גמרא בעיון

גמרא בעיון

By דורשי ירושלים סניף חולוןSociety & CulturePhilosophy
Download on the App Store

גמרא בעיון episodes

  • נתמעט האוכל - הרב אביב

    1. מה מפריע לגמרא שהמשפט "בכל מערבין וכו'" כתוב במשנה פעמים? שם מדובר בעירובי תחומין וכאן בעירובי חצירות!נשמע שהמשפט הזה הוא 'משנה קדומה' [הרב אביב], כנראה מימי שלמה המלך שתיקן את עירובין, ולכן הגיוני שגם רבי יהושע לא חולק עליו (כך מקשה אביי), אלא המחלוקת היא אחרת. רבי אליעזר מצטט את המשנה הקדומה כדי להגיד שלא מחדשים מעבר לתקנה המקורית.גם נראה בסוף התוספות הראשון שמה שמפריע לגמרא זה שהמשפט הזה כללי מדי והיו צריכים לדייק יותר, ולא ממש עצם הכפילות.לפי רבה המחלוקת היא האם לתקן תקנה חדשה בעירובין (- "אמרו") שבחצירות יערבו רק בפת: לרבי אליעזר לא ולרבי יהושע כן.לפי רבה בר בר חנה החידוש הנ''ל בתקנה מוסכם גם על רבי אליעזר, והמחלוקת במשנה היא האם לחדש עוד יותר, שמערבים רק בפת שלימה ולא פרוסה: לרבי אליעזר לא ולרבי יהושע כן.יתכן שרבי יהושע מבין את המילה 'בכל' - בכל הפת, ולא בפרוסה ממנה.2. משמעות שלמות הפת היא שכל אחד מביא אוכל לכולם, ולא את המנה שלו, שזה יוצר איבה. פת שלימה עתידה להתחלק, ופרוסה היא שעברה חלוקה, ועכשיו היא פרטית.או שמשמעות שלמות הפת היא שכולם בונים יחד את האחדות כך שכולם מרגישים בנוח ולכל אחד יש מקום שלם משלו, ולא שיש חלק מרכזיים וחלק שמצטרפים מהצד, שזו איבה בניגוד למחצית השקל, שכל אחד נותן חצי ודווקא זה יוצר שלום, כי שם זה כסף, שזה רק אמצעי, ולמקדש מקום העבודה. בימות החול (השנה) מתאחדים באמצעים, לעבודה משותפת, שהנציגים מבצעים. אבל בשבת מתאחדים במנוחה משותפת, באוכל, קבלת השכר, ולכן כל אחד בא דווקא בנוח, כבודו במקומו מונח.זה שרבי אליעזר לא חושש לאיבה משום רבגוניות מזכיר את המחלוקת הראשונה על הגיוון בקריאת שמע שלבית שמאי ממשיכים לגוון.הריף באופן חריג מביא לפתע ירושלמי שמגלה שכל המטרה של עירובין זה מפני דרכי שלום. וזה מתאים - שבת שלום, שבת עירובין. שלום זה התוכן של השבת.3. חיבור פרוסות פת באופן שנראית שלימה - נחשב שלם, כי השלימות של כל אחד עם עצמו אינה מהותית, אלא המהות היא באחדות עם כולם, ובאופן פרטי רק צריך להרגיש בנוח מבחינת ההרגשה. לכן אולי גם מותר פת אורז שאין לה מהות משובחת אבל יש לה נראות שלימה באותה מידה.בדורו של שמואל היו אסונות כבדים, ולכן הפסוקים ביחזקאל מתאימים, שההתדרדרות בסוג האוכל היא סימן לחורבן, ולכן צריך לשים לכך גבול, ולא כל סוג נחשב להביא אל סעודת השבת המשותפת שבה עושים שלום כשלמה בשעתו.

    45 min
  • נתמעט האוכל פשט - הרב ינון כהן
    משנה
    נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע
    נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע
    כמה הוא שיעורן
    בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולם
    בזמן שהן מועטין כגרוגרת לכל אחד ואחד
    אמר ר' יוסי במה דברים אמורים בתחילת עירוב אבל בשירי עירוב כל שהוא ולא אמרו לערב בחצירות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות:
    גמרא
    במאי עסקינן אילימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי אלא בשני מינין אפילו נתמעט נמי לא דתניא
    כלה האוכל ממין אחד אין צריך להודיע מב' מינים צריך להודיע
    איבעית אימא ממין אחד ואיבעית אימא משני מינין איבעית אימא ממין אחד מאי נתמעט נתמטמט ואיבעית אימא משני מינין כלה שאני:
    ניתוספו עליהן מוסיף ומזכה וכו': אמר רב שיזבי אמר רב חסדא
    זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על ר' יהודה
    דתנן
    אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת
    פשיטא דחלוקין מהו דתימא הני מילי בחצר שבין שני מבואות אבל חצר של מבוי אחד אימא לא קמשמע לן:
    כמה הוא שיעורו וכו': כמה הוא מרובין אמר רב יהודה אמר שמואל
    שמונה עשרה בני אדם
    שמונה עשרה ותו לא אימא משמונה עשרה ואילך
    ומאי שמונה עשרה דנקט אמר רב יצחק בריה דרב יהודה
    לדידי מיפרשא לי מניה דאבא כל שאילו מחלקו למזון שתי סעודות ביניהן ואין מגעת גרוגרת לכל אחד ואחד הן הן מרובין וסגי במזון שתי סעודות ואי לא (הן הן) מועטין נינהו ואגב אורחיה קא משמע לן דשתי סעודות הויין שמונה עשרה גרוגרות:
    21 min
  • כיצד משתתפין במבוי
    נושא חדש? מה הקשר באמצע הפרק?
    ארבע מימרות של סבי דפומבדיתא - מה הקשר?
    גם כדי לנתק משהו, ולא רק כדי ליצור משהו חדש, צריך שיעור. מעניין? האזינו
    1 hr 18 min
  • למה דווקא בית מדרש הוא חיינו ואורך ימינו, ולא לימוד תורה פרטי
    דברי חיזוק מפרשת השבוע - קרח טען כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'. מדוע באמת צריך אנשים מתנשאים שיתווכו לנו את הקשר עם הקב"ה? רמז: זו הסיבה שחייבים ללמוד תורה דווקא בבית מדרש כלל ישראלי
    הסוגיה - סולם רחב פחות מארבעה, וחקק לידו בכותל להשלים לארבעה.
    45 min
  • כותל - מפריד או מחבר?
    אומרת משנתנו "כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד" - כלומר מפריד את החצירות כך שאינן יכולות לערב ולהפוך לרשות היחיד מאוחדת.
    המשנה ממשיכה בסיפור מעניין:
    "היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטן" - מדוע סופר הסיפור הזה? מה האופי של הכותל המסופר בו?
    ואיך כל הדין הזה מיוסד על שורש תקנת עירובין, שתיקן שלמה המלך בבית המקדש הראשון, וליחסיו עם הממלכות מצרים וצור?
    הרב אביב זגלמן במפגש מיוחד
    דף עז
    1 hr 16 min

About גמרא בעיון

From the publisher's feed

השתתפו איתנו בלימוד גמרא במתיקות ואור.