מרים שפירא היא מנהלת, ראשת מהו"ת ישראל. פסיכולוגית קלינית, .M.A. מומחית בטיפול בטראומה ואבל, ומנחת קבוצות. בעלת קליניקה פרטית מאז 1980. מכשירה ומדריכה פסיכולוגים ואנשי טיפול בתחום.
מומחית בתחום חוסן בתי-ספר וקהילות הדרכת צוותים ורבנים.
זאת הפעם השניה בפחות משנה שמרים מתראיינת אצלנו, פעם שעברה זה היה על טראומה קולקטיבית. הפעם ביקשנו ממנה לבוא באופן מיוחד ולדבר על החגים והטקסים שמגיעים אלינו שברקע ה- 7 באוקטובר שאסור לנו להתעלם מזה שהוא עוד רגע פה.
פרק שלא היה לנו קל להקליט אותו מאחר ועשינו זאת שברקע התגברות המלחמה בצפון והדבר האחרון שהיה לנו אנרגיות זה להקליט את הפרק. אבל דווקא בגלל זה החשיבות שלו כי מאפשר לנו להסתכל על ה- 7 באוקטובר למרות ועל אף הקושי, כפי שמרים מדברת על זה בפרק, השלב השלישי ביצירת חוסן מיטבי הוא שלב ההתבוננות.
אז זה פרק של התבוננות שלנו יחד עם מרים על השנה שעברנו, על הטראומה הקולקטיבית שלמרות שעברו 8 חודשים מהפרק הקודם שהקלטנו עדיין איתנו, כיצד יוצרים סביבה מטיבה בימים אלה דרך שני אלמנטים של ציפייה חיובית ורציפות, איך בחירום מתמשך שומרים על שגרה ורציפות דרך טקסים ומסורות.
עסקנו רבות ב- 3 הצירים לחוסן על פי מרים שהם: מאבק והתגייסות, רציפות ושגרה וכמובן התבוננות, השלב הכי קשה לביצוע במצב חירום ובטח שכזה שמתמשך ככה.
כן גם חיברנו את כל מה שדיברנו בו ל-7 באוקטובר ועסקנו כיצד מציינים בקהילות ובארגונים את היום המורכב הזה ומה הקשר לנרטיב מיטיב ותקווה.
למייל של מהו"ת אותו מנהלת מרים:
[email protected]
שימוש בטקסים לתיקון תהליכי אבל (המאמר של מרים שדנו עליו בפרק)
קישור ללוח האירועים של מועצה אזורית אשכול עליו דיברנו בפרק
בונוס, קישור לאתר "כבר שנה" - מיזם ייחודי של החברה למתנס"ים שנועד לסייע לכולנו בעיצוב הזיכרון ובחיזוק החוסן הקהילתי, שנה לאחר אירועי 7 באוקטובר
מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף
קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה
לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה