המאמר דן בהכוונת בניין הכוח של צה"ל במצב הנוכחי. הוא טוען כי בשל אי־הוודאות הרבה בנוגע לתרחיש מלחמה עתידית ולהגדרת האויב העיקרי שמולו נבנה כוחו של צה"ל, יש סכנה של מיקוד יתר בתרחיש שנתפס לכאורה הברור ביותר – איראן. במאמר מוצגת התקופה שלפני מלחמת לבנון השנייה, בה שררה אי־וודאות בהקשר הכוונת בניין הכוח, תוך מיקודו בלחימה ב"מעגל פנימי", והבעיות נבעו מכך. בהמשך נדונות המלצות ועדת נגל למיקוד בניין הכוח במלחמה רחבת היקף מול איראן. בסיום נמליץ כי תרחיש הייחוס לבניין הכוח של צה"ל במעגל ראשון יהיה מרחיב יותר, ויכלול, לצורך ההמחשה, את כיבוש לבנון והכרעת חזבאללה, גם אם כיום הדבר אינו נראה הכרחי.

מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.

לחץ כאן לקריאת המאמר

קריין: רועי ויינברג

המאמר "הבנדיט, קווים לדמותו" מבקש לנתח את דמותם של "הבנדיטים" – אותם בעלי התעוזה המחשבתית והמבצעית שאינם חוששים לאתגר את הממסד ואת המוסכמות ופועלים בדרך שפורצת גבולות ולעתים אף חוקים. המאמר סוקר כדוגמה שש דמויות – כולן מיחידות שניתן להגדירן כ"מיוחדות" – שממחישות בביוגרפיה שלהן את פועלם של הבנדיטים ואת תרומתם למערכות וליחידות צבאיות. הטענה המרכזית במאמר היא כי למרות האתגרים שבנדיטים מציבים בפני המערכת, היתרונות שבהם עולים על החסרונות והעדרם מסוכן יותר מהימצאותם. המטרה היא לעורר דיון בשאלה אם וכיצד אפשר להחזיר את הבנדיטים להוויה הצבאית־ביטחונית.

מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.

לחץ כאן לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" קיים עיסוק הולך וגובר בשאלת תפיסת הביטחון של ישראל – האם היא קיימת בכלל, ואם כן, מה היא? אורי בר־יוסף, שחתום מתחילת המלחמה על מספר פרסומים שבבסיסם הרעיון כי תפיסת הביטחון של ישראל קרסה (בר־יוסף, ינואר–פברואר 2024), איגד את משנתו לכדי ספר "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל" (הוצאת כנרת־זמורה־דביר, 2024). גב הספר מבטיח לקורא כי אֵם כל הבעיות של מדינת ישראל מאז שנות השישים, היא הסירוב העיקש של מנהיגיה ואזרחיה להגיע להסדר עם הפלסטינים ולשבור את ה"סטאטוס קוו" של השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. עוד הוא אומר שהפתרון היחיד שראוי להתייחס אליו בתפיסת הביטחון הוא החזרת השטחים וכפועל יוצא מכך סיום הסכסוך.

מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.

לחץ כאן לקריאת הסקירה

קריין: רועי ויינברג

אחד הלקחים המרכזים של ועדת אגרנט בהקשרי עבודת המודיעין היה יצירת פלורליזם מובנה בקהילת המודיעין הישראלית, כדי לצמצם את האפשרות של כישלון התרעה מפני מלחמה. המאמר מציג גנאלוגיה של העיסוק בפלורליזם תוך התייחסות לאתגרי המודיעין שהשתנו לאורך השנים; דן בביקורת על הפלורליזם על גווניה השונים ומציע כי בשונה ממה שנטען בעבר, יש לרעיון הפלורליזם הצלחות ביצירת מגוון דעות המובא לדיון אצל מקבל ההחלטות; דן בהשפעות אפשריות של שתי מגמות מתמשכות על רעיון הפלורליזם – עליית מרכזיות המודיעין למטרות (ובהקשר זה גם המב"ם), ותהליכים באמ"ן לשילוב הולך ומתהדק בין האיסוף והמחקר. לסיכום מציע המאמר שיפורים במנגנון הפלורליזם הקהילתי.

מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.

