אלמלא המחדל המדיני, ייתכן שמלחמת יום הכיפורים הייתה נמנעת. אלמלא המחדל המודיעיני, היה צה"ל מגיע אליה בגיוס מלא של מילואים ומוכנות משופרת. ואולם המחדל השלישי, הצבאי במהותו – בניין הכוח, תוכניות המערכה ופריסת הכוחות ערב המלחמה – חמור לא פחות. הוא נבע מיהירות, מזלזול באויב, מקושי להטמיע לקחים מעל לרמה הטקטית, ובעיקר משיח לקוי בין הדרגים ומהעדר ראייה מתכללת בדרג המדיני ובפיקוד הבכיר של צה"ל. בחינה של התהליכים ושל ההחלטות בשנים שלאחר המלחמה ובימינו, מעלה חשש שליקויים בסיסיים אלה לא תוקנו. הדבר קריטי במיוחד בימים של עיצוב תוכנית רב־שנתית חדשה לצה"ל ולנוכח האתגר המורכב של מערכה רב־זירתית.

מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פרבואר 2023

לחצו כאן לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן

מטרת המאמר הינה לעמת את הטיעון שבספר "התועלת שבכוח" עם ההבחנות מהשנה החולפת של "המבצע המיוחד" של רוסיה כנגד אוקראינה. עד כה הפיקה רוסיה תועלת מועטה משימוש בכוח, מאחר שהיא לא השיגה את מטרותיה הצבאיות, וביצועיה הגרועים החלישו אותה בהתמודדותה עם המערב וייתכן שגם באזורים אחרים. אוקראינה מנגד, הפיקה תועלת רבה מהשימוש שעשתה בכוח, כשהדפה את רוסיה וחיזקה את מעמדה כאומה וכמדינה ריבונית בעלת אוריינטציה מערבית. המלחמה היא דוגמה נוספת לשינוי באופי המלחמה ממלחמה תעשייתית למלחמה בין האנשים, אם רק מבדילים את הסכסוך מהעימות ומכירים בכך שהם מתנהלים במקביל, כשהראשון מספק את ההקשר לעימות.

מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022

לחצו כאן לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן

ישנו ויכוח ער על מרכיבים בסיסיים בלוחמת התמרון, שאותו ביקש המחבר לבחון תוך עיסוק באתגר גדול יותר – האופן שבו מומשגת השגת הניצחון בתורת הלחימה ובתפיסות לוחמה עתידיות. לאחר בחינת החולשות בתפיסות המבצעיות הזרועיות ובין-זרועיות וסוגיית "מנגנוני הבסה" כאבני הבניין עבור תפיסות מבצעיות שניתן להעמיד במבחן המציאות, הציג המחבר שיטת חקירה מעודכנת כאמצעי לשיפור מאמצי ההתפתחות של כוחות ארה"ב. לוחמת תמרון נותרה גישה רבת ערך לעימות עתידי על קשת העימותים, אך ראשית יש לזנוח את התיוג הפשטני מדי של שחיקה לעומת תמרון ולאמץ גישה הוליסטית יותר הכוללת את יחסי הגומלין ההדדיים בין מקורות העוצמה הקרבית כדי לנחול ניצחון הלוחמה המודרנית.

מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022

לחצו כאן לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

לחימתה הקשה והמוצלחת של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים מוכרת לכל. במאמר זה עוסק מי ששימש כמפקד החטיבה, באחד ההבדלים המשמעותיים בין האתגר המבצעי אז והיום בדרג הטקטי – היכולת לזהות את האויב כתנאי להשמדתו. לטענתו, אתגר איום הנ"ט של החזבאללה במלחמה עתידית בלבנון – בעיקר טווח טילים מעל 5 ק"מ – גורם לכך שדרג הגדוד מתקשה לזהותם, לפגוע בהם, ונדרש לתיאומים עם יחידות שכנות כדי לעשות כן. הוא מציע כי בנוסף למאמץ לשלב סנסורים חדשים ושיטות פעולה למיצויים ברמת הגדוד, גם דרג החטיבה ישולב במאמץ ההתמודדות מול הנ"ט, באמצעות התמחות מודיעינית, וניצול יכולת מפקדת החטיבה להפעיל אש.

מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023

לחצו כאן לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

המאמר מתאר את הצורך בהקמת מערך השפעה בצה"ל שישמש עוגן מקצועי, ארגוני ותורתי למאמץ ההשפעה. הקשיים שצה"ל חווה בעשרים השנים האחרונות ולהנחיל את נרטיב הניצחון, הובילו בשנים האחרונות לרפורמה ביכולת של צה"ל להתמודד באפקטיביות במסגרת המערכה על התודעה. מאמץ ההשפעה יסייע, יאפשר וישלים את המאמצים צבאיים נוספים (הקינטיים), יגביר את ההרתעה והחשש של היריבים מפני עימותים עתידיים ויסייע להפוך את ההכרעה הצבאית להישג מדיני. כדי לממש זאת, נדרש להקים מערך השפעה מקצועי הכולל יכולות התקפיות והגנתיות, ומפקדה שתכליתה לשלב את כלל הגורמים העוסקים בתחום. זאת במטרה להכווין פעולה אפקטיבית מול קהלים נבחרים, לעצב, לתכנן ולפקד על המבצעים של כלל יחידות מבצעי המידע להשפעה.

מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה

לחצו כאן לקריאת המאמר

קריינית: יעל יקל

מאמר בנושא כוח לטיפול באיומי פנים. המאמר סוקר מודלים שונים מהעולם וממליץ כיצד נכון שמדינת ישראל תבנה את כוח ההגנה הפנימי שלה

מתוך "בין הקטבים" - גיליון גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021

לחצו כאן לקריאת המאמר

קריינית: יעל יקל

מאמר זה פותח בתיאור לחימתן של מחלקות השריון בשלביה הראשונים של מלחמת יוה"כ בחזית רמה"ג כמקרה בוחן ל'מצוינות הטקטית' הנדרשת מכוח יבשתי הפועל בתפיסת פיקוד משימה. בראי המלחמה הבאה, מזוהים ההדרכה והאימון היבשתי כרכיב מרכזי במענה לצורך הישן־חדש של תמרון איכותי מוכוון פו"ש משימה. לאור זאת, מוצעת אסטרטגיה עדכנית הכוללת יצירת תו תקן לכל אימון לצד כינונה של מערכת אימונים כוללת הנשענת על תשתית מתקני אימון מאפשרת. מאחר ואי־יציבות וחוסר וודאות הינם מרכיב אינהרנטי בהערכת המצב לשנים הקרובות, מוצע מודל כשירות גמיש ודיפרנציאלי המתמקד במפקדים ובמכפילי כוח כשכבת 'אנטי שבירות' של מערכת האימונים בפני תנודות המציאות לצד אימוני המסגרות המלאות.

"אנחנו היינו הרבה יותר מאומנים מכם, אולי יותר מופתעים, אבל הרבה יותר מאומנים" (אור, 2023)

מתוך "בין הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023

לחצו כאן לקריאת המאמר

קריינית: יעל יקל

בשנים האחרונות התעצמה חשיבותו של התווך הימי עבור כלכלת מדינת ישראל. בצד זאת, הלחימה הימית משנה את אופיה בשל 'נדידת האויב ליבשה' וכניסתם של איומים חדשים ואיראן הפכה לאיום המרכזי של מדינת ישראל. השתלבותן של שלוש מגמות אלו, מייצרת סיכונים והזדמנויות ביטחוניים במרחב הימי. על מנת שיוכל חיל הים לאתגרי העתיד, הוא נדרש להשתנות, להתפתח ולהתאים את עצמו. השתנות זו תאפשר למדינת ישראל לעמוד איתנה נוכח האיומים המתפתחים ותשפר את מצבה האסטרטגי על ידי ניצול מושכל של התווך הימי. עיקרו של התהליך אותו נדרש חיל הים לעבור הוא התפתחותו מ'צי מים חומים' ל'צי מים ירוקים'. המאמר יציג את הקווים לדמותו של תהליך זה, את היכולות הנדרשות מהחיל בעתיד ואת המשמעויות על בניין הכוח.

מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית

לחצו כאן לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

סקירת ספרו של מרטין ון קרפלד - ספר בנושא פיקוד במלחמה.

מתוך סקירות ספרות - מרכז דדו.

לחצו כאן לקריאת המאמר

קריינית: יעל יקל

נוכח התגברות האיומים הימיים על מדינת ישראל, והתהליך אשר הפך את הכלכלה הישראלית לתלויה יותר ויותר במרחב הימי, המסקנה המתבקשת היא שחיזוק חיל הים הינו ציווי אסטרטגי למדינת ישראל. ״צי של שליטה ימית״ הינו למעשה ״צי מים ירוקים״, כלומר חיל ים אשר פועל במרחב מימי החופים של המדינה, אשר נמתח מקו החוף ועד למרחב הימי הסמוך לו, אשר מחזיק במספר אלמנטים של ״צי מים כחולים״, כלומר יכולות אסטרטגיות, הן בקרבת השטח היבשתי של המדינה והן ברחבי העולם. על ישראל להצטייד בצי לשליטה ימית. כלכלתה של מדינת ישראל מסוגלת לתמוך מהלך שכזה, והאינטרס הלאומי החיוני דורש את זה.

מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית. נובמבר 2022

לחצו כאן לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי