בפרק זה אנו צוללים אל תוך עולם הדמוקרטיה הדליברטיבית (דיונית) ובוחנים כיצד אספות אזרחים משנות את פני השלטון המקומי בישראל. נפגוש את זהבה לנדמן, משנה לראש עיריית רעננה, ואת דניאלה זגמן, מנהלת המעבדה לאספות אזרחים, לשיחה מרתקת על הדרך שבה שיתוף תושבים אמיתי מייצר אמון, שייכות ופתרונות מעשיים לאתגרים קהילתיים מורכבים. נשמע על המודל הייחודי שיושם ברעננה לחיבור בין קהילות מגוונות ועל ה"קסם" שקורה כשמפגישים אנשים מרקעים שונים סביב שולחן אחד.

זהבה לנדמן: תושבת וחברת מועצה ברעננה, משנה לראש העירייה וממונה על תחום השירותים החברתיים. היא מובילה את מועצת האחדות העירונית ובוגרת המחזור הראשון של המעבדה לאספות אזרחים. לנדמן פועלת לקידום חוסן קהילתי ואחדות חברתית, מתוך ניסיון חיים עשיר כפעילה חברתית ומתנדבת מגיל צעיר.

•דניאלה זגמן: בעלת תואר שני במדיניות ציבורית ובוגרת תוכנית צוערים לשירות המדינה, בעלת תואר ראשון במשפטים. בשנתיים וחצי האחרונות מנהלת את המעבדה לאספות אזרחים ברשויות המקומיות מטעם מרכז השל ומיזם דמוקרטיה 3.0. בעברה הובילה מהלכים ממשלתיים משמעותיים בתחום הגנת הסביבה, כמו הפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים בגני ילדים.

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. מהי אספת אזרחים: מדובר במודל שבו נבחר מדגם מייצג של תושבים ("מיני-רשות" בחדר אחד) המשקף את כלל האוכלוסייה – נשים, גברים, דתיים, חילונים, עולים וותיקים. הקבוצה עוברת תהליך עומק של כ-40 שעות שבו הם לומדים נושא מסוים, דנים בו ומגבשים המלצות למדיניות עבור ראש הרשות.

2. חשיבות התיאום והמחויבות העירונית: כדי שאספת אזרחים תצליח, נדרש מנדט ברור מראש הרשות ומחויבות של הדרג המקצועי (מנכ"ל, דוברות, אגפים). הרשות אינה מחויבת לקבל את כל ההמלצות, אך היא מחויבת לשקיפות ולמתן תגובה רשמית ומנומקת לכל המלצה והמלצה.

3. צמצום פערי ידע כבסיס להחלטות: חברי האספה אינם נדרשים להיות מומחים מראש. התהליך כולל שלב למידה משמעותי שבו מובאים מומחים מהשורה הראשונה (מהאקדמיה ומהרשות) המנגישים לתושבים את הידע הנדרש כדי לקבל החלטות מושכלות ומבוססות נתונים.

4. יצירת חוסן ושייכות דרך השפעה: אחד הממצאים הבולטים הוא שתהליך האספה מעלה משמעותית את תחושת הגאווה המקומית והשייכות. כאשר תושבים מרגישים שיש להם יכולת להשפיע על עתידם (מדד ה"משמעותיות"), נוצר אמון מחודש במערכת וביכולת לחיות יחד למרות מחלוקות.

5. מהלכה למעשה – תוצרים קהילתיים: ברעננה, האספה עסקה בשאלה כיצד לייצר חיבורים בין קהילות מגוונות. מתוך 22 המלצות שהוגשו, עלו דרישות מעשיות כמו הקמת מרכזים קהילתיים שכונתיים ויצירת פורום רכזי קהילה לחיזוק הקשר הישיר עם העירייה. המלצות אלו נבחנות כעת לשילוב בתוכניות העבודה של הרשות.

