הדף היום מוקדש ע"י נשות בלונג אילנד לכבוד הבר מצווה של קייל ליכטמן, בנה של שרון גבין ליכטמן.

מהיכן ניתן להוכיח שעזרא עלה לארץ ישראל עם גרים, עבדים וממזרים? בברייתא קובעים שמי שקורא למישהו פסול הוא עצמו פסול. שמואל מבין שהוא משליך על מישהו אחר את הפסול שיש שלו. בגמרא מובאות אמירות נוספות המדגישות את החשיבות של נישואים עם אנשים בעלי ייחוס טוב. האם גבר יכול להתחתן עם אישה בשביל כסף? רב יהודה לקח את שמואל כפשוטו ובסיפור ארוך ומשעשע, הוא מכריז על מישהו כעבד כי הוא קרא לאחרים עבד. הוא זומן לבית דינו של רב נחמן ונאלץ להסביר את עמדתו. אבל לאורך כל הדרך, רב יהודה שומר את ידו על העליונה ובסוף הסיפור הוא מכריז גם על אחרים בעיר של רב נחמן (נהרדע) כבעלי שושלת פגומה. גרים נחשבים כמו 'סחפת' שהוא מונח שלילי. האם אמירה זו מובנת כביקורת על גרים או על מי שנולד יהודי?

פתרון אפשרי לפתרון בעיית ממזר נדון במשנה על סמך הלכה שנלמדה במשנה הקודמת על הולד של שפחה כנענית. רבי טרפון מסביר שאם הולד הולך אחר האם, אז ממזר זכר יכול להתחתן איתה והולד יהיה עבד, האדון ישחרר את הולד והוא יהיה יהודי ולא ממזר. רבי אליעזר חולק.הגמרא מסבירה שרבי טרפון מתיר את זה מלכתחילה. הפרק הרביעי מתחיל בתיאור כל הייחוסים השונים של האנשים שעלו לארץ בתקופת עזרא ומי היה מותר להתחתן עם מי. יש מחלוקת בין רבא לאביי על מה שקרה מבחינה היסטורית. האם עזרא הרחיק בכוח את כל בעלי הייחוס הבעייתיים כשעלו לארץ כדי להבטיח שיישמרו רשימות המיוחסים ושאנשים לא יתחתנו בנישואים אסורים או שהמליץ ​​על כך ורובם הלכו בעקבותיהם מרצונם החופשי?

דף נלווה קידושין סח

הדף היום מוקדש ע"י חנה פיוטרקובסקי "תודה לרבנית מישל על הלמידה היומיומית במיוחד בשבועות אלו, ואנו מתפללים עבור החיילים,  השבויים והפצועים."

למדנו שאין קידושין תופסים בחייבי לאוים מאחות אשה מהפסוק המסכם בעריות שמקיש בין כל המקרים. מקשים על הלימוד הזה - למה לא נלמד מהמקדש אשתו כשהיא נידה שזה אחת מהעריות וקידושין תופסים? עונים שעדיף ללמוד מחומרה מאשר לקולא. אבל רב אחא בר יעקב מציע מקור אחר לאין קידושין תופסים - מיבמה שזה רק איסור לאו ואין קידושין תופסים אם היא מתחתנת עם מישהו אחר. למה לדעתו לא לומדים לשאר חייבי לאוים שאין קידושין תופסים? מניין לנו שבשפחה כנענית ובנכרית אין קידושין תופסים? ומניין שהולד הולך אחר האמא ולא האבא? 

דף נלווה קידושין סז

אנו ממשיכים ללמוד למען שלומם של חיילינו, תושבי הדרום והצפון והארץ כולה, החזרת השבויים בשלום, לע"נ הנופלים ולרפואה שלמה לכל הפצועים.

האם הולד הולך אחר האב או האם? במה זה תלוי? המשנה מדברת על ארבעה סוגים שונים. אבל האם יש יוצאים מן הכלל למה שרשום במשנה? מניין לנו שאין קידושין תוספים בעריות?

