דף נלווה סנהדרין ח

הדף היום מוקדש ע"י גילה פולק לע"נ חמותה, מנורה בת שרה גיטל ויחזקאל שנפטרה בשבוע שעבר.

החכמים דורשים מהפסוקים בתחילת דברים פרק א:טז-יח, כאשר משה מסביר כיצד הקים את מערכת בתי המשפט, כדי ללמוד מהם הלכות שונות הנוגעות לדיינים ובתי המשפט.

ברייתא הוסיפה עניין נוסף שנעשה בשלושה - זימון. בתחילה, הגמרא חשבה שזה מתייחס לזימון בברכת המזון, אך הצעה זו נדחתה וזימון מוסבר כשליחת הזמנה לדין.

המשנה קבעה שתשלומי כפל בגניבה וקנסות אחרים נידונים בבית דין של שלושה. רב נחמן בר רב חסדא שואל: האם אפשר לדון דיני קנסות בפני יחיד מומחה כמו בגזילות וחבלות? רב נחמן בר יעקב מדייק מדברי רב שאי אפשר. 

המשנה הביאה מחלוקת בין רבי מאיר וחכמים לגבי מוציא שם רע (מי שמאשים את אשתו שלא הייתה בתולה כשנישאו) - האם נידון בבית דין של שלושה או עשרים ושלושה? מה הבסיס למחלוקת? מובאים מספר הסברים, רובם מצמצמים את מוקד המחלוקת למקרים ספציפיים יותר.

הדף היום מוקדש ע"י רושל חייפץ לע"נ שרגא פייבל בן אברהם בן ציון הלוי, רב משה בן יהודה לייב, וחיה צפורה בת ר׳ יהודה משה.

הדף היום מוקדש ע"י לאה בריק לרפואת הרב יהונתן איתן הכהן בן בתשבע ברכה.

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג איילנד לכבוד ולרפואת פייגה זיסל בת שיינה יוספה שתורמת כליה היום.

יש ארבע דעות שונות בקשר לביצוע - מהן ההבדלים בין הגישות השונות. 

הדיין צריך מאוד להיזהר בדין ולהבין את גודל אחריותו. כמוכן, המנהיגים צריכים לבחור בדיינים בצורה טובה ולא על ידי שוחד. איך דיינים וגם בעלי דין צריכים להיזהר שלא יכירו פנים במשפט? 

הדף היום מוקדש לכבוד יום הולדתו של מרסל לוונברג מילדיו ונכדיו.

בעוד ששמואל סובר שפסק דין של שני דיינים תקף, רבי אבהו חולק על עמדה זו. רבי אבא מקשה על דעת רבי אבהו ממשנה בבכורות כח:, שנראה ממנה שאפילו פסק דין של דיין יחיד תקף. סתירה זו מתיישבת בהסבר שהמשנה מתייחסת למקרה מסוים שבו שני בעלי הדין קיבלו במפורש את סמכות הדיין היחיד לפסוק בעניינם.

המשנה בבכורות עוסקת במקרה שבו בעלי הדין קיבלו את סמכות הדיין, אך הוא טעה בפסק דינו והתחייב בנזקים שנגרמו. אולם, אם טעותו הייתה בפסיקה המנוגדת למשנה מפורשת, אין הוא חייב בתשלום מכיוון שפסק דין כזה בטל מאליו. לפיכך, הגמרא מסיקה שטעות הדיין הייתה בשיקול דעת - במיוחד בקביעה איזו דעה לאמץ.

רבי מאיר וחכמים חולקים האם פשרה דורשת או שלושה אנשים או רק אחד. הגמרא מציעה תחילה שמחלוקת זו מקבילה למחלוקת בין רבי אבהו ושמואל, שכן פשרה מושווית לדין על פי הפסוק בשמואל ב' ח:טו. אולם, הקבלה זו נדחית לבסוף. במקום זאת, מחלוקתם מתמקדת בשאלה האם בכלל יש להשוות פשרה לדין. רב אחא מסביר שהדרישה לפי רשב"ג לשני אנשים בפשרה נועדה רק להבטיח עדות נאותה להליך - מבחינה עקרונית, מפשר יחיד היה מספיק.

האם נדרש לעשות קניין בהליך פשרה?

אם דיינים סיימו את ההליכים (גמר דין) במקרה, הם אינם יכולים יותר לעבור לפשרה. רב מסביר מאוחר יותר מה נחשב גמר דין.

הגמרא בוחנת מספר שאלות יסוד בנוגע לפשרה: האם היא אסורה, מותרת או בעצם מועדפת? אם פשרה מותרת, באיזה שלב בהליכים המשפטיים פוקעת אפשרות זו? מוצגות דעות שונות המתייחסות לשאלות אלו.

