הלימוד שלנו היום מוקדש לע"נ כל החיילים והאזרחים שנהרגו ושיעמוד לזכות לרפואה שלמה לכל הפצועים. אנו ממשיכים להתפלל לשלומם של חיילינו, השבויים וכל אזרחי ישראל.

אם מקדש אישה ואומר מ"מהיום ולאחר שלושים יום" מה הייתה כוונתו? מובאות שלוש דעות שונות ונערכות השוואות להצהרה מקבילה הניתנת תוך כדי נתינת גטץ אם מתנים את הקידושין בכך שהוא יתן לה כסף, הקידושין נכנסים לתוקף כל עוד הוא נותן לה את הכסף. יש מחלוקת בין רב הונא ורב יהודה האם הקידושין נכנסים לתוקף באופן מיידי (בהנחה שהוא נותן לה את הכסף מתישהו) או רק כאשר הכסף ניתן בפועל. שוב, נערכת השוואה למחלוקת מקבילה בגירושין. מדוע יש צורך להזכיר את המחלוקת בשני המקרים?

הדף היום מוקדש לזכרו של רס"ן אריה זירינג ז"ל שנפל בקרב בשבת. הוריו של אריה, מארק ודבי, הם החברים הכי קרובים שלנו וחיי ילדינו שלובים זה בזה מיום היוולדם. אריה היה מודל לחיקוי לכל ילדיי ולכל ילדי קהילתינו. הוא היה מנהיג שצניעותו ואהבת החיים שלו היו ניכרים בכל מה שעשה. הלימוד שלנו היום יהיה לזכרו ולזכר כל הנרצחים ולזכות לכל חיילינו ולרפואה שלימה לכל הפצועים ולחזרתם בשלום של כל הנחטפים.

הגמרא מביאה שלושה מקרים שבהם מישהו קנה משהו (אשה או קרקע) שמישהו אחר התכוון לקנות - האם מה שעשה היה מעשה רע? אם מישהו קידש אשה לאחר שלושים יום והמעות שאיתם קידשה לא היו קיימים כבר ביום השלושים, עדיין הקידושין בתוקף - למה? אם אחר לא קידשה בתוף השלושים יום, אבל האשה רוצה לחזור בו לפני היום השלושים, האם היא יכולה. יש מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש - האם דיבור יכול לבטל דיבור. בעקבות שתי קושיות שהובאו נגד ריש לקיש, הוא מסביר את דבריו שדיבור לא יכול לבטל דיובר ומעשה. אך גירסה אחרת של המחולקת שלהם הובא שחולקים דווקא בדיבור המבטל דיבור בלבד. אך בגלל קושי נגד ריש לקיש, פוסקי כר' יוחנן. 

הדף היום מוקדש ע"י מינדי גרסטמן לע"נ ד"ר אסתר ארמן, המייסדת של קבוצת דף יומי לנשים בבית שמש שנפטרה בגיל 98 בחג סוכות. "היא המשיכה ללמוד איתנו עד ערב סוכות." ולעילוי נשמות כל אלו שנפלו בימים האחרונים. אנו מתפללים לשלום ילדינו, נכדינו וקרובינו ולכל אלו המשרתים בצה"ל.

הדף היום מוקדש ע"י מרגרט אקסטיין לע"נ ד"ר אסתר ארמן.