לחץ כאן לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

מערכי ההגנ"א הנוכחיים והעתידיים שונים מאלו שהכרנו בעבר, במשך למעלה מ־100 שנים, והם אכן הצליחו לאחרונה לכופף גם את כנף הכטב"ם, את טילי התקיפה ואת המסוקים. משחקי החתול והעכבר בין ההגנה האווירית לכלי הטיס, צברו תנופה בשנים האחרונות והתרחבו לתחומים חדשים. לא עוד מיקוד ביירוט פלטפורמות אוויריות (ע"ע נגד מטוסים – נ"מ) כי אם דרישה הולכת וגוברת לטיפול יעיל בחימושים, בכטב"מים, ברקטות, בטילים ועוד. הלחימה במזה"ת, באוקראינה ואף ב"חרבות ברזל", אימתה אבחנה זו ואכן יש לצפות לעיצוב שונה וחדש של שדה המערכה האווירי כבר בעתיד הקרוב.

מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.

לחץ כאן לקריאת המאמר

קריינית: יעל יקל

גיליון זה של כתב העת בין הקטבים מתפרסם בסמוך לשינוי משמעותי באופייה של מלחמת "חרבות ברזל". בעזה ובזירה הצפונית הלחימה העצימה מפנה את מקומה להתבססות של מצב לחימה חדש, המגלם לכאורה מציאות ביטחונית משופרת עבור ישראל. המלחמות המודרניות אינן מסתיימות לרוב כאשר צד אחד הובס באופן מוחלט וסופי, ואילו הצד שכנגד השיג את כל יעדיו. המלחמה החלה בכישלון קשה ונורא, ואל לנו להתבשם בהצלחות. עלינו להוסיף ולהישיר מבט לכשל זה, ללמוד אותו לאשורו ולהפיק ממנו לקחים. ועדיין, כשבוחנים את לחימת צה"ל במשך קרוב לחמש מאות ימי מלחמה, הרי שהושגו הישגים משמעותיים וחלקם אף דרמטיים. לפני המלחמה עסק הפיקוד הבכיר של צה"ל בדילמה, אם נדרש להיערך לאיום במעגל השלישי או שמא עלינו להתמקד במעגל הראשון. המענה לאיום במעגל השלישי בא לידי ביטוי בעיקר ביכולות של חיל האוויר ושל המודיעין בשילוב מערך ההגנ"א ויכולות נוספות, ואילו המענה לאיומי המעגל הראשון התבטא בעיקר בתמרון הרב־חילי והרב־זרועי.

מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.

לחץ כאן לקריאת ההקדמה

קריין: גור מורד

מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת כבר מעל שנה. זוהי המלחמה הארוכה ביותר שבה לחם צה"ל מאז מלחמת העצמאות. מלחמה רב־זירתית, שראשיתה במתקפת פתע רצחנית שביצעה חמאס ב־7 באוקטובר 2023, והמשכה בתמרון קרקעי ברצועת עזה, במאמצי סיכול טרור באיו"ש, בקרב הגנה בגבול הצפון שהפך באחרונה למתקפה רב־זרועית הכוללת תקיפות עצימות באש מנגד ותמרון קרקעי, וכן עימות ישיר עם איראן ושלוחותיה, לצד פעולות חשאיות בזירות נוספות.

מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.

לחץ כאן לקריאת ההקדמה

קריין: גור מורד

במיקוד במאפייניה הייחודיים של המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, מאמר זה בוחן מבט השוואתי למלחמת אוקטובר 1973. המבט משווה בשבעה ממדים, ואמור להסביר את קווי המתאר השונים שעושים את המלחמה הנוכחית למורכבת ביותר. ההשוואה מתבקשת מתוך נקודת הפתיחה למלחמה בהפתעה מודיעינית ומתוך עומק המשבר שהתהווה בעקבות שתי המלחמות. ההשוואה מתבקשת גם מתוך נימה ביקורתית שעולה בשיח הישראלי בתהייה איך המלחמה הקשה באוקטובר 1973 הסתיימה בשלושה שבועות ומדוע המלחמה הנוכחית נמשכת כמעט שנה וחצי.

מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.

לחץ כאן לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

זמין להאזנה - פודקאסט חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש תחום המחקר במרכז דדו ומפקד המרכז לשעבר תת-אלוף במילואים ד"ר מאיר פינקל, על מאמרו "תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל. בחלקו הראשון של הפודקאסט נשמע מה הוביל את מאיר לכתוב את המאמר, מהן התופעות שהוא זיהה בצה"ל טרום המלחמה ומה המצב כיום, ונדון בתהליכי קבלת ההחלטות ועל האומץ להביע דעה.

לקריאת מאמרו של מאיר פינקל לחצו כאן

מראיינת: קים בר

link in the description