דף נלווה קידושין מב

הלימוד השבוע מוקדש ע"י ג'ניפר באומר לכבוד הרבנית מישל!

הדף היום מוקדש ע"י דבי פיין לע"נ פייגה בת משה מרדכי ושרה רבקה.

מניין לר' יונתן דין שליחות בקדשים? ציטטו בשם רב מקור אחר, מחלוקת הנחלות על ידי הנשיאים, שמשם לומדים שליחות. אבל לאחר שמעלים על המקור הזה שתי קושיות, מציעים דרכים אחרות להבין את דברי רב שלמד מהנשיאים. למסקנה, זה בא ללמד על חלוקת יתומים בנכסי אביהם על ידי אפוטרופסים. רב נחמן ושמואל חלקו בעניין זה - אם אפוטרוספים חלקו נכסי יתומים, האם היתומים יכולים למחות כשהם גדולים? האם יש סתירה בין דברי רב נחמן אלו ופסיקתו בסוגיה אחרת לגבי שום הדיינים? רב נחמן אומר שיש דיני אונאה ביתומים המחלקים נכסי אביהם, אך רבא מגביל את דבריו. הגמרא מביאה ברייתא שממנה לומדים שאין שליח לדבר עבירה - אם שולחים שליח לחטוא, העונש על השליח ולא המשלח (לאאומרים שלוחו של אדם כמותו). אך למה לא לומדים מדיני מעילה ששם יש שליח לדבר עבירה?!

גם האשה וגם הגבר יכולים להיות נוכחים לבצע את הקידושין או כל אחד מהם יכול לשלוח שליח לבצע את הקידושין במקומם. אב יכול לקדש  את בתו כשהיא נערה, אפילו באמצעות שליח. מדוע צריכה המשנה להזכיר שהבעל יכול לעשות את הקידושין בעצמו? זה ללמד שמצוה בו יותר מבשלוחו. יש שסוברים שאסור לגבר לשלוח שליח לבצע קידושין מפני שאולי כאשר יראה את אשתו לאחר הארוסין, היא לא תמצא חן בעיניו והוא לא ירצה לשאת אותה לאשה. לגבי האשה אין את החשש הזו שכן ריש לקיש מסביר שטוב למיתב טן דו למיתב ארמלו, ז"א שנשים תעדיפו להיות נשואות מאשר לא נשואות. המשנה קובעת שהאב מקדש את בתו כשהיא נערה, אבל לא כשהיא קטנה, למרות שהוא יכול לעשות זאת גם כשהיא קטנה. מבינים מתוך זה שאסור לאב לקדש את בתו כשהיא קטנה עד שהיא גדולה מספיק להביע הסכמתה לקידושין. האם שליח יכול למנות שליח אחר? מהיכן אנו לומדים שיש מושג של שליחות וששלוחו של אדם כמותו? 

הדף היום מוקדש ע"י הדר סטון לע"נ אסתר בינה בת אברהם ורחל לאה.

הדף היום מוקדש ע"י שירה דיקר לכבוד יום הולדתה של ארי!

כל שבא לידו דבר עבירה וניצול הימנה מקבל שכר כעושה מצווה. שלושה סיפורים הובאו כדי להמחיש כלל זה. רבא מקשה על המשנה בפאה א:א שהזכיר כל המצוות שמקבלים עליהם שכר בעולם הזה ובעולם הבא - למה לא מוזכר שם שילוח הקן שגם שם מתוך כפל הלשון בפסוק, אפשר היה להבין אותו דבר. רב נחמן עונה שזה מתייחס רק למצצות שהם טוב לשמיים וטוב לבריות, מה שאין כן בשילוח הקן שרק טוב כלפי שמיים. שכר מצווה גדולה מהעונש על עבריה בכמה עניינים - בשכר יש קרן ופירות ובעבירות רק קרן חוץ מעבירות שיש בהן חילול השם. בקיום מצווה מקבלים שכר גם על המחשבה לקיים מצווה אפילו אם לא קיים ובעבירה לא נענשים על מחשבה בלבד. אבל אפילו בעבירות, נענשים על מחשבה אם חשב לעשות עבירה ועשאה. נענשים גם על מחשבה בלבד במי שחושב לעבוד עבודה זרה.לפי עולא, נענשים על מחשבה לקיים עבירה לאחר שכבר עבר על אותו חטא פעמיים ונעשה לו כהיתר. יש כוח במצווה אחת להכריע את הכף - גם באופן אישי וגם של כל העולם. צדיק גמור שמורד בסוף ימיו או רשע שחוזר בתשובה נידון על סופו. באיזה מקרה מדובר? מה יותר גדול - לימוד תורה או מעשים? ר' טרפון ור' עקיבא חולקים בעניין והכריעו חכמים שהתלמוד גדול שמביא לידי מעשה. 