בתהילים י:ג נאמר שה' נואץ בוצע שברך או מי שמברך בוצע. מובאים שלושה פירושים שונים לפסוק זה - אחד מהם מתייחס לפשרה ולכך שהיא נתעבת בעיני ה'.

הגמרא גם בוחנת פירושים שונים לשני פסוקים נוספים שעלו בדיון: שמואל ב' ח:טו, העוסק ביחס בין משפט וצדקה, ודברים א:יז, המורה לדיינים לא תגורו מפני איש.

הדיון מסתיים במספר אמירות המדגישות את כובד האחריות השופטים והרצינות שבה דיינים חייבים לגשת לתפקידם.

הלימוד השבוע מוקדש ע"י ירדנה שור לכבוד נישואי בנם סעדיה לאודל פרץ. "מאחלים להם בית מלא באהבה, מזל וערכי התורה."

למרות שכתוב במשנה שבית דין מורכב משלושה דיינים, יש יוצאים מן הכלל. מומחה יכול לדון לבד. מה קובע שמישהו הוא דיין מומחה? למרות שמומחה אינו צריך לקבל רשות מהנשיא או מראש הגולה, אם הנשיא או ראש הגולה נתנו לו רשות לדון, וטעה במקרה מסוים, הוא אינו חייב לשלם על הנזק שגרם. בעוד שברור שרשות מראש הגולה פוטרת דיין הדן בישראל, האם מינוי הנשיא (בישראל) יכול לפטור את הדיין מאחריות בבבל? התשובה היא לא, כפי שנלמד מסיפור על רבה בר חנה שקיבל רשות מרבי יהודה הנשיא לדון, בדיוק כשעזב את ארץ ישראל.

באילו מקרים דיין שטעה צריך לשלם כדי לפצות על הנזק שגרם?

רבי יהודה הנשיא גם נתן רשות לרב לדון כמומחה, בדיוק לפני שהלך לבבל. אולם, הוא לא נתן לו סמכות להתיר בכורות למאכל על ידי זיהוי מומים. גם רב וגם רבה בר חנה היו אחייניו של רבי חייא, שהיה זה שביקש מרבי יהודה הנשיא להתיר לשניהם לדון. אולם, הוא קרא לרבה בן אחיו ולרב בן אחותו, למרות שרב היה גם בן אחיו. להסביר זאת, הגמרא מסבירה שאחיו מאביו ואחותו מאמו של רבי חייא התחתנו זה עם זה והיו הוריו של רב. ניתן גם הסבר אפשרי נוסף.

למה רבי יהודה הנשיא לא התיר לרב להתיר בכורות? הגמרא מביאה שתי הצעות אפשריות. ההסבר הראשון הוא שזה היה כדי להבטיח שאנשים יכבדו את רבה בר חנה כשהוא ורב הגיעו לבבל, כי הם יראו שיש לו סמכות לעשות משהו שרב לא יכול. ההצעה השנייה היא שרב היה כזה מומחה שרבי יהודה הנשיא חשש שהוא יתיר מומים מסוימים ואנשים יסיקו מעצמם שמומים שנראו דומים הם גם מומים קבועים ויתירו בכורות שלא כדין.

למה רבי חייא ביקש מרבי יהודה הנשיא לא רק לתת רשות לרב ורבה בר חנה לדון, אלא גם להורות? מובאת תשובה מסיפור על מלמד שלימד אך הובן לא נכון וגרם לרבים לטעות בדיני טומאה. לכן, צריך לקבל רשות גם ללמד רק אם יכולים ללמד באופן ברור. מובאים סיפורים נוספים הקשורים לסוגיות הוראה, הנוגעים לאיסור הוראת הלכה בעיר אם רבו נמצא בקרבת מקום.

שמואל פסק שאם שני דיינים דנו בדין, דינם דין, למרות שזה נחשב חצוף. אולם, כשעושים פשרה, מספיק שני דיינים לפשר.

דף נלווה סנהדרין ד

הגמרא מציעה שבסיס המחלוקת בין חכמים ורבי יהודה לגבי האם דנים דיני ממונות בשלושה דיינים או בחמישה דיינים מבוסס על איך הם דורשים את הפסוק - האם יש אם למקרא, כלומר הולכים אחר איך שקוראים אותו בדרך כלל, או אם למסורת, כלומר הולכים אחר איך שהוא כתוב בפועל?

לפי רבי יוחנן יש חמישה חכמים שכולם סוברים שכאשר יש סתירה בין איך שקוראים את הטקסט/מבטאים אותו לבין איך שהוא כתוב, אנחנו הולכים אחר איך שקוראים אותו (יש אם למקרא). כל מקרה שבו חכמים אלו פסקו בדרך זו מובא ומוסבר.