הדף היום מוקדש ע"י הדר הכט לע"נ מיכל רות בת איתמר יצחק ועדה אטל, וטובה בת אריה יצחק ושרה. 

הדף היום מוקדש ע"י משפחת הדרן בזום לכבוד נישואין של דבורה לדניאל, בתה של טינה לם. בזכות נישואין אלו, שהקב"ה יביא עלינו חסד כ'חסד הניתן על פני חתן'."

אביי קובע שאם עד אחד מעיד והאדם עצמו שותק, אנו מקבלים את עדותו לחייב בהקרבת קרבן, להכריז על חפצים שנמטאו ולפסול בהמה מלשמש לקרבן. אם עד אחד מעיד שאישה נשואה זינתה והבעל שותק, אביה ורבא חלוקים בשאלה האם די בעד אחד כדי לאסור אותה על בעלה. אביי ורבא מביאים הוכחות ממקורות תנאיים וכל אחד מגן על שיטתו מההוכחות של השני. באחד מהמקורות שהובאו מסופר על ינאי המלך שהרג את כל החכמים מלבד שמעון בן שטח כשהם העלו חשד בנוגע לכהונתו של ינאי בגלל שאמו נשבה ועל כן נאסרה על בעלה. האם מעמדו של ולד הולך בעקבות האם או האב - במה זה תלוי?

הדף היום מוקדש ע"י הדר הכט לע"נ מיכל רות בת איתמר יצחק ועדה אטל, וטובה בת אריה יצחק ושרה. 

אנו ממשיכים ללמוד למען שלומם של חיילינו, תושבי הדרום והצפון והארץ כולה, החזרת השבויים בשלום, לע"נ הנופלים ולרפואה שלמה לכל הפצועים.

אדם שאומר שקידש את בתו הגדולה - אם יש לו שתי קבוצות של נשים ובנות משתי הנשים, יש מחלוקת אם כולן חוץ מהקטנה נחשבות לארוסות מספק או רק הכי גדולה אסורה. אביי מבהיר כי הדיון לא יחול במקרה של שלוש בנות כולן מאותה אם - במקרה זה, יהיה ברור ש"גדולה" תכלול רק את הבת הבכורה ולא את הבת האמצעית. שני קשיים מועלים נגד דעתו של אביי, אך הם נפתרים. המשנה מביאה ארבעה מקרים - שניים שבהם או הגבר או האישה מודים בהיותם מאורסים אך השני לא, ושניים נוספים שבהם כל אחד חלוק על מי הייתה המאורסת אישה או בתה. מדוע היה צורך בכל מקרה במשנה? רב ושמואל חלוקים בשאלה אם נבקש ממנו לתת לאישה גט או נכריח אותו. באיזה מקרה במשנה נאמרה המחלוקת הזאת? בסופו של דבר מסיקים שאין ביניהם מחלוקת - כשרב אמר שאנחנו כופים הוא התכוון שאם האיש נותן את הגט מיוזמתו, נוכל להכריח אותו לשלם לה את כספי הכתובה. רב נחמן פסק שאם יש רק עד אחד לקידושין, גם אם גם הגבר וגם האשה מודים בקידושין, הם אינם נחשבים לארוסים. מקשים על דעה זו ממשנתנו ובמשנה בגיטין פא, אך שני הקשיים נפתרים. גם רב ואולי גם רבי סברו כאותה שיטה. ברייתא אחרת מובאת להעלות קושי כנגד דעה זו אך נפתרת. רב פפא פוסק נגד רב כהנא (שהחזיק כמו האחרים) וקובע שגם אם היה עד אחד ושניהם מודים, צריך לחשוש שהיו קידושין. רב אשי מקשה על רב כהנא מדוע העיקרון של "הודאת בעל דין כמאה עדים דמו" (כאן, גם הבעל וגם האשה הודו באירוסין), שחל בדיני ממונות אינו חל כאן. רב כהנא עונה שבמקרה זה הודאתם מגבילה גם אחרים (אסור לקרובים של הגבר להינשא לה ולהיפך) ולכן הודאתם אינה מתקבלת.