האם יש סתירה בדברי ר' שמעון בקשר לחולין שנשחטו בעזרה - האם אסורים בהנאה מדאורייתא או לא? כל הדברים שאסורים בהנאה במשנה, אם מכרו, איסור ההנאה לא עובר לחפץ השני אלא נשאר בראשון בלבד. מניין לומדים הלכה זו? המקדש בתורמה מקודשת - אפילו אם הוא ישראל. האם זה מפני שטובת הנאה נחשב ממון? כנראה שלא ומקימים את המשנה במקרה של נכד של כהן (דרך אמו) המקבל טבל מסבו הכהן - ולפי הדעה שמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין ואם כן, התרומה היתה כבר בבעלותו של הסב והוא הוריש את זה לנכדו. מציעים שטובת הנאה ממון או לא זה מחלוקת תנאים כפי שמופיע בברייתא הגונב טבל האם צריך להחזיר את הכל או רק דמי חולין שבו. אך מציעים ארבע אפרויות אחרות להבין את נקודת המחלוקת. אי אפשדר לקבל שכר להיות דיין, עד, להזות ולקדש מי פרה אדומה. האם זה סותר את משנתינו שאפשר לקדש במי חטאת או אפר חטאת? מי ששלח שליח לקדש אשה מסויימת והלך השליח וקידש אותה לעצמו, היא מקודשת לו. אם איש קידש אשה בתנאי שיחולו הקידושין בעוד שלושים יום ובא אחר וקידשה בינתיים, היא מקודשת לשני. באיזה מקרה תהיה מקודשת לשניהם מספק? 

הדף היום מוקדש ע"י גייל ליכט לע"נ הרב אברהם שאול הלוי ליכט.

הלימוד שלנו היום מוקדש לע"נ כל החיילים והאזרחים שנהרגו ושיעמוד לזכות לרפואה שלמה לכל הפצועים. אנו ממשיכים להתפלל לשלומם של חיילינו, תושבי הדרום, השבויים וכל אזרחי ישראל.

מה המקור לאיסור הנאה בעגלה ערופה? מאיזה רגע זה הופך לאסור? המקור לאיסור הנאה בציפורי מצורע נלמד מעגלה ערופה. יש מחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש האם הם אסורים מרגע רכישת הציפורים או מרגע השחיטה של השחוטה. רבי יוחנן מעלה שלוש קושיות נגד דעת ריש לקיש. לאחר השאלה האחרונה שלא נפתרה, ריש לקיש עונה שזה נושא לוויכוח בין התנאים. מובאים שלושה טעמים שונים כדי להסביר מדוע הציפור השחוטה הוא זו שאסור בהנאה אבל הציפור המשולח מותר. מנין נדרש ששערו של הנזיר אסור בהנאה? האם פטר חמור אסור לכל הדעות? מהיכן נדרש האיסור להנות מחלב ובשר? האם זה אסור בהנאה הוא נושא לוויכוח בין תנאים. שני הסברים שונים מובאים למקור לחולין שנשחטו בעזרה.

דף נלווה קידושין נו

הדף היום מוקדש לע״נ כל אלו שנרצחו היום ואתמול במלחמה האיומה, לרפואת הפצועים ולחזרתם בשלום של כל הנחטפים.

הדף היום מוקדש ע"י רבקה מרזל לע"נ ד"ר אסתר ארמן.

הגמרא מביאה מקורות סותרים שונים המתייחסים לדעתו של רבי יהודה שאדם המקדש אשה במעות במעשר שני במזיד, הקידושין תקפים. למסקנה, מסבירים שמדובר באשה חבירה, הבקיאה בהלכה ותשתמש בכספי המעשר כראוי. כל דבר שאסור בהנאה, אי אפשר לקדש בו אשה. המשנה מפרטת את כל אותם דברים האסורים בהנאה והגמרא מביאה את המקור לכל דבר - מניין לומדים שאסור בהנאה. 

בהקשר למחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה, מביאה הגמרא משנה בשקלים ז:ד במה ניתן לעשות אם מוצאים בהמה מחוץ אבל קרוב לירושלים שכן יש חשד שהוקדשה להקרבה. המשנה מציעה הצעה מה ניתן לעשות אם המוצא רוצה לקחת את הבהמה לעצמו. אולם, רבי אושעיא מתקשה להבין פתרון זה. הוא ורבי יוחנן מציעים כל אחד הצעות שונות כיצד ניתן להבין את המקרה במשנה. ההסבר של רבי אושעיא מתאים לדבריו של רבי מאיר, שאם השתמש בהקדש המזיד, הוא יכול להפוך אותו לחולין. אך גם על זה מולעת קושי אך נפתרה. שאלות נוספות נשאלות על המשנה עד שמביאים הבנה מעודכנת של המשנה.

