיקו המורדים היהודים ברומאים; חזון תחיית השקל של הרצל בספרו אלטנוילנד; המעבר מלירה לשקל ב-1980 ומשקל - לשקל חדש ב-1985 ומבט לעתיד לאפשרות הנפקתו של שקל דיגיטלי. 

שיחה עם מנהלת ואוצרת מרכז המבקרים של בנק ישראל רווית דקל. 

להרשמה לביקור בתערוכה חפשו באינטרנט "למה השקל חדש - בנק ישראל".  

בחלק השני של הפרק אנחנו מדברים על ששה תפקידים נוספים של הבנק: להנפיק מטבע להסדיר את מערכת המזומנים במשק ולכוונה; לקיים את הפיקוח והאסדרה של מערכת הבנקאות; לייעץ לממשלה בענייני כלכלה (תפקיד של הנגיד); לייצג את המדינה במוסדות כספיים בינלאומיים; להקים ולנהל מאגר נתוני אשראי, לפקח ולאסדר את מערכת השיתוף בנתוני אשראי (לפי חוק נתוני אשראי, תשע"ו -2016); ניהול הכספים המופקדים בקרן לאזרחי ישראל (לפי חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014).   

החוק מגדיר לבנק ישראל 3 מטרות ו-11 תפקידים.

בחלק הראשון של הפרק אנו מדברים על המטרות - מהי המטרה החשובה יותר מבין השלוש, וכיצד השתנתה ההגדרה בחוק החדש לעומת החוק הקודם. 

בהמשך החלק הראשון של הפרק אנו עוברים לדבר על תפקידי הבנק בסדר שבו הם מופיעים בחוק: לנהל את המדיניות המוניטרית; להחזיק את יתרות המט"ח של המדינה ולנהלן; לתמוך בפעילות הסדירה של שוק המט"ח; לשמש בנקאי של הממשלה; להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן.       

על שאר תפקידי הבנק נדבר בחלק השני של הפרק. 

האזנה נעימה.