בפרק זה, ד״ר בוריס גורליק — חוקר נתונים, מרצה ורוקח בעברו — מציג היפותזה מרתקת שלפיה מודלי שפה גדולים מפגינים התנהגות אנושית יותר מכפי שמצופה מהם. מכאן השיחה גלשה לפסים פילוסופיים על טיב התבונה, משמעות החיים, והאם אלגוריתמים ישנים כמו SVM עשויים לשוב ולתפוס מקום מרכזי בעולם ה-AI.

ויש לו גם פודקאסט על המזרח התיכון https://anchor.fm/hashavua

בפרק הזה שמחנו לארח את שוקי כהן מ AI21 - החברה הישראלית המובילה בעולם בפיתוח בינה מלאכותית. בשיחה עם שוקי למדנו מניסיונו העשיר וצללנו לנבכי פיתוח בינה מלאכותית: מפיתוח מודל היברידי Jamba, דרך וורדטיון ועד למוצר הדגל שלהם, מאסטרו. ניסינו להבין איך נוצר האקלים היחודי שגרם ל AI לחדור לכל סלון בעולם המערבי תוך חודשים ספורים, ומאידך דנו בשאלה מדוע פרויקטי AI נכשלים ולא מגיעים לפרודקשן. חקרנו את הסוגיות שמעסיקות את כולנו, אבל הפעם ממקור ראשון - מחברה שמפתחת בעצמה את טכנולוגיית הקצה הזו שמשנה את החיים של כולנו. 

סערת טוויטר אחרונה דיברה על evals לאייג׳נטים וLLM באופן כללי - האם מדובר בכלי נדרש או בקידום עצמי של בעלי עניין?

אלמוג, מוביל קהילת GenAi, איתנו לדבר על החשיבות והמגבלות של evals - ולמה הם ממש לא פתרון קסם.

נדבר על פרקטיקות נפוצות לאיסוף פידבק, וביצוע error analysis ליצירה של agent שיודע להשתפר לאורך זמן.

״אם לניוטון היה רשת נוירונים לעולם לא היינו לומדים את נוסחאות הכבידה״

האם החדשנות בAI מאיצה או מאטה את קצב הגילויים המדעיים. נכון כנראה שחוקרים יכולים לכתוב קוד מהר יותר, אבל האם נגלה עוד נוסחאות קצרות ומרשימות כמו תורת היחסות הפרטית או חוקי ניוטון?

איתנו פרופסור טדי לזנביק לדבר על האופן שבו בינה מלאכותית משנה את תהליך הגילוי המדעי, תוך מעבר מעבר ללמידת מכונה מסורתית לשיטות המשלבות ידע קודם והיגיון סימבולי. הוא בוחן את תחום ה־רגרסיה הסימבולית (Symbolic Regression) כאמצעי לחשיפת חוקים מתמטיים ניתנים לפרשנות ישירות מנתונים, ומדגיש את תרומתה לחשיפת המשוואות היסודיות של הטבע. הדיון מתמקד גם בשילוב ידע תחומי בתוך מודלי הבינה המלאכותית – במיוחד בגישות המונחות על־ידי עקרונות פיזיקליים – וכן באופן שבו מודלים שפתיים גדולים (LLMs) יכולים לשפר את תכנון הניסויים, להאיץ את ניתוח הנתונים ולהפיק השערות חדשות באופן אוטומטי. לבסוף, הפרק מתעמק בתפקידם של LLMs ועיבוד שפה טבעית (NLP) באוטומציה של סקירות ספרות מדעיות ובפיתוח היגיון פורמלי לבדיקת אמיתות מדעיות, ומדגים כיצד בינה מלאכותית מאיצה את תהליך הסינתזה וההתקדמות המדעית.

קישורים לעיון:

Mindless statistics 

Why Most Published Research Findings Are False

ראיון עם עם פרופ’ נעם קניגשטיין מאוניבריסטת תל אביב, מומחה למערכות המלצה וחוקר לשעבר המוביל של XBox recommendation במיקרוסופט.

מהחלוקה הקלאסית בין מערכות collaborative filtering ו-content based ועד ל-hybrid והמעבר ל-embeddings ו-matrix factorization. נעם יסביר את התפתחות האלגוריתמים, את ההבדלים בין explicit ל-implicit feedback, ואת האתגרים בבחירת ממד המודל. בנוסף נעם מדגיש את הפער בין ביצועים ב-offline test set לבין ביצועים אמיתיים בשטח, ואת הצורך להבין סיבתיות ולא רק קורלציות.