לאינפוגרפיקה של הפרק

לאתר של אסיפת האזרחים

לאינסטגרם של אסיפת האזרחים

דניאלה תשמח שתיצרו איתה קשר דרך האתר

לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

בפרק זה אנו מארחים את יונתן וויינברג, איש קהילה ותיק המשלב בחייו בין מחקר אסטרטגי לעשייה קהילתית וטכנולוגית עמוקה. יונתן לוקח אותנו למסע שהתחיל בעיצוב מדיניות במכון ראות ובארגון "לחיות יחד", והגיע עד לפיתוח פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות לניהול התנדבות ותמיכה בעמותת "יד תמר". שוחחנו על הכוח של הקהילה כ"שכבת ההגנה" שבין המשפחה למדינה, על הדרך שבה טכנולוגיה יכולה (וצריכה) לתמוך באנשי המקצוע בשטח, ועל השיעורים החשובים שלמדנו על חוסן קהילתי בזמן הקורונה ובמלחמת "חרבות ברזל". זהו פרק על יזמות, על היכולת לפרק כאוס למשימות קטנות, ועל האמונה שקהילה חזקה היא לא רק נכס חברתי, אלא צורך קיומי.

יונתן וויינברג, תושב בית רימון, נשוי לרעות ואב לשבעה (במקורות צוין שישה, אך המידע המעודכן מציין שבעה). יונתן מכהן כסמנכ"ל קהילה וטכנולוגיה ב"יד תמר", ובמסגרת תפקידו הוא אחראי על הקמת מערכי תמיכה למשפחות במשבר בכל רחבי הארץ ועל פיתוח והטמעת טכנולוגיות לניהול תמיכה והתנדבות. הרקע המקצועי שלו עשיר וכולל עיצוב מדיניות בסוגיות של חברה, כלכלה ולכידות חברתית במכון ראות ובארגון "לחיות יחד", לצד ייעוץ אסטרטגי כעצמאי.

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. הקהילה כמרחב הביניים הקריטי: הקהילה נמצאת בתווך שבין המערכת המשפחתית למערכת המדינתית. בעוד שהמשפחה המודרנית היא פריכה ושבירה מול משברים (כמו מחלות או מעברי מגורים), הקהילה מהווה רשת ביטחון שמונעת קריסה רב-ממדית.

2. טכנולוגיה כאמצעי, לא כמטרה: טכנולוגיה בקהילה צריכה לתמוך ב"לב הפרופסיה" ולעזור למי שבשטח לעזור לאחרים טוב יותר. האפליקציה שפיתח יונתן ("תמר") נועדה לעזור למלווים לפרק את "הר הכאוס" של משפחה במשבר למשימות קונקרטיות, מבלי להחליף את הקשר האנושי והאמון.

3. המעבר מ"כספומט" ל"מנצח": בעזרת מערכי תמיכה קהילתיים וטכנולוגיה, עובדים סוציאליים ברשויות יכולים להשתחרר מהעומס של טיפול בבירוקרטיה קטנה (כמו מיצוי זכויות או עזרה טכנית) ולהפוך למנהלים ("מנצחים") של מערך תמיכה רחב יותר, מה שמאפשר להם להתמקד בטיפול המקצועי העמוק.

4. חשיבות המיפוי והדיוק בצרכים: בזמן משבר, משפחות נוטות לומר "אני בסדר" או ללכת לאיבוד בתוך הלחץ. המערכת של "יד תמר" מלמדת צוותים קהילתיים איך לבצע מיפוי צרכים מדויק (אוכל, הסעות, זכויות) ואיך לרתום את מעגלי התמיכה הקרובים והרחוקים של המשפחה בצורה יעילה.