יש דעות שונות באיסור ערלה - האם חל בחו"ל או לא. ואם הם חלים, האם זה חל רק על ודאי ערלה או גם על ספק? רבי יוחנן פסק בקפדנות הן בערלה והן בכלאים בחוץ לארץ עד כדי כך שאמר שמי שעובר על איסור כלאים מקבל מלקות. איך זה יכול להיות אם כלאים בחוץ לארץ אסורים רק מדרבנן? כדי לפתור זאת, הם מבחינים בין הרכבת אילנות לבין שתילת זרעים מסוגים שונים. רב יוסף היה מערבב זרעים ושתל אותם. הם מעלים קושי נגד זה מהמשנה שסוברת שכלאים אסורים מדרבן בח"ול. כדי לפתור זאת, הם מבחינים בין כלאי הכרם (אסור) לבין זרעים מגוונים הנטועים יחד (מותר). המשנה קובעת שמי שעושה מצווה אחת זוכה בדברים טובים, חיים ארוכים ויורש את הארץ. מי שאינו מקיים מצוה אחת, אינו מקבל ברכות אלו. איך משנה זו מתיישבת עם המשנה בפאה א:א שיש מצוות ספציפיות שמקבלים עליהן שכר בעולם הזה? יש כמה דרכים להבין את משנתנו - האם הכוונה היא לשכר בעולם הזה או בעולם הבא? רבי יעקב, לאחר שראה ילד מקיים הן את מצוות כיבוד אביו ובאותו מעשה גם קייןם מצוות שיחול הקן, ששניהם מבטיחים חיים ארוכים, ונפל ומת כשירד מהעץ, הגיע למסקנה שצדיקים מקבלים יסורים בעולם הזה כדי לקבל שכר נוסף בעולם הבא. אותו סיפור גרם לאלישע בן אבויה לעזוב את הדת. או אולי זה היה מקרה אחר - לשונו של חוצפית המתורגמן שנגרר על הרצפה על ידי חזיר לאחר שנהרג על ידי הרומאים.

הדף היום מוקדש ע"י פרופסור יונתן בן עזרה לכבוד אשתו ד"ר רובין זייגר על השלמת חצי ש"ס ביחד היום!! "לחצי הטוב שלי, אני מצפה לסיים את החצי השני של המסע שלנו ביחד. תודה גם לרבנית מישל".

כשנכנסו בני ישראל לארץ ישראל לאחר שהיו במדבר, הפסיקו לאכול את המן בט"ז בניסן והחלו לאכול מהתבואה החדשה. האם זה יכול להוות הוכחה שכאשר התורה כותבת "מושב" כפי שמופיעה לגבי איסור אכילת חדש, אין הכוונה לאחר שירשו והתיישבו בארץ? מובאים מספר ברייתות לגבי המן ותאריך לידתו ומותו של משה. רבי שמעון בר יוחאי מציע הסבר משלו שחדש, ערלה וכלאים חייבים בהם גם בחוץ לארץ - חדש, על בסיס המילה "מושבותיכם," והאחרים על פי סברא (קל וחומר) מחדש. בנו, רבי אלעזר, חולק עליו לגבי שלושה יוצאים מן הכלל אלו ומציע במקום שני דינים אחרים שנוהגים בחו"ל על אף שתלויים בארץ - שמיטת כספים בשנת שמיטה ושחרור עבדים בשנת היובל. מדוע כל אחד מאותם מקרים נחשב לחלק מקטגוריית המצוות התלויות בארץ? המשנה בערלה ג:ט מסבירה שכל אחת משלושת ההלכות שהן חריגות וחלות מחוץ לישראל נגזרות באופנים שונים - אחת מהתורה, אחת הלכה ואחת מדרבנן. מה הכוונה ב'הלכה'? רב יהודה בשם שמואל אומר שהעם קיבלו את זה על עצמם (מנהג), ואילו עולא בשם ר' יוחנן אומר שזו 'הלכה למשה מסיני'. עולא מעלה קושי על רב יהודה מהמשך המשנה בערלה ג:ט.

דף נלווה קידושין לז

 הדף היום מוקדש ע"י הדר סטון לע"נ סבתה רחל לאה בת אהרון וגולדה.

אילו מצוות חלות רק בישראל ואילו מצוות חלות בכל מקום? איך מגדירים מה נחשב "מצווה התלויה בארץ"? מאיפה דורשים דבר זה מהתורה? במצוות רבות בתורה מופיעים המילים "כי תבואו את הארץ" וכדומה וגם "בכל מושבותיכם." מה הכוונה במילים אלו? האם הכוונה שזה רק בארץ או האם יכול להיות שמדובר גם בחובה בחו"ל? יש מחלוקת בין ר' עקיבא ור' ישמעאל ויש גם שתי דעות שונות לגבי מה באמת סובר ר' ישמעאל בעניין. 

הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב. יהי זכרם ברוך.

הדף היום מוקדש ע"י דבי בומגרטן קוזנץ לכבוד כלתה דבורנית זוסמן שוורץ.

ישנם שלושה הסברים שונים שניתנו כדי להסביר מדוע איסי הוסיף מקרה רביעי לרשימת המצוות לא תעשה שאינן חלות על נשים - האיסור להקריח כאות אבלות על אדם אהוב. מדוע כל אחד מהם אינו מקבל את ההסבר של האחרים? ישנן מספר פעולות שמתבצעות בבית המקדש הנוגעות לקרבנות שנהוג לעשותן על ידי גברים ולא נשים. המשנה מפרטת את הפעולות הללו והגמרא מסבירה מהיכן אנו דורשים מהפסוקים שדברים אלו נועדו לגברים בלבד. יש שני יוצאים מן הכלל - הנפת מנחת סוטה ומנחת הנזירה. מניין לנו שנשים מבצעות פעולות אלו?

הגמרא ממשיכה להבין מהיכן אפשר ללמוד שנשים חייבות במצוות עשה שלא הזמן גרמן וחייבות במצוות עשה שהזמן גרמן. ישנם שלושה מקורות שונים להסביר מדוע נשים חייבות בכל המצוות לא תעשה – מה ההבדלים בין השלושה ומדוע כולן נחוצות? יש שלוש מצוות לא תעשה שנשים פטורות מהן. יש דרשות שמהן לומדים לפטור של נשים מכל מצווה. איסי מביא אחד נוסף ומובאת דרשה שממנה לומדים את הפטור. 

הלימוד השבוע מוקדש ע"י רחל גבלה ואלן ורלין לע"נ יעקב אלי בן אברהם ומרים.

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג' איינלד לכבוד הרבנית מישל בהכרת הטוב ביום זה כשלימוד הדף היומי נכנס למאה השנייה שלו. לא משנה כמה הסוגיה מסובכת, את עוזרת לנו להבינה. הידע הרחב שלך, אהבתך ללמוד ולהוראה הפכו אותך למודל לחיקוי עבור כולנו. יהי רצון שאת ומשפחתך תתברכו בכתיבה וחתימה טובה ושתמשיכי להפיק נחת מכולנו!"

נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן וחייבות במצוות שאין הזמן גרמן. מביאים ברייתא עם דוגמאות לכל קטיגוריה. יש הרבה יוצאים מן הכלל לכללים אלו. מניין דורשים את הכללים האלו? ומניין לומדים שיש יוצאים מן הכלל ומהם?

הדף היום מוקדש ע"י טרי קריבושה והרב חיים הרינג לכבוד סיום השלושים של חני מינדל בת ירחמיאל הכהן וסימה פייגא.

הדף היום מוקדש ע"י קרולין אופסטיין ומדינה קורן לע"נ הלן אבלס.

מצוות כיבוד זקניך - האם הכוונה היא למי שהוא זקן או תלמיד חכם וזקן או גם תללמי דחכם צעיר? האם צריך להוציא כסף כדי לקיים מצוה זו? האם צריך להפסיק את עבודתו כדי לעמוד לזקן? האם מצווה זו חלה גם על זקנים לא יהודים? על הזקן מוטלת אחריות לא ללכת במקום שבו יותר מדי אנשים יצטרכו לעמוד למענו. האם אבא צריך לעמוד לבנו שהוא רבו? האם הבן הזה צריך לעמוד לכבוד אביו?