דיברנו על ההבדלים בין אלגוריתמים כמו bandits, שימוש ב-organic feedback, והקושי ב-off policy evaluation תוך איזון בין bias ל-variance.

פרופ׳ קניגשטיין מספר על יישומים אמיתיים במוזיקה ובסרטים, על ההבדלים ביניהם, ועל החשיבות של הסברים (XAI) כדי להתמודד עם בעיות כמו filter bubbles. לבסוף, הוא מצביע על חזון לקדם את קהילת מערכות ההמלצה בישראל ולחבר בין האקדמיה לתעשייה.

בעידן שבו כל יום מאיימים עלינו שעוד מעט לא יצטרכו מתכנתים כי AI יחליף את כולנו, האם צריך ללמוד הנדסת תוכנה?

נדבר על החוסרים שAI מתקשה למלא בעולמות הנדסת התוכנה, ועל התפקיד החדש של מהנדס תוכנה בעידן שאחרי ChatGPT.

לאסף יש מספר עצות לבוגרים טריים, איך נכון להתבלט בשוק שבו ״פרויקט גמר״ כבר לא מרשים אף אחד - כי תמיד יש את הספק אם הוא נכתב על ידי AI או אדם.

ואיך בכלל בודקים הבנה של יסודות תוכנה בסיסיים כאשר כלים כמו Cursor יכולים להשלים את החסר בצורה טובה יחסית.

כולם מדברים היום על קידוד עם AI, בין אם זה עם כלי עזר כמו co-pilot או cursor, השלמה אוטמטית. או כתיבה של תוכניות שלמות עם vibe coding עם כלים כמו lovable או base44.

בפרק זה נארח את גילי נחום, לענות על שאלות על עתיד עולם התוכנה והכלים האחרונים.

נדבר על שימוש נכון בMCP, על חלוקה של הכלים לדורות וההיררכיה שלהם.

ונתן עצות מה המקומות הנכונים לשלב כלים כמו claude code לעומת כלים אחריםץ

אימון מודלים זה דבר מורכב, הכולל בחירה חכמה של גודל הבאצ׳ים, ובחירה נכונה של דאטא איכותי ונקי.

בפרק זה נדבר עם עידן משיח, סטודנט לתואר שני בתחום על אלטרנטיבה או השלמה ללמידה בבאצ׳ - למידה בהמשכים.

נדבר על האתגרים של ״שכחה״ catastrophic forgetting כשחושפים מודל לדאטא חדש.

עידן ישטח בפנינו את שלושת האלטרנטיבות ללמידה הדרגתית, הכוללים שינוי של מבנה הדגימה, עדכון המודל ושינויים בפונקציית האופטימיזציה.

נשווה בין למידה ישירה ללמידה בהמשכים ונמליץ על טיפים פרקטיים לכל מי שמאמן מודלים על דאטא גדול.

AI מעולם לא היה זמין יותר, ולמרות זאת חברות רבות מתקשות במחקר ופיתוח מוצרים/פיצ'רים מבוססי GenAI. מה הן מפספסות? מדוע זה שונה כל כך מפיתוח תוכנה "קלאסי"? 

בפרק זה היה את הכבוד לארח את ג׳וני, מהכותבים המקוריים של מאמר הscaling laws ב2019 שסלל את הדרך למודלי השפה העצומים של ימינו.

חשבתם פעם איך לסם אלטמן היה את האומץ לשפוך מליונים על אימון GPT3 בתקווה שיהיה מודל טוב יותר מאשר מודל באלפי דולרים?

תגלית חוקי הסקיילינג (שלהם ג׳וני היה שותף) היתה המנוע העיקרי להבנה איך עובדת הכלכלה של אימון מודלי שפה.

נגענו במוטיבציה לכללים, ומדוע אנחנו יכולים לנבא ביצועים של מודל אף על פי שאיננו יודעים איך הוא עובד בדיוק.

דיברנו על ההבדל בין ההשפעה של החוקים על שלב האימון לעומת שלב הinference כפי שאנחנו רואים במודלי chain of thought.

והאם סקיילינג תלוי בארכיטרטורה של הטרנספורמרים אותה אנחנו מיישמים כיום? או שמדובר בתופעה כללית.

סיימנו בדיון על העתיד של התחום, וכיצד אפשר למדוד אוטונומיה של מודלי שפה בצורה דומה בעתיד כדי להבטיח שתהיה שליטה במודלים הבאים.