הדף היום מוקדש ע"י משפחת הדרן בזום לכבוד הנישואין של אריאל וניתאי.

הדף היום מוקדש ע"י רחל סאבין לכבוד בנה, איתי. "היום הוא נוחת בארץ לאחר שהחליט לעשות עליה. גאים בך ומאחלים לך הצלחה רבה."

אב נאמן להעיד על בתו שמקודשת או מקודשת ומגורשת אבל רק אם היא עדיין קטנה. אב לא נאמן להעיד על בתו שפסולה לכהונה (שנשבית ונפדתה). מה ההבדל בין המקרים? בעל נאמן להעיד שאשתו פטורה מייבום (שיש לו בנים או אין לו אחים) אבל לא נאמן לאוסרה (אין לו בנים/יש לו אחים). האם דברים אלו שנאמרו במשנה הם לא לפי ר' נתן שאמר בברייתא שאדם כן נאמן לאסור אשתו (לחייבה בייבום)? גם רבא ואביי נותנים הסברים איך המקרה בברייתא שונה מהמקרה במשנה כדי להוכיח שר' נתן יסכים גם עם הדין במשנתינו שהבעל לא נאמן לאוסרה. מי שקידש בתו סתם ולא אמר לאיזה בת, ברור שלא התכוון לבת בוגרת. מה החידוש בדין זה? אם היו לו שתי נשים ושתי קבוצות של בנות ואמר שקידש את הגדולה (או את הקטנה), יש מחלוקת בין ר' מאיר ור' יוסי האם כל הבנות חוץ מהקטנה (גדולה) במשמע או רק התכוון לבת הכי גדולה? 

הדף היום מוקדש ע"י רוחי ומרק לכבוד אריאל וניתאי ביום חתונתם ולהוריו של אריאל אריק וגילית וכל משפחתם. "אנו מתמלאים בשמחה שהיום הזה סוף סוף הגיע. למרות שאנו שבורי לב שהמלחמה הזו מנעה מאיתנו לעמוד פיזית לצידכם היום, אנו עומדים איתכם, מאחלים לכם יום נישואין מלא בשמחה. מאחלים שתבנו בית נאמן בישראל, בארץ שיש בה רק שלום ונחת."

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג איילנד לכבוד והלדת הנכד של מלכי קליין ספיץ. שיזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים!"

מובאות דעות נוספות של חכמים מסכימים עם ר' אליעזר בן יעקב שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מביאה מקרה של גבר המאורס אישה ומתנה לעשות עבורה משהו בעל ערך כספי. יש דיון בגמרא האם המשנה היא מקרה סטנדרטי של קידושין על תנאי והוא קידש אותה במשהו שווה פרוטה או שהגבר עושה את הקידושין בשכר העבודה שהוא מציע שיעשה לה. המשנה דנה במקרה שאיש מתנה את הקידושין בהסכמת אביו. מה אם האב או הבן ימותו לפני שהאב הסכים בעל פה? המשנה והגמרא מביאים מקרים שבהם האב או הבת אומרים שהם מקודשים אבל לא זוכרים למי. האם יש הבדל בין שני המקרים?

פסוקים נוספים מובאים כדי להעלות קושיות נגד הדעות השונות בתנאי כפול. אי אפשר לקדש אשה בדבר שאינו בא לעולם. הגמרא מביאה דעות שונות באיזו מידה אנו אומרים שמשהו קיים/אינו קיים (בא לעולם/אינו בא לעולם.

הדף היום מוקדש למשפחות ההרוגים, הפצועים, הנעדרים והשבויים. לבנו איתכם.

אם גבר מקדש אישה בתנאי שבבעלותו חלקת אדמה בגודל מסוים או במקום מסוים, כיצד נקבע את המידה הזו - האם היא כוללת סלעים וחריצים או לא? המשנה מעלה מחלוקת בין רבי מאיר לרבי חנינא בן גמליאל לגבי תנאי - האם צריך לכפול תנאי (לבטא את שני הצדיים – אם כך, אז כך ואם לא כך, אז...) או האם מכלל לאו אתה שומע הן?