הדף היום מוקדש ע"י בלימה שטורחיין סלוצקי לע"נ אחותה, רבקה בת טינה ויצחק צבי. 

הדף היום מוקדש ע"י גיטה ודוד ניופלד לע"נ איידל בת נתן ושרה.

הדף היום מוקדש ע"י סלביה קליין לע"נ לאה בת יוסף ופרשה.

ישנם שני הסברים שונים לדעתו של רבי מאיר לגבי מכירה/קידושין שנעשו עם כספי הקדש בשגגה - האם זה נחשב למעילה או לא ואם כן, האם קידושין לאשה תקפים או לא? דעותיהם מנותחות ומתעוררות נגדם קושיות. לאחר מכן קובעת הגמרא את ההלכה לקודושין שנעשו באמצעות מעשר שני וקידושין הנעשו עם הקדש - במעשר שני, כר' מאיר ובהקדש ר' יהודה. מועלות קושיות נגד הפסיקה כר' יהודה במעשר שני על פי מקורות תנאיים.

דף נלווה קידושין נג

הדף היום מוקדש ע"י טובה ודוד קסטנבאום לכבוד הולדת נכדם נווה איתן.

מובאת ברייתא הקובעת שהשאלה האם גבר יכול לקדש אשה עם חלקו שקיבל מהקרבנות היא נושא למחלוקת בין רבי יהודה לרבי יוסי - כל אחד דורש את שיטתו מאותו פסוק. רבי יוחנן קבע שרבי יהודה הודה בסופו של דבר לרבי יוסי ורב קבע שלא. מביאים שני ברייתות - אחת לתמוך ברבי יוחנן ואחת לתמוך ברב. עם זאת, המובא לתמיכה בעמדתו של רב נדחה. רבי מאיר סבור כי גבר אינו יכול לקדש אשה עם מעשר שני שכן הוא נחשבת כרכוש הקב"ה (ממון גבוה). זה נדרש מפסוק המתייחס למעשר שני – איך נדרש מהפסוק? לגבי גבר שאירס אשה במעשר שני בשגגה, ר' מאיר סבור שהקידושין אינם תקפים, ובמקרה של גבר שקידש אשה בהקדש בשגגה, ​​סבור רבי יהודה שהקידושין אינם תקפים. לגבי שני המקרים הללו, אמר רבי יעקב שלמד מרבי יוחנן שהאחד הוא משום שהאשה אינה רוצה בכך והשני משום שגם האיש וגם האשה אינם רוצים בכך, אך לא היה בטוח איזה שייך לאיזה מקרה. רבי ירמיה ורבי יעקב עצמו מציעים כל אחד הצעות הפוכות איזו מהן תואמת איזו דעה. רבא מסביר שלדברי רבי מאיר, אם האיש המקדש עם הקדש הקידושין אינם תקפים, זה סימן שהכסף אינו מתחלל בפעולתו. רב חסדא פוסק שזה יהיה אותו הדבר לגבי מכר תוך שימוש בכסף של הקדש בשגגה - שכן אף אחד מהצדדים לא היה רוצה שהמכירה תצא לפועל ברגע שהם יבינו שהכסף הוא הקדש, ​​המכירה היא מקח טעות, הכסף מוחזר והקדושה נשארת בכסף. לפיכך, לא תהיה חובה להביא קרבן עבור מעילה. ברייתא מובאת להעלות קושי בהבנה זו של רבי מאיר, אבל היא נפתרת.

הדף היום מוקדש ע"י אירה ונתניה שלומוביץ לע"נ הרב שלמה בן משה והרב דוב צבי שלומוביץ. 