5. קהילה כנכס לאומי וחוסן בשדה הקרב: המלחמה הוכיחה שקהילות חזקות הן אלו שנושאות בנטל החוסן הלאומי. קהילה שמחוברת ברמה המקומית והלאומית היא "יבשת חדשה" של משאבים, שמאפשרת לאנשים לשרוד תקופות קשות של פינוי מהבית או גיוס ממושך למילואים

לעוד מידע על עמותת יד תמר

לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

בפרק זה, יורם גורדון בר משתף כיצד הפך את חוויית הבדידות האישית בעיר להקמת קהילת "בית הבאר" ביפו – מודל ייחודי שבו האזרחים הוותיקים מנהיגים ומפעילים את הפעילות עבור עצמם. השיחה צוללת לפרקטיקות של זיהוי "כוחות" בקהילה ולחזון של יורם להקמת רשת ארצית של קהילות עירוניות דרך חממת "רקמא".

יורם גורדון בר, רק בן 80, תושב יפו, מביא ניסיון של עשרות שנים בייעוץ ארגוני ואימון מנהיגים. הוא המייסד של קהילת 'בית הבאר' ומוביל חממת 'רקמא' לליווי יזמים להקמת קהילות אזרחים ותיקים. בשנת 2025, בזכות מענק מקרן שחף ומשרד הרווחה, הרחיב את פעילותו להקמת קהילות חדשות בירוחם ובחיפה, והוא מלווה כיום את קהילת "על המקפצה" בתל אביב. 

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. מענה לבדידות עירונית: הקהילה מייצרת רשת ביטחון חברתית חיונית לאזרחים ותיקים שחשים בדידות לאחר הפרישה ממסגרות העבודה.

2. מיצוי "כוחות" הקהילה: הצלחת הקהילה נשענת על הידע והכישורים של חבריה; ב"בית הבאר", כ-90% מהתכנים מועברים על ידי החברים עצמם.

3. השפעה על המרחב העירוני: הקהילה פועלת גם החוצה, למשל במיזמי אמנות שסייעו לעסקים מקומיים ביפו לשרוד את עבודות הרכבת הקלה.

4. חוסן חברתי במשבר: בתקופות כמו הקורונה או המלחמה, הקהילה שימשה עוגן קריטי והעמיקה את האינטימיות בין החברים דרך מפגשים דיגיטליים ושיח משותף.

5. מעבר לניהול עצמי: כדי להבטיח קיימות, קהילה צריכה לעבור מהובלת היזם לניהול עצמי באמצעות ועדות חברים וליווי מקצועי.

ליצירת קשר עם יורם: 054-5440030

לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

אהד כהן הוא מנכ"ל ומייסד תנועת "עתיד לעוטף", תושב קיבוץ אור הנר (במקור מחולון) שהגיע מרקע של הייטק וספורט הישגי. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, הוא בחר לעזוב את עולמו המקצועי הקודם כדי להוביל תנועה אזרחית המקדמת את שיקום וצמיחת חבל העוטף מתוך השטח.

להלן חמש הנקודות המרכזיות:

1. הנהגה אזרחית "מלמטה למעלה": הובלת השיקום מתוך השטח תחת העיקרון "לא יחליטו עלינו בלעדינו", כדי שהתושבים הם שיעצבו את עתידם.

2. חמשת עמודי התווך לצמיחה: פעולה משולבת לחיזוק הזהות, גיבוש חזון ל-20 שנה, הכשרת מנהיגות מקומית, שינוי מדיניות ובניית אמון מול המדינה.

3. אזוריות וסינרגיה: יצירת שותפות גורל ויעוד בין הקיבוצים, המושבים והעיר שדרות, מתוך הבנה שצמיחת המרחב כולו תלויה בשיתוף פעולה ובשבירת הבידוד היישובי.

4. השפעה מקצועית ומדינית: שימוש בכלים של דאטה, לובינג וחקיקה כדי לגייס תקציבים ולהעביר את גופי השיקום הממשלתיים לעבודה מתוך העוטף.