רב אחא בר יעקב מקשה על רבי יוחנן כי הוא חושב שכולם סוברים יש אם למקרא, שכן כולם הולכים אחר איך שקוראים בדרך כלל, כפי שניתן להוכיח מאיסור בישול בשר בחלב, שכן קוראים אותו כחלב ולא כחֵלב (שומן אסור). הנחה זו נדחית ומובא הסבר אחר להסביר למה כולם מסכימים בפסוק של בשר בחלב.

דף נלווה סנהדרין ג

הלימוד השבוע מוקדש ע"י הלן דנזק לע"נ אביה.

הדף היום מוקדש לכבוד יום הולדתה של עדינה הגג מאחיה ואחיותיה.

יש שלוש דרכים שונות לקרוא את שש המילים הראשונות במשנה: "דיני ממונות בשלושה, גזילות וחבלות בשלושה". האם השלושה הראשונים באים להסביר את השלושה השניים או שמא הם מתייחסים למקרה אחר/דין אחר? כולם מסכימים למסקנה הסופית - שבשביל הלוואות והודאות צריך שלושה אנשים רגילים לשפוט (הדיוטות), ובשביל גזילות וחבלות צריך שלושה דיינים מומחים. עם זאת, איך הם קוראים זאת מתוך מילות המשנה, ומה היה הדין המקורי מהתורה, ואיך חכמים שינו אותו ולמה - זה נושא למחלוקת.

למה נזק וחצי נזק מוזכרים במשנה - למה הם לא נכללים בחבלות?

מאיפה לומדים שדיני ממונות נידונים בפני שלושה דיינים? יש מחלוקת בין רבי יאשיה ורבי יונתן - האם מחלוקתם היא רק לגבי המקור בתורה או שיש להם הבנה שונה באופן שבו פוסקים דינים?

רבי סובר שדיני ממונות נידונים בפני חמישה דיינים. מאיפה הוא לומד חמישה?

דף נלווה סנהדרין ב

מסכת סנהדרין מוקדשת ע"י גינה דוידוויץ לע"נ אביה, זאב בן יצחק וחנה, בציון שנה לפטירתו. "אבי תמיד עודד את לימודי והיה החברותא הטוב ביותר שלי. הוא נטע בי ובתלמידיו הרבים אהבת תורה עמוקה. יהי רצון שתהיה עליה לנשמתו."

הדף היום מוקדש ע"י נורמן אליעזר לכבוד יום הולדתה של אשתו, שירה! "תודה שאת החברותא שלי, בנוסף להיותך האישה הטובה בעולם!"

מערכת בתי הדין הייתה מורכבת מבתי דין בגדלים שונים. המשנה מפרטת אילו סוגי תיקים יובאו בפני בית דין של שלושה, עשרים ושלושה ושבעים ואחד. חלק מהתנאים דורשים חמישה או שבעה דיינים עבור דינים מסוימים. המספרים עשרים ושלושה ושבעים ואחד נלמדים מהתורה - כיצד?

הגמרא מציינת שהלוואות והודאות לא נכללות ברשימה, למרות שגם הן דורשות שלושה דיינים, כמו בגזילות וחבלות. הן לא נכללות כי הן אינן דורשות שלושה דיינים מומחים, אלא כל שלושה אנשים יכולים לדון במקרים אלו. למה?

הקדמה למסכת סנהדרין

דף נלווה בבא בתרא קעו

דף נלווה בבא בתרא קעה

אם שכיב מרע אומר שהוא חייב כסף למישהו - האם מאמינים לו או שיש להניח שהוא רק מנסה להראות שלילדיו אין הרבה כסף? האם אותו דבר יחול במקרה שכל הכסף הוקדש למקדש ולא עובר לילדיו?

האם יורש יכול לטעון שאף על פי שמוריש אמר שהוא חייב כסף למישהו, הוא לאחר מכן אמר שהחזיר את החוב? באילו מקרים מאמינים להם?

מה ההבדלים בין הלוואה בשטר להלוואה בעל פה? מי שיש לו הלוואה עם שטר יכול לגבות מנכסים משועבדים שנמכרו, אך הלוואה בעל פה יכולה להיגבות רק מנכסים חופשיים (שלא נמכרו).

אם ערב חותם לאחר מתן ההלוואה, האם ניתן לגבות מהערב, ואם כן, האם יש מגבלות כלשהן?

האם נכסי הלווה משועבדים למלווה על ידי דין התורה או על ידי דין דרבנן? רבה ועולא נחלקים בעניין זה.

רב ושמואל חולקים עם רבי יוחנן וריש לקיש אם הלוואה בעל פה יכולה להיגבות מיתומים או מלקוחות. רב פפא מציע פסיקה ייחודית - שאינה תואמת במלואה לאף עמדה, כיוון שראה צורך בחברה למנוע מהמלווים לסרב להלוות כסף (שלא תנעול דלת בפני לווים) ולמנוע קריסה בשוק שבו קונים מהססים לרכוש קרקע.