מקור אחרון (שישי) מובא בניסיון להעלות קושי על דעתו של רבא שקידושין שלא נמסרו לביאה לא הוי קידושין וזהו היחיד שאינו ניתן לפתרון. הגמרא מציינת שזהו אחד מששת המחלוקות בין רבא לאביי שבהם אנו פוסקים כמו אביי (יע"ל קג"ם). רב שואב ארבע הלכות מהמעשה במצוטט במשנתינו. 1. אפשר לקדש עם פירות שמיטה, למרות שבדרך כלל מותר לאכילה בלבד. 2. אי אפשר לקדש עם רכוש גנוב אפילו שנגנב מהאשה עצמה. 3. אשה יכולה להיות שליח לקדש אחרות אפילו אם הם צרות שלה. 4. קידושין שלא נמסרו לביאה. הרביעי, רב לא היה מוכן להסיק ממשנתנו אם היא נחשבת לקידושין או לא כי ניתן להסביר את המשנה גם לפי רבא וגם לפי אביי. מתעורר קושי נגד רב בנוגע לקידושין עם רכוש גנוב, כפי שיוצא מדברי ברייתא שזה נחשב לקידושין. כדי לפתור זאת, הם מציעים להבחין מקרה שבו הם סידרו/לא סידרו את הקידושין קודם לכן. מובאים שלושה מקרים בהם גבר אירס אשה תוך שימוש ברכוש של מישהו אחר ורבא קבע בכל מקרה שהקידושין אינו תקפים שכן הפריט לא היה בבעלות הגבר והבעלים המקורי לא ויתר על זכויותיו בחפץ. המשנה דנה בקידושין באמצעות חלקי קרבן (כהן נותן את חלקו מהקרבן לאישה עבור קידושין), מעשר שני והקדש. רבי מאיר ורבי יהודה חלוקים בעניין ההלכה במקרים אלו. כשרבי מאיר נפטר, רבי יהודה לא הניח את תלמידיו של רבי מאיר לבית מדרשו, מכיוון שדאג שהם באים רק לבחון את רבי יהודה. סומכוס ממילא דחק את עצמו ולימד את ההלכה שלימד רבי מאיר המופיעה במשנתנו על כהן המקדש אשה בחלקי קרבן. כעס רבי יהודה על סומכוס שאמר, איך יכול להיות מקרה של אותם חלקי קורבן שניתן לאכול רק בעזרה כי שנשים לא נכנסות לעזרה! רבי יוסי, שחש צורך לעשות שלום, התערב והסביר את מציאות המקרה בניסיון להרגיע את רבי יהודה. 

דף נלווה קידושין נא

אם קידש אחד שתי נשים בו-זמנית ששניהם אסורים לו זו מטעם זה, כגון אשה ואחותה או אשה ואמה, אף קידושין אינם תקפים. רמי בר חמא ורבה מביאים כל אחד הסבר אחר לכך. הבסיס להסברו של רבה הוא שאם אדם אינו יכול לקדש את השנייה בזה אחר זה, אז אם הוא מקדש אותן בו זמנית, הקידושין אינם תקפים. מעלים קושיות נגד עקרון זה של רבא משלושה תחומים אחרים – מעשר, מעשר בהמה, ולחמי קרבן תודה – שבכל מקרה יש סיטואציה דומה, שלא תקף בזה אחר זה, אבל זה דווקא מועיל כשעושים בו זמנית! לרבא ולאביי יש חילוקי דעות לגבי קידושין בין גבר ואשה במצב שבו בני הזוג אינם יכולים לקיים יחסים (כמו במקרה שלעיל בו כל אשה אסורה לבעל בגלל האחר - אחות של אישה שהוא ספק מקודש לה). רבא סובר שהקידושין אינם תקפים ואביי קובע שהקידושין תקפים (והיא צריכה לקבל ממנו גט בכדי לאפשר לה להתחתן עם מישהו אחר). הגמרא מביאה קושיות משניות, כולל משנתנו, נגד עמדתו של רבא, אך כל קושי נפתר.