5. תפיסת ביטחון במקום מיגון: מעבר מהתמגנות פסיבית לדרישה לחיים נורמליים ובטוחים, המתבטאת בהישגים כמו פתיחת הרכבת בשדרות וחוף זיקים.

ליצירת קשר עם אהד:

[email protected] 

להצטרפות לתנועה

לקבלת עדכונים מעתיד לעוטף

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

תכירו את נטע אראלי בן אור. נטע הוא בן  40, נולד וגדל בקיבוץ עין גדי, נשוי לרותם ואב לשלושה ילדים (נעמי, עומר ודניאלה), ומתגורר עימם בקיבוץ העוגן. את עיקר הקריירה הצבאית שלו עשה בחיל החינוך, בתפקידו האחרון כקצין חינוך מג"ב יו"ש, שם התגבשו רעיונותיו בנוגע להיבטים קהילתיים. בעברו עבד כמנהל מיזם תוצרת הארץ בלוד – ארגון קהילות הצעירים והסטודנטים – ולאחר מכן הקים את המיזם החינוכי-קהילתי "המרחב החינוכי השלם". כיום הוא מכהן כסגן ראש המועצה האזורית עמק חפר, תפקיד אליו נבחר בבחירות האחרונות ומחזיק את תיקי החינוך, הספורט, צעירים, קשרי חוץ וקיבוצים. נטע אוהד הפועל תל אביב בכל תחומי הספורט והזמר האהוב עליו אריק אינשטיין

חמש נקודות מרכזיות מהפרק 

1. מבנה השלטון הדו-רובדי והמורכבות ברשויות האזוריות: המועצות האזוריות פועלות במבנה דו-רובדי, שבו השלטון המקומי (המועצה) עובד לצד ועדים מקומיים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות ביישובים עצמם. עמק חפר, מאופיינת במגוון גדול (מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתי), מה שמכניס מורכבות ניהולית גדולה יותר מאשר יישובים חד-סוגיים.

2. חשיבות הקשר הבין-אישי ושיתוף הפעולה בין המועצה ליישובים: כדי להצליח במשימות, נדרש חיבור הדוק והבנה של הצרכים בין הנהגת המועצה להנהגות היישובים. לכן ה"בין אישי" לחשוב ביותר.

3. תפקיד המועצה הוא גם זיהוי ואספקת מענים לצרכים קהילתיים: המועצה האזורית נבחנת ביכולתה לזהות צרכים קהילתיים מתוך השטח (היישובים) ולענות עליהם יחד עם הקהילה. המועצה מסייעת לפתח את המנהיגות המקומית ביישובים אלו, משקיעה משאבים וכלים, ומאפשרת ליוזמות מקומיות להצליח, מה שנתפס כבחינת השלטון הדו-רובדי.

4. הצורך הקריטי במנהיגות צעירה והתמודדות עם הזדקנות המרחב הכפרי: המרחב הכפרי מזדקן עקב מחירי קרקע גבוהים, שלא מאפשרים לצעירים להשאר, על כן, צעירים  הם "נדירים" במערכת המוניציפלית. כדי להתמודד עם זה, המועצה בעמק חפר, פועלת ליצירת יוקרה בתפקידי מפתח על מנת  להכשיר צעירים לקחת אחריות ולהשתלב בוועד המקומי ובמליאת המועצה.

5. חשיבות ההשפעה הציבורית והאחריות האזרחית לאחר 7 באוקטובר: בעקבות המלחמה, התחזקה ההבנה כי מוסדות קהילתיים חזקים הם תשתית חיונית להשפעה על המציאות. קיים צורך לקחת אחריות ציבורית, לא רק באופן אישי אלא גם בשיתוף פעולה עם שותפים שאולי לא חושבים בדיוק כמוך. התגייסות החברה האזרחית לאחר 7 באוקטובר הפילה "הרבה אסימונים" לאנשים, המבינים שאי אפשר להמשיך ולסמוך רק על אחרים שישמרו על הבית, אלא כולם צריכים לקחת אחריות.

לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה

למייל של נטע:

[email protected]

תכירו את נטע אראלי בן אור. נטע הוא בן  40, נולד וגדל בקיבוץ עין גדי, נשוי לרותם ואב לשלושה ילדים (נעמי, עומר ודניאלה), ומתגורר עימם בקיבוץ העוגן. את עיקר הקריירה הצבאית שלו עשה בחיל החינוך, בתפקידו האחרון כקצין חינוך מג"ב יו"ש, שם התגבשו רעיונותיו בנוגע להיבטים קהילתיים. בעברו עבד כמנהל מיזם תוצרת הארץ בלוד – ארגון קהילות הצעירים והסטודנטים – ולאחר מכן הקים את המיזם החינוכי-קהילתי "המרחב החינוכי השלם". כיום הוא מכהן כסגן ראש המועצה האזורית עמק חפר, תפקיד אליו נבחר בבחירות האחרונות ומחזיק את תיקי החינוך, הספורט, צעירים, קשרי חוץ וקיבוצים. נטע אוהד הפועל תל אביב בכל תחומי הספורט והזמר האהוב עליו אריק אינשטיין

חמש נקודות מרכזיות מהפרק 

1. מבנה השלטון הדו-רובדי והמורכבות ברשויות האזוריות: המועצות האזוריות פועלות במבנה דו-רובדי, שבו השלטון המקומי (המועצה) עובד לצד ועדים מקומיים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות ביישובים עצמם. עמק חפר, מאופיינת במגוון גדול (מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתי), מה שמכניס מורכבות ניהולית גדולה יותר מאשר יישובים חד-סוגיים.

2. חשיבות הקשר הבין-אישי ושיתוף הפעולה בין המועצה ליישובים: כדי להצליח במשימות, נדרש חיבור הדוק והבנה של הצרכים בין הנהגת המועצה להנהגות היישובים. לכן ה"בין אישי" לחשוב ביותר.

3. תפקיד המועצה הוא גם זיהוי ואספקת מענים לצרכים קהילתיים: המועצה האזורית נבחנת ביכולתה לזהות צרכים קהילתיים מתוך השטח (היישובים) ולענות עליהם יחד עם הקהילה. המועצה מסייעת לפתח את המנהיגות המקומית ביישובים אלו, משקיעה משאבים וכלים, ומאפשרת ליוזמות מקומיות להצליח, מה שנתפס כבחינת השלטון הדו-רובדי.

4. הצורך הקריטי במנהיגות צעירה והתמודדות עם הזדקנות המרחב הכפרי: המרחב הכפרי מזדקן עקב מחירי קרקע גבוהים, שלא מאפשרים לצעירים להשאר, על כן, צעירים  הם "נדירים" במערכת המוניציפלית. כדי להתמודד עם זה, המועצה בעמק חפר, פועלת ליצירת יוקרה בתפקידי מפתח על מנת  להכשיר צעירים לקחת אחריות ולהשתלב בוועד המקומי ובמליאת המועצה.

5. חשיבות ההשפעה הציבורית והאחריות האזרחית לאחר 7 באוקטובר: בעקבות המלחמה, התחזקה ההבנה כי מוסדות קהילתיים חזקים הם תשתית חיונית להשפעה על המציאות. קיים צורך לקחת אחריות ציבורית, לא רק באופן אישי אלא גם בשיתוף פעולה עם שותפים שאולי לא חושבים בדיוק כמוך. התגייסות החברה האזרחית לאחר 7 באוקטובר הפילה "הרבה אסימונים" לאנשים, המבינים שאי אפשר להמשיך ולסמוך רק על אחרים שישמרו על הבית, אלא כולם צריכים לקחת אחריות.

לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה

למייל של נטע:

[email protected]

עידן גולדברג הוא מומחה בתחום הקהילות וחוגג כ-13 שנות ניסיון (כעין "בר מצווה בתחום"). הוא בן 38, נשוי ואב לשניים. עידן מתגורר עם משפחתו בשכונת שפירא בדרום תל אביב מזה שש שנים והוא אחד מהמובילים של מיזם לירה שפירא. עידן עוסק ב"קהילות לומדות" ומייצר גרנולה למכירה, ומקבל גם "לירה שפירא" כתשלום.

חמש נקודות מהפרק:

1. מודל כלכלה מעגלית וחיזוק הקהילה: המיזם הוא מערך קיימות קהילתי שהחל ב-2018 ומאפשר לתושבים להפוך זבל אורגני לערך כספי וכך הוא מחבר גם בין קהלים שונים בשכונה (כגון מבוגרות ותיקות ומשפחות צעירות).

2. המטבע המקומי והמעגל הנסגר: המשתתפים מפרידים זבל אורגני ומקבלים מטבע "לירה שפירא" (שווה ערך לשקל עבור כל קילוגרם זבל), כאשר התושב רואה את כל סגירת המעגל – מרגע ההפרדה ועד הפיכתו לקומפוסט ולמוצר.

3. פעילות חקלאות עירונית: המיזם מפעיל שטח של כשלושה דונם המכונה "תל חובז" לחקלאות עירונית, שם מגדלים ירקות באמצעות הקומפוסט שנוצר, ואותם ניתן לרכוש באמצעות מטבע הלירה המקומי.

4. ערך סביבתי מדיד: במיזם זה נאספו בשנה האחרונה מעל 100 טון של זבל אורגני מופרד, הנתון משמעותי מבחינת חיסכון בפחמן דו חמצני, והוא שווה ערך להורדת 20 מכוניות מהכביש לשנה.

5. פלטפורמה להפצת ידע והכשרה: המיזם משמש מודל מוכח (הוכחת התכנות) לניהול כלכלה מקומית וסביבתית, והוא מקיים קורסים (היברידיים) להכשרת משוגעים לדבר ורכזי סביבה מערים אחרות במטרה לשכפל את המודל

לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה

לאתר של לירה שפירא

למייל של עידן:

[email protected]

בפרק זה אנו מארחים את פרופסור מירב אהרון גוטמן, סוציולוגית של המרחב וחברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בשיחה מרתקת עם דניאל אופק ואנווה רצון, מירב חושפת את תפיסתה הייחודית הקושרת בין סוציולוגיה קונקרטית למרחב העירוני, מציגה ביקורת חריפה על מושג הקהילה כ"עסקת חבילה", ומסבירה כיצד שימוש בטכנולוגיות ויזואליזציה (כמו "התאום הדיגיטלי") יכול להפוך את הידע הסוציולוגי למוחשי עבור אנשי מקצוע וקהילות. כמו כן, אנו דנים בחשיבותם הדרמטית של מבנים קהילתיים יומיומיים ו"לא סקסיים" במצבי שגרה וחירום, ובמיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר.

מירב אהרון גוטמן (נולדה ב-3 באוגוסט 1973) היא סוציולוגית של המרחב וסוציולוגית אורבנית המכהנת כפרופסור חבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית והיו"ר האקדמי של "החממה החברתית" בטכניון.

עוד מידע על מירב וליצירת קשר תמצאו בקישור פה:

https://www.meiravaharongutman.com/

5 דברים שלמדנו בפרק:

1. הביקורת על מושג הקהילה כ"עסקת חבילה": מושג הקהילה הוא מילה טעונה שנוסעת על "קידבק של משמעות" חיובית מראש, כגון סולידריות, אחריות הדדית והגנה. יש לעשות למושג זה "השעיה" (ברקטינג), שכן קהילה היא "עסקת חבילה" הכוללת לצד הביטחון גם פיקוח, רכילות, וצמצום אופקים. מומלץ להשתמש במילה "חברה" (Society) כדי לחשוף את הרבדים העמוקים יותר.

2. הסוציולוגיה האורבנית קושרת מופשט לחומר: הסוציולוגיה האורבנית הייחודית קושרת קטגוריות חברתיות מופשטות (כגון אי-שוויון, עוני או תרבות) לעולם חומרי קונקרטי. המבנים החברתיים והתרבות שלנו לובשים צורה חומרית-סימבולית המשוקעת במרחב העירוני. דוגמאות לכך הן תדירות האוטובוסים, תאורת חדר המדרגות או שם הרחוב.

3. ריסוק המבנים הקהילתיים הבסיסיים: שורשיו של שבר חברתי ניתן לראות בריסוק מבנים קהילתיים יומיומיים "לא סקסיים", כדוגמת ועדי בתים. חדרי מדרגות ומקלטים, הנמצאים בין המרחב הפרטי לציבורי, הם מוקדים לדרמה חברתית, פשיעה וביטחון, והיעדר הטיפוח שלהם נובע מהיעדר התארגנות קהילתית בסיסית. מוסדות קהילתיים קטנים (כמו ועדי שכונות או בתים) הם למעשה הבסיס שאפשר לאזרח להיות חלק מ"סיפור גדול" ולפתח תרבות דמוקרטית מלמטה.

4. הצורך ב"סוציולוגיה שמופיעה" באמצעות ויזואליזציה: באמצעות מודלים ממוחשבים בתלת מימד ניתן לייצר "סוציולוגיה שמופיעה". הרעיון הוא שהידע הסוציולוגי (הנתונים והאנליזות) יהיה נוכח ו"טבול" במודל הממוחשב בדיוק כפי שהחברה נוכחת ברחוב הפיזי. גישה זו באה לידי ביטוי בבניית "התאום הדיגיטלי החברתי" עבור קשישי שכונת הדר בחיפה בזמן הקורונה.

5. חוסן דרמטי בזמן חירום תלוי בהתארגנות תוך-קהילתית: בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, מחקרי הפינוי הדגישו כי היכולת של קהילה לזוז כיחידה (למשל, קיבוץ שמתפנה יחד) יצרה חוסן אפקטיבי עבור תושביה. מבנים קהילתיים קטנים הם הכי גמישים ואדפטיביים למתן מענה מיידי בשעת שבר. היא ניתחה מלל של מאות תושבים מפונים מהצפון כדי להבין את צרכיהם וסדר היום שלהם.

*נשמח אם תסמנו לנו חמישה כוכבים בכל פלטפורמה בה אתם מאזינים

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

הזמנו את יסמין ונאיף לספר לנו על מעגל תמר שנפתח ביוזמת תושבים, המועצה ומרכז הגישור במטרה לחזק את החיים המשותפים במועצה האזורית מנשה. מעגל תמר, הוא יוזמה קהילתית שנוצרה לאחר אירועי אוקטובר 2023, שמטרתו המקורית הייתה אקטיביזם משותף אך הפך למרחב אינטימי של היכרות הדדית והקשבה רדיקלית בין תושבים מגוונים במועצה. יסמין ונאיף דנים במהלך הפרק בחשיבות יצירת פעילויות משותפות טבעיות כדי לגשר על הפערים הדוריים ולשמר את החברות בין הקהילות.

להלן 5 נקודות עיקריות:

1. מועצה אזורית מנשה היא מועצה ייחודית בעלת אוכלוסייה מעורבת (קיבוצים, כפרים ערביים, יישובים קהילתיים וקהילה דתית) החיה יחדיו.

2. היחסים ההיסטוריים בין יישובים שכנים כמו מצר ומייסר היו טבעיים, קרובים ונטולי גבולות, בניגוד למצב הריחוק הקורה כיום בין הדור הצעיר.

3. החיים המשותפים כיום מושפעים לרעה משינויים באורח החיים המודרני, מקליטת תושבים חדשים שאינם תמיד מחוברים להיסטוריה המקומית, ומהשפעות חיצוניות כמו אירועי ה-7 באוקטובר והתקשורת.

4. "מעגל תמר" הוקם במועצה לאחר אירועי אוקטובר במטרה לייצר מענים לחיים משותפים, אך הצלחתו העיקרית הייתה פנימית – יצירת אינטימיות, חידוש והעמקת ההיכרות ושיח משותף בנושאים שונים.

5. קיימת מחלוקת בין הגישה הדוגלת בהמשך הקשרים בצורה טבעית לבין הגישה הקוראת לפעולות אקטיביסטיות מכוונות כדי לחבר את הדורות הבאים.

ליצירת קשר עם נאיף (בוגר וינגייט לחינוך גופני, בעבר כדורגלן בליגה א. חבר הנהלה במועצה אזורית מנשה):

https://www.facebook.com/naief.arda

ליצירת קשר עם יסמין (פעילה חברתית במועצה ומאמינה גדולה בחיים משותפים, עובדת בגבעת חביבה):

[email protected]

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

הפעם אירחנו בהתרגשות רבה את טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם לשעבר, לשיחה מעמיקה על תפקידה של המנהיגות הקהילתית ועל כוחה של הקהילה במציאות משתנה.

לאחר ה-7 באוקטובר, במרץ 2024 טל בחרה להתמקד דווקא בשיקום הצפון, במועצה אזורית מעלה יוסף, מתוך תחושה שהקשב של המדינה הופנה בעיקר לעוטף. 

במעלה יוסף היא היא חברה לראש הרשות ומסייעת בשיקום וצמיחה במועצה שספגה כל כך הרבה בשנה וחצי האחרונות. 

פרק השראה לקראת ציון שנתיים ל -7 באוקטובר.

5 תובנות מרכזיות מהפרק:

• כוחה המיידי של הקהילה בשיקום: הכוח הכי גדול לשיקום ולצמיחה, במיוחד בקרב מושבים שהתנפצו לרסיסים וחזרו לאחר תקופה ארוכה, הוא הכוח של הקהילה המיידית.

• המענה לטראומה דרך מודלים קהילתיים: נוכח המחסור במטפלים ובפסיכולוגים המוכנים להגיע לפריפריה, הפתרון לאתגרי הטראומה שחווים תושבי הצפון טמון בייצור מודלים קהילתיים ובזירות שיאפשרו לאבד את הטראומה, ייתנו כוחות נפש ויצירה.

• חשיבות הגיוון לשייכות ואושר: אושר בא' קשור לאיכות הקשרים החברתיים. טל הדגישה כי הגיוון (בין קבוצות ובתוך הקהילה) הוא הכוח של הפריפריה ומהווה ערך חשוב במוביליות החברתית. ההומוגניות והקטנות הן התחלואה הכי גדולה של הפריפריה, ורק מפגש עם האחר יוצר מוביליות חברתית.

• העצמת נשים וחינוך בלתי פורמלי: נשים משלמות מחיר כבד באזורי עימות כתוצאה ממחסור בתעסוקה איכותית נגישה. יש להשקיע ביצירת עסקים חברתיים לנשים ובתעסוקה איכותית שמבטאת את יכולותיהן, וכן במסגרות חינוכיות בלתי פורמליות יום-יומיות עבור ילדים ונוער.

• מנהיגות של קהילות (ולא של פרטים): מנהיגים צריכים להיות מנהיגים של קהילות, והתפקיד המשמעותי ביותר למי שרוצה לחולל שינוי חברתי הוא להיות קשור בנפשם של אנשים, לא רק לקדם מדיניות. הניצחון האמיתי בצפון טמון בהבאת אנשים, בעיקר משפחות צעירות, שיכפילו את היישובים ויצמחו.

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה